שירה וליאור סלפטר, מייסדים ובעלים שלמרכז הגמילה ''שבטיא'' / צילום: מרכז גמילה שבטיא
הכתבה בשיתוף מרכז גמילה שבטיא
בלי ששמתם לב, צץ כאן סוג חדש של מתמודדים עם התמכרות המגיעים לכאורה מרקע של שפע ומעמד סוציו אקונומי גבוה. הם נמצאים במרדף בלתי פוסק בדרך להגשמה עצמית והצלחה, משיגים חומרים בקלות בנגיעה על מסך הסלולר ויודעים להסוות היטב את ההתמכרות שלהם. תוך שכלפי חוץ הם משווקים תדמית מוצלחת ומתפקדת, שונה
לחלוטין מהדמות המוכרת שמזוהה עם מצבי חיים קשים וגלישה לשולי החברה.
הכירו את המכורים החדשים: אצלם ההתמכרות בדרך כלל מתחילה כאמצעי להתמודדות שהופך לצורך לפיצוי רגשי ובהמשך עשוי להשתלט על חייהם בצורה דרמטית שפוגעת בתפקוד ואף מסכנת חיים. התופעה של "המכור מהסוג החדש" יחד עם התמודדות עם התמכרויות מהדור החדש - כמו למשככי כאבים ומסכים - מציבה אתגרים חדשים למוסדות הטיפול ולהבנת תהליך ההתמכרות המודרני.
"המכור החדש נמצא במרוץ בלתי נגמר בדרך להצלחה, לשפע, לקידום, ויש פער משמעותי בין איך הוא נראה כלפי חוץ ואיך הוא מרגיש. מדובר בפער שהולך וגדל ואנחנו פוגשים אנשים שמתחזקים פסאדה שלמה של תפקוד", אומרת שירה סלפטר, שייסדה ומנהלת עם בעלה ליאור את מרכז הגמילה הפרטי "שבטיא" - המתמחה בטיפול אינטנסיבי ואישי לכל מטופל, תוך התאמה לצרכיו הייחודיים. היא מוסיפה ומאבחנת כי "בעבר, היו מי שהשתמשו בסמים כדי 'לברוח' מהמציאות, אך כיום רבים משתמשים בסם דווקא כדי לתפקד טוב יותר תחת מכבש הלחצים והשאיפה להישגיות בחיים המודרניים, עד שהם מבינים שאינם מסוגלים עוד לתפקד כראוי ללא השימוש בסמים". לדבריה, טריגרים שהאיצו התמכרויות בשנים האחרונות, קשורים גם בטראומות אישיות שפוגשת בטראומות קולקטיביות כמו מגפת הקורונה והמלחמה. "יש מי שהצליחו לתפקד בשגרה - ברגע שזו נפגעה הם איבדו את הדרך".
לא בושה להיות מטופל
הקלות הבלתי נסבלת של זמינות החומרים הממכרים אף היא שינתה את כללי המשחק. "פעם כדי להשיג סמים היה צריך להגיע לרחוב, היום יש דיל יומי בטלגרם, ויש ממריצים, משככי כאבים ותרופות הרגעה שזמינים לרכישה. ארסנל התרופות השפיע על תרבות הצריכה והתפתח שוק של תרופות מרשם שלא במרשם. כל זאת לצד ההתמכרויות הנפוצות הנוספות לאלכוהול, מסכים, פורנו והימורים".
מה מניע מכורים לפנות לטיפול?
"הדפוסים הבולטים שיכולים להצביע על בעיית התמכרות הם הסתרה וברגע שדברים נחשפים - לרוב מגיעים לטיפול או כשהמכור נמצא בתחתית וכבר עומד עם הגב לקיר. למשל, בני זוג שהציבו קו אדום - טיפול או פרידה, פיטורים מהעבודה, התרסקות כלכלית - משהו מתפרק ויש פחד לאבד הכל. אנשים מבינים שהשימוש לרעה הפך להתמכרות וזו הורסת להם את החיים.
"מי שמגיע אלינו למרכז, התפקוד שלו כבר נפגע - יש כאלה שעוד הצליחו לתפקד בעבודה, לדוגמה, אבל החיים המשפחתיים שלהם התפוררו. אלינו גם לרוב מגיעים מי שכבר ניסו טיפולים שונים באופן פרטי או בקהילה וביחד הגיעו להבנה שהם זקוקים למרכז גמילה".
השינוי בעולם ההתמכרויות מורגש גם בדרך בה המכורים וסביבתם תופסים היום מרכזי גמילה. שירה אומרת כי "כיום בתודעה הציבורית אשפוז במרכז גמילה זה לא משהו שיש להתבייש בו - ויש יותר לגיטימציה לטיפול ולקבלת עזרה מבעבר.
"אנחנו פוגשים חבר'ה צעירים ששכנעו את ההורים שלהם לפנות למרכז גמילה ולא להפך. מרכזי הגמילה נוכחים כיום במדיה - בסרטים, בתוכניות טלוויזיה וגם פונים לאוכלוסייה מתפקדת ומסוגלת. ממש כמו שהחומרים הממכרים זמינים היום בחוץ, כך גם יש 'אאוטינג' לטיפול".
תמיכה משפחתית היא משמעותית
שבטיא (מילה בארמית שפירושה שבטים - ק.ד), מרכז הגמילה הפרטי של בני הזוג סלפטר, שוכן בבניין עתיק ומשוחזר בסגנון עותומאני, הממוקם בתוך מלון בוטיק פסטורלי. האווירה הביתית והמשפחתית, בשילוב יחס גבוה של אנשי צוות על מספר קטן של מטופלים, יוצרים חוויה אינטימית ומחבקת המעניקה התייחסות פרטנית וממוקדת לכל מטופל. המרכז פועל תחת פיקוח ורישוי ממשרד הבריאות ומשרד הרווחה, תוך הקפדה על דיסקרטיות מלאה, אנונימיות ושמירה על פרטיות המטופלים.
"אנחנו מהווים מרחב בטוח לגילאי 18-50. תוכנית הגמילה שלנו - היא מקיפה ותלת שלבית ולרוב נמשכת כחצי שנה", מסבירה שירה. "בשלב הראשון, הדגש הוא על ניקוי הרעלים מהגוף והשגת איזון גופני ונפשי ראשוני. במקביל, מתקיים תהליך הכרות עם המטופל, זיהוי צרכיו, ובנייה של מרחב טיפולי בטוח ותומך.
"השלב השני, הנחשב ללב התוכנית, מעמיק בתהליך באמצעות שיטות שונות ומתמקד
בטיפול בגורמים העמוקים של ההתמכרות. זהו החלק המשמעותי ביותר בתהליך ההחלמה.
השלב האחרון מכין את המטופל ליציאה ממרכז הגמילה ולחזרה הדרגתית ומבוקרת לחיי היום-יום. הדגש הוא על רכישת כלים ומיומנויות להתמודדות עצמאית עם אתגרים עתידיים, תוך ביסוס הדרך החדשה שנרכשה במהלך הטיפול".
חלק בלתי נפרד בעיניהם של שירה וליאור להצלחתה של הגמילה היא נוכחות המשפחה.
"התמכרות היא מחלה משפחתית, היא צומחת בתא המשפחתי והמשפחה היא גם רשת התמיכה המשמעותית ביותר שיכולה להיות למכור ולכן היא מעורבת לאורך כל הדרך בתהליך", מסבירה שירה.
"היות ואנחנו מרכז גמילה במגע אישי, אנחנו שומרים על האווירה המשפחתית ומאוד מעורבים בסיפור של כל אחד", היא מוסיפה. "אנחנו לא תופסים החלמה כמסע ליניארי אלא כספירלה של עליות, מעידות ותיקונים וגם אם הייתה מעידה מבחינתנו זה סימן 'לעטוף' את המטופל, לחזור אחורה ולחזק אותו - נעשה את המקסימום לעזור לאנשים לצלוח את הדרך. כל זאת יחד עם גישות ושיטות מוכרות לגמילה כמו 'תוכנית העזרה העצמית על פי 12 הצעדים' ושילוב עבודת גוף נפש, מיינדפולנס, אמנות, פסיכו דרמה ועוד כלים, המאפשרים לכל אחת ואחד למצוא את המקום שלו או שלה בתוך הטיפול ובחיים לאחריו".
בשבטיא מתייחסים למשבר של התמכרות כאל הזדמנות - כשגמילה יכולה להוות נקודת מפנה, כאשר התהליך מתמקד בהעלאת המוטיבציה לשינוי התנהגותי ותודעתי. "מכורים שמגיעים לגמילה הם אנשים שרוצים להרגיש טוב יותר - ויש משהו אמיץ בלהקשיב לקריאה הזאת לעצור - ולחשב את המסלול מחדש. כסף, יוקרה וכבוד לא נותנים מענה לצרכים הרגשיים העמוקים. מבחינתנו, זו מתנה גדולה לסייע ופעמים רבות אנשים שמסיימים גמילה אצלנו מציגים את היום השחור שבו הכל לכאורה קרס והתפרק כנקודת
תפנית ופריצת דרך להתחלה חדשה של חיים נקיים וטובים יותר".
לפרטים נוספים על מרכז גמילה שבטיא הקליקו>>
*המידע בכתבה אינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר.