גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחסום הווטו האמריקאי נחצה: היד שלא הורמה ממוטטת את חומת המגן הדיפלומטית של ישראל

ייתכן כי ההימנעות הזו מתחילה לשנות את כללי ההתנהגות ולהפוך על ראשן את הציפיות הטבעיות ● היא, אולי, שוות־ערך להחלטה היסטורית של מועצת הביטחון מנובמבר 1977 נגד דרום אפריקה

צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אין עוד טעם להתכחש לאחת התוצאות הבלתי־צפויות ביותר של מלחמת חמאס בישראל: התמוטטות חומת המגן הדיפלומטית שלה. זו, כמובן, תוצאה פרדוקסלית של מה שהתחיל כטבח עצום ממדים בידי חמאס. במשך שעה קלה, ישראל נהנתה מאהדה בינלאומית מסיבית, בוודאי בעולם הדמוקרטי. מנהיגי הדמוקרטיות הצטופפו בתור כדי להציע ניחומים, עידוד ותמיכה לישראל המיוסרת.

ההצעה להפסקת אש מיידית אושרה באו"ם: מה משמעותה?
כותרות העיתונים בעולם | הסערה שמאיימת על יחסי ישראל ואחת מידידותיה הוותיקות

הריצו נא את הסרט חמישה חודשים וחצי קדימה: ישראל מתקרבת אל מעמד של נידוי בינלאומי. לא זו בלבד שהפגנות ענק נגדה נערכות על פני כל אירופה, ושערים אמריקאיות, בזו אחר זו, מקבלות החלטות (ריקות מתוכן ממשי) להפסקת אש בעזה, אלא שהחומה האחרונה קורסת.

ב-50 השנה האחרונות, ישראל יכלה לסמוך על וטו אמריקאי במועצת הביטחון כמעט בכל עניין חשוב. היום נפל דבר. ידה של ארה"ב לא התרוממה נגד הצעת החלטה להפסקת אש חד־צדדית בעזה "עד סוף הרמדאן". והיא לא התרוממה, על אף שעצם ההיגיון של ההחלטה הזו מנוגד לכל מה שארה"ב דרשה ועשתה בחודשים האחרונים. גם כאשר התבטאה בגלוי, לפעמים בחריפות, נגד הפגיעה באזרחים פלסטיניים, והתנגדה בפומבי למהלכים צבאיים חדשים, וושינגטון עיגנה את ביקורתה בנוסחאות קונסטרוקטיביות של הדדיות, של קח־ותן. לא היום, לא עוד.

הפעם, ממשל אמריקאי לא מנע החלטה שחד־צדדיות עוינת טבועה בה, גם היא מעלה מס שפתיים לחטופים; החלטה שלא נועדה, כמובן, להשיג תוצאות מיידיות, אבל נועדה בהחלט לטבוע נופך של חוסר־חוקיות על מלחמת המגן של ישראל. זו הייתה כוונת היוזמים מלכתחילה.

מצוידים בחתימת מועצת הביטחון, הם יוכלו לטעון מכאן ואילך שישראל מפרה את החוק הבינלאומי בעצם נוכחותה בעזה. מבחינת החוק הבינלאומי, הם יצדקו.

ההחלטה הזו פותחת תיבת פנדורה של תביעות משפטיות ושל יוזמות מדיניות, שעניינן הברור הוא דה־לגיטימציה של ישראל. עניין של זמן הוא, אולי רק ימים אחדים, לפני שתתחיל יוזמה להטיל סנקציות על ישראל בגין ההפרה של ההחלטה שעתה זה התקבלה.

ההימנעות הקודמת, דצמבר 2016

כמובן, ההחלטה הזו מוגבלת, לכאורה, רק לשבועיים הנותרים של הרמדאן, וממילא תוקפה יפקע בסוף הרמדאן; אבל זו רק התחכמות לגליסטית. מחסום הווטו האמריקאי נחצה. ארה"ב הכירה בצורך לכפות הפסקת אש ללא תנאים.

ואף כי סביר מאוד שהיא תתנגד לעיצומים קונקרטיים נגד ישראל, היא חשפה בזה את חולשתה שלה. העולם כולו עומד נגד ישראל - ונגד תמיכת ארה"ב בישראל; והיא, ארה"ב, מתקשה לשכנע את העולם, או אפילו את עצמה, שהיא צריכה להוסיף ולהטות כתף.

הפעם האחרונה בה ישראל חוותה משהו מעין זה, בנסיבות שונות לחלוטין, הייתה הימנעותה של ארה"ב, בימי ממשל אובמה האחרונים, מלהטיל וטו על גינוי ההתנחלויות.

ההחלטה ההיא, מס' 2334, התקבלה ב-23 בדצמבר 2016, חודש אחד ופחות לפני כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן. ברוב של 14 מתוך 15 ובהימנעות ארה"ב, ההחלטה הטעימה את התנגדותה החד־משמעית של המועצה לכל שינוי בגבולות 1967, "אלא אם כן ייעשו על דעת שני הצדדים".

ישראל חרקה שיניים. ההימנעות האמריקאית התיישבה עם ההצטננות הכללית ביחסים, הממשלתיים והאישיים - אבל לא היו לה שיניים. ארה"ב הודיעה, עוד בשנות ה-70, שהיא חושבת את ההתנחלויות להפרה של החוק הבינלאומי. ההתנחלויות נמשכו, וההבעות התקופתיות של מורת־רוח נעשו בעיקר לצורך הפרוטוקול.

מה יקרה ל-69 האחוזים?

ההחלטה של היום מתקבלת בעיצומה של מלחמה, כאשר התקשורת והדיפלומטיה מלאות ניחושים והשערות על עיכוב של ציוד צבאי אמריקאי לישראל. המכון השוודי SIPRI, העוקב אחר מכירות נשק בעולם, הזכיר לנו בשבוע שעבר כי 69% מן הנשק שישראל רוכשת בחו"ל מגיע מארה"ב.

השאלה המעניינת את רוב הישראלים אינה כיצד יצביעו אלג'יריה, מלטה וגייאנה במועצת הביטחון, אלא אם ארה"ב אומנם תעכב נשק. השאלה הצריכה לעניין ישראלים היום, היא האם ייתכן קשר סיבתי ונסיבתי בין ההצבעה האמריקאית במועצת הביטחון, לבין החלטה אפשרית על עיכוב נשק.

במקרים האלה אין ברירה, אלא להסתמך הן על אינטואיציה והן על לקחים מן העבר.

האינטואיציה אומרת שלא יהיה מהלך אמריקאי כה רדיקלי. תהיה מורת־הרוח של וושינגטון מהתנהגות ישראל ומהתבטאויותיה אשר תהיה, הפקרת בעלת ברית במהלך מלחמה היא מהלך כה קיצוני, עם תוצאות כה מפליגות, עד שאין מנוס מלחשוב אותו לבלתי־סביר. והוא סביר עוד פחות מצד נשיא שאיבד את אפגניסטן ועלול לאבד בקרוב את אוקראינה (לא באשמתו, בשני המקרים, אבל כפי שאומרים האמריקאים, "במשמרת שלו").

מה קרה לדרום אפריקה

הנה משהו על ניסיון העבר. זה מביא אותנו לאנלוגיה לא כל כך נעימה, שמוטב להבין אותה לא כהשוואה מוסרית, אלא כהשוואה של דינמיקות דיפלומטיות: החלטת מועצת הביטחון 418 מנובמבר 1977 להטיל אמברגו צבאי מחייב על דרום אפריקה. היא נשלטה אז בידי המיעוט הלבן.

זו הייתה הפעם הראשונה שמועצת הביטחון החליטה פה אחד להעניש מדינה חברה, בחומרה מיוחדת. ארה"ב, בריטניה וצרפת הצביעו נגד יוזמות קודמות להעניש את דרום אפריקה. ממשל ג'ימי קרטר, שנכנס רק עשרה חודשים קודם, שינה את מדיניות ארה"ב, והקל בכך על דמוקרטיות מערביות אחרות לשנות כיוון.

ההחלטה ההיא לא מוטטה את דרום אפריקה, גם מפני שהייתה לה תעשיית נשק ענפה משלה, וגם מפני שנמצאו ארצות שהיו מוכנות להפר את החלטת מועצת הביטחון, בראש ובראשונה ישראל. האיום הצבאי על דרום אפריקה היה ממילא קטן בהרבה מזה המרחף על ישראל.

זמן קצר לאחר שנכנס לבית הלבן, קרטר שלח את סגנו, וולטר מונדייל, לפגישה דרמטית עם ראש ממשלת דרום אפריקה, ג'ון פוסטר. זה היה חצי שנה לאחר טבח של 400 ילדי בתי ספר שחורים ביד כוחות הביטחון הלבנים. מונדייל העניק אולטימטום לפוסטר: שינוי - או בידוד. דרום אפריקה דחתה את ההזהרה והתוצאות מיהרו להגיע.

האמברגו של מועצת הביטחון, כשלעצמו, לא שינה את המציאות בשטח - אבל התחיל דינמיקה דיפלומטית וציבורית. בתוך שנים אחדות, ארצות המערב התכסו ביוזמות מקומיות של חרם כלכלי ומדיני, שקיצרו את תוחלת החיים של המשטר הלבן. 12 שנה לאחר האמברגו, המשטר הודיע על נכונותו לפתוח את התהליך, שהוביל שלוש שנים אחר כך לכינון ממשלת הרוב השחור.

תגובת דרום אפריקה בנובמבר 1977 התאפיינה בזעם ובהתרסה. שר החוץ הדרום אפריקאי, 'פיק' בותה, שגריר לשעבר באו"ם, הכריז כי האמברגו הוא "עידוד לאלימות", וכי הוא רק מגביר את "נחישותם של של הדרום אפריקאים להגן על ארצם". קצת יותר מ-15 שנה אחר כך, בותה עצמו התמנה לשר זוטר יחסית בממשלת הרוב השחור, שהאמברגו של 1977 אישר וזירז.

המשבר בין ישראל לארה"ב הוא, אפוא, הרבה יותר מאי־הסכמה דיפלומטית ביום נתון. הוא עשוי לשנות את כללי ההתנהגות ולהפוך על ראשן את הציפיות הטבעיות.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?