גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה הפסיבית: שלטון חדש הגיע לוול סטריט והוא משנה את כל מה שידענו על השוק

כלל ידוע הוא לקנות מניות "זולות" ולמכור את ה"יקרות", אבל ניתוח של כלכלן ראשי במיטב מלמד כי הכסף הגדל והולך שמזרים הציבור לקרנות העוקבות אחר מדדי וול סטריט, מהווה כיום את רוב המסחר והופך את שוק המניות לריכוזי עד כדי סיכון לניפוח בועה ● "מנהל השקעות פסיבי חייב לקנות בכל מחיר אם הוא מקבל כסף להשקעה. אך במצב של ירידות בשוק הוא גם ימכור בכל מחיר"

הכסף הפסיבי משתלט על וול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock
הכסף הפסיבי משתלט על וול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

לפני 141 שנים החל עיתונאי צעיר בניו יורק בשם צ'ארלס דאו לפרסם מדי יום רשימה של מניות שנסחרו בבורסה של וול סטריט. היו אלה הצעדים הראשונים לקראת ייסודו של מדד המניות הוותיק בארה"ב - הדאו ג'ונס, שיתפרסם בהמשך. לקח יותר ממאה שנים עד שבשנות התשעים של המאה הקודמת החלו בוול סטריט לייצר מוצרי השקעה שעוקבים אחרי מדדי המניות הגדולים.

מכה לאפל: משרד המשפטים האמריקאי הגיש נגדה תביעה; המניה יורדת
קלקולים כלכליים: הסיכונים המרכזיים שמאיימים על הפריחה בשוקי המניות

מוצרי ההשקעה הללו נקראים קרנות סל (Exchange-Traded Funds - ETF) . מדובר במוצר סחיר, פסיבי, המחקה ביצועי מדד מסוים במטרה להשיג תשואה דומה ככל הניתן לזו שהוא מניב, באמצעות רכישת המניות הכלולות בו לפי משקלן היחסי.

בהתחלה נתפסו קרנות הסל כמוצר השקעות משלים ואפילו אזוטרי, אך נכון להיום הן תופסות חלק כה מרכזי בשוקי המניות בוול סטריט (גם בישראל), עד שיש מי שטוען שמדובר באיום על הדרך שבה מתומחרות כיום השקעות, עד כדי ניפוח בועה עצומה שעלול לקרוס בשל אלמנט ה"עדר" בשוקי המניות.

"כל מי שלמד כלכלה מכיר את המושג 'שוק משוכלל', שפירושו שכל מידע רלוונטי מגולם במחיר מניה", אומר הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי. "במציאות, השוק המשוכלל הזה מתממש באמצעות משקיעים שנמצאים בחיפוש מתמיד אחרי המניות שהמחיר שלהן זול או יקר מדי ביחס לערך הכלכלי של החברה. כתוצאה מקניות של מניות זולות ומכירה של יקרות המחיר מתכנס לשווי הכלכלי".

והמודל הזה משתנה כעת?
זבז'ינסקי: "כל הרעיון של 'שוק משוכלל' היה נכון עד לפני כמה שנים. בראיון שנתן לאחרונה המשקיע המפורסם דיוויד אינהורן (David Einhorn), הבעלים של קרן הגידור גרינלייט קפיטל, הוא טען שהשיטה של מחקר לגילוי מניות זולות מדי או יקרות מדי - שהביאה לקרן שלו רווחים גבוהים לאורך השנים - הפסיקה לעבוד בתקופה האחרונה. הוא הבחין שמחירי המניות הזולות לא עלו בעוד שמחירי המניות היקרות לא ירדו. משהו שפעם עבד בשוק השתבש.

"אחרי שחקר את העניין לעומק הוא הגיע למסקנה שההשקעות הפסיביות באמצעות מכשירי השקעה כמו קרנות סל גרמו לשינוי יסודי במבנה של שוק ההון. או במילים של אינהורן עצמו: השווקים 'שבורים מיסודם' (Fundamentally Broke)".

מה הבעיה שנוצרה?
"הבעיה היא שהשקעה פסיבית בהגדרה לא אמורה להשפיע על מחירי המניות, אלא רק 'לרכוב' על מדד המניות".

לדברי זבז'ינסקי, הרעיון המקורי של מוצרי ההשקעה הפסיביים הוא לאפשר ל'גברת כהן מחדרה' לתת הוראה פשוטה בבנק ו"לקנות" את מדד הנאסד"ק לדוגמה בסכום כספי קטן.

אלא שזה היה נכון לטענתו כל עוד מוצרי ההשקעה הפסיביים היו חלק זניח משוק ההון, וכעת המצב משתנה. "בפועל כיום, הכסף הפסיבי משפיע על המחירים. כשמשקיע קונה תעודת סל, מנהלי התעודה קונים מניות. ככל שמניות החברה שוות יותר ומשקלה במדד גבוה יותר - הם קונים יותר מניות שלה. זה קורה יום יום".

המניות הגדולות שוות פי 400 מהקטנות

זבז'ינסקי ממיטב מציג נתונים אודות הזרימה המסיבית של כספים לקרנות הפסיביות, מתוך מידע שמפרסם הבנק הפדרלי בארה"ב (הפד), לפיו בשנת 2023 נרכשו מניות בוול סטריט בסכום של 400 מיליארד דולר (נטו), באמצעות קרנות סל (ETF). משקיעים אחרים, כמו מנהלי תיקים או קרנות נאמנות מסורתיות (Mutual Funds) מכרו מניות בסכום דומה של 380 מיליארד דולר (נטו).

מדובר בשנה, נזכיר, שבה עלו מדדי המניות המובילים של וול סטריט בשיעורים דו־ספרתיים: S&P 500 עלה ב־24% ומדד הנאסד"ק טיפס ב־49%. מתחילת 2024 מגמת העליות נמשכת ביתר עוצמה.

זו מגמה שהתגברה בעשור האחרון. לפי זבז'ינסקי בעשר השנים האחרונות רכשו המשקיעים מניות באמצעות קרנות סל בהיקף של 3 טריליון דולר (נטו), בזמן שהמשקיעים 'האחרים' מכרו מניות ב־800 מיליארד דולר (נטו). הוא מעריך שרבים מהשחקנים שמוכרים מניות לא יוצאים מהשוק, אלא קונים במקומן קרנות סל: "הם פשוט עוברים מניהול אקטיבי על ידי החזקה ישירה של המניות או דרך מנהלי השקעות וקרנות נאמנות אקטיביות, לניהול פסיבי באמצעות קרנות סל".

איך נוצר העיוות בשוק מההשקעות הפסיביות?
"לכאורה המניות הגדולות הן מאוד נזילות ויכולות לספוג ביקושים גדולים מבלי שמחירן יושפע, יותר מאשר המניות הקטנות שמקבלות פחות ביקושים. בפועל, זה לא בדיוק נכון. שווי השוק של חמש החברות הגדולות ב־S&P 500 גבוה כמעט פי 400 מחמש המניות הקטנות ביותר במדד. ולכן הן גם מקבלות ביקושים של פי 400 מכספי ההשקעה של קרנות הסל מאשר הקטנות. מאידך, מחזורי המסחר של המניות הענקיות גדולים בממוצע רק פי 100 מאשר אצל המניות הקטנות.

"לכן הכסף שזורם מקרנות הסל ומושקע במניות הגדולות, משפיע יותר על המחיר שלהן מאשר הכסף שמושקע במניות הקטנות. עובדה זו 'מעיפה' את מחירי הגדולות עוד יותר מעלה ומרחיקה אותן מהמניות הקטנות. כך נוצרת התופעה של 'שבע המופלאות' (אפל, מיקרוסופט, גוגל, אנבידיה, טסלה, מטא (פייסבוק) ואמזון) - ענקיות הטכנולוגיה שמתרחקות משאר המניות במדד S&P500".

כך לטענת זבז'ינסקי, "שיטת הקצאת ההשקעות של משקיעים פסיביים היא 'טיפשה' - שים הכי הרבה כסף בחברות היקרות ביותר".

איך זה עלול להשפיע על השוק?
"כששוק המניות נשלט בחלקו הגדול על ידי הכסף הפסיבי, ההתנהגות שלו משתנה. במקום שמחירי המניות יתכנסו אל שוויה הכלכלי של חברה, המניות היקרות מתרחקות ממנו. בעולם 'הישן' מנהלים אקטיביים היו מוכרים את המניות היקרות, אך מי יעז היום לעשות 'שורט' על גוגל או מיקרוסופט? זאת כמעט הדרך הבטוחה להפסיד כסף".

"השוק הופך לריכוזי יותר ותנודתי יותר"

במצב שנוצר, אומר זבז'ינסקי, "למנהלים אקטיביים כמעט אין סיכוי להכות את השוק. בהתחשב בעובדה שדמי הניהול שלהם גם יקרים יותר, הם מפסידים לקוחות שעוברים למוצרים פסיביים ונאלצים לסגור את העסק. דיוויד אינהורן אמר בהקשר זה שכיום המניות הזולות לעיתים נשארות זולות למרות ההצלחות העסקיות. כדי שהמניה תעלה צריך שעוד משקיעים שחוקרים את המניות יגלו אותה, אך יש פחות ופחות משקיעים כאלה, והמניות נותרות זולות".

מה יקרה לשוק בשליטת קרנות סל?
"שוק כזה שנמצא בשליטה של כסף פסיבי יהיה יקר יותר, כי הוא 'ינפח' מאוד את המניות הגדולות. להבדיל ממנהל השקעות אקטיבי, שיכול להחזיק יותר מזומן אם השוק יקר מאוד, הפסיבי חייב לקנות תמיד בכל מחיר ברגע שקיבל כסף להשקעה. אבל צריכים לזכור שבמצב של פדיונות בירידות בשווקים, הוא גם ימכור בכל מחיר.

"השוק הופך לריכוזי יותר ותנודתי יותר. רוב העליות מתרכזות בכמה מניות גדולות, ולמניות הקטנות אין כמעט סיכוי לנצח את הגדולות כשהשוק עולה. לראיה, מדדי המניות הקטנות בארה"ב הרבה יותר זולים היום מהממוצע של הערכות שווי היסטוריות שלהן, כאשר ההערכות של מדדי המניות הגדולות דווקא גבוהות משמעותית מהממוצע ההיסטורי. אי אפשר להסביר את זה בהבדלים בין רווחיות החברות, בהשפעות מאקרו כלכליות או בסיבות כלכליות אחרות", טוען זבז'ינסקי.

לצד זאת הוא מדגיש כי "בעולם הפסיבי המניות הגדולות יהיו תמיד מנצחות בעליות, אך הן יפסידו כשהשוק יירד, כי הן יקבלו את פקודות מכירה הגדולות ביותר כשהמשקיעים יברחו מהשוק. בירידות בשוק המניות בשנת 2022 מניות הטכנולוגיה הגדולות הובילו את המגמה. ההסבר המקובל היה שזה בגלל שהן מושפעות יותר מעליית הריבית. זאת לא הסיבה, אלא בריחת משקיעים מהאפיקים הפסיביים, שפגעה יותר חזק במניות הגדולות".

זבז'ינסקי מתריע לסיכום כי ההשתלטות של הכסף הפסיבי על שוק המניות, כרגע בארה"ב, פוגעת בייעוד המרכזי שלו: "אותו ייעוד הוא הקצאה יעילה של מקורות ההשקעה. הכסף הפסיבי מוביל להקצאת כספים שמתבצעת על פי הכלל שהגדול מקבל יותר, וכך הנפקות של חברות חדשות זוכות לעניין מועט, כל עוד הן לא נכנסות למדדי המניות ומושכות כסף פסיבי".

"הדרך הטובה היא להשקיע 'כמו השוק'"

הדומיננטיות של המוצרים הפסיביים הולכת וגוברת גם בשוק ההון הישראלי, אך בשיעורים שעדיין רחוקים מזה האמריקאי. לפי נתוני חברת מוצרי המדדים איישרס של ענקית ההשקעות האמריקאית בלקרוק, בארה"ב עמד בסיכום שנת 2023 שווי שוק המניות על 42.8 טריליון דולר, כאשר שווי מוצרי המדדים עמד על 6.4 טריליון דולר, כלומר כ־15% מהשוק.

לפי נתוני הבורסה בת"א, מסתכם היקף מוצרי ההשקעה הפסיביים על מדדי המניות המקומיים בכ־55 מיליארד שקל - שיעור של כ־6% משווי כלל שוק המניות. יניב פגוט, סמנכ''ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, מציין כי בארץ ההשפעה של המדדים הפסיביים על השוק עצמו לא חזקה כמו בארה"ב. "בוול סטריט הזרימה של הכסף מהאפיקים הפסיביים עלתה בצורה חדה בשנים האחרונות, עד שנוצר חשש 'לתמחור יתר' של המניות", הוא אומר. "חשש נוסף הוא לפדיונות כבדים בתקופות של משברים, שיובילו את המניות לירידות חזקות". עם זאת פגוט מדגיש כי למוצרים אלה יש גם יתרונות, "בעיקר במחיר שלהם (עלות דמי הניהול, ח"ש) ובדרך שהם מייצגים עבור המשקיע את הכלכלה".

אפקט הבועה שמייצרים מוצרי המדדים בארה"ב מתבטא לדעת פגוט בתמחור של המניות. "אנחנו רואים תמחורים שלא ראינו בעבר: המניות ב־S&P 500 נסחרות במכפיל רווח עתידי של 20.6, למול ממוצע של 17.7 בעשר השנים האחרונות, ובסקטור הטכנולוגיה המכפיל כיום הוא 28.5 - יקר ב־40% ביחס לעשור האחרון".

אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות ומנכ"ל קסם קרנות, היה מחלוצי תחום קרנות הסל בישראל, וגם היום מהווה שחקן מרכזי בשוק זה. לדבריו, לפחות בשוק המקומי מוצרי הסל אינם גורמים לעיוות מחירים. "אנו רואים שקרנות בניהול אקטיבי, לאורך השנים, עדיין מצליחות יפה ביחס למדדי הבסיס שאותם הן מנסות לעקוף. ההצלחה של הקרנות האקטיביות מלמדת שיש ערך למחקר וביצוע ההשקעות על בסיסו", הוא אומר.

עם זאת חדד מסכים שהיקפי הפ עילות העצומים של המוצרים הפסיביים בארה"ב משליכים על השוק שם: "בוול סטריט, לנוכח היקפי הפעילות האלה למשקיע הבודד, חכם ככל שיהיה, אין דרך לנצח את זה. יש הבדל בין אנליסט שמסקר מניה בבורסה בתל אביב עם מחזור מסחר יומי של 20 מיליון שקל, לבין אנליסט שמסקר מניה שהמחזור היומי הממוצע שלה הוא 30 מיליארד דולר. במקרה כזה אין ערך מוסף למחקר, ואז הדרך הטובה היא להשקיע 'כמו השוק'".

אז בארה"ב נוצר עיוות בתמחור?
חדד: "לא, כי בסופו של דבר אם 5% ממדד מסוים תופסת מניית גוגל, אז זה שוק המניות. ואם גוגל תעלה או תרד, זה מה שהשוק יקבע. מניית אנבידיה למשל (שעלתה ב־1,914% בחמש השנים האחרונות, כשמדד הנאסד"ק עלה 111% באותו פרק זמן, ח"ש) - מה שהעלה אותה בצורה חריגה לא היו קרנות הסל, אלא מהפכת ה־AI שהיא מובילה.

"ובכלל, חלק משבע המופלאות קצת נחלשו לאחרונה, בזמן שאחרות מתחזקות". כלומר חדד ממחיש כי בסוף השוק כן מתגמל את המניות המצליחות והגרועות באופן פרטני.

עוד כתבות

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"