גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"קשה עד בלתי אפשרי": הבכיר שמנתח האם ישראל יכולה לנצח במלחמה

מאיר בן שבת, ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, משוכנע שהממשל האמריקאי לא מצליח להפנים את המשמעות הקיומית של מיטוט חמאס ● בשיחה עם גלובס הוא מדבר על חשיבות כניסת צה"ל לרפיח ועל החזרת ההרתעה הצבאית למרות "המשקולות שביידן מציב על רגלי ישראל"

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור
מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

בשבוע האחרון, במיוחד מאז פורסם שחמאס השיב להצעה להפסקת אש ושחרור החטופים, הבלבול סביב הנעשה בלחימה ברצועת עזה גובר וקשה להבין לאן פנינו במערכה. כדי לנסות להעריך מה צופה העתיד דיברנו עם היועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) לשעבר, מאיר בן שבת, שמכהן כיום כראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.

המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן
המבצע הצבאי של טורקיה ועיראק להקמת מסדרון יבשתי למפרץ הפרסי

בראש ובראשונה שאלנו למה הצבא ממשיך להתחפר בח'אן יונס ולא מתקדם לאזורים נוספים בדרום הרצועה. "ח'אן יונס היא העיר השנייה בגודלה ברצועה ומהווה אחד המוקדים המשמעותיים של חמאס, מה שמצריך העמקה של הלחימה. הצבא עושה זאת באופן שיטתי ורושם הישגים לא מבוטלים", אומר בן שבת. "עם זאת", הוא מוסיף, "כולם מבינים שאנחנו נערכים לשלב הבא ברפיח".

העיכוב בח'אן יונס הוא כי צה"ל מנסה להרוג את סינוואר?
"הפעילות יכולה לשרת גם את המטרה הזו אך ישנן מטרות נוספות".

באמת נחוץ ללכת הלאה לרפיח?
"חטיבת חמאס ברפיח מהווה חמישית מכוחו הצבאי של הארגון. בנוסף למשימותיה כשאר החטיבות, היא אחראית על רצועת הגבול שמחברת את עזה עם העולם החיצון. דרכה מתבצעות הברחות של אמצעי לחימה, ציוד טכני, וגם תנועות של פעילים ומפקדים. במהלך הלחימה נדחקו לרפיח מפקדים ומחבלים רבים מאזורים אחרים ברצועה שמצאו שם מקלט. מישהו חושב שניתן למוטט את חמאס בלי לפעול ברפיח?".

פליטים עזתים ברפיח בסמוך לגבול עם סיני / צילום: ap, Hatem Ali

המחלוקות עם ארה"ב

מה דעתך על הביקורת של האמריקאים על התנהלות המלחמה?
"התייצבות הנשיא ג'ו ביידן לצד ישראל בתחילת המלחמה תיזכר כאחד מרגעי השיא ביחסי המדינות. הזמן שחלף מאז, התמונות מעזה, המחלוקות שנתגלעו בסוגיות המלחמה ו'היום שאחרי' והפוליטיקה הפנימית בארה"ב לקראת הבחירות לנשיאות, עשו את שלהם והפכו את היחסים למתוחים ורגישים. ביידן אומנם מצהיר שהוא ממשיך לתמוך במטרות שישראל הגדירה למלחמה, אך המשקולות שהוא מציב על רגליה הופכות את השגתן למשימה קשה עד בלתי אפשרית".

מלבד הפעולה ברפיח, בן שבת מתאר עוד ארבע סוגיות במחלוקת בין ישראל לארה"ב, בהן ציפיית ביידן להפחתת היקף הנפגעים הפלסטינים. "אך האם הנטל כולו צריך להיות על כתפי ישראל? האם חשבו בוושינגטון על האפשרות לשכנע את מצרים לאפשר מקלט זמני ברפיח המצרית?", תוהה בן שבת. עוד הוא טוען שדרישת ביידן להגדלת הסיוע ההומניטרי "מלמדת שבממשל לא הפנימו שהבעיה אינה העברת הסיוע לרצועה אלא חלוקתו. חמאס ישתלט על כל מה שיוכנס".

בן שבת מציין גם את חילוקי הדעות בנוגע להקמת "רשות פלסטינית משופרת" בעזה. "בוושינגטון לא מבינים למה ישראל לא רוצה להחזיר לעזה את הרש"פ במיתוג חדש. הם לא הפנימו את החשדנות הישראלית ביחס לרשות ולבכיריה ובאשר לאפשרות לכונן בעזה ממשל שלא ישתף פעולה עם חמאס. ההתעלמות מהיקף התמיכה של הציבור העזתי בחמאס מובילה להערכה אופטימית מדי ביחס ליכולת לחולל שינוי. כל עוד ייוותר בעזה גרעין חזק, מאורגן ומזוין של חמאס, הוא יהיה גורם הכוח המרכזי ברצועה".

