גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחסום הווטו האמריקאי נחצה: היד שלא הורמה ממוטטת את חומת המגן הדיפלומטית של ישראל

ייתכן כי ההימנעות הזו מתחילה לשנות את כללי ההתנהגות ולהפוך על ראשן את הציפיות הטבעיות ● היא, אולי, שוות־ערך להחלטה היסטורית של מועצת הביטחון מנובמבר 1977 נגד דרום אפריקה

צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אין עוד טעם להתכחש לאחת התוצאות הבלתי־צפויות ביותר של מלחמת חמאס בישראל: התמוטטות חומת המגן הדיפלומטית שלה. זו, כמובן, תוצאה פרדוקסלית של מה שהתחיל כטבח עצום ממדים בידי חמאס. במשך שעה קלה, ישראל נהנתה מאהדה בינלאומית מסיבית, בוודאי בעולם הדמוקרטי. מנהיגי הדמוקרטיות הצטופפו בתור כדי להציע ניחומים, עידוד ותמיכה לישראל המיוסרת.

ההצעה להפסקת אש מיידית אושרה באו"ם: מה משמעותה?
כותרות העיתונים בעולם | הסערה שמאיימת על יחסי ישראל ואחת מידידותיה הוותיקות

הריצו נא את הסרט חמישה חודשים וחצי קדימה: ישראל מתקרבת אל מעמד של נידוי בינלאומי. לא זו בלבד שהפגנות ענק נגדה נערכות על פני כל אירופה, ושערים אמריקאיות, בזו אחר זו, מקבלות החלטות (ריקות מתוכן ממשי) להפסקת אש בעזה, אלא שהחומה האחרונה קורסת.

ב-50 השנה האחרונות, ישראל יכלה לסמוך על וטו אמריקאי במועצת הביטחון כמעט בכל עניין חשוב. היום נפל דבר. ידה של ארה"ב לא התרוממה נגד הצעת החלטה להפסקת אש חד־צדדית בעזה "עד סוף הרמדאן". והיא לא התרוממה, על אף שעצם ההיגיון של ההחלטה הזו מנוגד לכל מה שארה"ב דרשה ועשתה בחודשים האחרונים. גם כאשר התבטאה בגלוי, לפעמים בחריפות, נגד הפגיעה באזרחים פלסטיניים, והתנגדה בפומבי למהלכים צבאיים חדשים, וושינגטון עיגנה את ביקורתה בנוסחאות קונסטרוקטיביות של הדדיות, של קח־ותן. לא היום, לא עוד.

הפעם, ממשל אמריקאי לא מנע החלטה שחד־צדדיות עוינת טבועה בה, גם היא מעלה מס שפתיים לחטופים; החלטה שלא נועדה, כמובן, להשיג תוצאות מיידיות, אבל נועדה בהחלט לטבוע נופך של חוסר־חוקיות על מלחמת המגן של ישראל. זו הייתה כוונת היוזמים מלכתחילה.

מצוידים בחתימת מועצת הביטחון, הם יוכלו לטעון מכאן ואילך שישראל מפרה את החוק הבינלאומי בעצם נוכחותה בעזה. מבחינת החוק הבינלאומי, הם יצדקו.

ההחלטה הזו פותחת תיבת פנדורה של תביעות משפטיות ושל יוזמות מדיניות, שעניינן הברור הוא דה־לגיטימציה של ישראל. עניין של זמן הוא, אולי רק ימים אחדים, לפני שתתחיל יוזמה להטיל סנקציות על ישראל בגין ההפרה של ההחלטה שעתה זה התקבלה.

ההימנעות הקודמת, דצמבר 2016

כמובן, ההחלטה הזו מוגבלת, לכאורה, רק לשבועיים הנותרים של הרמדאן, וממילא תוקפה יפקע בסוף הרמדאן; אבל זו רק התחכמות לגליסטית. מחסום הווטו האמריקאי נחצה. ארה"ב הכירה בצורך לכפות הפסקת אש ללא תנאים.

ואף כי סביר מאוד שהיא תתנגד לעיצומים קונקרטיים נגד ישראל, היא חשפה בזה את חולשתה שלה. העולם כולו עומד נגד ישראל - ונגד תמיכת ארה"ב בישראל; והיא, ארה"ב, מתקשה לשכנע את העולם, או אפילו את עצמה, שהיא צריכה להוסיף ולהטות כתף.

הפעם האחרונה בה ישראל חוותה משהו מעין זה, בנסיבות שונות לחלוטין, הייתה הימנעותה של ארה"ב, בימי ממשל אובמה האחרונים, מלהטיל וטו על גינוי ההתנחלויות.

ההחלטה ההיא, מס' 2334, התקבלה ב-23 בדצמבר 2016, חודש אחד ופחות לפני כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן. ברוב של 14 מתוך 15 ובהימנעות ארה"ב, ההחלטה הטעימה את התנגדותה החד־משמעית של המועצה לכל שינוי בגבולות 1967, "אלא אם כן ייעשו על דעת שני הצדדים".

ישראל חרקה שיניים. ההימנעות האמריקאית התיישבה עם ההצטננות הכללית ביחסים, הממשלתיים והאישיים - אבל לא היו לה שיניים. ארה"ב הודיעה, עוד בשנות ה-70, שהיא חושבת את ההתנחלויות להפרה של החוק הבינלאומי. ההתנחלויות נמשכו, וההבעות התקופתיות של מורת־רוח נעשו בעיקר לצורך הפרוטוקול.

מה יקרה ל-69 האחוזים?

ההחלטה של היום מתקבלת בעיצומה של מלחמה, כאשר התקשורת והדיפלומטיה מלאות ניחושים והשערות על עיכוב של ציוד צבאי אמריקאי לישראל. המכון השוודי SIPRI, העוקב אחר מכירות נשק בעולם, הזכיר לנו בשבוע שעבר כי 69% מן הנשק שישראל רוכשת בחו"ל מגיע מארה"ב.

השאלה המעניינת את רוב הישראלים אינה כיצד יצביעו אלג'יריה, מלטה וגייאנה במועצת הביטחון, אלא אם ארה"ב אומנם תעכב נשק. השאלה הצריכה לעניין ישראלים היום, היא האם ייתכן קשר סיבתי ונסיבתי בין ההצבעה האמריקאית במועצת הביטחון, לבין החלטה אפשרית על עיכוב נשק.

במקרים האלה אין ברירה, אלא להסתמך הן על אינטואיציה והן על לקחים מן העבר.

האינטואיציה אומרת שלא יהיה מהלך אמריקאי כה רדיקלי. תהיה מורת־הרוח של וושינגטון מהתנהגות ישראל ומהתבטאויותיה אשר תהיה, הפקרת בעלת ברית במהלך מלחמה היא מהלך כה קיצוני, עם תוצאות כה מפליגות, עד שאין מנוס מלחשוב אותו לבלתי־סביר. והוא סביר עוד פחות מצד נשיא שאיבד את אפגניסטן ועלול לאבד בקרוב את אוקראינה (לא באשמתו, בשני המקרים, אבל כפי שאומרים האמריקאים, "במשמרת שלו").

מה קרה לדרום אפריקה

הנה משהו על ניסיון העבר. זה מביא אותנו לאנלוגיה לא כל כך נעימה, שמוטב להבין אותה לא כהשוואה מוסרית, אלא כהשוואה של דינמיקות דיפלומטיות: החלטת מועצת הביטחון 418 מנובמבר 1977 להטיל אמברגו צבאי מחייב על דרום אפריקה. היא נשלטה אז בידי המיעוט הלבן.

זו הייתה הפעם הראשונה שמועצת הביטחון החליטה פה אחד להעניש מדינה חברה, בחומרה מיוחדת. ארה"ב, בריטניה וצרפת הצביעו נגד יוזמות קודמות להעניש את דרום אפריקה. ממשל ג'ימי קרטר, שנכנס רק עשרה חודשים קודם, שינה את מדיניות ארה"ב, והקל בכך על דמוקרטיות מערביות אחרות לשנות כיוון.

ההחלטה ההיא לא מוטטה את דרום אפריקה, גם מפני שהייתה לה תעשיית נשק ענפה משלה, וגם מפני שנמצאו ארצות שהיו מוכנות להפר את החלטת מועצת הביטחון, בראש ובראשונה ישראל. האיום הצבאי על דרום אפריקה היה ממילא קטן בהרבה מזה המרחף על ישראל.

זמן קצר לאחר שנכנס לבית הלבן, קרטר שלח את סגנו, וולטר מונדייל, לפגישה דרמטית עם ראש ממשלת דרום אפריקה, ג'ון פוסטר. זה היה חצי שנה לאחר טבח של 400 ילדי בתי ספר שחורים ביד כוחות הביטחון הלבנים. מונדייל העניק אולטימטום לפוסטר: שינוי - או בידוד. דרום אפריקה דחתה את ההזהרה והתוצאות מיהרו להגיע.

האמברגו של מועצת הביטחון, כשלעצמו, לא שינה את המציאות בשטח - אבל התחיל דינמיקה דיפלומטית וציבורית. בתוך שנים אחדות, ארצות המערב התכסו ביוזמות מקומיות של חרם כלכלי ומדיני, שקיצרו את תוחלת החיים של המשטר הלבן. 12 שנה לאחר האמברגו, המשטר הודיע על נכונותו לפתוח את התהליך, שהוביל שלוש שנים אחר כך לכינון ממשלת הרוב השחור.

תגובת דרום אפריקה בנובמבר 1977 התאפיינה בזעם ובהתרסה. שר החוץ הדרום אפריקאי, 'פיק' בותה, שגריר לשעבר באו"ם, הכריז כי האמברגו הוא "עידוד לאלימות", וכי הוא רק מגביר את "נחישותם של של הדרום אפריקאים להגן על ארצם". קצת יותר מ-15 שנה אחר כך, בותה עצמו התמנה לשר זוטר יחסית בממשלת הרוב השחור, שהאמברגו של 1977 אישר וזירז.

המשבר בין ישראל לארה"ב הוא, אפוא, הרבה יותר מאי־הסכמה דיפלומטית ביום נתון. הוא עשוי לשנות את כללי ההתנהגות ולהפוך על ראשן את הציפיות הטבעיות.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם