יהודה מורגנשטרן, שי אהרונוביץ', שלומי הייזלר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלעד זגמן,ענבה,לע''מ, דוברות ההסתדרות, איל יצהר
האם לממשלה יש קו אחיד ומגובש בכל הקשור למדיניות דיור? השאלה הזאת עולה לפני השטח כאשר בתקופה האחרונה יצאו כמה פקידים בכירים בהכרזות על צעדים שונים, שלא כלולים במסגרת תוכנית הדיור הממשלתית, ומההכחשות שהגיעו לאחר מכן התברר שהן גם לא מוסכמות על כל הזרועות הממשלתיות המעורבות בתחום. וכך, התוכניות הוכחשו והתפוגגו, אבל התמיהה לנוכח הפרסום שלהן - נותרה.
● כסף בקיר | פעם אחת ולתמיד: איזו דירה כדאי לרכוש - חדשה או יד שנייה?
● המגדל שהשיל 40 מיליון שקל: ההאטה בענף הנדל"ן מגיעה לדוחות
● ניתוח גלובס | מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?
הפיצוי שלא היה
מקרה שכזה התרחש בשבוע שעבר למשל, כאשר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן הכריז במסגרת ועידת מרכז הנדל"ן באילת, כי משרדו יפצה קבלנים שיידרשו לשלם לרוכשים על איחורי מסירת דירות בעקבות המלחמה. הוא אף הודיע כי החל לערוך פיילוט בכמה מקומות בצפון ובדרום.
מדובר בנושא הבוער ביותר בתחום הנדל"ן למגורים. החלטת הממשלה לאסור את המשך עבודתם של אלפי פועלים פלסטינים באתרי הבנייה בישראל, הובילה לבור של ממש בכוח האדם בענף, והנוסחה היחידה שיכולה לענות עליו אמורה להגיע מפועלים מחו"ל. אולם הממשלה פועלת באיטיות בנושא זה, והבעיות רחוקות מפתרון.
על סמך האומדן של גלובס, לפיו יש כיום כ־120 אלף יחידות דיור שמצויות בסיכון להימסר לרוכשיהן באיחור, ניתן לקבוע כי במקרה של איחור של חצי שנה במסירה, כלל הפיצויים שיחויבו היזמים לשלם לרוכשים עלול להגיע ל־5 מיליארד שקל. לפיכך, יש מקום להתייחס לבעיה הזו ברצינות.
ואולם, עוד באותו יום הצהרתו של מורגנשטרן דאגו באוצר לצנן את הרוחות. במשרד האוצר ציינו בפני גלובס כי המנכ"ל שלומי הייזלר אינו מכיר את ההצעה, וכי "על פני הדברים, נראה שהיא לא ישימה בעליל", כך לפי הייזלר עצמו. באוצר שללו גם את הפיילוט עליו הכריז מורגנשטרן.
חוסר ההחלטיות בממשלה ניכר בנושא נוסף. על אף שבאוצר ובמשרד הבינוי והשיכון מסכימים שיש להותיר את מס הרכישה למשקיעים ברמתו הנוכחית, הם לא הצליחו להעביר החלטה זו לחקיקה בכנסת. מס הרכישה נגבה כיום מתוקף הוראת שעה, שתוקפה יפקע בסוף השנה, אז יירד שיעור המס ל־5%־6% (מ־8%־10% כיום).
לפני כשלושה שבועות אמר מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', בכנס לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב, כי "גם אם זה לא יאושר בכנסת, נצטרך לקבל החלטה באופן מיידי, לדעתי עד פסח, אם ממשיכים את מס הרכישה כהוראת שעה או שלא. ככל שדצמבר יתקרב והממשלה והכנסת לא יגיעו להחלטה, זה עלול להכניס את השוק לסטגנציה ולהוסיף עוד ממד של חוסר ודאות".
באותו הכנס נשמע גם הייזלר נחוש לשמור על רמת המיסוי הגבוהה, בין בחקיקה ובין בהוראת שעה. אולם, לוח הזמנים שהציב אהרונוביץ' מוגבל מאוד - שכן פסח מגיע עוד שלושה שבועות בלבד.
מס הדירה השלישית
עוד דוגמה ליוזמה מעוררת מחלוקת היא זו שהעביר אהרונוביץ' עצמו בשבוע שעבר, בוועידת מרכז הנדל"ן. אהרונוביץ' אמר אז כי יש להעלות מחדש את חוק מס הדירה השלישית, אותו חוק שלפני שמונה שנים הפחיד את המשקיעים ועורר מחלוקת ציבורית של ממש.
"מערכות המחשב שלנו כבר מוכנות, ומבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025", אמר אהרונוביץ בוועידה ועורר תהודה רבה בעולם הנדל"ן. הייזלר מיהר לכבות את השריפה, ולמחרת כבר הכחיש שהנושא על הפרק.
את מס הדירה השלישית יזם לראשונה משה כחלון, כשכיהן כשר אוצר ב־2015. בעיקרו, נועד הצעד למסות את אלו שמחזיקים ביותר משתי דירות, לפי מה שהתיימר להיות 1% משווי הדירה, אך גולם באמצעות נוסחה מתמטית מסובכת שניסתה להגיע לאותו 1%.
החוק העלה כאמור מחלוקות וויכוחים, וקודם בממשלה ובכנסת בצורה אגרסיבית כל כך עד שבית המשפט העליון סירב לקבל את אישור ועדת הכספים, והחוק ירד לבסוף מהפרק. לא פלא אם כן שהייזלר מיהר להודיע, לאחר דבריו של אהרונוביץ', כי החוק לא חזר לשולחן.
בנוסף, על הפרק עומדת החזרת מס רכוש על בעלי קרקעות שלא מקדמים עליהן בנייה. מדובר גם פה במס שעורר מחלוקות והתדיינויות משפטיות, עד שאופס ב־1999.
בקרוב עומדת ועדה באוצר להגיע להחלטה לגבי עתידו של המס הזה. אהרונוביץ' אמר כי לא בטוח שהמס ייושם, אך הבהיר כי גם בנושא זה רשות המסים מוכנה לכך מבחינה טכנולוגית. כשנשאל עם זאת מה יהיה גובה המס, השיב בכנות שאינו יודע.