נושא קריטי נוסף שיש לנו אי הסכמות לגביו עם ארה"ב, אומר בן שבת, נוגע לחזון האמריקאי לכונן אינטגרציה אזורית שתכלול הסכמי שלום בין ישראל לסעודיה והקמת מדינה פלסטינית. "המלחמה סיפקה לממשל האמריקאי הזדמנות לחולל סדר אזורי חדש. ביידן זקוק לכך גם כקלף לקראת הבחירות. ואולם, מנקודת מבטה של ישראל הנורמליזציה עם סעודיה לא תוכל להוות פיצוי על אי הכרעת חמאס. הדיבורים על מדינה פלסטינית לאחר טבח אוקטובר מהווים פרס לחמאס ומבטאים חוסר הבנה של הסנטימנט בציבור הישראלי. מי שחושב שלאחר מאורעות אוקטובר ישראל תיטול סיכונים כמו אלה שנלקחו בעבר, איננו חי את המציאות בישראל".

מה שורש המחלוקת לדעתך?
"משמעות המלחמה בעזה. נדמה שממשל ביידן לא הפנים שבעבור ישראל שלאחר 7 באוקטובר, להכרעת חמאס יש משמעות קיומית. אין זה דומה למלחמות ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן. השחקנים באזורינו ובמערכת הבינלאומית, בהם אויבים, עוקבים אחר המתרחש בעזה. עמדתם והתנהלותם ביחס לישראל יושפעו מהתוצאות. ההרתעה שהתרסקה ב-7 באוקטובר לא תשוקם אם לא יושגו כל מטרות המלחמה. או אז ישראל תעמוד בפני איום קיומי, יגבר הפיתוי לתקוף אותה וגם מעמדה המדיני יינזק קשות. הלחצים מצד וושינגטון דוחקים את ישראל למלחמת שחיקה והתשה, שמחיריה גבוהים וקשה לשלוט במשכה. הם מרחיקים אפילו את מה שארה"ב בעצמה שואפת לקדם במהירות: עסקה לשחרור החטופים".

להערכתך, הסיוע הצבאי בסכנה?
"ניצחון ישראלי במלחמה הוא אינטרס גם של ארה"ב, וכך גם ישראל חזקה", עונה בן שבת בדיפלומטיות. "מתוך ראייה זו אני מקווה שסוגיית הסיוע הצבאי תתנהל במנותק מהנושאים האחרים ושלא ייעשה בה שימוש כדי להפעיל לחץ על ישראל".

לרדוף את ההנהגה בחו"ל

אם אכן מרואן עיסא חוסל, מה חשיבות המהלך?
"זו תהיה מכה כואבת להנהגה הצבאית של חמאס, שצועדת יחד זה 30 שנה. הידע שנצבר עצום, התיאום ביניהם הדוק. כששולפים מתוך קבוצה כזו ציר מרכזי - זה פוגע ביכולת התיפקוד ולוקח זמן לגשר על הפער. מלבד זאת, יש לכך גם ערך מוראלי, וזה מעביר מסר ברור על נחישותה של ישראל לרדוף את האנשים האלה עד חורמה".

מה עוד צריך לעשות כדי לזרז את השגת מטרות המלחמה?
"חיוני לרדוף את ההנהגה בחו"ל. פגיעה כזו תבהיר לראשי הארגון שיש מחיר לזמן שחולף, תסייע לשבש את יכולת השליטה של ההנהגה, את התיאום בין זרועות הארגון ותמנע את התאוששותו בעזה. בלי מפקדה יעילה בחו"ל, ולאחר פגיעה אנושה ביכולותיו הצבאיות והשלטוניות בעזה ונטרול תשתיותיו ביו"ש, חמאס עשוי לאבד את מעמדו. התפקיד המרכזי שממלאת מפקדה זו, כמו גם מאמציה לגרור את ישראל למלחמה רב זירתית, מחייבים את המערכת הישראלית לנקוט מאמץ נחוש ושיטתי נגדה עד לניטרול כל מרכיביה".

איך נכון לפעול בעת הרמדאן?
"לא להרפות בפעילות הסיכול ביו"ש, היא הבלם העיקרי מול המוטיבציה הגבוהה ומול הלחץ שחמאס מפעיל לפגע נגדינו. כך גם מול ערביי מזרח ירושלים. יש לפקח בימים אלה גם על פלסטינים שחיים בישראל במעמד של אזרחים או תושבים מכוח איחוד משפחות. ניסיון העבר מראה ששיעור גבוה יחסית מתוך אוכלוסייה זו ממשיך להזדהות עם המאבק הפלסטיני ומעורב בפיגועים ובסייענות לטרור".

איך אתה מסכם את תמונת המצב הביטחונית כיום?
"ישראל במאבק רב זירתי. במקביל ללחימה ברצועת עזה, היא מתמודדת עם אתגרים ואיומים משש זירות נוספות: יו"ש, לבנון, סוריה, תימן, איראן והזירה המדינית והמשפטית הבינ"ל. הפעלה מושכלת של המאמצים הביטחוניים והמדיניים היא תנאי חיוני אך לא מספיק. ההכרה בכך שאנו במאבק קיומי, הביטחון בצדקת הדרך, הנחישות והלכידות - הם המפתח להצלחה בכל החזיתות".

עוד כתבות

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים