גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

פסק דין שניתן בשבוע שעבר על-ידי בית המשפט העליון, שאישר פשרה בתביעות ייצוגיות נגד סופרגז ואמישראגז, קבע שורת תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בייצוגיות, המכרסמים בשכרם.

לקראת מהפכה: החוק שיטלטל את התביעות הייצוגיות
35 משרדי עורכי דין מתנגדים לשינויים בתחום התובענות הייצוגיות

השופט עופר גרוסקופף, שכתב את פסק הדין, שאליו הצטרפו ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופט דוד מינץ, קבע כי המדרגות שנקבעו בשנת 2012 בפסיקת בית המשפט העליון בהלכת רייכרט הם האחוזים המרביים, ואין לחרוג מהם, ואף הפחית מהם באופן מעשי. בכך אימצו השופטים את עמדת היועצת המשפטית לממשלה.

בתוך כך, בימים אלה עובדים במשרד המשפטים על תזכיר חוק, שנועד להסדיר את שכר טרחת עורכי הדין ואת תחום התובענות הייצוגיות כולו, כדי להתמודד עם ריבוי ההליכים.

במסגרת התביעות, בית המשפט אישר הסדר פשרה, שבמסגרתו תשלם סופרגז 5.5 מיליון שקל, ואמישראגז תשלם 7.6 מיליון שקל, בגין גביית דמי התראה מעבר לסכומים המותרים בשל איחור בתשלום.

באשר לשכר הטרחה, הוסכם בין הצדדים כי באמישראגז ישולם שכר טרחה בשיעור של 25% וגמול של4% לתובע, ואילו בסופרגז ישלמו שכר טרחה של 15.5% וגמול של 3%.

השופטים קבעו כי כי שכר הטרחה של 25% מסכום הפיצוי בעניין אמישראגז חורג מהתקרה המקסימלית שנקבעה בפסק דין רייכרט. שכר הטרחה הופחת ל-20%, והגמול לתובע הייצוגי הופחת ל-3.2%. קביעה זו אימצה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה.

באיזה אופן חלה ההגבלה על שכר הטרחה?

בית המשפט ערך הבחנה בין ההליכים. הליך אמישראגז נמשך 15 שנים, ונוהל שם הליך מלא עד תום, וסופו בפסק דין שדחה את התובענה הייצוגית. לעומת זאת, ההליך של סופרגז מתנהל כעשור, ונעצר בשלב בקשת האישור.

בהליך ייצגו את סופרגז משרד עורכי הדין פישר; את אמישראגז ייצג משרד גולדפרב גרוס זליגמן, ואת היועמ"שית ייצג עו"ד יואב שחם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.

שכר הטרחה הופחת בכמה היבטים: הראשון - נקבע כי האחוזים שנקבעו בפסק דין רייכרט הם מקסימליים, ולא ניתן להעלותם, בניגוד לפסיקה קיימת ולטענות התובעים, כך שבפועל, פסק הדין מפחית משכר הטרחה.

בפסק דין רייכרט נקבעו מדרגות תשלום: עד 5 מיליון שקל - 25%; מעל 5% ועד 10 מיליון שקל - 20%; מעל 10 מיליון שקל - 15%. בפסיקה מאוחרת הובהר כי יש להפחית עוד את האחוזים לאחר המדרגה השלישית, אם הסכום עולה משמעותית על 10 מיליון שקל.

"ראוי על דרך הכלל לראות את המפתח שנקבע כתקרה מקסימלית, כאשר בכל מקרה ומקרה יש להתחשב באופן שבו הסתיים ההליך", קבעו השופטים.

שנית, נקבע כי האחוזים חלים על שכר טרחת עורכי הדין ועל הגמול לתובע הייצוגי יחד. כלומר, האחוזים שנקבעו לשני התשלומים יחד מחושבים מהפיצוי הכולל.

"יש לכלול את הגמול לתובע המייצג תחת המפתח שנקבע לשכר טרחת באי-הכוח המייצגים, שהרי מדובר בחלוקה פנימית בין העומדים מאחורי בקשת האישור", נקבע בפסק הדין.

שלישית, נקבע כי החישוב של שכר הטרחה והגמול לתובע ייעשו לפי הנטו - הערך הכלכלי של הפיצוי שניתן לקבוצה. זו השיטה הנוהגת היום, אך עד היום לא הייתה המחייבת. המשמעות היא הפחתה מהתשלום לפי הלכת רייכרט.

נוסף על כך, השופטים קובעים כי כאשר בית המשפט מפחית את שכר הטרחה מההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים, ניתן להעביר את ההפחתה לטובת הגדלת הפיצוי לקבוצה, אף ללא הסכמת הצדדים. כך בית המשפט הפחית סכום של 440 אלף שקל, והעביר אותו לטובת המשתייכים לקבוצה, שמהם נגבו כספים שלא כדין. 

"ניסיון לתת פתרון שגוי להצפת בתי המשפט"

"פסיקת בית המשפט העליון מצערת ומנסה לפתור בצורה שגויה את הצפת בתי המשפט בתביעות סרק ייצוגיות, במקום למנוע אותן", אומר עו"ד רונן עדיני, המתמחה בתביעות ייצוגיות. לעמדתו, הגבלת שכר הטרחה תפגע במוטיבציה של המייצגים.

עדיני מוסיף כי העליון הכיר בעבר בכך שעורכי הדין הם המנוע לתביעות ייצוגיות, וכי הניסיון להקטין שכר טרחה בתביעות ייצוגיות טובות וראויות הוא שגוי.

לדבריו, "בארה"ב שכר טרחה הוא 30%-25%, מדוע לא בישראל? מדוע לייבא כללים משפטיים שונים מבית המשפט של דלוואר, רק לא את שכר הטרחה הנהוג שם? הפסיקה תוביל לכך שעורך דין כלל לא יתאמץ להגדיל את הפיצוי לקבוצה ויסתפק בפשרה נמוכה, כי הוא יהיה אדיש לתוספת הפיצוי. זו פגיעה בציבור.

"גם הקביעה ששכר הטרחה יחושב מהנטו ולא מהברוטו היא שגויה לחלוטין: אם סיכמתי עם לקוח שאקבל 20% מזכייה, והוא זכה במיליון שקל, אקבל 20% מהמיליון (כלומר מהברוטו), ולא 20% מ-800 אלף (שזה הנטו), שזה מה שנקבע בפסק דין סופרגז כעת. אז מדוע שבייצוגיות זה יהיה שונה?".

לעומת זאת, עו"ד אברהם מורל, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד פרל כהן, סבור כי הסדר שעשו שופטי העליון הוא ראוי. "הקביעות ראויות ונכונות, ומעמידות באופן הנכון את שיעור הגמול ושכר הטרחה בהליכים ייצוגיים", הוא אומר.

עו"ד מורל מדגיש כי אחד המכשולים במשאים-ומתנים בין צדדים בניסיון להגיע להסכמות הוא סוגיית גובה הגמול ושכר הטרחה. לעמדתו, כעת, משבית המשפט הבהיר את האופן המדויק לחישוב, הוא מקווה שהדבר יסייע לצדדים להגיע להבנות, ובכך ייחסך זמן יקר המושקע בניהול תביעות.

עו"ד אהרן מיכאלי, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ותובענות ייצוגיות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, שייצג את אמישראגז בהליך, אומר כי קביעת שכר הטרחה בייצוגיות הוא נושא מורכב ורגיש. "מצד אחד, התשלום נדרש כדי לתמרץ אכיפה אזרחית במקרים ראויים; מצד שני, מאחר ששכר הטרחה והגמול עולים באופן משמעותי על תשלום אישי לחברי הקבוצה, הם יוצרים 'בעיית נציג' בין חברי הקבוצה ובין התובעים הייצוגיים ועורכי הדין.

"מצד שלישי, הסכומים יכולים להיות משמעותיים באופן שאינו הולם את היקף ההשקעה, בפרט כאשר התביעות מסתיימות בפשרה בשלב הבקשה לאישור".

עו"ד עידו שטיינר, העוסק בתובענות ייצוגיות, שניהל את ההליך נגד סופרגז, אומר כי "העובדה שבאופן חריג הסכם הפשרה אושר בבית המשפט העליון ולא בערכאות הנמוכות יותר, נתנה בידי בית המשפט העליון הזדמנות להתוות דרך בנושא. בראייה כוללת, זהו צעד מבורך אשר יתווה כיוון לערכאות הנמוכות, כאשר כיום השוני בנושא בין ערכאה לערכאה הוא מהותי".

עו"ד מיכאלי מוסיף כי פסק הדין "עושה סדר" בדרך חישוב שכר הטרחה וקובע נוסחה ברורה, תוך הדגשת הצורך בשיקול-דעת שיפוטי לפני נסיבותיו של כל תיק, ותוך הוספת ממד של שיקול-דעת לנוסחת החישוב.

הרפורמה שיצאה לדרך לפני ארבע שנים

כאמור, סוגיית שכר הטרחה עומדת להיות חלק מתזכיר חוק שעליו עובדים בימים אלה במחלקת ייעוץ וחקיקה. במשרד המשפטים החלו ברפורמה בתחום לפני ארבע שנים, עם הקמת צוות בין-משרדי. בראש הצוות עמדה המשנה ליועמ"שית, עו"ד כרמית יוליס.

לפני כשנה פורסמו ההמלצות, שנועדו להתמודד עם ריבוי התובענות הייצוגיות בישראל. הצוות הציע לבטל את האפשרות של הצדדים להגיש לבית המשפט המלצה מוסכמת לגובה הגמול ושכר הטרחה, ובית המשפט הוא שיקבע את גובהם.

הוצע לקבוע בחוק כי אחוזי שכר הטרחה והגמול ייקבעו לפי סכום הפיצוי לקבוצה והשלב שבו הסתיים ההליך. במסגרת המנגנון, הוצע כי לבית המשפט תהיה סמכות לסטות מהאחוזים הקבועים בטבלה עד ל-2%, למעלה ולמטה.

עו"ד טל ויזנגרין, שותפה במחלקת ליטיגציה, פישר (FBC), שייצגה את סופרגז בתיק מוסיפה כי הקביעות בפסק הדין "מחדדות את הכללים לקביעת גמול ושכר טרחה בתביעות ייצוגיות, נושא שהיה פרוץ יחסית והשתנה מאוד בין ערכאה לערכאה. הן מצמצמות תביעות מופרזות בהיבט של שכר טרחה וגמול, ומעניקות כלים מוגדרים וסבירים לקביעתם. במובן זה מדובר בחדשות חיוביות עבור תובעים ונתבעים כאחד - אשר יוכלו להתנהל במידת ודאות גבוהה יותר מבעבר בעת ניהול הליכים ייצוגיים והסכמי פשרה".

עוד כתבות

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית של חמאס שלקח חלק במשא ומתן לעסקה, במהלך ראיון לסוכנות הידיעות AP / צילום: Associated Press, Khalil Hamra

חמאס: "קיבלנו את ההצעה של ישראל להפסקת אש - נבחן אותה ונעביר את תשובתנו"

היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה, המחבל נוטרל ● צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון ● כ-30 שיגורים זוהו לכיוון מרחב החרמון, חלקם יורטו בידי כיפת ברזל. אין נפגעים ● עדכונים שוטפים

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?