על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● פרשנות | למה מתכוון טראמפ כשהוא אומר לישראל - תפסיקו כבר
1מה צה"ל יכול ללמד את צבאות העולם
"צה"ל ביצע לאחרונה מבצע בבית החולים אל-שיפא ברצועת עזה לחיסול מחבלי חמאס, כשהוא שוב נוקט באמצעי זהירות ייחודיים עם כניסתו למתקן כדי להגן על החפים מפשע", כתב אמש ג'ון ספנסר בטור דעה במגזין ניוזוויק, שכותרתו "ישראל יוצרת סטנדרט חדש בלחימה אורבנית. למה אף אחד לא מודה בזה". ספנסר הוא יו"ר לימודי לוחמה עירונית במכון המלחמה המודרנית (MWI) בווסט פוינט (ניו יורק), ששירת במשך 25 שנה כלוחם חי"ר בצבא האמריקאי והשתתף בשתי משלחות לעיראק. "כלי תקשורת ישראליים דיווחו כי רופאים ליוו את הכוחות לסייע לחולים פלסטינים במידת הצורך. כמו כן, דווח שהם נושאים מזון, מים וציוד רפואי עבור האזרחים בפנים", כתב. "כל זה לא שינה דבר עבור מבקרי ישראל, כמובן".
לדברי ספנסר, "בביקורתם, מתנגדי ישראל מוחקים סטנדרט חדש והיסטורי יוצא דופן שישראל הציבה. במהלך הקריירה הארוכה שלי בלימוד וייעוץ בנושא לוחמה עירונית עבור צבא ארה"ב, מעולם לא הכרתי צבא שנוקט באמצעים כאלה כדי לטפל באוכלוסייה האזרחית של האויב, במיוחד תוך כדי לחימה בו-זמנית באויב באותם בניינים ממש. לפי הניתוח שלי, ישראל יישמה יותר אמצעי זהירות למניעת פגיעה באזרחים מכל צבא בהיסטוריה - מעל ומעבר למה שהחוק הבינלאומי מחייב ויותר ממה שעשתה ארה"ב במלחמותיה בעיראק ובאפגניסטן".
"לעומת זאת, הקהילה הבינלאומית, ויותר ויותר ארה"ב, בקושי מכירה באמצעים הללו, בעודה מבקרת את צה"ל שוב ושוב על כך שלא עשה מספיק כדי להגן על אזרחים - גם כאשר הוא מתעמת עם ארגון טרור חסר רחמים המחזיק את אזרחיו כבני ערובה. במקום זאת, ארה"ב ובעלות בריתה צריכות ללמוד כיצד הן יכולות בעצמן ליישם את הטקטיקות של צה"ל להגנה על אזרחים, למרות העובדה שצבאות אלה כמעט בוודאות יסרבו בתוקף להשתמש בטכניקות אלה בגלל האופן שבו זה יפגע בהם בכל קרב עירוני עם ארגון טרור כמו חמאס".
מתוך מגזין ניוזוויק, מאת ג'ון ספנסר. לקריאת הכתבה המלאה.
2רק 9% מהפלסטינים מאשימים את חמאס
"ערב הרמדאן, ד"ר חליל שיקקי סיכם סקר חסר תקדים שנערך על רקע המלחמה בעזה והכאוס הגובר בגדה המערבית", נכתב בניו יורקר. צוין כי שיקקי הוא מנהל המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים, מכון מחקר עצמאי ברמאללה, שעבודתו היוותה משאב חיוני לקובעי מדיניות מקומיים, אזוריים ובינלאומיים.
בסקר הנוכחי שיקקי פרס עשרות צוותים בתוך עזה, ברחבי הגדה המערבית ובמזרח ירושלים כדי לעקוב אחר דעת הקהל על מלחמה, שלום ופוליטיקה. צוין כי הסקר הוא "ניסיון להבין מה הפלסטינים חושבים על העתיד - בדיוק כפי שהסקר הראשון של שיקקי, ב-1993, היה ברומטר של עמדותיהם לגבי הסכמי אוסלו". כעת, אספני הנתונים של שיקקי שאלו "יותר מ-800 אנשים בגדה המערבית ו-750 אנשים בעזה: האם הם תומכים התקפת חמאס ב-7 באוקטובר? מי לדעתם ינצח במלחמה? ומה הם רוצים שיקרה אחר כך?".
הממצאים פורסמו ב-20 למרץ. כמעט שני שלישים מהפלסטינים שנשאלו מאשימים את ישראל בסבלם "ורוב האחרים מאשימים את ארה"ב", דיווח הסקר. רק 9% מאשימים את חמאס. הסקר של שיקקי גם הראה שרק "שליש מהפלסטינים תומכים היום בחמאס - ירידה משמעותית של 11 נקודות מהסקר הקודם שלו, שפורסם בדצמבר". עם זאת, "אף מפלגה אחרת לא השיגה ציון גבוה יותר - שיקוף של המצב התהומי של הפוליטיקה הפלסטינית". התמיכה במאבק מזוין "צנחה גם היא ב-17 נקודות מאז דצמבר; חלה עלייה של חמש נקודות בתמיכה באי אלימות, ועלייה נוספת של חמש נקודות בעד מו"מ. אחד השינויים החשובים ביותר היה ירידה של 15 נקודות בתמיכה בקבוצות חמושות למתן הגנה מקומית בגדה המערבית". בנוסף, "מעל 70% מהפלסטינים סבורים שהמתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר הייתה מוצדקת על רקע הגברת המתיחות עם ישראל והתמוטטות מאמצי השלום. הסיבה, שוב, חשובה כמו הממצא. שלושה רבעים מהפלסטינים מאמינים שהמתקפה שמה את הנושא הפלסטיני-ישראלי במרכז תשומת הלב לאחר שנים של הזנחה ברמה האזורית והבינלאומית", נכתב בסקר. בשאלות לגבי העתיד, התמיכה בפתרון שתי המדינות "גדלה באופן משמעותי" - עלייה של 27 נקודות בעזה.
"הממצא המנוגד ביותר בסקר החדש הוא שיותר ממחצית מהעזתים מעדיף את המשך השליטה של חמאס בעזה, בהינתן האפשרויות הבלתי מושכות האחרות - עמדה זו עלתה ב-14 נקודות מדצמבר. זה עולה בקנה אחד עם העלייה באחוז העזתים שחושבים שחמאס ינצח במלחמה הנוכחית", דיווח הסקר של שיקקי.
מתוך הניו יורקר, מאת רובין רייט. לקריאת הכתבה המלאה.
3איזה פיצוי תעניק ממשלת לבנון לאזרחים בגבול עם ישראל?
"הממשלה הזמנית של לבנון מתכננת לפצות את אלו שנפגעו מהתקפות ישראל בדרום המדינה, אם כי לא ברור כיצד המדינה - שפשטה רגל מאז 2019 - תשלם את החשבון", נכתב באתר החדשות האמירתי הנשיונאל ניוז. "התוכנית תספק 20 אלף דולר למשפחות של כל אדם שנהרג בדרום לבנון ו-40 אלף דולר עבור כל בית שנהרס, כך דיווח העיתון היומי הלבנוני 'אל אחבאר', תוך ציון התחייבות של ראש הממשלה הזמני של המדינה, נג'יב מיקאטי". לפי מיקאטי, "הממשלה נמצאת בתהליך של הבטחת כספים והחלטות על חלוקתם. ההצעה תיכנס לתוקף לאחר סיום הסכסוך חוצה הגבולות בין ישראל לחיזבאללה". צוין כי "סך הכספים הדרושים ליוזמה ייקבע באמצעות סקר של המועצה לדרום לבנון. לאחר מכן היא תפנה את הממצאים לוועדת הסיוע העליונה, גוף ממשלתי המפקח על סיוע הומניטרי לנזקקים". עוד צוין כי "מאז 2019, לבנון מתמודדת עם אחד המשברים הפיננסיים הקשים ביותר בעולם המודרני, כאשר המדינה אינה מסוגלת לתמוך בשירותים ציבוריים בסיסיים כולל אספקת חשמל".
מאמר מערכת מתוך אתר החדשות הנשיונאל ניוז. לקריאת הכתבה המלאה.
4אבו מאזן מכחיש את השואה, אבל עדיין נהנה מתמיכה בעולם
"הוא עושה טריוויאליזציה לטרור ומכחיש את השואה - אבל בכל העולם מחזרים אחריו. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (88) יקבל אורחים בינלאומיים ברמאללה, וכך גם שרת החוץ אנאלנה בארבוק (מפלגת הירוקים)", נכתב הבוקר בבילד הגרמני. "הנושאים העיקריים בהן תדון בארבוק: סיום מלחמת עזה ופתרון שתי מדינות לסכסוך במזרח התיכון. שרת החוץ הדגישה כי כל הדיונים עסקו ב'כיצד נוכל לסיים לא רק את המלחמה הנוראה הזו, אלא גם את הסכסוך הזה'", נכתב. "אך האם ייתכן שהנשיא הפלסטיני הוא הכל מלבד איש שלום? ה'בילד' מזכיר לבארבוק את ידו של מי היא לוחצת".
צוין כי "רק באוגוסט האחרון, שישה שבועות לפני המתקפה של חמאס על ישראל, עורר הנשיא הפלסטיני ביקורת בינלאומית. 'אומרים שהיטלר הרג את היהודים בגלל שהם היו יהודים ושאירופה שנאה את היהודים בגלל שהם יהודים. ובכן, זה היה שקר. האירופאים נלחמו נגד האנשים האלה בגלל תפקידם בחברה, שהיה קשור לריבית, כסף וכדומה', אמר עבאס". עוד צוין כי "באוגוסט 2022, עבאס טען שישראל ביצעה 50 מעשי טבח בפלסטיניים מאז 1947 ואמר, '50 מעשי טבח, 50 שואות', ובכך השווה את מעשיה של ישראל לשואה בטריוויאליזציה שלא תיאמן של פשעי הנאצים - ודמוניזציה של ישראל".
מתוך הבילד, מאת נאדג'ה סוואד. לקריאת הכתבה המלאה.