חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל
בג"ץ הוציא צו ביניים לעצירת התשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל. השופטים לא קבעו הוראות מעבר, שיאפשרו היערכות להפסקת התקציבים, בנימוק כי אין מקור חוקי להמשך התקצוב וזאת בניגוד לעמדת היועמ"שית. נקבע כי העתירות ישמעו בחודש מאי בהרכב של 9 שופטים. עד 30.4 הממשלה תמסור תגובה.
השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג ציינו את עמדת היועמ"שית לפיה "בהיעדר בסיס נורמטיבי החל מיום 1.4.2024 לאי גיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, לא תקום עוד סמכות להעברת כספי תמיכות למוסדות".
● שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל
● המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?
השופטים קבעו כי "בשים לב לעמדה זו, נוכח הזיקה בין פרק ג'1 לחוק - שפקע כאמור - לבין מבחני התמיכה (זיקה שעליה עמדה גם היועצת המשפטית לממשלה), ונוכח הטענות כבדות המשקל שמכוונות לחוקיות החלטה 682 של הממשלה ה-37... שמכוחה לא ננקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידים אלה (אשר עתידה לפקוע ביום 1.4.2024), מצאנו ליתן בזאת צו ביניים".
שופטי בג"ץ אסרו על הממשלה לבצע העברות כספיות לצורך תמיכה במוסדות תורנים עבור תלמידי ישיבה שלא התייצבו לגיוס מאז יולי 2023 (אז פקע החוק - נ.ש.) וטרם קיבלו פטור או דחיה, או כאלו שדחו את הגיוס אך הדחייה פקעה בשל פקיעת החוק. מדובר על כ-44 אלף תלמידי ישיבות, המהווים כשני שליש מכלל תלמידי הישיבה שקיבלו דחיית שירות בגילאי 18-26. יתר תלמידי הישיבות שקיבלו דחייה (כ-19 אלף) ימשיכו לקבל תקציב בחודשים מאי ויוני ולאחר מכן גם צווי הדחיה שלהם יפקעו והתקציב יופסק.
נתניהו ביקש הארכה מבג"ץ; היועמ"שית: להיערך לגיוס חרדים
מוקדם יותר היום, כתב ראש הממשלה בנימין נתניהו לבג"ץ כי הוא מבקש דחייה של 30 ימים בעתירות בעניין הגיוס ותקציבי הישיבות. במקביל הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה לבג"ץ, כי החל מיום ראשון, על הרשויות לגייס בני ישיבות ללא מקור חוקי לדחות את גיוסם. בהתאם גם אין מקור חוקי להמשך העברת התמיכות לישיבות. בהרב-מיארה הוסיפה כי יש מקום לאפשר תקופת היערכות קצרה בלבד, שבמהלכה ניתן יהיה להמשיך במתן התמיכות.
"החל מיום, 1 באפריל 2024, קרי לאחר פקיעתה של החלטת ממשלה, 682 ובהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את תוקפה, לא יהיה עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין. משמעות הדברים היא כי על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח פרק ג'1 לחוק פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת ג'1".
נתניהו כתב לבג"ץ: "בשבועות האחרונים עשינו מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אם כי המלאכה טרם הושלמה. דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש'תורתם אומנותם' יוכלו ללמוד תורה".
עוד כתב נתניהו "סוגיית השוויון בנטל היא נושא חשוב מאין כמוהו לחברה הישראלית ולעתידה. כוונת הממשלה לפתור נושא מורכב זה, שלא נפתר במשך עשרות שנים, מתבטאת בכך שהממשלה התחייבה ביוני אשתקד להסדיר את הנושא תוך תשעה חודשים. אלא שהזמן שעמד לרשותנו בפועל היה שלושה חודשים בלבד. המתקפה הנפשעת על ישראל ב-7 באוקטובר חייבה אותנו לגייס את משאבי הזמן ותשומת הלב בעיקר לניהול המלחמה בששת החודשים שחלפו מאז".
התגובה לבג"ץ היתה אמורה להיות מוגשת עד אתמול בחצות אך לא הוגשה תגובה והיום הגישה היועמ"שית שלוש בקשות דחייה.
התנועה לאיכות השלטון, העותרת המרכזית לשוויון בנטל, בתגובה לצו הביניים שהוציא בג"ץ: "בית המשפט נתן הערב צו ביניים היסטורי, המסמן את סופה של האפליה הפסולה בין דם לדם - לא עוד תמיכות במי שאינם שותפים לנטל. צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה".
עוה"ד גלעד ברנע וגלעד שר, המייצגים את התנועה הדמוקרטית האזרחית שעתרה להפסקת התקציבים, מסרו בתגובה על הוצאת הצו: "בית המשפט העליון הבין שבידו המפתח והמנוף לקדם באופן היסטורי את סוגית (אי) השוויון בנטל ונענה לאתגר ההיסטורי. עתה יאלצו כל הגורמים לגבש הסדר שוויוני, הוגן ושיאפשר לקדם חברה דמוקרטית בישראל".