צילומים: דני שם טוב (דוברות הכנסת), שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
העולם החוץ־בנקאי אמנם מתפתח, אך הבנקים רושמים גידולים מהירים יותר בתיק האשראי שלהם. מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום (א'), במסגרת הדוח השנתי של בנק ישראל, עולה כי תיק האשראי של הבנקים למגזר העסקי, המהווה את עיקר האשראי במשק), צמח אשתקד ב-9.5%, מ-658 מיליארד שקל ל-721 מיליארד, כלומר ב-68 מיליארד שקל. זאת, בעוד התיק של הגופים החוץ־בנקאיים, כולל המוסדיים, צמח ב-4.5% בלבד ל-400 מיליארד שקל, כלומר ב-17 מיליארד שקל.
● הירידה בפעילות ענף הבנייה: פגיעה של 25 מיליארד שקל בתוצר השנתי
● בנק ישראל: גיוס חרדים ימתן את הפגיעה במשק
הנתונים תואמים את הבדיקה שערך גלובס ופורסמה באמצע ינואר 2023, לפיה בעתות משבר, הגופים המוסדיים לוקחים צעד אחורה ונמנעים מלהעניק אשראי כשהסיכון עולה.
בשנת 2023, הגיעה יתרת החוב של המגזר העסקי ל-1.3 טריליון שקל. קצב הגידול שלו בשנת 2023 היה 5.6% - כמחצית מקצב גידולו בשנים 2021-2022, אך עדיין גבוה היסטורית. ההתמתנות בקצב הגידול נצפתה הן באשראי הבנקאי (המהווה כ-55% מסך האשראי העסקי) והן באשראי הלא־בנקאי, אך נמשכה המגמה לפיה האשראי הבנקאי גדל מהר יותר מאשר האשראי הלא־בנקאי. בחלוקה לרבעונים, ניתן להיווכח כי ברבעון הרביעי של השנה, ההתמתנות העמיקה באשראי הלא־בנקאי, ככל הנראה על רקע המלחמה.
כאמור, האשראי הבנקאי העסקי גדל בשנת 2023 בכ-9.5% - שיעור גבוה בהשוואה היסטורית, אך נמוך משמעותית מגידולו בשנים 2021-2022, שעמד על 16% בממוצע. נתון מעניין הוא שקצב הגידול של האשראי היה גבוה יותר דווקא במהלך ההעלאות של ריבית בנק ישראל, שבאו לידי ביטוי בהעלאת הריבית על האשראי הבנקאי העסקי - כלומר, במחצית הראשונה של השנה - ולא במחציתה השנייה, בה שיעור הריבית על האשראי הבנקאי עלה בקצב מתון יותר עבור העסקים הבינוניים והגדולים, ואף ירד עבור העסקים הקטנים והזעירים. בבנק ישראל מעריכים כי ייתכן שזה קרה כתוצאה מדומיננטיות של הביקוש במחצית הראשונה של השנה.
● בדרך לעימות עם בנק ישראל? מאחורי ההכרזה של רשות התחרות
● בדיקת גלובס | הציבור מעדיף נזילות על ריבית: המלחמה עצרה את העברת הכספים לפיקדונות
● בנק ישראל חושף: לקוחות איזה בנק הכי מרוצים ומה אכזב את הציבור?
בהתפתחות האשראי הבנקאי, ניכר הבדל בין העסקים הגדולים לקטנים. האשראי הבנקאי לעסקים הגדולים גדל בשנת 2023 בכ-14%, כמחצית משיעור גידולו אשתקד, אך דומה לממוצע של שיעורי הגידול בשנים הקודמות. ביתר העסקים, נראתה תמונה שונה: בעסקים הבינוניים, שיעורי הגידול היו מתונים - כ-4%, שהם כשליש משיעור הגידול בשנת 2022. בעסקים הקטנים לא חל שינוי, ובעסקים הזעירים יתרת האשראי אף ירדה ב-3.5%.
"ייתכן שהבדל זה בין העסקים הגדולים לקטנים נובע מהבדל במידת יציבותו של הביקוש לאשראי, כתוצאה משוני באופיה של הפעילות: עסקים גדולים מנהלים, לרוב, פרויקטים ארוכי־טווח, ועל כן פחות גמישים לשינויים במחירים, במספר העובדים וכדומה, מה שכנראה מונע מהם גמישות בהיקפי המימון שלהם", הסבירו בבנק ישראל.
עוד הם מציינים, כי מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה בתחילת הרבעון הרביעי של השנה, העצימה את המגמות הללו. כך, בחלוקה לרבעונים, ניתן להיווכח כי ברבעון הרביעי, שבתחילתו פרצה המלחמה, קצב הגידול של האשראי לעסקים הבינוניים היה נמוך, כפי שהיה ברבעון השלישי, לאחר התמתנות הדרגתית לאורך השנה. ביתר העסקים, אופיין הרבעון הרביעי בצמצום האשראי: בעסקים הגדולים, צמצום זה הגיע לאחר ירידה הדרגתית של קצב הגידול הרבעוני לאורך השנה; בעסקים הקטנים, החלה הירידה כבר ברבעון השלישי והתעצמה ברביעי; ובעסקים הזעירים, הצמצום היה המשך ישיר למגמה ששררה לאורך רוב השנה.
הירידה בקצב גידולו של האשראי, בהשוואה לשנים קודמות, הקיפה את מרבית הענפים. ענף הבינוי והנדל"ן, אשר יתרתו מהווה כ-40% מסך יתרת האשראי העסקי הבנקאי, אמנם המשיך להוביל את התרחבות תיק האשראי, אך קצב גידולו היה נמוך יותר מאשר בשנים הקודמות. זאת, על רקע המשך פעילות בהיקף גבוה, בעיקר בפרויקטים קיימים, שההשקעה ברבים מהם החלה לפני עליית הריבית, וכן על רקע האטת הרכישות, שחייבה את חברות הבינוי להשתמש במימון בנקאי ובאג"ח. עם הענפים שהגידול של יתרת חובם הואט משמעותית בשנת 2023 נמנה ענף השירותים הפיננסיים, הכולל, בין היתר, את גופי האשראי המוסדרים - גופים המספקים אשראי חוץ־בנקאי לעסקים קטנים ולמשקי בית. זאת, לאחר שבשנת 2022 יתרת האשראי בענף גדלה ביותר מ-30%.
הריבית על האשראי לעסקים קטנים וזעירים דווקא ירדה
העלאות ריבית בנק ישראל עד חודש יוני באו לידי ביטוי בהעלאת הריבית על האשראי ועל הפיקדונות הבנקאיים לכלל העסקים, ללא תלות בגודלם, ובכל הענפים - עדות לתמסורת חזקה מריבית בנק ישראל.
עם זאת, מגמה שאולי מראה תיקון של ההעדפות ההיסטוריות של העסקים הגדולים על פני הקטנים התרחשה בחודשים האחרונים של השנה שחלפה. ניתן לראות כי עבור העסקים הבינוניים והגדולים, עלתה הריבית ברבעון הרביעי של השנה, ואילו עבור העסקים הקטנים והזעירים היא ירדה - ככל הנראה, בזכות תוכניות הסיוע, אשר עודדו העמדת אשראי בריבית נמוכה לעסקים אלו.
בסיכום שנת 2023, עלתה הריבית על האשראי לעסקים הקטנים והזעירים פחות מאשר ריבית בנק ישראל, ואילו לעסקים הבינוניים והגדולים (הרוב המכריע של האשראי) היא עלתה יותר. במקביל, עלתה הריבית על הפיקדונות של המגזר העסקי בשיעור דומה לשיעור העלייה של ריבית בנק ישראל - לכל העסקים. זאת, לאחר שבשנת 2022, התמסורת מריבית בנק ישראל אל ריבית הפיקדונות הייתה חלקית.
מאז פרוץ המלחמה: ירידה של 2.2% באשראי הצרכני
נכון לנובמבר 2023, יתרת החוב של משקי הבית הגיעה ל-793 מיליארדי שקלים. החוב של משקי הבית גדל במהלך 2023 ב-18.1 מיליארד שקל, שהם 2.3% מיתרת החוב. זהו שיעור גידול נמוך במיוחד, הן בהשוואה לשנים הקודמות והן בהשוואה למגזר העסקי. הגידול היה באשראי לדיור בלבד (משכנתאות), בעוד שהאשראי שלא לדיור הצטמצם. בחלוקה לרבעונים, ניתן לראות כי התמתנות קצב הגידול של האשראי לדיור והצטמצמות האשראי שלא לדיור (ירידה של כ-2.2% לעומת הרבעון השלישי), התגברו ברבעון הרביעי של השנה, אשר בו התנהלה המלחמה.
כאשר בוחנים את האשראי הצרכני שלא לדיור, הבנקים הם עדיין נותני האשראי הצרכני למשקי הבית (71%), אחריהם חברות כרטיסי האשראי (16%), הגופים המוסדיים (11%) והממשלה (2%). בהשוואה לעליית החוב לדיור, בשנת 2023, האשראי שלא לדיור הצטמצם. הצטמצמותו החלה עוד בתחילת השנה והתעצמה ברבעון הרביעי, לאחר עלייה מתמשכת של אשראי זה מתחילת 2021.
ירידה של 2.2% בהלוואות הצרכניות, מיתון במשכנתאות (הגידול ביתרת האשראי למשקי בית, לדיור ושלא לדיור)
הרקע להתמתנות באשראי למשקי הבית היה עליית ריביות. בשנת 2023 כולה, עלו הריביות הבנקאיות על האשראי שלא לדיור ב-1.1 נקודות אחוז. עלייתן של הריביות על האשראי לדיור הייתה מתונה יותר: הן עלו בממוצע ב-0.3 נקודת אחוז, והעלייה הגבוהה ביותר - ב-0.6 נקודת אחוז - הייתה במסלול הלא־צמוד בריבית משתנה, על רקע המשך העלאתה של ריבית בנק ישראל.
בבנק ישראל מסבירים כי מלבד הימנעות מנטילת חוב נוסף לשם צריכה כלשהי, חלק ממשקי הבית גם הקטינו חובות קיימים על־ידי פירעון מלא או חלקי שלהם. הירידה בביצועי האשראי הבנקאי שלא לדיור, אשר התעצמה ברבעון הרביעי של השנה על רקע המלחמה, שבעטיה ירדה הצריכה - לוותה בירידה של מספר העסקאות בשיעור של 10%. עם זאת, גובה ההלוואה הממוצעת והתקופה לפירעון לא השתנו מהותית.
בתוך פחות משנה וחצי: ירידה של 38% באשראי הצרכני מהמוסדיים
בחינה לפי נותני האשראי מראה שכמעט כל הירידה באשראי הצרכני למשקי הבית נבעה מן הירידה ביתרת האשראי הצרכני מהגופים המוסדיים: זו הצטמצמה מאוגוסט 2022 ב-38.32%. באשראי הבנקאי ובאשראי מחברות כרטיסי האשראי נרשמו בתקופה זו דווקא עליות של כ-1% וכ-18%, בהתאמה - גידול של כמיליארד וכ-6 מיליארד שקלים, בהתאמה. הבדל זה בין היקף האשראי הבנקאי להיקף האשראי הניטל מחברות כרטיסי האשראי ניכר בעיקר בחודשי המלחמה (אוקטובר עד דצמבר), בהם לא חל שינוי באשראי מחברות כרטיסי האשראי, בעוד שהאשראי הבנקאי הצטמצם ב-2.5%.
האשראי של המוסדיים הצטמצם, זה של חברות כרטיסי האשראי צמח
בכל הנוגע לאשראי לדיור, כאן בולטים הבנקים כספקי האשראי העיקריים, בעוד חלק זניח מתקבל מהגופים המוסדיים ומנותני האשראי החוץ־בנקאיים. יתרת האשראי לדיור המשיכה לגדול בשנת 2023 בקצב מתון - התפתחות שהחלה עוד ברבעון האחרון של 2022. שיעור העלייה של יתרת המשכנתאות היה כשליש משיעור עלייתה הממוצע בשלוש השנים הקודמות. ההתמתנות לוותה בהמשך עלייה של הריבית בכל המסלולים; זאת, על רקע המשך העלאתה של ריבית בנק ישראל.