גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דן הראל: "הצבא קטן מדי לבעיות שלנו. צריך להגדיל אותו, לא רק את הטכנולוגיה שלו"

אלוף (מיל') דן הראל ויו"ר קרן התשתיות אלומה, אורי יוגב, שוחחו בפאנל על האתגרים הביטחוניים, הכלכליים והגיאופוליטיים בעקבות ה־7 באוקטובר ● השניים הסכימו כי המשק חזק, אך שהממשלה צריכה לקבל החלטות כדי שהמצב יישאר כך: "חייבים לשפר את הבירוקרטיה והרגולציה בישראל"

אורי יוגב ואלוף (במיל') דן הראל בפאנל פאנל בהנחיית מיכל פרנק, מנכ״לית משרד התחבורה לשעבר / צילום: תמר מצפי
אורי יוגב ואלוף (במיל') דן הראל בפאנל פאנל בהנחיית מיכל פרנק, מנכ״לית משרד התחבורה לשעבר / צילום: תמר מצפי

בפאנל "להפוך את המשבר הביטחוני להזדמנות כלכלית" בכנס התשתיות של גלובס, שוחחה מיכל פרנק, מנכ"לית משרד התחבורה לשעבר ויועצת למינהלת תקומה, עם שני מומחים נוספים: אורי יוגב, יו"ר קרן התשתיות אלומה משנת 2020 ובעבר מנהל רשות החברות הממשלתיות וראש אגף תקציבים, ואלוף (מיל') דן הראל, שהיה סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, וכיהן גם בתפקידים יו"ר רכבת ישראל ויו"ר נתיבי איילון.

כנס התשתיות של גלובס | מנכ"ל משרד התחבורה בראיון ראשון: "חברה חדשה צריכה לנהל את המטרו"
כנס התשתיות של גלובס | המחסור בתשתיות מסביר 30% מהפער בפריון בישראל מול העולם"
כנס התשתיות של גלובס | יו"ר נמל אשדוד חשף: נצא להנפקה, גם העובדים יקבלו חבילה

בראשית הפאנל, פרנק ביקשה להשוות את המצב הנוכחי למצב שהיה בישראל לפני מעט יותר מ-20 שנה - תקופת המשבר הכלכלי והקיצוצים בממשלת שרון ושר האוצר נתניהו.

אורי יוגב: "אני רואה דמיון לתקופה של משבר הדוט.קום ולעיצומה של האינתיפאדה. הממשלה, כמו היום, לא רצתה להכיר במציאות, שנה וחצי אחרי שהמשבר קרה. היו כל מיני החלטות מטורללות של תקציבים קואליציוניים והמשבר הגיע. אם ימשיכו ככה, עוד שנה מהיום, יהיה מאוד כואב, תהיה אבטלה, שער המטבע ייפגע ויצטרכו לקצץ. אבל היום אנחנו במצב הרבה יותר טוב. עדיף לטפל בזה לפני הזמן ולא אחריו. אני רואה מה קורה בממשלה בירושלים, אבל היו יכולים גם לא להעביר תקציב חדש. אז נתנו לעסק להתבדר לגמרי. עשו החלטות לשנה הבאה ורפורמות לא באמת, אבל ניתן להם צ'אנס".

היה אז דיבור על צמצום ההוצאות הציבוריות, האיש השמן והאיש הרזה. איך זה מתחבר להשקעות בתשתיות?
אורי יוגב (שהיה בתקופה ההיא ראש אגף תקציבים): "היו קיצוצים אטומיים בכל הכיוונים, קצבאות והצמדות. אבל באותו הזמן, הוצאנו את הרכבת מרשות הנמלים ונתנו להם 24 מיליארד שקל. עשו רפורמה בנמלים, רפורמה במקורות והתחלה של רפורמה בחשמל. אלו היו שנים שבהן שינינו את התקציב ועברנו למשמעת פיסקלית חדשה, אבל פתחנו תקציבי עתק ומנגנונים כדי להריץ את התשתיות קדימה. לא צריך לעשות בדיוק אותו דבר, אבל אם ניקח 20% מזה יהיה מצוין".

אורי יוגב בכנס התשתיות של גלובס שנערך היום (ד') / צילום: תמר מצפי

אנחנו קוראים את הכותרות, מערכת הביטחון רוצה עשרות מיליארדים בשנים הקרובות. איך זה מסתדר עם צמיחה ואיך לא חוזרים על הטעויות של התקופה שאחרי מלחמת יום כיפור?
דן הראל: "אני אהיה עדין כמו D9 ברחובות עזה. הצבא שיש לנו היום הוא קטן על בעיות הביטחון של המדינה. זו האמת, אין בלתה. אין מספיק חיילים ויחידות. אנחנו בבעיה גדולה. הצבא יצטרך לגדול; וכדי להגדיל את הצבא, לא רק את הטכנולוגיה, זה יחייב הסכמות חברתיות שאנחנו עומדים בפתחן. ויש לזה גם משמעות כלכלית. המדינה נכנסה למשבר הזה במצב כלכלי מעולה. אני לא מדבר על עודפים בתקציב מלפני שנה, אלא למשק מאוד יציב. אבל לפחות בצבא אומרים שהחיים קודמים לאיכות החיים.

אלוף (במיל') דן הראל בכנס התשתיות של גלובס שנערך היום (ד') / צילום: תמר מצפי

מי שחושב שנחזור לתקופה שהיו שני גדודים בעוטף וארבעה גדודים בגבול הצפון לא מבין. יש 30 אלף אנשי כוח רדואן בצפון, וזה הרבה יותר גרוע מחמאס. הצבא יצטרך חילות הגנת גבולות, והם יצטרכו כוח אדם וכסף. זה יעלה לנו. היום, צה"ל נלחם ב־7 זירות שונות. מי שמזלזל בתימנים, שיראה שיש להם טילי בליסטיים וטילי שיוט. נצטרך להשקיע בצבא. אני לא אומר שהמצב נואש ושלא ניתן לעשות כלום. זה מאוד תלוי מה הממשלה תחליט שהיא תעשה בזירת הפנים בכל הנוגע לחוק הגיוס, ובמישור החיצוני איזו מדיניות היא תיקח - או לכיוון האמריקאי, של מדינות סוניות, עם הסכם עם סעודיה והאמירויות שיזרימו כסף, או שהולכים להסתגרות. זה דיון שיצטרכו להכריע אותו".

בהנחה שיהיו השפעות גדולות בתקציב הבטחון, יש הזדמנויות צמיחה?
אורי יוגב: "הייתי ביום עיון של אגף תקציבים, ושמעתי הערות סרקסטיות כמו 'הנה הצבא לא הצליח אז בואו נכפיל אותו'. יש פה נסיבות שונות לגמרי, קונספציה ששלטה. יצטרכו להגדיל את הצבא, אבל יצטרכו גם לנתח מה לא עושים במערכת הביטחונית. ברור שהנטו יגדל, ואם הם לא יקבלו החלטות, כמו שמתנהלים עכשיו, יהיו משברים. אבל אם יקבלו, אנחנו משק גדול וחזק. יש פה מה לתקן, אבל גם אם יצטרכו להגדיל את תקציב הביטחון אחרי שהוא יתייעל - אפשר להתמודד עם זה".

מדברים על תוכניות ארוכות־טווח של עשרות ומאות מיליארדים בתחבורה ובאנרגיה. יהיו לנו משאבי ביצוע לזה? יש לנו מספיק ידיים עובדות בלי פלסטינים ועובדים זרים?
אורי יוגב: "בקצב ממשלתי, זה לא ייקח חודשיים להביא עובדים זרים, אלא אולי שנתיים. נסדר את הרגולציה והבירוקרטיה וזה יסתדר, גם העובדים וגם המימון. צריך להחליט על המשאבים שנותנים. יודעים לתת ביטחונות ופריסות ומה שלא יהיה. צריך לקבל החלטות על בירוקרטיה ורגולציה והכל יהיה בסדר. פעם, היו המון עובדים זרים והמון אבטלה, אז נלחמנו נגד זה. אבל אם לא משתמשים יותר בעובדים מיהודה ושומרון, וזו החלטה הזויה, אז יביאו 50 או 70 אלף עובדים זרים ויהיה בסדר. אם צריך, יהיו גם 150 אלף".

דן הראל: "הכל שאלה של שתי נקודות שאנחנו היסטורית חלשים בהן. אחת, מנהיגות שיודעת לקחת החלטות. אנחנו מוטים לתועלות פוליטיות מיידיות ולא לטווח הארוך. והדבר השני, צריך לשפר את הרגולציה והבירוקרטיה. כולנו התמודדנו עם זה. זה נטוע כל כך עמוק וצריך לעשות עם זה משהו. לגבי המשאבים האנושיים, אני מכיר את תוכנית הרכבת 2040 ונתיבי איילון שגדלו דרמטית. צריך לתת לזה תשומת לב מיוחדת ויכולות תכנון ואישור תוכניות - שזה סיוט בישראל. גופים שהוקמו כדי להקל על הרגולציה הפכו למעכבי תהליכים. זה פרויקט שאם ייקחו אותו ברצינות ויתגלגלו לפי מה שהגופים המקצועיים אומרים, אין לי ספק שזה יעזור. המשק חזק, אבל צריך לתת לו את התנאים".

מה דעתכם על מדיניות השוק הפתוח במכרזים בין־לאומיים? זה הביא לנו ידע, אמצעים, משאבים, מימון וכוחות - אבל היום אנחנו בדילמה. היום אנחנו מאפשרים לגופים בבעלות טורקית או סינית להיכנס פנימה?
אורי יוגב: היו כל מיני טיפולים גיאופוליטיים בחלק מהדברים. בגישה שלי, ככל שזה תשתית בסיסית כמו כביש, גשר, מסילת רכבת, שיהיה סינים או טורקים. ככל שזה תשתיות מורכבות כמו תקשורת, או חלק מהאנרגיה, אז צריכה להיות הגבלה גיאופוליטיות כזו או אחרת. המחיר לא יהיה עצום, ויש גם הבדלה בין בעלות לביצוע".

דן הראל: "הייתי נספח צבאי בארה"ב וקנדה. יש רשימה של תחומי ליבה שהאמריקאים לא ייתנו לאף גורם חיצוני להתעסק בו. גם מדינת ישראל חייבת לארגן לעצמה רשימה כזאת. לא יכול להיות שיכולות אסטרטגיות יהיו מונחות בידי גורמים זרים. לא רק סין וטורקיה, חייבים לעשות בזה סדר. יחד עם זאת, אני חושב שאם לא נלמד לשלב את הפלסטינים בשוק הישראלי, והשווקים האלה משולבים לגמרי, יהיה לנו רע. לא רק להם.

לכן, אי אפשר להסתכל על זה בצורה מצומצמת, רק דרך זה שהם פלסטינים ואנחנו ישראלים. השילוב הזה נותן לנו יכולות ושקט ביהודה ושומרון, וזה כדאי לשני הצדדים. נהיה טיפשים אם לא נעשה את זה. לגבי חברות זרות - במקום חברות זרות עם ידע, צריך לקחת חברה ישראלית שתיקח כ-back office חברה בין־לאומית, אבל העניין יובל על־ידי חברה ישראלית עם מנטליות ישראלית. התבגרנו ויש מספיק יכולות במשק הישראלי כדי שנעשה את זה בכוחות עצמנו, עם גיבוי של חברות זרות".

יש וקטורים הפוכים בהשפעה של המצב הנוכחי על ההשקעות כאן. לתעשיית הנשק יש פוטנציאל, אבל יש אמברגואים ברמות כאלה ואחרות. איך אתם רואים את השוק?
אורי יוגב: "אני מנהל קרן תשתיות. אנחנו מתעסקים בתשתיות תקשורת, אנרגיה ירוקה ופסולת. בחלק מהתחומים, לא כל כך קריטי הנושא של העזרים, צריך שהממשלה תתפקד. הנושא שיש בו השפעה של המלחמה הוא תקשורת בין ישראל לעולם, ויש התקדמות עצומה לפיתוח ישראל כמסדרון תקשורת בין אירופה לסעודיה והמפרץ למזרח, בתור פתרון משלים לסואץ.

95% מהתעבורה בין אירופה למזרח ושליש מהתעבורה העולמית הן דרך סואץ. זה טרנד שהוא חזק מפוליטיקאים וממלחמות. הסעודים מקימים את Neom, הם חייבים נתיב אלטרנטיבי לסואץ וזה אנחנו. מדברים איתם, המלחמה מעכבת, אבל הקוריוז שקשור להשקעות זה שהיה לנו שותף אירופאי, שכתוצאה מהמלחמה יורד מהעניין משיקולים גיאופוליטיים, אבל אולי יחליף אותו גורם ערבי. אם נעבור מאירוע של חודשים לאירוע של שנים, תהיה פה צרה צרורה. אם בזכות האמריקאים נעלה על המסלול, אולי נצא מזה".

דן הראל: "לא יודע מה העתיד צופה לנו. אני לא נביא שקר. יש לתעשיית הנשק הישראלית יוקרה ובצדק. אנחנו בין הטובים בעולם, כאשר גם התוצאה של המלחמה בעזה מעידה על איכות הנשק הישראלי. אני צופה שיגיעו מדינות שונות להבין מה היה בקרב האורבני בתוך רצועת עזה. איך זה שאנחנו ביחס נפגעים 1:40 לטובתנו, כי בקרב אורבני זה בדרך כלל הפוך. אתה נכנס לשטח שהאויב הכין אותו מראש, ומערכות הנשק הישראליות עזרו בזה מאוד. אבל כמנכ"ל משרד הביטחון, נתקלתי במצב שמדינה ידידותית דוברת אנגלית החליטה שהיא לא שולחת לנו איזה כדור פירוטכני שיושב במערכת ההפלטה של F16, ובגלל זה קרקענו F16.

צריך לנהל מערכות כשאנחנו שומרים על אגף מאובטח מול מדינות העולם. אנחנו באופסייד וצריך לחזור לשם, אחרת תהיה בעיה גדולה מאוד. אחזור על מה שהיה בהתחלה: אם נלך על האופציה האמריקאית של ציר סוני שעובר דרך מצרים, סעודיה והאמירויות, ונייצר ציר יציב איתם מול איראן, זו הזדמנות אדירה למשק הישראלי. זה ישנה את החיים במדינה ואנשים לא מבינים כמה. צריך יהיה לשקול את זה בהמשך, אני אומר את זה בעדינות".

בעיניכם, החות'ים זה בעיה שלנו או של הסעודים והאמריקאים?
אורי יוגב: "החות'ים קרעו כמה כבלים שעברו בין סעודיה לאפריקה ונכנסו שם להיסטריה, עד שמסתבר שהם הטביעו ספינה וזה קרע חוטים באירוע עם הסתברות אפסית. אבל אם הזירה הזאת תישאר חמה ויהיה קשה, יהיו השלכות ולא רק על ישראל".

דן הראל: "החות'ים הם לא בדיחה. אנחנו מזלזלים בהם והם יורים עלינו טילי שיוט של 1300 ק"מ, ואני זוכר מתי אנחנו השגנו את היכולות האלה. הבעיה האמיתית היא עם איראן, שהיא מדינת סף גרעינית, ועם שלוחותיה בעולם. עזה לא תיעלם, הצפון לא ייעלם, אזור יהודה ושומרון לא יעלם ואיראן לא תיעלם. צריך תפיסת ביטחון ישראלית חדשה, כי הקודמת נכשלה".

*** גילוי מלא: הכנס בחסות רכבת ישראל, אקרשטיין ואגד ובהשתתפות נמל אשדוד

עוד כתבות

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

החלפת בתים. ''להיכנס לחופשה שונה מאורח החיים שלך'' / צילום: Shutterstock

36 פעמים החלפנו דירה: האנשים שיוצאים לחופשה בחינם

בעלי נכסים ואפילו שוכרים מחליפים דירות ומוצאים את עצמם בחופשה חלומית בבית של מישהו אחר ● מה היתרונות ומה הסכנות, ולמה צריך לשים לב

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; טסלה מזנקת ב-10% במסחר המוקדם

עליות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● השקל מתחזק במעל 1% מול הדולר, 3.76
שקלים ● פיליפס מזנקת ב-37% ● אילון מאסק בסין וטסלה קיבלה שם בשורות טובות ● שטף הדוחות בוול סטריט ימשך השבוע, אמזון תדווח בשלישי, אפל בחמישי ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, יועצי דונלד טראמפ מנסחים הצעות חוק להגבלת עצמאות הבנק המרכזי ● ברביעי החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, בשישי דוח התעסוקה החודשי

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson

״אינתיפאדה עולמית״ מתפשטת בקמפוסים של ארה״ב אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין

זה מה שקרה למחאות הענק נגד מלחמת וייטנם ולמרד הסטודנטים בצרפת לפני 60 שנה ● התנועה הנוכחית מעתיקה בהצלחה גוברת את דפוסי הפעולה של המאבק נגד אפרטהייד לפני 40 שנה ● ישראל הופכת למנוף של שינוי

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

וושינגטון. מעמד משפטי מיוחד

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה. זו הסיבה

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה ● אתונה, פריז, רומא ואחרות מגבילות את גובה הבנייה כדי לשמור על הנוף ● איך זה עובד ומהם יוצאי הדופן?

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

כמה מדינות אירופיות צפויות להכיר במדינה פלסטינית עד סוף חודש מאי

צה"ל תקף הלילה יעדי טרור בדרום לבנון - חמאס שיגר בתגובה מטח רקטות לעבר יישובי הגליל העליון • בלינקן: "העבודה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה קרובה מאוד לסיום" • שר החוץ של האיחוד האירופי: "כמה מדינות באיחוד צפויות להכיר במדינה פלסטינית עד סוף מאי" • עדכונים בולטים

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר