גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דן הראל: "הצבא קטן מדי לבעיות שלנו. צריך להגדיל אותו, לא רק את הטכנולוגיה שלו"

אלוף (מיל') דן הראל ויו"ר קרן התשתיות אלומה, אורי יוגב, שוחחו בפאנל על האתגרים הביטחוניים, הכלכליים והגיאופוליטיים בעקבות ה־7 באוקטובר ● השניים הסכימו כי המשק חזק, אך שהממשלה צריכה לקבל החלטות כדי שהמצב יישאר כך: "חייבים לשפר את הבירוקרטיה והרגולציה בישראל"

אורי יוגב ואלוף (במיל') דן הראל בפאנל פאנל בהנחיית מיכל פרנק, מנכ״לית משרד התחבורה לשעבר / צילום: תמר מצפי
אורי יוגב ואלוף (במיל') דן הראל בפאנל פאנל בהנחיית מיכל פרנק, מנכ״לית משרד התחבורה לשעבר / צילום: תמר מצפי

בפאנל "להפוך את המשבר הביטחוני להזדמנות כלכלית" בכנס התשתיות של גלובס, שוחחה מיכל פרנק, מנכ"לית משרד התחבורה לשעבר ויועצת למינהלת תקומה, עם שני מומחים נוספים: אורי יוגב, יו"ר קרן התשתיות אלומה משנת 2020 ובעבר מנהל רשות החברות הממשלתיות וראש אגף תקציבים, ואלוף (מיל') דן הראל, שהיה סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, וכיהן גם בתפקידים יו"ר רכבת ישראל ויו"ר נתיבי איילון.

כנס התשתיות של גלובס | מנכ"ל משרד התחבורה בראיון ראשון: "חברה חדשה צריכה לנהל את המטרו"
כנס התשתיות של גלובס | המחסור בתשתיות מסביר 30% מהפער בפריון בישראל מול העולם"
כנס התשתיות של גלובס | יו"ר נמל אשדוד חשף: נצא להנפקה, גם העובדים יקבלו חבילה

בראשית הפאנל, פרנק ביקשה להשוות את המצב הנוכחי למצב שהיה בישראל לפני מעט יותר מ-20 שנה - תקופת המשבר הכלכלי והקיצוצים בממשלת שרון ושר האוצר נתניהו.

אורי יוגב: "אני רואה דמיון לתקופה של משבר הדוט.קום ולעיצומה של האינתיפאדה. הממשלה, כמו היום, לא רצתה להכיר במציאות, שנה וחצי אחרי שהמשבר קרה. היו כל מיני החלטות מטורללות של תקציבים קואליציוניים והמשבר הגיע. אם ימשיכו ככה, עוד שנה מהיום, יהיה מאוד כואב, תהיה אבטלה, שער המטבע ייפגע ויצטרכו לקצץ. אבל היום אנחנו במצב הרבה יותר טוב. עדיף לטפל בזה לפני הזמן ולא אחריו. אני רואה מה קורה בממשלה בירושלים, אבל היו יכולים גם לא להעביר תקציב חדש. אז נתנו לעסק להתבדר לגמרי. עשו החלטות לשנה הבאה ורפורמות לא באמת, אבל ניתן להם צ'אנס".

היה אז דיבור על צמצום ההוצאות הציבוריות, האיש השמן והאיש הרזה. איך זה מתחבר להשקעות בתשתיות?
אורי יוגב (שהיה בתקופה ההיא ראש אגף תקציבים): "היו קיצוצים אטומיים בכל הכיוונים, קצבאות והצמדות. אבל באותו הזמן, הוצאנו את הרכבת מרשות הנמלים ונתנו להם 24 מיליארד שקל. עשו רפורמה בנמלים, רפורמה במקורות והתחלה של רפורמה בחשמל. אלו היו שנים שבהן שינינו את התקציב ועברנו למשמעת פיסקלית חדשה, אבל פתחנו תקציבי עתק ומנגנונים כדי להריץ את התשתיות קדימה. לא צריך לעשות בדיוק אותו דבר, אבל אם ניקח 20% מזה יהיה מצוין".

אורי יוגב בכנס התשתיות של גלובס שנערך היום (ד') / צילום: תמר מצפי

אנחנו קוראים את הכותרות, מערכת הביטחון רוצה עשרות מיליארדים בשנים הקרובות. איך זה מסתדר עם צמיחה ואיך לא חוזרים על הטעויות של התקופה שאחרי מלחמת יום כיפור?
דן הראל: "אני אהיה עדין כמו D9 ברחובות עזה. הצבא שיש לנו היום הוא קטן על בעיות הביטחון של המדינה. זו האמת, אין בלתה. אין מספיק חיילים ויחידות. אנחנו בבעיה גדולה. הצבא יצטרך לגדול; וכדי להגדיל את הצבא, לא רק את הטכנולוגיה, זה יחייב הסכמות חברתיות שאנחנו עומדים בפתחן. ויש לזה גם משמעות כלכלית. המדינה נכנסה למשבר הזה במצב כלכלי מעולה. אני לא מדבר על עודפים בתקציב מלפני שנה, אלא למשק מאוד יציב. אבל לפחות בצבא אומרים שהחיים קודמים לאיכות החיים.

אלוף (במיל') דן הראל בכנס התשתיות של גלובס שנערך היום (ד') / צילום: תמר מצפי

מי שחושב שנחזור לתקופה שהיו שני גדודים בעוטף וארבעה גדודים בגבול הצפון לא מבין. יש 30 אלף אנשי כוח רדואן בצפון, וזה הרבה יותר גרוע מחמאס. הצבא יצטרך חילות הגנת גבולות, והם יצטרכו כוח אדם וכסף. זה יעלה לנו. היום, צה"ל נלחם ב־7 זירות שונות. מי שמזלזל בתימנים, שיראה שיש להם טילי בליסטיים וטילי שיוט. נצטרך להשקיע בצבא. אני לא אומר שהמצב נואש ושלא ניתן לעשות כלום. זה מאוד תלוי מה הממשלה תחליט שהיא תעשה בזירת הפנים בכל הנוגע לחוק הגיוס, ובמישור החיצוני איזו מדיניות היא תיקח - או לכיוון האמריקאי, של מדינות סוניות, עם הסכם עם סעודיה והאמירויות שיזרימו כסף, או שהולכים להסתגרות. זה דיון שיצטרכו להכריע אותו".

בהנחה שיהיו השפעות גדולות בתקציב הבטחון, יש הזדמנויות צמיחה?
אורי יוגב: "הייתי ביום עיון של אגף תקציבים, ושמעתי הערות סרקסטיות כמו 'הנה הצבא לא הצליח אז בואו נכפיל אותו'. יש פה נסיבות שונות לגמרי, קונספציה ששלטה. יצטרכו להגדיל את הצבא, אבל יצטרכו גם לנתח מה לא עושים במערכת הביטחונית. ברור שהנטו יגדל, ואם הם לא יקבלו החלטות, כמו שמתנהלים עכשיו, יהיו משברים. אבל אם יקבלו, אנחנו משק גדול וחזק. יש פה מה לתקן, אבל גם אם יצטרכו להגדיל את תקציב הביטחון אחרי שהוא יתייעל - אפשר להתמודד עם זה".

מדברים על תוכניות ארוכות־טווח של עשרות ומאות מיליארדים בתחבורה ובאנרגיה. יהיו לנו משאבי ביצוע לזה? יש לנו מספיק ידיים עובדות בלי פלסטינים ועובדים זרים?
אורי יוגב: "בקצב ממשלתי, זה לא ייקח חודשיים להביא עובדים זרים, אלא אולי שנתיים. נסדר את הרגולציה והבירוקרטיה וזה יסתדר, גם העובדים וגם המימון. צריך להחליט על המשאבים שנותנים. יודעים לתת ביטחונות ופריסות ומה שלא יהיה. צריך לקבל החלטות על בירוקרטיה ורגולציה והכל יהיה בסדר. פעם, היו המון עובדים זרים והמון אבטלה, אז נלחמנו נגד זה. אבל אם לא משתמשים יותר בעובדים מיהודה ושומרון, וזו החלטה הזויה, אז יביאו 50 או 70 אלף עובדים זרים ויהיה בסדר. אם צריך, יהיו גם 150 אלף".

דן הראל: "הכל שאלה של שתי נקודות שאנחנו היסטורית חלשים בהן. אחת, מנהיגות שיודעת לקחת החלטות. אנחנו מוטים לתועלות פוליטיות מיידיות ולא לטווח הארוך. והדבר השני, צריך לשפר את הרגולציה והבירוקרטיה. כולנו התמודדנו עם זה. זה נטוע כל כך עמוק וצריך לעשות עם זה משהו. לגבי המשאבים האנושיים, אני מכיר את תוכנית הרכבת 2040 ונתיבי איילון שגדלו דרמטית. צריך לתת לזה תשומת לב מיוחדת ויכולות תכנון ואישור תוכניות - שזה סיוט בישראל. גופים שהוקמו כדי להקל על הרגולציה הפכו למעכבי תהליכים. זה פרויקט שאם ייקחו אותו ברצינות ויתגלגלו לפי מה שהגופים המקצועיים אומרים, אין לי ספק שזה יעזור. המשק חזק, אבל צריך לתת לו את התנאים".

מה דעתכם על מדיניות השוק הפתוח במכרזים בין־לאומיים? זה הביא לנו ידע, אמצעים, משאבים, מימון וכוחות - אבל היום אנחנו בדילמה. היום אנחנו מאפשרים לגופים בבעלות טורקית או סינית להיכנס פנימה?
אורי יוגב: היו כל מיני טיפולים גיאופוליטיים בחלק מהדברים. בגישה שלי, ככל שזה תשתית בסיסית כמו כביש, גשר, מסילת רכבת, שיהיה סינים או טורקים. ככל שזה תשתיות מורכבות כמו תקשורת, או חלק מהאנרגיה, אז צריכה להיות הגבלה גיאופוליטיות כזו או אחרת. המחיר לא יהיה עצום, ויש גם הבדלה בין בעלות לביצוע".

דן הראל: "הייתי נספח צבאי בארה"ב וקנדה. יש רשימה של תחומי ליבה שהאמריקאים לא ייתנו לאף גורם חיצוני להתעסק בו. גם מדינת ישראל חייבת לארגן לעצמה רשימה כזאת. לא יכול להיות שיכולות אסטרטגיות יהיו מונחות בידי גורמים זרים. לא רק סין וטורקיה, חייבים לעשות בזה סדר. יחד עם זאת, אני חושב שאם לא נלמד לשלב את הפלסטינים בשוק הישראלי, והשווקים האלה משולבים לגמרי, יהיה לנו רע. לא רק להם.

לכן, אי אפשר להסתכל על זה בצורה מצומצמת, רק דרך זה שהם פלסטינים ואנחנו ישראלים. השילוב הזה נותן לנו יכולות ושקט ביהודה ושומרון, וזה כדאי לשני הצדדים. נהיה טיפשים אם לא נעשה את זה. לגבי חברות זרות - במקום חברות זרות עם ידע, צריך לקחת חברה ישראלית שתיקח כ-back office חברה בין־לאומית, אבל העניין יובל על־ידי חברה ישראלית עם מנטליות ישראלית. התבגרנו ויש מספיק יכולות במשק הישראלי כדי שנעשה את זה בכוחות עצמנו, עם גיבוי של חברות זרות".

יש וקטורים הפוכים בהשפעה של המצב הנוכחי על ההשקעות כאן. לתעשיית הנשק יש פוטנציאל, אבל יש אמברגואים ברמות כאלה ואחרות. איך אתם רואים את השוק?
אורי יוגב: "אני מנהל קרן תשתיות. אנחנו מתעסקים בתשתיות תקשורת, אנרגיה ירוקה ופסולת. בחלק מהתחומים, לא כל כך קריטי הנושא של העזרים, צריך שהממשלה תתפקד. הנושא שיש בו השפעה של המלחמה הוא תקשורת בין ישראל לעולם, ויש התקדמות עצומה לפיתוח ישראל כמסדרון תקשורת בין אירופה לסעודיה והמפרץ למזרח, בתור פתרון משלים לסואץ.

95% מהתעבורה בין אירופה למזרח ושליש מהתעבורה העולמית הן דרך סואץ. זה טרנד שהוא חזק מפוליטיקאים וממלחמות. הסעודים מקימים את Neom, הם חייבים נתיב אלטרנטיבי לסואץ וזה אנחנו. מדברים איתם, המלחמה מעכבת, אבל הקוריוז שקשור להשקעות זה שהיה לנו שותף אירופאי, שכתוצאה מהמלחמה יורד מהעניין משיקולים גיאופוליטיים, אבל אולי יחליף אותו גורם ערבי. אם נעבור מאירוע של חודשים לאירוע של שנים, תהיה פה צרה צרורה. אם בזכות האמריקאים נעלה על המסלול, אולי נצא מזה".

דן הראל: "לא יודע מה העתיד צופה לנו. אני לא נביא שקר. יש לתעשיית הנשק הישראלית יוקרה ובצדק. אנחנו בין הטובים בעולם, כאשר גם התוצאה של המלחמה בעזה מעידה על איכות הנשק הישראלי. אני צופה שיגיעו מדינות שונות להבין מה היה בקרב האורבני בתוך רצועת עזה. איך זה שאנחנו ביחס נפגעים 1:40 לטובתנו, כי בקרב אורבני זה בדרך כלל הפוך. אתה נכנס לשטח שהאויב הכין אותו מראש, ומערכות הנשק הישראליות עזרו בזה מאוד. אבל כמנכ"ל משרד הביטחון, נתקלתי במצב שמדינה ידידותית דוברת אנגלית החליטה שהיא לא שולחת לנו איזה כדור פירוטכני שיושב במערכת ההפלטה של F16, ובגלל זה קרקענו F16.

צריך לנהל מערכות כשאנחנו שומרים על אגף מאובטח מול מדינות העולם. אנחנו באופסייד וצריך לחזור לשם, אחרת תהיה בעיה גדולה מאוד. אחזור על מה שהיה בהתחלה: אם נלך על האופציה האמריקאית של ציר סוני שעובר דרך מצרים, סעודיה והאמירויות, ונייצר ציר יציב איתם מול איראן, זו הזדמנות אדירה למשק הישראלי. זה ישנה את החיים במדינה ואנשים לא מבינים כמה. צריך יהיה לשקול את זה בהמשך, אני אומר את זה בעדינות".

בעיניכם, החות'ים זה בעיה שלנו או של הסעודים והאמריקאים?
אורי יוגב: "החות'ים קרעו כמה כבלים שעברו בין סעודיה לאפריקה ונכנסו שם להיסטריה, עד שמסתבר שהם הטביעו ספינה וזה קרע חוטים באירוע עם הסתברות אפסית. אבל אם הזירה הזאת תישאר חמה ויהיה קשה, יהיו השלכות ולא רק על ישראל".

דן הראל: "החות'ים הם לא בדיחה. אנחנו מזלזלים בהם והם יורים עלינו טילי שיוט של 1300 ק"מ, ואני זוכר מתי אנחנו השגנו את היכולות האלה. הבעיה האמיתית היא עם איראן, שהיא מדינת סף גרעינית, ועם שלוחותיה בעולם. עזה לא תיעלם, הצפון לא ייעלם, אזור יהודה ושומרון לא יעלם ואיראן לא תיעלם. צריך תפיסת ביטחון ישראלית חדשה, כי הקודמת נכשלה".

*** גילוי מלא: הכנס בחסות רכבת ישראל, אקרשטיין ואגד ובהשתתפות נמל אשדוד

עוד כתבות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים