גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוני-לי סנה

כשרוני-לי סנה יצאה לפגוש לראשונה את חסרי הבית, הם ביקשו לראות רופא - ולא עובדת סוציאלית ● אז היא הקימה עבורם את עמותת רפואת רחוב: "כשאין מקלחת ואוכל, כל שריטה מזהמת"

ביולי 2020 הלכה רוני־לי סנה, עובדת סוציאלית טרייה יחסית בארגון לשובע, המעניק ארוחה ומיטה ללילה למי שצריך, לחפש את אחד המטופלים שלה. "הוא חזר להשתמש בסמים ודאגתי לו. יצאתי מהגגון (בית המחסה של הארגון - ג"ו) אל אזור התחנה המרכזית וראיתי לראשונה את האנשים שלא מגיעים לגגון, שמצבם אפילו גרוע יותר. ניסיתי לדבר איתם, אבל כשהם שמעו שאני עובדת סוציאלית הם לא רצו לדבר איתי. הם ביקשו לראות רופא. חזרתי למשרד בחוסר נוחות, ובלילה גיגלתי 'רופא' ו'רחוב'. לא מצאתי שום דבר כזה בישראל. היה שם משהו בלילה הזה, כאילו הבנתי שזה הסיפור שלי, שזה עליי עכשיו".

זמן קצר לאחר מכן הקימה סנה את עמותת רפואת רחוב תל אביב, שלוחה של הארגון הבינלאומי, שמספקת טיפול רפואי לחסרי הבית, והיום הצוות כולל 50 רופאים, אחיות וסטודנטים לרפואה. כולם עושים את זה בהתנדבות מלאה.

מה מביא אדם לרחוב?

"לכל אחד יש את הסיפור שלו, אבל יש הרבה טראומה. הרבה אנשים מגיעים בגלל קשיים מערכתיים, נניח אנשים נפלטים לרחוב בגלל יוקר המחיה ובגלל המלחמה.

"מחלת ההתמכרות מביאה אנשים לרחוב. זו אולי המחלה הכי קשה שיש. ולכן רואים ברחוב אנשים שהגיעו במקור מכל מיני רקעים ומעמדות. שואלים אותי תמיד אם אני מטפלת במבקשי מקלט חסרי מעמד, והתשובה היא לא - 95% מהמטופלים שלי הם אזרחי מדינת ישראל.

"השקר הכי גדול הוא שאנשים ברחוב הם עצלנים. קשה מאוד לשרוד ברחוב, וכל היום מלא בחישובים מורכבים, לגבי איך להשיג אוכל וחומרים ולשרוד. סדר היום עלול להיות עמוס מאוד. נניח אנשים שאוספים בקבוקים או אנשים בזנות, הם לוקחים כל פרנסה שיש להם וזה תמיד יתפוס עדיפות על פני טיפול רפואי, עד שאי אפשר לנשום ממש.

"גם כשיש מענים, הם מוגבלים בחוקים ותקנות וסטיגמות, ואין מספיק מהם. למשל 'לשובע' עושים עבודה מאוד חשובה, אבל חלק מקהל היעד נופל בין הכיסאות, למשל מי שבגלל מיעוט הפרנסה לא יכול לחזור עד 11 ולהימנע מלצאת שוב עד הבוקר, או לא מסוגל לישון בחדר עם עוד חמישה אנשים.

"ראיתי אישה בגיל שלי, שהייתה צריכה ללכת למיון עם אבסס שהצריך ניקוז, אבל היא ידעה שאם היא תלך למיון היא לא תוכל להגיע לגגון כי זה כבר נסגר. אני אומרת - הלוואי והיה מקום שאליו אפשר פשוט לבוא ולשים את הראש, בלי שאלות. זה קיים במספר מדינות.

"הם חולים באותן מחלות כמו כולם, רבים מהם בתת־תזונה, ונוסף על כך יש להם הרבה מחלות זיהומיות. כשאין מקלחת והתזונה לקויה, כל שריטה יכולה להזדהם".

אחת הסיבות שדרי הרחוב לא מקבלים טיפול רפואי, לדבריה, היא הנגישות. "משמעות הדיגיטציה של מערכת הבריאות היא שכמעט אי אפשר לעשות כלום בלי סמארטפון.

"רוב הציבור הזה הם מבוטחי מערכת הבריאות ואפילו מורידים להם את מס הבריאות מהקצבאות שמגיעות להם. לא לכל הציבורים בארץ מורידים. אז הם בעצם משלמים על שירות שהם לא יכולים להגיע אליו. לכן אנחנו חייבים להגיע אליהם.

"אני מעדיפה לא לקרוא להם 'דרי רחוב' או 'הומלסים', על כל הסטיגמה שבדבר, אלא 'אנשים שחווים חסרות בית'. ישנם גם כל מיני אנשים בלי בית, שגרים בגגונים או הוסטלים או בכל מיני מסגרות ולא ברחוב, אבל בית משלהם אין להם. בישראל אנשים לא נולדים ברחוב. בהודו יש גם אנשים שנולדים ברחוב. אבל בישראל מדובר באנשים שהיה להם פעם בית, ואולי יהיה להם בעתיד".

"הגעתי ללמוד מהאוגנדים"

סנה גדלה בירושלים למשפחה מסורתית. עם גדוד הצופים שלה (בו הייתה בת אחת בין בנים, ואלה עדיין חבריה הקרובים ביותר), יצאה לשנת שירות בירוחם. "השנה הזו שינתה אותי ברמות. כירושלמית, בת לאשת חינוך ואב שוטר, תמיד היה לי כל מה שילד צריך.

"בירוחם, לעומת זאת, 2005 הייתה שנה קשה לעיר שבה המועצה התחלפה בגלל שחיתות. הכל היה סגור. לא בריכה, לא ספריה. אז הבנתי מה זה רחוק מהעין רחוק מהלב". למרות הקושי, הזכרונות של סנה עצמה מן התקופה הזו הם מתוקים. "הלכנו לכל מקום ברגל. המשפחה שאימצה אותי הייתה מקסימה. והקבוצה שלנו התנהלה ממש כמו קומונה קומוניסטית".

לאחר שירות צבאי כסמב"צית בחרה ללמוד פסיכולוגיה וממשל בבן גוריון מתוך הבנה כי בעיות של בני אדם הן גם אישיות וגם מערכתיות. אך בהדרגה גילתה שהתואר שונה ממה שחשבה. "לוקח שנים עד שמתחילים לגעת באנשים".

היא פרשה מהלימודים אחרי שנתיים, החלה ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, ובמקביל עבדה עם נוער עובר חוק בכפר סבא. בשנה השנייה של התואר היא עבדה במשפחתונים של ילדים שהוצאו מהבית. בשלב הזה חלה תפנית כששמעה על לימודי עזרה הומניטרית ובמיוחד על תואר שני בפיתוח קהילות בינלאומי בתוכנית גלוקל באוניברסיטה העברית. "אמרתי - זה זה! זו תוכנית בינלאומית באנגלית, עם ישראלים ופלסטינים, פיליפינים, ניגרים, זימבבואים, ארגנטינאים, מקסיקנים ומה לא".

לדבריה, הלימודים בתוכנית היו התקופה היפה בחייה, ובמיוחד ההתמחות בת כחצי השנה באוגנדה, שם התגוררה בעיר צפונית בשם גולו, כחלק מפרויקט לצמצום תת־התזונה בקרב נשים בהריון ומיניקות. "הייתי האדם הלבן היחיד בארגון אוגנדי, בדירה עם שותפות מקומיות, בלי מים וחשמל. המקומיים חשבו שאני תורמת. אבל הגעתי ללמוד מהם".

ב־2019 חזרה מההתמחות באופוריה ובידיעה שמצאה את ייעודה. "ברור, אמרתי לעצמי, אני רק מסיימת עוד חודשיים נהדרים של תוכנית גלוקל, אורזת וחוזרת לאוגנדה. אלא שאז פרצה קורונה. זה היה שבר גדול אבל נזכרתי שאני עובדת סוציאלית - בערך העבודה החיונית היחידה שאפשר למצוא בסגר".

המשרה שנמצאה הייתה בעמותת לשובע, המפעילה גם בתי מחסה שבהם חסרי בית יכולים לקבל ארוחה, מקלחת ומיטה. שם כאמור היא גם הכירה את קהילת חסרי הבית.

איך המלחמה משפיעה על מספר וסוג דרי הרחוב?

"בחודש הראשון של המלחמה ראינו תמונה עגומה. כל העובדים הסוציאליים נעלמו מהשטח, חלקם גויסו וחלקם הלכו לעזור למפונים ונפגעי הטבח. המסעדות היו סגורות, והיה ממש רעב ברחוב".

העמותה שלך מקבלת תמיכה כלשהי מהמדינה?

"מהמדינה לא. יש לנו שותפים ומימון מסוים (קרנות, מלגות וכדומה - ג"ו), אבל כל התקציב מגיע לכמה מאות אלפי שקלים. הדבר הבא הדחוף ביותר עבורנו הוא להשיג מרפאה ניידת. היום יש נשים שאנחנו לא יכולים לבדוק אותן כי אין איפה.

"מאוד הגיוני למדינה לממן אותנו דרך קופות החולים, כי החיסכון למערכת הבריאות ברור, בנוסף לתרומה לבני האדם. עשינו עם ארגון 'אלטרואיזם אפקטיבי' שהראה שאנחנו חוסכים למשק חמישה דולר על כל דולר מושקע".

איפה את רואה את עצמך עוד חמש־עשר שנים?

"עדיין אעסוק ברפואת רחוב, בוודאות, אולי בראייה יותר ארצית. אני חושבת על דוקטורט, ועדיין יש לי את החיידק הגלובלי".

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש