גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ
קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

אירועי שבעה באוקטובר הדגישו את מקומן של נשים בהוויה שלנו. מצד אחד, המתקפה המזוויעה של החמאס שכוונה באופן שיטתי ומתוכנן נגד נשים, על מנת להעצים את ממדי האימה ולשמש אמצעי כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית. המחבלים פעלו בדפוסים של אלימות מגדרית קשה וקיצונית בזירות השונות כלפי נשים, ילדים וגברים. 91 נשים וילדות נחטפו לעזה ו־343 נשים וילדות נרצחו. מתוך הדו"ח שפורסם על ידי הנציגה המיוחדת למזכ"ל האום לאלימות מינית בסכסוך ישנן אינדיקציות ברורות לכך שאלימות מינית התרחשה במסגרת המתקפה וישנן ראיות ברורות ומשכנעות שהחטופות והחטופים עוברים אלימות מינית בשבי. עמית סוסנה - שהשבוע חשפה באומץ את הסיפור שלה - היא אחת מהן.

מצד שני, לכל אורך המלחמה נראתה השתתפות גבוהה משמעותית ומקצועית של נשים בהגנה אקטיבית על תושבי המדינה, ביניהן לוחמות, שוטרות, תצפיתניות, חברות כיתות כוננות, מתנדבות זק"א, רופאות, חובשות קרביות ועוד שלל תפקידים שבאמת קצרה היריעה מלפרוט כאן את כולם.

וכמובן, נשים לא נלחמו רק בחזית, אלא גם בעורף. המלחמה הפכה את הנשים לפגיעות יותר - וחשפה אותן לסיכונים מוגברים של אלימות במשפחה, קשיים כלכליים ואתגרים תעסוקתיים. ממדי התופעות הללו מעידים שמדובר ללא ספק בבעיה לאומית. אז מה אפשר לעשות כדי לפתור אותה?

לדוח המלא לחצו כאן

המצוקות מזמן הקורונה

קודם כל, כדאי ללמוד מהניסיון. אך לא מזמן עברנו מצב חירום שאילץ אותנו להתמודד עם בעיות דומות. ב־2020 פרץ משבר הקורונה בישראל - שאומנם השפיע על כל קבוצות האוכלוסייה, אולם ההשלכות על כל קבוצה היו שונות.

בתקופת הקורונה צפו הקשיים העיקריים איתם נאלצו הנשים להתמודד - שמטבע הדברים כולם קשורים זה בזה: פגיעה בביטחון האישי, מצוקות נפשיות וקשיים כלכליים.

הפגיעה בביטחון האישי המובהקת ביותר הייתה האלימות בתוך המשפחה - ובפרט האלימות כלפי נשים שנוטה להחמיר במצבי משבר ולחץ. הביטחון האישי של נשים הושפע מהשלכות הקורונה והצעדים שנקטה המדינה להתמודד עימה, בין השאר בשל הפגיעה הכלכלית, סגירת המסגרות החינוכיות וההסתגרות בבתים. מנתוני המשטרה עולה כי חלה עלייה של כ־20% במספר התיקים שנפתחו מדי חודש באשר לעבירות של אלימות במשפחה ושיעור התיקים על עבירות מין בנשים עלה באופן דומה. ממשרד הרווחה נמסר על עלייה משמעותית בפניות למוקד 118 בשל אלימות נגד נשים במערכת זוגית וכי חלה עליה של 30% במספר הפניות למרכזים למניעת אלימות במשפחה.

ובהתאם, המצוקה הנפשית בקרב הנשים הייתה משמעותית. סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כמו גם סקרים במדינות נוספות בעולם, הראו כי יותר נשים דיווחו על תחושת בדידות, לחץ, חרדה ונטייה לדיכאון. עדות נוספת לכך היא שיותר נשים פנו למוקד ייעודי לתמיכה נפשית (שהקים משרד הבריאות) מאשר גברים.

גם בפן הכלכלי־תעסוקתי נראתה השפעה יתרה על נשים בתקופת הקורונה. ההגבלות שהוטלו על המשק בניסיון לבלום את התפשטות המגפה הביאו לפיטורים ולהוצאה לחל"ת של מאות אלפי עובדים ועובדות. על פי נתוני המוסד לביטוח הלאומי, נשים פוטרו או הוצאו לחל"ת בשיעור גבוה יותר מגברים, הן בגל הפיטורים הראשון (מרץ־אפריל 2020) והן בגל השני (ספטמבר 2020), באופן התואם את המגמה במדינות האיחוד האירופי. כמו כן, נרשמה עלייה משמעותית של פי שישה בבקשה להיתרים לפיטורים או צמצום משרה של עובדות בהריון, אחרי לידה או בטיפולי פוריות.

ובמיוחד על רקע הקושי האדיר של קבוצה כל כך משמעותית באוכלוסייה, הנשים בלטו בהיעדרן הנשים בקרב גופי קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות. צוות החירום שהקימה הממשלה להתמודד עם האתגרים הרבים, כלל 29 גברים ורק 2 נשים. "קבינט הקורונה" המצומצם כלל שרים גברים בלבד. לאחר פניית ארגוני נשים לראש המל"ל, הוקם צוות נוסף בראשות ד"ר ניצה קסיר שכלל מומחיות רבות, וביצוע בדיקה מעמיקה על ההשלכות של היעדר נשים ממוקדי קבלת ההחלטות בחירום.

הבדיקה הושלמה ב־2022 לאחר שנתיים של עבודה - וזו הדגישה את החשיבות של גיוון וייצוג מגדרי. כצפוי, לפי ממצאי הצוות, היעדר ייצוג נשי מספק בגופים המכריעים הוביל לקבלת החלטות ללא התחשבות בצרכים והשלכות הייחודיות על נשים. בנוסף, הדו"ח הצביע על כך שאיסוף נתונים לא מתייחס לשאלות מגדריות, כך שלא נבחנות ההשפעות על גברים ונשים בנפרד. מסקנה מרכזית היא שבמהלך משבר הקורונה היה פער עצום בהשלכות המגפה על נשים לעומת גברים בהיבטים כלכליים, מקצועיים, פיזיים ונפשיים וכתוצאה מכך - פגיעה בחוסן הלאומי בכללותו.

בעקבות הדו"ח פורסמה החלטת ממשלה 1845 בספטמבר 2022 - "הטמעת חשיבה מגדרית בגיבוש מדיניות ובקבלת החלטות במצבי חירום". לפי ההחלטה מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי וראש רשות חירום לאומי (רח"ל) במשרד הביטחון צריכים לבחון את המלצות דו"ח המל"ל ולהגיש תכנית יישומית לביצוע ההמלצות. המל"ל עצמו התחייב להטמיע התייחסות להשלכות מגדריות בהערכות המצב השנתיות שלו.

המלצות נוספות שניתנו הן המלצות לקבוע בחוק שיעור ייצוג נשים מינימלי של 33% בקבינטים המוקמים במצבי חירום, לרכז דוח נתונים שנתי על השפעות מצבי חירום על אוכלוסיות נשים לפי מגזרים, לצרף את מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה כמשתתפת קבועה בישיבות קבינט החירום.

קל לראות שהרבה מהבעיות ומהפתרונות שעלו אז, רלוונטיים מאוד להיום. האם הממשלה אכן למדה מהניסיון?

האלימות במשפחה גואה

מאז תחילת המלחמה, נרצחו לא פחות מ־18 נשים על רקע אלימות במשפחה - עלייה דרמטית של 80% מהתקופה המקבילה אשתקד. מחקרים בארץ ובעולם מראים כי אירועים טראומתיים ומצבי חירום מהווים גורם סיכון ממשי לעלייה במקרי אלימות או להסלמה בחומרת האלימות הקיימת, כפי שהיה ניתן לראות בבירור גם בתקופת הקורונה כמפורט מעלה.

זה מתקשר לסוגיה שמאז תחילת המלחמה עלתה לסדר היום הציבורי: הזמינות לכלי נשק. מאז תחילת המלחמה, עם הגיוס המוגבר לצבא והעלייה הדרמטית בבקשות לקבלת רישיונות נשק אזרחיים, יחד עם ההקלות הגורפות שניתנו, עולה באופן ניכר ההערכה לסיכון חייהן של נשים מאלימות ורצח באמצעות נשק.

נתוני משרד הרווחה מחזקים חששות אלה, אם כי צריך לבחון אותם היטב כדי שלא לקב לרושם מוטעה. על פי הנתונים, בחודש הראשון למלחמה חלה ירידה של כמעט 30% במספר הפניות בנושא אלימות כנגד נשים. האם זה אומר שאין קשר כאשר בין זמינות הנשק לאלימות במשפחה?

למעשה, הערכת הגורמים המקצועיים היא אחרת: לדבריהם, ההסבר לירידה בפניות הוא חשש של נשים מאוימות לביצוע מהלכים משמעותיים בזמן מלחמה, פגיעה בתחושת הביטחון ואי ודאות כלכלית. על כן מעריכים במשרד שלאחר המלחמה צפוי זינוק במספר הנשים שיפונו למקלט עם ילדיהן ולכן דאגו להגדיל את מספר החדרים הפנויים לקליטתן.

הערכה לעלייה בסיכון לביטחונן של נשים מקבלת אישושים נוספים. כחלק מהליך קבלת רישיון נשק, למשרד הרווחה מועברות בקשות לביצוע הערכת מסוכנות לגברים שביקשו לשאת נשק אשר לגביהם עולה חשש עקב הימצאותם במעגל האלימות. במהלך המלחמה, מספרן של אלה יותר מהכפיל את עצמו. על פי המשרד, עובדים סוציאליים מעידים כי במספר מקרים דיווחו נשים על כך שמאז שהוקלו הקריטריונים לנשיאת נשק, השתמשו בכך בני זוגן כאיום כלפיהן.

כמו כן, על פי פורום נשות המילואימניקים, ישנם דיווחים ובקשות לייעוץ וסיוע מנשים שבני זוגן חזרו משירות מילואים במלחמה ומתמודדים עם קשיים רבים באופן שבא לידי ביטוי גם בהתפרצויות אלימות. בהחלט יש לציין לטובה את האפשרות שמציע משרד הביטחון לטיפול זוגי עבור משרתי המילואים, אבל גם להעיר שזה רחוק מלהספיק.

הביטחון הכלכלי מתערער

לפי ארגון "פתחון לב", המלחמה העמידה אתגרים כלכליים דרמטיים בפני נשים רבות הנובעים בעיקרם מחסמים מבניים שבשגרה, לצד התמודדויות חדשות הכרוכות בהשפעות המלחמה. אלה כוללות, למשל, פינוי מהבית, השבתה מתעסוקה עקב יציאת בן הזוג למילואים, פינויי מאזור המגורים וטיפול בילדים ללא מסגרת.

וזה לחלוטין בא לידי ביטוי בנתוני הכלכליים. דו"ח "דופק שוק העבודה" של שירות התעסוקה מצא כי בחודשים הראשונים למלחמה חלה מגמה ברורה בגידול במספר הנשים הנרשמות בלשכות התעסוקה ביחס לגברים. בנובמבר 2023, 59% מכלל הנרשמים היו נשים - גבוה יותר מהשיעור בשגרה ואף יותר מאשר בתקופות הסגרים בקורונה.

על פי שירות התעסוקה, גורם מרכזי לפגיעה התעסוקתית היתרה בנשים, נובע מכך שגברים רבים מגויסים למילואים, כך שעל פי חוק לא ניתן לפטרם והם מקבלים שכר על זמן שהותם במילואים מהמדינה. לעיתים משרתי מילואים מקבלים אף בונוסים, ויותר מכך זכויותיהם הסוציאליות נשמרות. זאת בעוד שנשים שיוצאות לחל"ת או מפוטרות ותובעות אבטלה לא מקבלות 100% משכרן וזכויותיהן הסוציאליות נפגעות.

בהקשר זה, מחקר של המכון לרפורמות מבניות מגלה שמאז תחילת המלחמה, 30% מהנשים צימצמו משרה, לעומת 25% בלבד מהגברים. מחקר נוסף, של פרופ' ליאת קוליק, הראה כי האחריות היתרה המוטלת על נשים בזמן המלחמה וגורמת לערעור מאזן בית־עבודה, משפיעה גם על אופן תפקודן בעבודה, מה שעלול לפגוע במעמדן והתקדמותן. המחקר מצא כי 53% מהנשים שנותרו לעבוד העידו כי התפוקה שלהן נפגעה (לעומת 39% מהגברים). 64% מהנשים העידו על ירידה חדה בריכוז (לעומת 46% בקרב הגברים), וכ־20% דיווחו שחשו פחד מפני יציאה מהבית שלהן או של הילדים (לעומת 8% בקרב גברים).

על פי נתוני הקווים הפתוחים בדיני עבודה של שדולת הנשים, בחודש אוקטובר מספר הפניות הכפיל את עצמו בהשוואה לחודש שקדם לו. 34% מהפניות היו בנושאים הקשורים לבירור זכויות הנוגעות למלחמה, 27% מהפניות היו בנושא זכויות נשים בתקופות מוגנות (כדוגמת תקופת ההריון, או לאחר החזרה מחופשת הלידה) ו־14% מהפניות עסקו בזכויות הנוגעות לפיטורים.

מודרות מקבלת ההחלטות

כזכור, בעקבות הקורונה אחת המסקנות הייתה שיש לשלב נשים במוקדי קבלת ההחלטות. אגב, גם שורה של החלטות ממשלה קידמו מדיניות ברוח זו ממש.

אף על פי כן, נכון להיום, סביב שולחנות קבלת ההחלטות העוסקים במלחמה ובהשלכותיה ובהליכי השיקום העמוקים הנדרשים, קיים תת ייצוג ניכר לנשים - שהן, כידוע, רוב האוכלוסייה. בממשלה הזאת יש הרבה קבינטים ומעט נשים: ב"קבינט המלחמה" אין כלל נשים; בקבינט ה"מורחב", עד פרישתם מהממשלה של גדעון סער וסיעתו, הייתה חברה שרה מתוך 14 חברים (יפעת שאשא ביטון שימשה כמשקיפה); הקבינט החברתי־כלכלי מונה 20 חברים, אך מתוכו יש רק שתי חברות ושתי משקיפות.

עוד דוגמאות? בבקשה. ועדת חוץ וביטחון של הכנסת מורכבת מ־3 נשים בלבד ו־13 גברים. בצוות המו"מ להשבת החטופים והחטופות אין אף אישה, זאת על אף שהחוק (חוק שיווי זכויות האישה) קובע כי בכל צוות לעיצוב מדיניות לאומית הממונים על ידי ראש הממשלה, הממשלה, שר, סגן שר או מנכל - יש חובה לייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה.

על פי נתוני פורום דבורה, היעדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות מאפיין גם את מערכת הביטחון. ספק עד כמה באמת ניתן להצדיק את זה כיום, לאור תרומתן הבלתי מעורערת של נשים בדרגי השטח והביניים במלחמה הנוכחית. בפורום המטכ"ל למעלה משלושים חברים - אך הוא כולל רק שלוש נשים (שתיים מהן האלופות היחידות בצה"ל). גם מתוך דרג תא"ל, 5% בלבד הן נשים.

לנוכח האמור, קיים חשש נוכח וניכר כי על אף הזמן שחלף מאז פרוץ המלחמה, צרכיהן של נשים וההשלכות הייחודיות עליהן ועל ילדות וילדים אינן נלקחות או עתידות להילקח בחשבון, זאת בפרט לנוכח המציאות בה מלכתחילה נשים סובלות מתת ייצוג משמעותי בכלל הדרגים הבכירים בממשלה הנוכחית.

אז מה אפשר לעשות?

אחרי שהצבענו על הבעיות, צריך גם להציע פתרונות. אלה ההמלצות של המרכז להעצמת האזרח - שגובשו בשיתוף שדולת הנשים בישראל.

ייצוג הולם: הבטחת ייצוג הולם של נשים בקבינט המצומצם ובכל פורום אסטרטגי נוסף שפועל במלחמה, על פי החוק ובהתאם להמלצות שהתקבלו בשנים האחרונות.

הגנה בתעסוקה: השלמת תיקוני החקיקה הנדרשים להגנה על נשים בשוק התעסוקה במצבי חירום, לרבות הגנה בשל שירות בן הזוג במילואים, היעדר מסגרות חינוך ופינוי מיישוב המגורים.

העצמת זכויות: בחינת תיקוני חקיקה נוספים הכוללים בין היתר, הארכת תקופת הלידה בתשלום לבנות זוג של משרתי מילואים, הכללת שעת ההורות הניתנת לפי החוק על בנות זוג של משרתי מילואים גם לנשים גרושות והכללת אוכלוסייה זו כזכאית לפיצוי בגין אובדן הכנסה, מענה לצמצום שעות או היקף משרה.

סנכרון בין הגופים: מינוי בעלי תפקידים במשרד הרווחה, הבריאות ובמשטרה שיהיו אמונים באופן ישיר על הממשק בין הגופים, לרבות ניסוח נהלי עבודה וקריטריונים ברורים על מנת למנוע מתן רישיונות נשק אזרחיים במקרים בהם יש היסטוריה או סכנה לאלימות במשפחה או בזוגיות.

יישום החלטות עבר: יישום מלא של החלטת ממשלה בעניין "הרחבת הפעילות לצמצום תופעת האלימות במשפחה על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים", פרסום העמידה במדדי התוצאה של התוכנית והעברת החלטת ממשלה עדכנית להרחבה נוספת של הפעילות.

חיזוק הרשות למעמד האישה: חיזוק מעמדה וסמכויותיה של הרשות לקידום מעמד האישה, לרבות תקצוב ומתן סמכויות לממונות על שוויון מגדרי ברשויות המדינה.

הגברת האכיפה: קידום פעילות אכיפה יזומה על ידי משרד העבודה, הממונה לחוק עבודת נשים ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה למניעת פיטורי עובדות בתקופות מוגנות ובשעת חירום, כולל הרחבת האפשרות לפניה מצד נשים שנפגעו.

סיוע לנפגעות: ניסוח פרוטוקול מחייב לכל גופי הממשל הרלוונטיים בנוגע לטיפול מקצה לקצה בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מ־7 באוקטובר, לרבות אופן הטיפול, הממשקים והעברת המידע בין הגופים השונים ונקיטת פעולה יזומה לזיהוי ומתן מענה לנפגעות ונפגעים שטרם פנו לטיפול. בנוסף, הרחבת הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בעבר שמצבן הוחמר בעקבות חשיפה לאלימות המינית מהשבעה באוקטובר.

עוד כתבות

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף