על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● כל מי שיתקרב לגבול ייעצר: כך תיראה השליטה הביטחונית בעזה
● כשהציבור מושקע במאות מיליארדי דולרים: ברוגז פיננסי עם ארה"ב יעלה לנו ביוקר
1למה איחוד האמירויות הסכימה להשקיע מיליארדים במצרים?
בחודש שעבר נחתמה עסקה בין איחוד האמירויות למצרים, לפיה איחוד האמירויות תשקיע במדינה השוקעת 35 מיליארד דולר. השבוע פרסם בלומברג כתבה המנסה לברר מה יוצא לספונסרית מהעסק. "בתמורה", נכתב, "ייתכן שאבו דאבי מגששת אחר תפקיד בעתיד עזה, שנחרבה בסכסוך בין ישראל לחמאס. התרחיש של היום שאחרי - מי מושל ושומר על השלום ברצועה - נתון לוויכוח רב. אבל הסכמה ממצרים, בעלת הגבול היחיד שאינו בשליטת ישראל לעזה והצינור לסיוע הומניטרי, תהיה חיונית", נכתב. "עוד עומד על הפרק גורלם של כ-1.2 מיליון פלסטינים הלכודים בעיר רפיח בגבול מצרים. מצרים דחתה שוב ושוב כל הצעה שכוחות ישראליים יעבירו מספר רב של פלסטינים לחצי האי שלה בסיני".
צוין כי "איחוד האמירויות מתנגדים בתוקף לתנועות איסלאמיסטיות פוליטיות כמו האחים המוסלמים". בנוסף, "התדרדרות המצב הכלכלי במצרים אינה האינטרס של איחוד האמירויות הערביות", צוטט אבטסאם אל-קטבי, ראש מרכז המדיניות של האמירויות, מכון מחקר חשיבה שבסיסו באבו דאבי. "המטרה היא להבטיח יציבות", אמר, "ולהימנע מחזרה של קבוצות איסלאמיסטיות כמו האחים המוסלמים, המשגשגות בתקופות של תהפוכות".
מתוך בלומברג, מאת מרייט מאגדי, זיאד דאוד, מיכאל גאן. לקריאת הכתבה המלאה.
2דרום אפריקה מסתבכת עם ארה"ב
"דרום אפריקה חוטפת אש אחרי שהקצתה מיליוני דולרים לצורך יצירת קשר עם ארגון הטרור חמאס וכן לארגון פגישות לצורך ניהול מו"מ ושיחות ידידותיות עם רוסיה ואיראן, יריבותיה של ארה"ב", נכתב אמש בניו יורק פוסט. צוין כי "חלק מהמבקרים טוענים שעדיף להקדיש את הכסף כדי להתמודד עם ה'כאוס' בבית. לדרום אפריקה יש את שיעור האבטלה הגבוה בעולם, פשיעה משתוללת ושחיתות נרחבת, מה שהוביל לכך שבחלקים נרחבים מיוהנסבורג אין מים במשך 12 מתוך 13 הימים האחרונים, ובאופן ארצי, הפסקות חשמל מתקיימות בין 4 ל-11 שעות ביום". נכתב כי "ארה"ב עוזרת לדרום אפריקה להרוויח מיליארדי דולרים בשנה בהטבות סחר באמצעות חוק הצמיחה וההזדמנויות של אפריקה, או AGOA". אך "ביחסיה עם רוסיה והן עם חמאס, ממשלת דרום אפריקה הפרה את הדרישות לפיהן חברי AGOA לא יפגעו בביטחון הלאומי ובמדיניות החוץ של ארה"ב, ובהקשר של חמאס, הפרה את הדרישה שחברי AGOA לא 'יספקו תמיכה לפעולות טרור בינלאומיות'".
נכתב כי דרום אפריקה "אכסנה ספינות רוסיות, הרחיבה את היחסים עם איראן ויצאה נגד זכותה של ישראל להגן על עצמה בעקבות התקפות הטרור האחרונות של חמאס", לפי טים סקוט, הסנטור הרפובליקאי בוועדת המשנה של הסנאט לאפריקה וחבר בוועדת המשנה של הסנאט לבנקאות. ולפיכך, "הדרישות של חוק AGOA 'לא מותירות לממשל ביידן ברירה אלא להפסיק את הטבות AGOA של דרום אפריקה אלא אם פעילויות כאלה ייפסקו', אמר אורד קיטרי, פרופ' למשפטים באונ' אריזונה ועמית בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות, ששימש גם כפרקליט מחלקת המדינה ופקיד מדיניות".
מתוך הניו יורק פוסט, מאת פול טילסלי. לקריאת הכתבה המלאה.
3האלימות מרחיקה את האפשרות למדינה פלסטינית
"הדרך למדינה פלסטינית נמחקה מתחת למפולת של פצצות, כדורים, עשן ואש", נכתב בפורן פוליסי בכתבה שכותרתה 'האלימות אכזבה את הפלסטינים'. "יותר מ-30 אלף פלסטינים מתו כעת, רובם אזרחים. ההתנגדות האלימה הכשילה את הפלסטינים - והעצימה את הכוח הקיצוני בישראל". נכתב כי "עוד לפני 1948, שימוש בכוח לצורך התנגדות לנוכחות הציונית בארץ היה נורמלי ואף מושא והערצה. מנהיגים מוסלמים כמו המופתי הגדול חאג' אמין אל-חוסייני סירבו להקמתת כל סוג של מדינה יהודית בלב העולם הערבי במה שהם חשבו כאדמה אסלאמית. הדחייה המוחלטת הזו הזינה את הפוגרומים האנטי-ציוניים של שנות ה-20 וה-30, ודרבנה את הפלגים הערבים-פלסטיניים לנסות לחסל את מדינת ישראל החדשה שנוצרה בשנים 1947-1948. ההשתלטות של חמאס על עזה ומלחמתם נגד ישראל היא פשוט המשך של ההיסטוריה הארוכה הזו של אנטי-ציונות".
כמובן, "גישה זו לא הצליחה להשיג הן את מטרתו של חמאס לחסל את ישראל, ולא להעניק לפלסטינים כל סוג של מדינה", רק החמירה את סבלם, הובילה למשברים הומניטריים עמוקים, וחיבלה במטרה הפלסטינית על הבמה הבינלאומית. "אז למה היא הגישה השלטת?" מעבר ל"אופי הדרמטי ומושך תשומת הלב של התקפות אלימות", שעוזר "לחזק את מעמדו של חמאס ברחוב הפלסטיני, שם רואים שהם אלה שעושים משהו - הכל - כדי להילחם למען המטרה הפלסטינית", נכתב כי "הפגנות שקטות נתקלו לא פעם בתגובות כבדות משקל מצד כוחות הביטחון הישראליים - כמו מצעד השיבה הגדול בשנת 2018. בנוסף, הפעולות הפלסטיניות הלא-אלימות נפגעו מאותה נטייה לדרישות מקסימליסטיות כמו המבצעים האלימים של חמאס. תנועת ה-BDS למשל, מתנגדת לקיום דיאלוג בין הפלסטינים והישראלים, ומציעה דרישות מקסימליסטיות לגבי זכות השיבה של כל הפליטים הפלסטינים לישראל. על ידי הגשת דרישות מקסימליסטיות שלעולם לא ייענו במו"מ, פעולות לא אלימות יכולות להכשיל את עצמן שכן הן נתפסות כלא רציניות או נאיביות".
מתוך פורן פוליסי, מאת ג'ון עזיז. לקריאת הכתבה המלאה.
4הצביעות של תנועות שמאל בהתמודדות עם גזענות
"הדרך שבה אנשים מפרשים גזענות הפכה לסלקטיבית. גרסאות מסוימות של גזענות הן איומות, אחרות נסבלות", כתב אמש מת'יו סייד בטור דעה בטיימס הלונדוני. "הגזענות הפכה לעניין של בחירה, לא למסע מאחד". סייד כתב כי "אפשר לראות את הנקודה הזו בקלות אם מסתכלים על השמאל ה'מתעורר' (על שמה של תנועת ה-Woke). איפה היו המפגינים האלה כשזה הגיע לאנטישמיות במפלגת הלייבור? הרי הם שאמרו לנו שליהודים יש 'מנטליות של מתנחלים' או 'הלך רוח קולוניאליסטי' ועוד הצהרות סוריאליסטיות על מאפיינים של זהות". עוד כתב סייד כי "גישת ה'גזענות לפי בחירה' הגיעה לשיאה במהלך עדותן של שלושת דיקני האוניברסיטאות בקונגרס האמריקאי. מנהיגות האוניברסיטאות הללו לא יכלו להביא את עצמן לומר שקריאה לרצח עם של יהודים תפר את כללי ההתנהגות של המוסדות שלהן. לו השאלה הייתה על רצח עם של שחורים, הן היו עונות באופן חד וברור. אבל זה היה על יהודים, ובכן, הם שונים".
סייד המשיך ושאל "איפה הכעס בשמאל כשזה מגיע לגזענות שבטית באפריקה, מעשי הלינץ' המתרחשים ברחבי היבשת, אנשים שנהרגים רק בגלל שהם במקרה חברים בקבוצה אתנית אחרת? השמאל לא רוצה לדבר על זה, יותר משהוא מוכן לדבר על העוונות של שיטת הקאסטות בהודו. למעשה, השמאל מעמיד פנים - שהגזענות באפריקה כיום נגרמת על ידי מעשיהם של אנשים לבנים לפני כמה מאות שנים". כך גם לגבי צורות אחרות של אפליה, כמו סקסיזם. "אם סקסיזם מבוצע על ידי אדם לבן, השמאל זועם, אבל כאשר הוא מבוצע על ידי איסלאמיסטים, פחות".
מתוך הטיימס הלונדוני, מאת מת'יו סייד. לקריאת הכתבה המלאה.