גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מומחה למשברים פיננסים מסביר: זו הבועה החדשה

שיחה עם פרופ' חיים קידר-לוי, מומחה למשברים כלכליים ומשקיע בחברות טכנולוגיה ● על הבועות הפיננסיות שעלולות להיווצר בביטקוין ובבינה המלאכותית ועל ההזדמנויות בשוק הנדל"ן ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' חיים קידר–לוי / צילום: איל יצהר
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' חיים קידר–לוי / צילום: איל יצהר

השיחה המתפרסמת כאן מבוססת על ראיון שנתן פרופ' חיים קידר־לוי לפודקאסט "הצוללת של גלובס". מדי שבוע נפרסם ב-G כתבות מתוך הפודקאסט. אתם מוזמנים להאזין לפרק הזה ולפרקים נוספים בכל אפליקציות הפודקאסטים

פרופ' חיים קידר־לוי, לפני כשנה וחצי שוחחנו על בועת ההייטק שהתפוצצה בישראל ובעולם וכן על בועת הנדל"ן בישראל שעדיין בעיצומה. הפעם התכנסנו כדי לדבר על שתי בועות פוטנציאליות אחרות: ביטקוין ובינה מלאכותית (AI). הביטקוין כבר הוספד ב־2022 ואילו בחודש שעבר מחירו חצה את רף 70 אלף הדולר, ובכך שבר שיא. מה קרה?
"ב-2024 רשות ניירות ערך האמריקאית אישרה להנפיק קרנות סל שעוקבות אחרי הביטקוין, מה שמכונה ETF. מי שקונה אותן, מצמיד את ההשקעה שלו למחיר הביטקוין. אני אומר מחיר, ולא שווי, משום שיש שאלה סביב השווי הכלכלי של ביטקוין. המחיר נגזר מביקוש והיצע - מרגע שהקרנות יצאו לשוק והיו צריכות לקנות ביטקוין, היו יותר קונים ממוכרים והתוצאה הייתה עלייה במחיר".

מנהלים אש בסמארטפון: האם צה"ל יכול להסתדר בלי וואטסאפ?
תרגום בלעדי מהאטלנטיק: למה האנטישמיות באמריקה מנצחת שוב

לאור העובדה שמדובר בנכס שמחירו נע ונד בהתאם לביקוש והיצע, האם נכון בכלל להגדירו כמטבע?
"השימוש במונח מטבע הוא בכלל לא נכון. כדי שמשהו יהיה מטבע הוא צריך להיות יציב, ומחובר לשווי. פעם הדולר היה צמוד לזהב וכיום הוא משקף את העוצמה הכלכלית של ארה"ב ועומד ביחס למטבעות אחרים בעולם. במשבר הכלכלי של 2008 הבנקים המרכזיים הדפיסו סכומים גדולים, ואז היו אידיאליסטים שטענו שלא יכול להיות שהבנקים מגדילים כך את היצע הכסף. משם צמחה היוזמה של הביטקוין. הטענה הייתה - נבנה אלגוריתם מתמטי שמייצר באופן קבוע כך וכך ביטקוין, וכך ההיצע יהיה סופי".

לכן הביטקוין כונה "זהב דיגיטלי".
"נכון, אבל נניח שביטקוין הופך להיות מטבע חוקי. האם הבנק המרכזי יהיה שמח שמישהו שיושב וכורה ביטקוינים לפעמים משחק בהיצע? אנחנו יודעים שיש גופים שמחזיקים במלאי גדול של ביטקוין ויכולים להציף את השוק. אני מאמין שבנקים מרכזיים יחסמו את האפיק הזה אם הביטקוין או מטבעות אחרים יכרסמו ביכולת שלהם לנהל מדיניות מוניטרית אפקטיבית. זאת אומרת, הביטקוין עדיין לא מספיק משבש כיום".

"ביטקוין מושך ישראלים"

וורן באפט אמר ב־2022: "גם אם היו מציעים לי את כל הביטקוין בעולם תמורת 25 דולר, לא הייתי קונה אותו". הוא גם כינה את הביטקוין "אסימון הימורים". ובכל זאת, אנשים שקנו אותו באלפי דולרים - היום הם מיליונרים. הם באמת מיליונרים? הביטקוין ניתן למימוש?
"רשויות מס בכל העולם נכנסות לסוגיה. חלקן יותר ליברליות, חלקן פחות. בישראל זהירים מאוד בעניין הזה, ואמנם יש אפשרויות למימוש ביטקוין, אבל זה מורכב. בנק ישראל ורשות המסים חוששים מכך בגלל השימוש האפשרי בביטקוין לטובת הלבנת כספים (גם בבנק ישראל וגם ברשות המסים יש נהלים מסודרים לעניין מימוש וכן אסדרת תשלום מס על רווחים מקריפטו - ה"ו). העסקאות שבהן אדם יכול להרשות לעצמו להפסיד 10% ביום הן בדרך כלל עסקאות אפלות - סמים, סחר בנשים ובנשק. הערך המוסף שמקנה הביטקוין בעסקות כאלה הוא האנונימיות".

במה נבדלת השקעה ישירה בביטקוין מהשקעה בקרן סל שעוקבת אחרי ביטקוין?
"נזילות. קניתי קרן סל שמחזיקה בביטקוין - המחיר שלה משתנה בהתאם לשווי שלו, אבל הנזילות היא יותר קלה. אני קונה בדולרים ומוכר בדולרים. הנזילות מושכת אנשים.

"לישראלים זה אטרקטיבי כי כאמור בישראל קשה לממש ביטקוין. אבל לקנות את אותה קרן סל שמשקיעה בביטקוין בדולרים, ואחר כך לפדות בעת הצורך, עם זה אין בעיה. לכן אני לא מתפלא שאנשים קונים את הקרנות האלה. חלקם עושים זאת, וכאן אני מרפרר לכלכלן צ'רלס קינדלברגר (שחקר בועות פיננסיות - ה"ו), 'מתוך ציפייה למכור את זה לטיפש גדול יותר'".

בקיצור, אין לך ביטקוין בתיק ההשקעות.
"לא היה ולא יהיה".

היית מגדיר את הביטקוין כ"בועה פיננסית"?
"בועה היא הפער שבין המחיר לבין השווי. כל עוד אנחנו לא יודעים חד-משמעית מה השווי של הביטקוין, אי אפשר לומר בוודאות שזו בועה. אבל האם מחיר של 70 אלף דולר ליחידה משקף שווי סביר? אני לא חושב. לכן, בעיניי זו בועה".

"לפזר זו גם אסטרטגיה"

נעבור לעוד בועה אפשרית: בינה מלאכותית (AI). בשיחתנו הקודמת אמרת ש"האופנה בשנתיים האחרונות הייתה סייבר. כל מי שאמר סייבר, זכה לתמחור פנומנלי". האם כיום התמחור של חברות הטק שהטיסו מעלה את השווקים מאז 2023, ובראשן אנבידיה, הוא בועתי? מחיר מניית החברה עלה פי שישה מתחילת 2023.
"אנבידיה פיתחה שבבים שבמקור יועדו להאצת גרפיקה במחשבים ואחר כך שופרו לטובת תעשיית הקריפטו, שהזדקקה לכוח עיבוד מתמטי. לאחר מכן הם הותאמו לטובת AI, וכך היא הפכה למנצחת הגדולה של השוק. יש כאן מוצר אמיתי, ולכן אני יכול להבין מדוע מחיר המניה עף לשמים. אבל השאלה הבאה היא אם המחיר של אנבידיה כיום הוא בועה. זו שאלה אחרת.

"מכפיל הרווחים העתידי של החברה קרוב ל-40. הוא מחושב כך: מחיר המניה, כפי שנרשם ביום המסחר האחרון, חלקי הרווח השנתי הצפוי לחברה בשנה הבאה. המשמעות של מכפיל 40 היא שאם קנית למשל את מחיר המניה ב-100 דולר, הכנסת הדיבידינד השנתית שתראי הוא 2.5 דולר, וכך במשך 40 שנה, עד שתחזירי את ה-100 דולר שהשקעת. רמות מכפילים כאלה נראו בתקופת בועת הדוט.קום.

"לגבי אנבידיה, כדי שמשקיעים יראו תשואה גבוהה יותר - הרווח שלה צריך לגדול בערך בסדר גודל של פי שלושה-ארבעה או שמחיר המניה יירד, או גם וגם. קשה לדעת אם תצליח בכך. אם היא לא תצליח - מחיר המניה הנוכחי הוא בועתי. אבל את זה נדע רק בדיעבד".

לדבריך, בעיצומה של בועת הדוט.קום של שנות ה־90 ידעת שזו בועה. מדוע עכשיו אתה לא בטוח?
"כי אז היה נראה שיש נכסים רבים שמוערכים בשווי מנופח, וזה אותת על כך שמדובר במאניה, יותר מאשר במשהו אמיתי".

אז זה כנראה המקום להזכיר את "מבחן הספגטי".
"נכון. המבחן הזה רלוונטי לכל גל טכנולוגי שהוא: לוקחים קערה של ספגטי וזורקים על הקיר. רוב הספגטי נופל וכמה נדבקים. מי יידבק? אנחנו לא יודעים מראש. בתקופת הדוט.קום, שנות ה-90, נולדו חברות שהצליחו מאוד, כמו אמזון וגוגל. אבל היו המון שמכרו 'אוויר' וכשלו. לכן למי שלא מבין בטכנולוגיה, אני אומר כך: או שתיקח מישהו שמבין או שלא תשקיע, או שתפזר בין ענפים שונים, לא רק טכנולוגיה. לפזר זו גם אסטרטגיה".

מדדי וול סטריט זינקו בעשרות אחוזים מתחילת 2023. כעת רבים שואלים האם ועד מתי הראלי הזה יימשך.
"אם מסתכלים על ה-S&P 500 - שבע מניות ייצרו את התשואה. אלה הן שבע המופלאות (אנבידיה, אמזון, אלפבית, מטא, מיקרוסופט, אפל וטסלה - ה"ו). יש מי שקורא להן 'שבע המופרעות', כי הן הגיעו למקום מאוד מסוכן מבחינת רמת המחיר. כלומר, אם יש לנו שבע מופלאות או מופרעות ו־493 מניות שלא ייצרו תשואה עודפת במהלך השנה וחצי האחרונות, ברגע שאותן שבע חברות יתקנו כלפי מטה - אז המדד יירד.

"אבל יכול להיות גם מצב שבו המניות האלה יתקנו כלפי מטה, בעוד שהשאר דווקא ישתפרו. בכל מקרה, כנראה שיהיה פה תיקון, אבל אף אחד לא יודע מתי זה יקרה".

הזדמנויות בשוק הנדל"ן

בשיחתנו הקודמת אמרת: "אני לא הייתי קונה עכשיו דירה. המחירים גבוהים". האם עכשיו זה הזמן?
"המשברים של 2023 היכו באופן קשה בשוק הנדל"ן וראינו את המחירים יורדים ברחבי הארץ. עליות הריבית של השנה וחצי האחרונות הקשו על הקבלנים לממן בנייה והקשו על הרוכשים ליטול משכנתאות. התוצאה היא שקבלנים, משיקולים אסטרטגיים, לא רוצים להוריד את המחיר הנקוב, אבל כן מוכנים לתת הטבות מפליגות ואף תנאי מימון אטרקטיביים, שמאפשרים לשים הון עצמי של 10% או 20% בלבד, בשלב ראשון, בעבור דירה על הנייר".

איך זה עובד?
"הקבלן מתקשר עם חברה מממנת, שמשלימה עוד 10%-20%, מעבר להון העצמי ששמו הרוכשים. זו למעשה משכנתה שנוטלים הרוכשים, ואותה הם מחזירים במועד המסירה. התנאים יכולים להיות אטרקטיביים, עד כדי הלוואה שלא צמודה למדד ולא נושאת ריבית. כשהדירה תהיה מוכנה, הרוכשים יוכלו למכור אותה. פער ממוצע במחיר שבין דירה על הנייר לבין דירה מוכנה הוא 15%-25%. הפער יכול להיות גדול יותר, אם המחירים יעלו".

הסיכון הוא שעד למועד מסירת הדירה המחירים ירדו.
"נכון, והסיכוי הוא של יצירת תשואה ממונפת. למה זה ממונף? כי אני שם רק 10% מהכסף, וכשאמכור - בהנחה ששווי הנכס עלה, למשל ב-10% - שווי ההשקעה שלי הוכפל. לדוגמה: שמתי הון עצמי של 200 אלף שקל בדירה בשווי 2 מיליון שקל. הבנק נתן הלוואה של 1.8 מיליון שקל. אם בעת המסירה מחיר הדירה הוא כבר 2.2 מיליון שקל, הרי שההפרש של 400 אלף שקל הוא בכיסי והכפלתי את שווי ההשקעה".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת, וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אמנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות בבורסה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

ניר ברקת שר הכלכלה / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

שר הכלכלה ניר ברקת לא מאמין בבורסת תל אביב: "רק חברות נכות מנפיקות בישראל"

שר הכלכלה טען כי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף, ברקת קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● רק בשבוע שעבר הודיעה פאלו אלטו כי תבצע רישום כפול בבורסה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית