גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפסיכולוג שהפך את עולם ההשקעות על ראשו

פרופ' דניאל כהנמן, שהלך לעולמו בשבוע שעבר, פתח למשקיעים צוהר לגבי מה מניע החלטות כלכליות ופיננסיות

דניאל כהנמן / צילום: ג'ון רואמר (עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי)
דניאל כהנמן / צילום: ג'ון רואמר (עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי)

דניאל כהנמן הסביר למשקיעים את עצמם. כהנמן, פסיכולוג באוניברסיטת פרינסטון וחתן פרס נובל לכלכלה, נפטר ב-27 במרץ בגיל 90.

לפני עבודתם פורצת הדרך של כהנמן ושותפו למחקר עמוס טברסקי, שנפטר ב-1996, כלכלנים הניחו שאנשים הם רציונליים. כלומר, שיש לנו אינטרס עצמי, שאנחנו משתמשים בכל המידע הזמין כדי לקבל החלטות בלתי מוטות, ושההעדפות שלנו הן עקביות.

חזית המדע | האם יש אדם רציונלי? המחקרים פורצי הדרך שהשאיר אחריו חתן פרס נובל דניאל כהנמן

כהנמן וטברסקי הראו שזה קשקוש. הממצאים שלהם, באופן ישיר או עקיף, היוו השראה לשינוי בכל רחבי העולם העסקי. כולל תכנון מחדש של תוכניות תרומת איברים ושיפורים בתכנון של פרויקטי תשתיות בהיקף מיליארדי דולרים.

כהנמן היה חלוץ של מה שלימים נודע כ"כלכלה התנהגותית", למרות שהוא תמיד ראה עצמו כפסיכולוג. משקיעים שנוצרים בלבם את הלקחים של כהנמן וטברסקי יכולים להקטין עלויות, הפסדים וחרטות. השפעתו של כהנמן על השקעות הייתה גדולה יותר מזו של כל אדם אחר שאינו משקיע מקצועי.

פגשתי לראשונה את דני, כפי שכולם קראו לו, בכנס על כלכלה התנהגותית ב-1996. כעיתונאי השקעות, תהיתי במשך שנים: מדוע אנשים חכמים הם כה טיפשים כשזה נוגע לכסף. אחרי חמש דקות בהרצאה של דני הבנתי שיש לו את התשובות - לא רק לשאלה הזאת, אלא כמעט לכל תעלומה של התנהגות פיננסית.

למה אנחנו מוכרים את המנצחים שלנו מהר מדי ונאחזים במפסידים ליותר מדי זמן? למה אנחנו לא מבינים שרוב רצפי ההצלחות הם פשוט מזל? למה אנחנו אומרים שיש לנו סיבולת גבוהה לסיכון אבל אז סובלים מייסורים כשהשוק מתרסק? למה אנחנו מתעלמים מהסיכויים כשאנחנו יודעים כשהם נגדנו?

דני פסע בשקט הלוך חזור בקדמת החדר, עיניו הכחולות-ירוקות נצצו בהנאה כשהוא מנה את ההתנהגויות הללו ומוטט את התיאוריה הכלכלית המקובלת.

במשך עשורים הוא וטברסקי ערכו ניסויים, כמעט ילדותיים בפשטותם, כדי לראות כיצד אנשים באמת חושבים ומתנהגים.

לא, אמר דני, כסף שהופסד הוא לא כמו כסף שהורווח. הפסדים מכאיבים לפחות פי שניים מכפי שרווחים הם נעימים. הוא שאל את משתתפי הכנס: אם תפסידו 100 דולר בהטלת מטבע כשהתוצאה תהיה "עץ", כמה תצטרכו להרוויח ב"פלי" כדי שתהמרו? רובנו אמרנו 200 דולר או יותר.

לא, אנשים לא משקללים את כל המידע הזמין. אנחנו חושבים שרצפים קצרים בתהליכים אקראיים מאפשרים לנו לחזות מה השלב הבא. אנחנו חושבים שזכיות ענקיות הן תכופות יותר מכפי שהן, מה שהופך אותנו לבעלי ביטחון מופרז. אנחנו חושבים שאסונות הם נפוצים יותר ממה שהם, מה שהופך אותנו לפרייארים של תוכניות שמתיימרות להגן עלינו.

שאלו אנשים האם הם רוצים לקחת סיכון בהסתברות של 80% להצלחה, רובם יגידו כן. שאלו במקום זאת האם הם ייקחו את אותו סיכון עם הסתברות של 20% לכישלון ורבים יגידו לא.

דני התבדח על כך שהמניות שאנשים מוכרים מציגות תשואת יתר ביחס לאלה שהם קונים ואמר כי "העלות של זה שיש לך רעיון היא 4%".

שיעור הבסיס לקבלת החלטות

לא רק נדהמתי מהתובנות שלו, הן היממו אותי. מיד רכשתי את כל שלושת הספרים שהוא ערך. במשך ימים, ישבתי בחדר חסר חלונות וקראתי בקדחתנות, עם עט אדום ביד, משרבט הערות מסמן פסקאות שלמות, ממלא את השוליים בחיצים ובסימני קריאה.

ב-2001, שנה לפני שדני זכה בנובל, כתבתי כתבת פרופיל ארוכה על אודותיו. "השאלה החשובה ביותר לשאול לפני קבלת החלטה", הוא אמר לי, "היא 'מה שיעור הבסיס'?". הוא התכוון לכך שכל החלטה מהותית יש להתחיל בבירור של סיכויי ההצלחה האובייקטיביים, בהינתן הטווח ההיסטורי של תוצאות במצבים דומים.

אם אתם שוקלים להתחיל עסק חדש, תחושת הבטן אולי אומרת לכם שאין סיכוי שתיכשלו. לפי לשכת הסטטיסטיקה במשרד העבודה של ארה"ב, לעומת זאת, חצי מהעסקים החדשים נסגרים בחמש השנים הראשונות. שיעור הבסיס הזה מגיע ממיליוני סטארט-אפים שכולם האמינו שיצליחו. אתם, מנגד, מדגם של איש אחד. הידיעה ששיעור הבסיס הוא 50/50 לא צריכה להרתיע אותכם מלנסות, אבל אמורה למנוע מכם אופטימיות בלתי מציאותית.

דני ידע ששיעורי הבסיס לא היו חזות הכול. הוא סיפר לי שלפני שהציע נישואים לאשתו השנייה, אן טריזמן, אמר לה: "אני יהודי, את לא. אני נוירוטי, את לא. כמעט מחצית מהנישואים מסתיימים בגירושים. שיעורי הבסיס הם נגדנו".

"אוי, למי איכפת משיעורי בסיס!" היא השיבה. הנישואים שלהם החזיקו מעמד ארבעה עשורים. טריזמן נפטרה ב-2018.

ב-1969 דני לימד באוניברסיטה העברית בירושלים כאשר ביקש מטברסקי, פסיכולוג מתמטי וקולגה שלו שם, לבקר בכיתה שלו. בהרצאת האורח שלו, טברסקי טען שבני אנוש אינם כל כך גרועים הערכת סיכונים והסתברויות.

"אני פשוט לא מאמין לזה!" קרא כהנמן, שחקר תפיסה חזותית. הוא כבר האמין שכפי שאשליות אופטיות מתעתעות בעיניים, אשליות קוגניטיבות משטות במוח. השניים המשיכו את הדיון בארוחת הצוהריים - ועוד שנים רבות לאחר מכן. עמוס היה מאורגן, בטוח, מבריק בחשיבה כמותית. דני היה מבולגן, מלא ספקות, אינטואיטיבי להפליא. יחד, הם היו כוח אינטלקטואלי ייחודי.

ב-1971, על מנת להחליט שמו של מי יופיע כמחבר הראשי של המאמר המדעי הראשון שפרסמו יחד, השניים הטילו מטבע. ברבע המאה שלאחר מכן הם פרסמו יחד יותר מ-25 מאמרים.

ב-2006, דני ביקש ממני לעזור לו לכתוב ספר. עשיתי אודישנים במשך כמה חודשים, והצגתי כמה הצעות לאופן שבו ניתן לבנות את הספר. לבסוף התחלנו בתחילת 2007. מה שיצא מכך היה "לחשוב מהר, לחשוב לאט", שפורסם בשלהי 2011: רב־מכר בינלאומי, ספר זכרונות שגם הציע הסבר אנציקלופדי לאופן שבו פועלת המחשבה האנושית.

בשלב מוקדם, דני לקח אותי לארוחת צוהריים עם אשתו בסמוך לקמפוס של פרינסטון. כשקם לרגע, שאלתי את אן: "את חושבת שדני משוגע בגלל שהוא רוצה לכתוב איתי את הספר הזה?". "לא", היא אמרה, "אבל יכול להיות שאתה משוגע שאתה בכלל רוצה לעשות את זה איתו".

בהתחלה, כתבתי את הטיוטות הראשונות לפרקים שמעולם לא ראו אור. בהדרגה, דני השתלט על הכתיבה והתייסר על כל משפט, בשעה שאני שכתבתי וערכתי.

בשלהי 2007, כשליטשנו את הפרק שנקרא "אשליית התוקף", התעוררתי לילה אחד בזיעה קרה, עם דופק בשמיים, משתנק. אשתי הבהילה אותי לחדר מיון. התברר שלא עברתי התקף לב; היה לי התקף חרדה, היחיד בחיי. דני היה מבוהל אפילו יותר ממני.

ב-2008 המשכתי בדרכי הנפרדת, הצטרפתי ל"וול סטריט ג'ורנל, ואף אחד מאיתנו לא דיבר מעולם בפומבי על גירושי הספר שלנו; דני השלים את השליש האחרון של הספר בלעדי.

"שיתופי פעולה לא מתמיד נגמרים יפה", הוא הזהיר אותי ביום הראשון של עבודתנו יחד, "אז אני רוצה לוודא שאתה תמיד תחשוב עליי כמנטש" (איש טוב ביידיש). ואכן כך - הוא היה המנטש הכי מורכב שאי פעם הכרתי.

העבודה יחד על הספר חשפה אותי לשלוש מהתכונות של דני שלא הכרתי קודם לכן, במלוא עוצמתן. רק שנים לאחר מכן הבנתי שהפנמתי אותן כעיתונאי וכמשקיע. או לפחות כך אני מקווה.

דני ראה הכל בעיני ילד, או כפי שחלק מהאנשים מכנים זאת "תודעה של מתחיל". אף פעם לא הכרתי אף אחד אחר ששאל לעיתים כה תכופות: למה? במקום להניח שהמצב הקיים הוא נכון, דני תמיד התחיל בלשאול האם הוא בכלל הגיוני.

הוא גם היה ביקורתי כלפי עצמו ללא הרף. פעם הראיתי לו מכתב שקיבלתי מקורא שאמר לי - בצדק אך בגסות - שטעיתי בנוגע למשהו. "יש לך מושג איזה בר מזל אתה שאלפי אנשים יכולים לומר לך שאתה טועה?", דני הגיב.

מעבר להכל, דני היה מסוגל לעבד מחדש את מה שכבר עשה כאילו הדבר מעולם לא התקיים. רוב האנשים שונאים לשנות את דעתם; אין דבר שהוא אהב יותר, כשהראיות הצדיקו זאת. "אין לי עלויות שקועות", נהג לומר.

אחת המילים האהובות עליו, במהלך העבודה על הספר, הייתה "אומלל". הוא השתמש בה על מנת לתאר את מה שזה עתה כתב; את תהליך הכתיבה של הספר; ומעל לכול, את עצמו.

סבלו של דני נבע בעיקר מהעשורים שהוא וטברסקי הקדישו לחקר כשלי המוח האנושי, בכך שפירקו לגורמים את שגיאות החשיבה והשיפוט של עצמם. המבט מבחוץ על הכול העניק לדני מבט מבחוץ גם על עצמו. הוא היה ההתגלמות האולטימטיבית של מודעות עצמית: לפני הכול תחשוד בעצמך.

הוא ידע היטב כמה חכם היה, אבל הוא גם ידע כמה מטופש הוא יכול להיות. כשהבחין שכינה ילד ממושקף "הפרופסור הצעיר", דני הבין שאנשים עושים אקסטרפולציה לעתיד כמעט ללא נתונים כלל. לאחר שרכש דירה יקרה, התבדח שהוא יודע שישלם יותר מדי על מנת לרהט אותה.

"לא חכם מאחרים או מהשוק"

דני נולד ב-1934 בתל אביב, בעת שאימו הייתה בביקור בישראל, וגדל בצרפת. הוא בילה חלק ניכר מילדותו בהתחבאות מפני הנאצים בדירים ולולים באזורים הכפריים של צרפת. הוא התעקש שעובדה זו לא אמרה עליו הרבה; בסופו של דבר, לא כל ניצול שואה הפך לפסיכולוג בעל ביקורת עצמית שהתנהגות כלכלית מרתקת אותו. תחת זאת, הוא זקף את הצלחתו לעבודה קשה - אך עוד יותר מכך למזל, במיוחד על הפגישה עם טברסקי.

דני גם התעקש שחקר המכשולים והפרדוקסים של המחשבה האנושית לא הפך אותו לטוב יותר בפתרון בעיות מכל אדם אחר: "אני רק טוב יותר בזיהוי הטעויות שלי אחרי שאני עושה אותן".

חרף כל הידע שלו בדבר כמה משקיעים יכולים להיות טיפשים, דני לא ניסה להיות חכם יותר מהשוק. "אני לא מנסה להיות חכם כלל", אמר לי. רוב כספו היה בקרנות מדדים. "הרעיון שאני אוכל לראות את מה שאף אחד אחר לא מסוגל לראות הוא אשליה", טען.

"כולנו נהיה משקיעים טובים יותר", אמר לעיתים קרובות, "אם רק נקבל פחות החלטות".

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל