גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום
רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד

"בכל שנה ב־31 בדצמבר אני מכינה את רשימת החלומות לשנים הבאות, וכותבת עד איזה גיל אני רוצה להשיג אותם", מספרת רשא חולי, מנכ"לית חברת הציוד הרפואי מדיפלסט. "אלה לא דברים שקל להשיג, ומנגד אלה לא חלומות באוויר. מתוך עשרה בכל שנה אני משיגה לפעמים שישה ולפעמים שבעה. להיות ברשימת 40 עד 40 היה סעיף. והנה השגתי אותו".

הרשימה היא פיזית?

"בוודאי, וגם תלויה במקום בולט מולי. אני עובדת גם עם הצוות שלי על הכנת רשימת החלומות המקצועיים שלהם בתחילת בכל שנה, ובסופה אנחנו עוברים עליה ורואים מה השגנו. זה מדרבן מאוד".

אילו סעיפים קודמים הצלחת למחוק מן הרשימה?

"להיות סמנכ"לית תפעול עד גיל 30 ומנכ"לית עד גיל 40".

ומה יש לך עכשיו ברשימה?

"עד גיל 50 הייתי רוצה להיות מנכ"לית של אחת החברות הגדולות במשק".

חולי נולדה בחיפה, בת בכורה למשפחה ערבית נוצרית, אמא מורה ואבא הנדסאי בניין. היא למדה בבית ספר נזירות נצרת בחיפה. "בית ספר מצוין, שלמרות השם שלו הוא לא ממש דתי. לומדים בו בנים ובנות יחד ואולי רק אחת המורות בו היא באמת נזירה".

ההורים רצו שתלמד הנדסה, והטכניון היה יעד. "ואני - תמיד רציתי לנהל מפעלים. דווקא לא הייטק, אלא מפעלי ייצור, לא יודעת בדיוק למה. כשנרשמתי ללימודי תעשייה וניהול, אמרו לי: אבל אנחנו לא מכירים אף אחד שעשה את זה. עם מי נתייעץ? אבל אני התעקשתי".

שתי אחיותיה עובדות בפייזר ובאמזון, שתיהן בישראל. "הן ההשראה שלי", היא אומרת, "ואולי גם הן תופענה ברשימה הזאת יום אחד".

בגיל 23 סיימה את התואר ויצאה לחפש עבודה בניהול קו ייצור, "עניין בכלל לא טריוויאלי בגיל כזה. לשמחתי, קיבלתי הזדמנות מחברת יונידרס, בתחום השכרת בגדי עבודה או חבילות ניתוח לבתי חולים. התחלתי כמנהלת איכות - עדיין לא קו ייצור, אבל אמרתי, העיקר להתחיל. בתוך שנה ניהלתי את אחד המפעלים הקטנים יותר של החברה, ואכן בגיל פחות מ־30 מוניתי לסמנכ"לית תפעול".

בתפקיד הגדול ביותר שלה ביונידרס ניהלה 400 עובדים, אך בגיל 36 חיפשה תפקיד סמנכ"לות גדול יותר כדי להיות מנכ"לית בגיל 40. כך פגשה את עירן טאוס, אז מנכ"ל נובולוג, חברה ציבורית העוסקת במתן שירותי רפואה מבוססי טכנולוגיה, שהחליט להגשים לה את החלום מוקדם מהצפוי ומינה אותה למנכ"לית מדיפלסט.

"זו חברה שמציעה שירותי סטריליזציה למכשור רפואי לחברות המובילות ובשנים האחרונות גם לסטארט־אפים. בשנתיים שבהן אני כאן הגדלנו את כושר הייצור באופן ניכר, הכנסנו עוד ציוד, נכנסנו לנישות חדשות ושיפרנו את היכולות התפעוליות בצורה טובה".

את גרה בחיפה והמפעל ביבנה. כמה זמן זה לוקח לך בכל יום?

"שלוש וחצי שעות לשם ובערך שעתיים חזרה. אני גרה באוטו. אבל אמרתי, אשבור את תקרת הזכוכית ויהי מה. יהיו כמה שנים קשות, אבל אני בונה את עצמי".

איך השפיעה המלחמה?

"יבנה הייתה תחת אזעקות, אבל עבדנו 24/7 כי העבודה שלנו קריטית. מבחינתי האישית, אני ערבייה פה לבד, אבל אני מדברת על הדברים בפתיחות, ולא היו בעיות".

ובימים אחרים, יש משמעות לזהות שלך?

"אין כמעט מנכ"ליות ערביות בארץ. גם מנכ"לים ערבים אפשר לספור על יד אחת, ואם יש אז בחברות שהם או הן עצמם הקימו. הבעלים של יונידרס, רון סמואל, ומנכ"ל נובולוג הקודם עירן טאוס נתנו לי הזדמנות. הם ראו את הפוטנציאל. אני מאמינה שהייתי מגיעה בכל מקרה, אבל זה היה לוקח לי יותר זמן".

איך את מסבירה שדווקא את פרצת את תקרת הזכוכית?

"אני אדם מאמין, אז אני מודה לאלוהים, ואחריו להורים שלי. בבית שלי לא נתנו להתייאש, המחשבה היא תמיד שצריך לעבוד קשה, זה המצב, ואם לא מגיעה הזדמנות אחת, אז לעבוד שוב ולהגיד שוב ולא להרים ידיים".

עוד כתבות

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"