גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil
מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון נמצא במלחמה כבר כמעט שישה חודשים. מלחמה קשה, כואבת, קטלנית, שכופה מציאות בלתי נסבלת על תושבי יישובי הגבול. הם, וראשי הרשויות אומרים זאת בפה מלא מהיום הראשון, וכך גם אומרת המציאות - עם מטחי רקטות מאסיביים ועוד מוות מצער. רק הממשלה ומערכת הביטחון מתקשים לומר בבירור את מה שכולם יודעים, וזה מתבטא בצעדים האופרטיביים ובקבלת ההחלטות: על אף המצב, למרות עשרות אלפי מפונים והיישובים המופגזים והריקים, טרם התקבלה החלטת ממשלה ממשית בנוגע לשיקום וחיזוק יישובי הצפון. והתושבים עוד מחכים.

בעקבות אמברגו הנשק הקנדי: המדינות שישראל באמת צריכה לחשוש מהן
בקנדה תיכננו מהלך דרמטי נגד ישראל. איך זה הסתיים?

בעלי העסקים בצפון מתארים תחושת ניתוק מצד הממשלה, וזו קיבלה אישוש נוסף כאשר אף חבר כנסת לא נכח בפתיחת הדיון של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בכנסת, מלבד יו"ר הוועדה מיכאל ביטון. רק באמצע הדיון, שעסק ב"שימור מפעלים ועסקים שפונו או הועזבו עקב התמשכות המלחמה", הצטרפו שלושה ח"כים - טטיאנה מזרסקי, אלמוג כהן ועופר כסיף.

למעשה, בחודשים האחרונים לא התקבלה ולו החלטת ממשלה אחת חדשה בנוגע ליישובי הצפון. ניתנו לא מעט החלטות ממשיכות, מתקנות או מאריכות של החלטות קודמות (ובמרכזן החלטה 988 מ־23 באוקטובר, לפינוי התושבים ולאירוחם במלונות), אך ההחלטה החדשה האחרונה, שמהותה מענק למפונים "לצורך הצטיידות לעונת החורף", התקבלה אי שם ב־3 בדצמבר.

לקראת סוף ינואר האחרון, במסגרת ישיבה מיוחדת של הקבינט הביטחוני בצפון, הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר "בימים הקרובים" תוכנית פיתוח ליישובי הצפון בתקציב של 3.5 מיליארד שקל. גובשה לשם כך טיוטת הצעת מחליטים, שנמצאת במשרד ראש הממשלה אך טרם הובאה לאישור. במשרד אומרים כי "הכסף להחלטה משוריין. בימים אלה מסתיימת עבודת המטה, ואנו מדייקים את הצרכים עם הרשויות, לקראת סוף החודש נביא את ההחלטה לאישור הממשלה. אישורה התעכב בשל העיכוב בהעברת תקציב המדינה".

מינהלת לצפון? לא נראה שזה הכיוון

במקביל לגיבוש התוכנית לפיתוח יישובי הצפון, נשמעות לאחרונה עוד ועוד קריאות להקמת מינהלת ליישובי הצפון, בדומה למינהלת תקומה האמונה על שיקום עוטף עזה. ראשי רשויות בצפון דוחפים לשם, וכך גם חברי כנסת. יו"ר הוועדה ח"כ ביטון הגיש לצד 21 ח"כים נוספים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, הצעת חוק להקמת המינהלת. ההצעה, הקובעת שתפקיד המינהלת יהיה "ליזום פעולות ולהכין תוכניות לשיקומם ולפיתוחם הכלכלי, החברתי, המדעי־טכנולוגי והחקלאי של יישובי הצפון", הונחה על שולחן הכנסת ב־18 במרץ, אך תוכל לעלות להצבעה רק במושב הכנסת הבא, שמתוכנן להיפתח ב־19 במאי.

יקב באביבים לאחר פגיעה מירי טילים / צילום: מאיר ביטון

בינתיים עושה רושם שהממשלה כלל לא מתכננת להקים מינהלת כזו. מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, שעומד בראש צוות מנכ"לים של משרדי הממשלה המטפל במענה נקודתי ליישובים, שיקף בדיון בוועדה שעסק בצורך בהקמת מינהלת את תפיסת הממשלה בעניין: לתת למשרדי הממשלה את המפתחות. "משרדי הממשלה יודעים לעבוד ועובדים יפה, ונותנים פתרונות. תכנון נכון של עבודת כלל משרדי הממשלה יכול לסייע".

גורמים המעורים בעניין מציינים שהקמת מינהלת כרגע "לא על הפרק", וכי משרד ראש הממשלה מונה להיות מעין "פרויקטור על" לצפון. לדברי אותם גורמים, המציאות בצפון לא פשוטה, ואין לדעת כמה זמן תימשך, אך אינה דומה למה שהתרחש בדרום ולכן אין צורך במינהלת נוספת. "המשרדים יודעים להכיל את העניין ויכולים להתמודד עם מה שדורשת הסיטואציה בצפון", אומר אותו גורם, שמדגיש כי אם חלילה יידרדר המצב גם בצפון, האפשרות להקמת מינהלת תעלה שוב לשולחן.

באוצר מאשימים את סביבת ראש הממשלה בכך שלא קם בצפון גוף מקביל למינהלת תקומה. היו מי שקיוו שמשרד האוצר ייכנס לחלל הריק ויתפוס הובלה, אבל גם בתוך המשרד לא מונה צוות ייעודי לטיפול בגזרה הצפונית כאירוע מאקרו. מאחורי הקלעים, בתוך משרד האוצר נשמעות מספר גישות כלפי הסיוע לעסקים בצפון. באגף התקציבים נזהרים מפני הרחבה נוספת של הסיוע לעסקים. לעומתם, מס רכוש ברשות המיסים מציגים עמדה יותר מרחיבה.

בזמן שהקמת המינהלת בצפון לא מתקדמת, לגלובס נודע כי מתגלגלת בממשלה טיוטת הצעת מחליטים להקמת צוות היגוי בין-משרדי לטיפול בצפון. באוצר סבורים שבראש הצוות צריך לשבת מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, אבל עדיין לא ברור כיצד יתגלגלו הדברים, על רקע מחלוקות מול משרד ראש הממשלה.

נוכחות דלה של חברי כנסת בדיון על עסקים שנפגעו בצפון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מה בכל זאת קרה מתחילת המלחמה? מאוקטובר ועד לסוף 2023 העביר משרד הפנים לרשויות המפונות (בדרום ובצפון) יותר מ־130 מיליון שקל כתקציב שוטף, ועוד יותר מ־100 מיליון שקל בעקבות צורכי המלחמה. בתחילת השנה הוקמה מינהלת "אופק צפוני", בראשות תא"ל (במיל') דוד סויסה, שמספקת מענה לרשויות ויישובי הצפון בעניינים הביטחוניים - החל בכיתות הכוננות ובדרכי גישה ליישובים, ועד נושא הפיצויים על נזקים שגרם צה"ל. תקציב המינהלת לא גבוה, כ־30 מיליון שקל נכון לעכשיו.

"יש מדינה תוססת במרכז, ומדינה גוססת בצפון"

בדצמבר האחרון, בשיחה עם גלובס, העריך אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים, כי אם הלחימה בצפון הייתה מסתיימת באותה נקודה, היו מתקבלות בין 5,000 ל־7,000 תביעות בגין נזקים ישירים שנגרמו לרכוש, בהיקף פיצוי של 300-500 מיליון שקל. נכון לסוף מרץ, ההערכה היא עשרת אלפים תביעות בסך של חצי מיליארד שקל לפחות.

עד היום תושבי הצפון הגישו לרשות המסים 2,062 תביעות לפיצויים בגין נזק ישיר, שהצטברו לכ־35 מיליון שקל. מדובר בטיפה בים הפיצויים שהמדינה תידרש לשלם כשיתברר היקף הנזק המלא. הרשות יכולה רק להעריך את היקף הנזקים מאחר שאין לעובדיה גישה ליישובים שבהם נגרמים הנזקים הגבוהים ביותר.

משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, אומר בשיחה עם גלובס: "הצפון מופקר. תושבים משוחחים איתי יום־יום ומביעים תחושות קשות. אוכלוסייה חזקה רוצה לעזוב, חלק מהתושבים כבר שכרו דירות באזורים אחרים, ואחרים מספרים שיעזבו כי הם חשים שאיבדו אמון ותחושת ביטחון מול הממשלה והמדינה". במסגרת דיון של הוועדה המיוחדת אמר דוידוביץ שנעשית עבודה מצד הרשויות בצפון ומשרדי הממשלה להכנת תוכנית עבור היישובים, אך "תחנות ירושלים לא עונות כבר חמישה חודשים, והממשלה מנותקת קשר לחלוטין מאיתנו, הרשויות".

פגיעה בעסקים הקטנים, בתיירות ובחינוך

כיום יש כ־60 אלף מפונים מהצפון, אך יש גם כאלו שחזרו, בעיקר ליישובים שאינם בטווח הפגיעה הישיר של טילי נ"ט. בכל יום יש אזעקות, מטחי רקטות והתרעות חדשות. חיים בחשש ובפחד תמידי. את המציאות הזו המחישו תושבי הצפון שדיברו בדיון הוועדה המיוחדת לפני כחודש. יוחאי וולפין, מנהל הקהילה במנרה, סיפר כי "מתוך 155 דירות במנרה, כ־100 נפגעו. גם הפגיעות הקלות, 'רק' חלונות שהתנפצו, עם הגשם שנכנס לבתים אני לא רוצה לחשוב מה קורה לרכוש שבפנים. ייקח הרבה זמן לתקן את היישובים שניזוקו. קהילת מנרה זקוקה לבית זמני עד שנוכל לחזור הביתה, וכדי שיהיה בית זמני, אני חייב את המדינה". אהרון גמזו, תושב כפר סאלד, הוסיף בדיון: "ילדים נוסעים בהסעות עם כיתות כוננות, מאבטחים עם נשקים. ילדי כיתות א'-ד' לומדים יחד, עם מורה אחד. רק אחרי שנורה נ"ט אחד נשמעת אזעקה, מהחשש שיגיע עוד אחד".

ענפים רבים נפגעים מהמצב: החקלאות בצפון כבר ניזוקה קשות, התיירות - שעונת השיא שלה אמורה להתחיל בימים אלו - בוודאי תיפגע, וכך גם בעלי העסקים הקטנים. דו"ח של בנק ישראל ממחיש כמה משמעותי ניתוק התושבים מסביבת מגוריהם כשמדובר ביישובי גבול הצפון. הדו"ח קובע כי "הרוב המוחלט של תושבי הנגב המערבי וגבול לבנון עובדים במרחב שבו הם גרים, ושיעור העובדים באזור המגורים גבוה יותר בגבול לבנון, שמרוחק יותר ממרכזי התעסוקה. רבים מהם, במיוחד תושבי היישובים הכפריים, עצמאים ועוסקים בענפי כלכלה ייחודיים למקום. מכאן הסיכון הטמון בהיחלשות זיקתם למקומות העבודה בגין פינוי לאזורים מרוחקים, בפרט כשהעסק גם קשור למקום (כגון עסקי תיירות)".

ליאור פוגל מהיישוב אבטליון, בעלי חברת "שפן הסלע" לאטרקציות תיירות בצפון, מספר כי "הקושי העיקרי הוא חוסר הוודאות. קשה לתכנן קדימה: לצאת לשיווק לפסח, להביא צוות. בשנייה אחת יכול ליפול כטב"מ בנהריה ופתאום הכל ייגמר". הוא אומר בצער כי "לא סופרים את התיירות".

"חצי שנה שבה תושבינו עקורים מבתיהם ללא אופק או ידיעה מה יהיה הלאה", מוסיף דוידוביץ. "מה יקרה עם הבתים שלהם? מה יעלה בגורל החינוך של הילדים שלהם? מה עם העסקים שקרסו? המדינה סיפקה מסלולי מענקים ליישובים עד 3.5 ק"מ מהגבול, ובפועל כל הצפון גמור במובן הזה: צימרים, בתי מלון, עסקים קטנים ובינוניים, מסעדות, עסקי ספורט ונופש, מפעלים ועוד. מה יעלה בגורלם אם המדינה לא תעשה משהו?".

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות