כבר כילד אביתר פרץ עבד בכל רגע, וכיום, כסגן בכיר לחשב הכללי, הוא מבלה במשרד 12 שעות ביום ● הוא גם הביא את גוגל לישראל במכרז הענק להעברת מאגרי המידע הממשלתי לענן
אביתר פרץ עובד מגיל 12, בחקלאות, בחשמל, בחנות ירקות ואפילו בבנייה. "מאז בית הספר היסודי עבדתי עם הידיים בכל דבר אפשרי. בתחילת כל חופש גדול הייתי נוסע לעבוד אצל אחד הדודים".
למרות שנעדר מרוב שנת הלימודים בכיתה ז' מסיבות אישיות, הוא הצליח לחזור למסלול ולאחר התיכון בחר בעתודה אקדמית. "התחלתי ללמוד מדעי המחשב, אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא רוצה לשבת ולכתוב קוד. אני רוצה לעשות ביזנס. ידעתי שאחרי הצבא אעבוד במשרד האוצר כדי להשפיע".
במקביל ללימודים תחזק פרץ עבודה והתנדבות בלא פחות משלוש עמותות, לרבות עבודה עם ילדים בסיכון וביחידת רוכבי האופניים של המשטרה. בגיל 28, בתום שירות במערך הכלכלי של צה"ל, נקלט בחשב הכללי בירושלים.
היום, שמונה שנים אחרי, הוא משמש כסגן החשב הכללי במשרד האוצר וכמנהלה הראשון של חטיבת דאטה, חדשנות ודיגיטל. ביום עבודה שגרתי שלו הוא עוזב את המשרד בסביבות 20:00 ובתקופת המלחמה נשאר גם עד שעות מאוחרות הרבה יותר.
"במלחמה כל אחד תורם כפי יכולתו, גם אם זה לא בדיוק בתפקיד שלו", מסביר פרץ. "אני למשל לקחתי על עצמי את נוהל קבלת תרומות. מיד אחרי 7 באוקטובר התחילו אנשים להרעיף תרומות על המדינה, ואנחנו בממשלה נדרשנו לנוהל מסודר כדי לקבל אותן". דוגמה זכורה היא האפודים הקרמיים, שרבים מהם נפסלו לבסוף לשימוש בידי מערכת הביטחון.
פרץ מסביר שבתחילת המלחמה דווקא היוזמות האזרחיות סייעו לממשלה להתעורר. "ביום הראשון אתה קם ולא מצליח לתפקד. בהתחלה התעסקתי רק במה שדחוף, ואז ביום רביעי קיבלתי טלפון מחברה שסיפרה לי שהוקם מטה חירום עם פורום חברות הצמיחה, וכולם בכאוס. נסעתי למטה שלהם בתל אביב וראיתי אטרף של עשייה. הם החזירו לי את הדרייב. משם חזרתי למשרד האוצר וגיבשנו את נוהל קבלת התרומות".
"אף אחד לא מדבר על 95% שנכשלים"
מלבד המלחמה, הפרויקט הגדול ביותר שהוביל פרץ באוצר הוא הנימבוס - העברת המחשוב ומאגרי המידע של הממשלה לענן. במכרז הענק להקמת חוות השרתים בארץ זכו גוגל ואמזון. אלה התחילו לעבוד בישראל לפני כשנה, אבל המעבר של משרדי הממשלה לשירותי הענן נעשה בקצב איטי. פרץ מעריך כי בעוד שנתיים־שלוש יושלם רוב המעבר.
"נימבוס היה אתגר ענק. ראשית, צריך היה להביא את הספקים מחו"ל לישראל ולהקים אתר בהשקעה של מיליארדים. שנית, כשלוקחים ממשלה לענן ציבורי, כולם מפחדים מסייבר, פרטיות ומהחוק הבינלאומי. צריך לכתוב את התורה הזאת ולהקים צוות משותף לכל העוסקים במלאכה, כי בממשלה אין 'אני', יש 'אנחנו'.
"בתהליך היינו צריכים לתת קרדיט גם לגופים שלא עשו הרבה, אבל חשוב שיהיו על הדף לקידום המטרה. בפרויקטים אחרים חוויתי סיטואציות שפגעו בי באופן אישי והמשכתי לטפל באותם האנשים ולתת להם מענה מקצועי. בסוף אני אישית לא רלוונטי בסיפור".
המעבר לענן גם אמור להכניס את שירותי הממשלה לעידן הבינה המלאכותית. "AI לא יכול לעבוד בלי ענן. הוא יאפשר שירות טוב יותר לאזרח. מנהלים לא תמיד מבינים שבין כל הפעולות שהם עושים מתחבאות תובנות עסקיות. הבינה המלאכותית מסוגלת להסתכל מלמעלה ולומר למנהל - בזמן שהשקעת את כל הזמן שלך במאה שקל, ברחו לך מיליון שקל מהצד. בתוך פחות מעשור העולם יהיה במקום אחר".
תפקידו של פרץ, כאחראי על קידום חדשנות במערכות הממשלה, כולל סתירה פנימית. "אחת הבעיות היא שממשלה, בהגדרה, שונאת סיכון", הוא אומר, "כולם מוחאים כפיים כשיש אקזיט, אבל אף אחד לא מדבר על ה־95% שנכשלים. כשיצאנו לתהליך הענן ידענו שאפשר גם להיכשל, כי אנחנו משחקים נגד כל הסיכונים. חייבים לאפשר שיח שמקבל כישלונות".