גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החידה הגדולה של נאום צ'אק שומר: האם תם עידן התמיכה הדו־מפלגתית בישראל

הפעם האחרונה שבה ישראל נקלעה למרכזה של מחלוקת מפלגתית בארה"ב הייתה ב־1981, ומאז היא נהנית מהסכמה נדירה ● רוב היהודים נוהים זה שנים אחרי המפלגה הדמוקרטית ● השאלה הגדולה: האם הם יפנו לה עורף, או יסכימו עם ביקורתה על ישראל? והאם הם יתרמו כסף?

צ'אק שומר, מנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט / צילום: ap, J. Scott Applewhite
צ'אק שומר, מנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט / צילום: ap, J. Scott Applewhite

למפלגות אמריקאיות אין מנהיג, בוודאי לא במובן המקובל על מפלגות במשטרים פרלמנטריים. אפילו כאשר נשיא ממפלגתם נמצא בבית הלבן, מחוקקים אמריקאים אינם סרים למרותו, אף כי הם בהחלט נוטים לעמוד לצידו.

כל מי שיתקרב לגבול ייעצר: כך תיראה השליטה הביטחונית בעזה
בעוד 40 יום זה קורה: האירוע שכל תעשיית הקריפטו מחכה לו

בקונגרס של ארה"ב אמנם יש 'מצליף', הסופר את הקולות של צירי מפלגתו או של הסנאטורים שלה, אבל השוט שבידיו אינו מכונן משמעת סיעתית. סיבה אחת היא שבמשטר פרלמנטרי מפלגת שלטון חדלה לשלוט אם היא מאבדת את הרוב שלה בבית המחוקקים. בארה"ב, נשיא יכול לסמוך על רוב בשני בתי הקונגרס רק לעתים לא־מזומנות, ובדרך כלל רק לזמן קצר. לא פעם, מפלגתו נמצאת במיעוט בשני הבתים.

ממילא, דעתו של מנהיג סיעה בקונגרס אינה מחייבת אף אחד מחברי סיעתו. לפעמים, קולו קורא במדבר, אם כי הדעת נותנת שמעמדו מבטיח לו הקשבה רצינית. את צ'אק שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, אפשר לתאר כדמוקרט השני בחשיבותו במדרג, מיד לאחר הנשיא.

מאז שהדמוקרטים איבדו את הרוב שלהם בבית הנבחרים, בתחילת השנה שעברה, שומר הוא השותף הפרלמנטרי העיקרי של ג'ו ביידן. הוא כמובן לא היה אלמוני בישראל עוד לפני נאומו במליאת הסנאט ביום ה' שעבר, אבל עכשיו הוא ידוע היטב. ביקורתו על מדיניות ישראל, הזהרתו התקיפה מפני תוצאותיה, וקריאתו להחלפת בנימין נתניהו הדהימו כמעט את כל שומעיו. במשך עשרות שנים הוא חזר והציג את עצמו באוזני קהל יהודי כ"שומר ישראל". שם משפחתו הוא הגרסה הגרמנית־יידית של 'שומר'. מאז הנאום, הרבה מאוד רותחין נוצקו על ראשו. אנשי ימין יהודים מתארים את נאומו כ"מעשה בגידה".

נוסחת קסם פוליטית

ישראל נהנתה לפחות ב־40 השנה האחרונות מתמיכה שהאמריקאים קוראים "דו־מפלגתית". הצירוף הזה הוא נוסחת קסם פוליטית, המאצילה לגיטימיות מיוחדת, ומסורת ערגה מיוחדת אצל נשיאים. לא הרי חוק העובר רק בקולות מפלגתו של הנשיא (אם יש לה רוב) כהרי חוק המקבל תמיכה משני עברי המתרס.

הקיטוב הפוליטי באמריקה התחדד מאוד מאז שנות ה־70 של המאה שעברה, והתמעט והלך מספר הנושאים שהיה אפשר לשייך לקטגוריה הדו־מפלגתית. ישראל הייתה אחת מהן. הפעם האחרונה שבה ישראל נקלעה למרכזה של מחלוקת מפלגתית הייתה ב־1981, השנה שבה צ'אק שומר הגיע לוושינגטון כציר ירוק לבית הנבחרים מטעם מחוז בחירה בעיר ניו יורק.

1981 היא ציון דרך מיוחד במינו, מפני שבה ידידי ישראל נחלו מפלה צורבת בקונגרס (על מכירת מטוסי ביון "אייוואקס" מתקדמים לערב הסעודית, שישראל התנגדה לה בכל התוקף), אבל באותה השנה עצמה, בקשר ישיר עם המפלה הזו, השדולה הפרו־ישראלית התחילה את עלייתה המסחררת למעמד של אחת "השדולות החד־נושאיות" רבות הכוח ביותר בוושינגטון. היא עשתה כן בזכות התפקיד שמילאה בהבסת סנאטורים רפובליקאים שתמכו בעסקה.

פרשת אייוואקס הפיגה כמעט כל חשק בגבעת הקונגרס להתנגש עם השדולה הפרו־ישראלית. שתי המפלגות אימצו את ישראל אל חיקן. זה היה חשוב בשנים הבאות, מפני שממשלים רפובליקאים נטו להיות פחות ידידותיים לישראל. זה של ג'ורג' בוש האב האשים את ישראל (ב־1991) שהיא מסכלת את תהליך השלום. הוא גם שלל ממנה ערובות להלוואות לשיכון עולי ברית המועצות. בהשראת אייפא"ק, ישראל הטילה את יהבה על הקונגרס. היכולת לבחור בין קונגרס לממשל נשזרה מאז במערכת היחסים. נתניהו חזר ובחר בקונגרס (שהיה בו אז רוב רפובליקאי גדול) ב־2015, כשרצה לסכל את ההסכם של ברק אובמה עם איראן.

״חיונית וחשובה״, אבל…

ישראל הצליחה במשך שנים להימנע מהזדהות אידיאולוגית בארה"ב גם כאשר היא עצמה פנתה ימינה. זו הייתה בחירה חכמה, וגם בחירה של חוסר ברירה. יהיו אשר יהיו נטיות הלב של בנימין נתניהו, הרוב הגדול של יהודי ארה"ב נוטים שמאלה. הם התחילו להצביע בהמוניהם לטובת המפלגה הדמוקרטית לפני 90 שנה ויותר. לפי סקר של המכון האלקטורלי היהודי מ־2020, ממוצע של 71% מן היהודים מצביעים מעשה שגרה בעד מועמדים דמוקרטים לנשיאות. 65% מצביעים לטובת מועמדי הדמוקרטים לקונגרס. גם נשיאים רפובליקאים פרו־ישראליים מובהקים, כמו רונלד רייגן וג'ורג' בוש הבן, לא הצליחו לשנות את המשוואה. ישראל בדרך כלל אינה מרכיב מרכזי בשיקולי ההצבעה של היהודים. לא פעם הם גילו נאמנות לדמוקרטים כושלים גם כאשר הם היו הקבוצה האתנית היחידה באמריקה שעשתה כן (1972 ו־1984). השאלה הגדולה היא אם זה עומד להשתנות תחת הרושם של החודשים האחרונים. האם מצביעים יהודיים 'מתונים' או 'ליברלים' (רק שליש של היהודים מזהים את עצמם עם הימין) יפנו נגד המפלגה הדמוקרטית, מפני שהם יפקדו עליה עוון של סובלנות כלפי ביטויים שמשתמעת מהם אנטישמיות? או אולי מספר ניכר של יהודים מסכימים עם ביקורתו של צ'אק שומר, ויתמכו בדמוקרטים דווקא בגלל התנגדותם למדיניות ישראל?

סקר של מרכז המחקר פיו (Pew), כנראה האחרון מסוגו, הראה ב־2020, כי 82% מן היהודים חושבים את ישראל ל"חיונית או חשובה" לתפיסת זהותם; אבל רק 33% מהם סברו ש"ממשלת ישראל עושה מאמצים כנים לטובת השלום". לא תהיה זו העזה גדולה להניח שהמספרים לא השתנו מאז, אלא אולי החמירו. במובן הזה, ייתכן שצ'אק שומר דיבר מגרונם של רוב היהודים, גם אם חלקם עשויים להסתייג מסגנונו, או מן הזמן שבחר לשאת את נאומו.

מה יהא על התרומות?

שאלה חשובה נוספת היא איך כל זה ישפיע על גיוס כספים בין יהודים לטובת מועמדים פוליטיים, לא רק בבחירות לנשיאות כי אם גם בבחירות לקונגרס, שיתקיימו באותו היום בנובמבר. נראה לפחות לפי שעה, שתרומות פרו־ישראליות מוסיפות להצטבר בקצב מרשים. ועד הפעולה הפרו־ישראלי הבולט ביותר, הידוע בשם הנטרלי United Democracy Project (חיים סבן הוא מתורמיו העיקריים) אסף עד כה 45 מיליון דולר למערכת הבחירות הנוכחית, הנמצאת בעיצומה. בכל השנתיים של הבחירות הקודמות הוא אסף 35 מיליון דולר. 

תורמים יהודיים מסייעים למועמדים לקונגרס משתי המפלגות, המתמודדים נגד אנשי השמאל הרדיקלי במפלגה הדמוקרטית. זה שדה מוקשים, בייחוד בנסיבות הקיימות. אין מקום לחשוד בצ'אק שומר שהוא תומך בשמאל הרדיקלי. אף על פי כן סביר להניח, שנאומו מן השבוע שעבר יקל במידה כלשהי על הרדיקלים. הם יוכלו לטעון שאיבתם לישראל היא ביטוי לגיטימי של אותם הספקות שעורר היהודי הבכיר בוושינגטון.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"