בכל חייו לקח רועי גזית את המחויבויות שלו לקצה - מטניס, דרך הצופים ועד הצבא ● כיום הוא מכהן כשותף בקרן פימי, ויושב בדירקטוריונים של החברות הוותיקות במשק
"תמיד לקחתי את מה שאני עושה לקצה", אומר רועי גזית, שהתברג באחת המשרות הנחשקות בעולם העסקים הישראלי - שותף צעיר (ג'וניור פרטנר) בקרן ההשקעות הפרטיות פימי. הקרן, שהקים ישי דוידי ב־1996, השקיעה עד היום ב־99 חברות, תוך ביצוע 66 אקזיטים ב־5.5 מיליארד דולר. מנוהלים תחתיה כספי משקיעים בהיקף של 7 מיליארד דולר והיא נמצאת בחוד החנית של המיליה העסקי בארץ.
גזית (35) נולד וגדל בכוכב יאיר וכבר מגיל צעיר גילה מחויבות ומקצועיות רבה כלפי דברים שהלהיבו אותו. בכיתה ד' הוא התחיל לשחק טניס ולקח את התחביב לקצה. בזמן שבני גילו העדיפו לכל היותר לצאת לפארק הקרוב לשחק קצת כדורגל, רועי כבר לקח אוטובוסים כדי לנסוע לאקדמיה לטניס ברמת השרון.
"קמתי לפנות בוקר ונסעתי באוטובוס שיצא ב־5:30 לרמת השרון. אלה היו שנים שבמהלכן נבנו אצלי כל מיני דברים. פיתחתי יכולות התמדה לטווח ארוך, לצד רעב גדול לנצח. טניס הוא ספורט תחרותי ויחידני, אתה יודע שהכול עליך", הוא מעיד.
בתיכון החליף גזית את התחביב ועבר לתחביב אחר בתכלית, תנועת הצופים. "נכנסתי לזה ב־150 קמ"ש. ריכזתי שבט בכוכב יאיר, ואחרי התיכון המשכתי לשנת שירות בכפר הנוער החקלאי מנוף בעכו, שם הדרכתי נערים בסיכון בעבודה חקלאית".
אחרי התמדה כל כך משמעותית במסגרות כמו ספורט ותנועת נוער, זו לא הפתעה גדולה שכאשר הוא התגייס בשנת 2008, הוא הלך ליחידה מיוחדת, שאת שמה הוא מבקש לא לחשוף, ושירת בה חמש שנים וחצי. "סיימתי מסלול הכשרה ארוך, יצאתי לקורס קצינים ופיקדתי על צוות לוחמים".
אחרי השירות הצבאי פנה גזית ללימודי משפטים באוניברסיטת רייכמן. הוא השלים את התואר בהצטיינות ועבר לסטאז' במשרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי. "עבדתי במחלקת תאגידים ושוק ההון. עסקתי בליווי חברות בתחום הרגולציה של תאגידים, הייתי שותף לתהליכים בתחום ההנפקות, הכנת תשקיפים, כתיבת חוות דעת לוועדות בלתי תלויות ועוד".
"הצוות רץ מהר"
ב־2021 הגיע גזית לפימי. זה קרה כשטייל בחו"ל ופגש חברה שעברה לעבוד בקרן. הוא גילה שנפתח הליך מיון נדיר למשרה וקפץ על ההזדמנות. "כשהשתחררתי מהצבא, הייתה לי תחושה מאוד חזקה שיהיה לי קשה לחוות את תחושת הסיפוק שחוויתי מהשירות הצבאי. זה היה נכון עד שהגעתי לפימי.
"לא הייתי צריך לחשוב פעמיים. עזבתי את אגמון אף שהייתה לי גם שם חוויה מעולה, אבל רציתי לעבור לעולמות של ניהול והשקעות. פימי היא בדיוק בצומת של שתי הדרכים האלה. בדיעבד גיליתי שאפשר לספור על פחות מיד אחת את המשרות שנפתחות בגילי בקרן פימי".
לאחרונה קודם גזית לתפקיד שותף צעיר, הישג שהוא מתגאה בו. "אני לומד מהשותפים תוך כדי עשייה. יש להם ידע, ניסיון וקניין רוחני שהוא נדיר מאוד בעולם העסקי. כשהגעתי גיליתי שאין קורס הכנה, צריך להצטרף לצוות שרץ מאוד מהר ולדעת להדביק פערים תוך כדי תנועה".
גזית מלווה חברות כמו עשות אשקלון, שנרכשה מחברת אלביט, ומייצרת בין היתר רכיבים למערכות תעופה בתחום האזרחי והצבאי, לצד חברות כמו גלעם שמייצרת חומרי טעם ותוספי מזון. תפקידו כולל בין היתר השתתפות בדירקטוריונים של אותן חברות, אבל לא כדירקטור פסיבי אלא כמי שמגיע לסייע להנהלה.
איך מסתכלים עליך המנהלים הוותיקים בחברות האלה?
"אנחנו עובדים איתן צמוד, עוד משלב ההשקעה בחברות. כשאנחנו נכנסים לעסקה, אנחנו מזהים עם ההנהלה את מנועי הצמיחה של החברה, מה הכיוונים שהיא הולכת אליהם ומה האסטרטגיה ארוכת הטווח שלה. מהדקה הראשונה אנחנו עובדים כדי לממש את מנועי הצמיחה האלה. אז אני לא מרגיש שהגיל הצעיר משפיע. אני צריך להגיע עם הרבה צניעות וענווה, אני יושב עם אנשים שיש להם הרבה ניסיון וידע בתחומם".
מה תעשה בעוד עשר שנים?
"אני רואה את עצמי במסלול של שותפות ארוכת טווח בפימי. זה המקום הכי טוב שאני חושב שאוכל להיות בו, והוא מקום מעולה להתפתח בו".