גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לרכב הזה יש עיצוב תמים אבל תאוצות מסחררות

הגרסה כפולת המנועים של החשמלית הסינית־גרמנית סמארט #1 אמנם שומרת על העיצוב התמים, אך רושמת תאוצות מסחררות

סמארט #1 / צילום: יח''צ
סמארט #1 / צילום: יח''צ

ברבעון הראשון של השנה המשיכה פלישת כלי הרכב החשמליים מסין במלוא המרץ. שיעור החדירה החשמלי בין ינואר למרץ עמד על 25% מכלל המכירות, ומתוכם יותר מ־70% יוצרו בסין. אלה הנתונים הגבוהים ביותר מבין השווקים המפותחים במערב.

חוזה מפתיע לחברה ביטחונית מישראל, והמגבלה שהוסרה מ-F-35
הקוריאנים משיבים תחרות: אלה דגמי קיה ויונדאי שבדרך לישראל

החדירה המואצת משנה באופן יסודי את המוסכמות הוותיקות בשוק המקומי; הרגישות המסורתית של הצרכנים כלפי ארץ ייצור הרכב ושם המותג פחתה, הלקוחות מתרגלים לאבזור בשיטת "הכל כלול" וגם היחס בין מחירי הרכב לבין ההספק והביצועים משתנה במהירות.

עד לפני כמה שנה מי שרצה רכב חדש עם הספק של יותר מ־300 כוחות סוס ותאוצה מאפס ל־100 קמ"ש בפחות מ־6 שניות, למשל, היה חייב לבחור בין קומץ מכוניות "ספורטיביות", לרוב של מותגי פרמיום, במחירים טיפוסיים של 300 אלף שקל והלאה. אבל אז הגיעו החשמליות הסיניות, בהובלת טסלה 3, וכל הפנטזיות על "ביצועים קיצוניים במחיר נגיש" התממשו.

קחו למשל את גרסת הביצועים "בראבוס" של הסמארט #1 החשמלית מבית ג'ילי הסינית ומרצדס. לא מזמן לקחנו למבחן את הגרסה החד־מנועית הרגילה שלה, עם 272 כ"ס, שלא היה חסר לה שום דבר בסעיף התאוצה. אבל אחותה הפרועה בראבוס כבר מצוידת בשני מנועים עם הספק של לא פחות מ־428 כ"ס ותאוצה מאפס ל־100 קמ"ש ב־3.9 שניות, וכל זה במחיר של 240 אלף שקל.

עיצוב חיצוני

חיצונית, גרסת הבראבוס מצליחה להסוות היטב את פוטנציאל הביצועים שלה. היא מאמצת את העיצוב העירוני הרך והידידותי של אחותה הרגילה, למעט צביעה קצת שונה עם פסים אדומים מודגשים, צמד פתחים אופקיים דמויי נחיריים על מכסה המנוע, יחידת פגוש/גריל מעט יותר עמוקה מלפנים, חישוקי 19 בעיצוב ייחודי לדגם ועוד כמה פרטים קוסמטיים מינוריים.

פרט לכך היא מציגה את אותן פרופורציות רחבות־גבוהות ומזכירה יותר רכב סופר־מיני, שממדיו תפחו, מאשר קרוס־אובר או מכונית ספורטיבית. העיצוב התמים הזה יוצר סיטואציות משעשעות במיוחד כאשר הבראבוס עוקפת או מותירה מאחור ברמזור מכוניות ביצועים מוחצנות ויקרות עם מנועי בנזין.

פנים הרכב

תא הנוסעים של הבראבוס משדרג את תחושת הפרמיום של הסמארט "הרגילה" עם פריטי פרמיום כמו ריפוד שמשלב אלקנטרה, עיטורים ממותגים על משענות הראש, דיפוני פלסטיק באיכות גבוהה יותר, גלגל הגה ספורטיבי עטוי אלקנטרה, דוושות מצופות מתכת, מערכת קול משודרגת, תאורת פנים עשירה יותר ועוד.

תנוחת הישיבה גבוהה יחסית, המושבים הקדמיים מרווחים ותומכים היטב, והיושבים מאחור נהנים מחופש תנועה תודות למרחב רגליים וראש מכובד. עם זאת, בדגם הבראבוס שמענו תלונות מנוסעים על כך שהמושב האחורי שטוח מדי, ולא מספק את התמיכה הנדרשת בפניות מהירות. זו תלונה די מובנת בהתחשב בביצועים. כמו בגרסה הרגילה, רמת הגימור גבוהה ובידוד הרעשים במהירויות גבוהות הוא מהטובים בפלח. את הבראבוס לקחנו למבחן במזג אוויר חם יותר - וכצפוי גג הזכוכית הגדול תורם לא מעט להתחממות התא ומאתגר את מערכת האקלים.

מנוע

הדבר הראשון שמבחינים בו עם היציאה לדרך הוא צליל המנוע, שמזכיר רכב בנזין ספורטיבי עתיר ביצועים. לא מדובר כמובן בצליל אמיתי, שמקורו במנוע בעירה פנימית ובמפלטים, אלא בצליל מנוע "וירטואלי" שמושמע דרך הרמקולים ברכב באופן שמסונכרן עם התאוצה. זה גימיק חביב, שמפיג את החד־גוניות החרישית של כלי רכב חשמליים, אבל לנו הוא הזכיר קצת המבורגרים מתחליפי בשר. כלומר חיקוי, שנועד להעניק פיצוי פסיכולוגי למי שהפסיק לצרוך את "הדבר האמיתי" מטעמי מצפון אבל מאוד מתגעגע אליו.

האמת היא, שלא באמת צריך צליל רקע כדי לייצר דרמה ברכב הזה. צריך רק לבחור במצב "בראבוס" או במצב ספורט פלוס בבורר מצבי התכנות ולתת הדיפה לדוושת התאוצה. כל לחיצה קלה יוצרת נחשול של מומנט, שמזכיר קצת גלישה על גל ענק, והספרות על מד המהירות מתחילות להתחלף בקצב של מכונת הימורים בקזינו. ההבדל הוא, שכאן ההימור הוא על רישיון הנהיגה.

התחושה כולה די מזכירה סימולציית מחשב, והתזכורת היחידה שאכן מדובר במציאות, היא הגב שנדבק למושב והקולות החנוקים שמשמיעים הנוסעים מאחור בכל פעם שהרכב מאיץ.

במצבי התכנות הרגועים, ההספק והמומנט נחתכים מיידית, תגובת הדוושה הופכת להיות עצלה והרכב מקבל אופי "משפחתי" רגוע וידידותי. הרכב עושה שימוש באותה סוללה בקיבולת של 66 קילוואט של גרסת הבסיס, אולם המשקל העודף מקצץ את הטווח לכ־400 קילומטר. המשמעות היא טווח ריאלי של כ־300־325 ק"מ בנסיעה בתנאי מזג אוויר ישראלים. פשרה שצריך לקחת בחשבון מראש.

על הכביש

לטענת מרצדס גם כיול השלדה של הגרסה בוצע בסיוע סדנת "בראבוס" המהוללת, שבימים כתיקונים מייצרת גרסאות ביצועים קיצוניות ומושחזות למיליונרים, שלא מסתפקים בגרסאות הספורט "הרגילות" של החברה. אפשר להבחין במגע הזה בהיגוי למשל, שהוא הרבה יותר כבד ומהיר מזה של הגרסה הרגילה ובכיול קצת יותר נוקשה של המתלים, שנועד להתמודד עם תוספת הכוח, המומנט והביצועים.

אבל עם כל הכבוד למהנדסים הגרמנים יש גבול לרמת הדיוק הדינאמי שניתן להפיק ממכונית חשמלית קצרה וגבוהה, ששוקלת 1.9 טון ומתאפיינת בחלוקת משקל לא שגרתית. ההיזון החוזר מההגה הוא עדיין לא חד בדרגה של מכוניות ספורט־בנזין רציניות, ולמרות שתחת עומס יש תחושה ראשונית שהגלגלים האחוריים משחררים קצת אחיזה, אל תצפו לאיזה "דריפטינג" כוחני. המטרה העליונה כאן היא מתן תחושה בטוחה לנהגים ממוצעים, ואת זה המכונית עושה ברוב המקרים. היא נכנסת לפניות בצורה מדויקת ומהירה יותר מרוב החשמליות בפלח, שומרת על נטיית גוף מבוקרת ומספקת יציבות כיוונית טובה במהירויות גבוהות. כלומר, אפשר ליהנות בנהיגה מהרכב הזה - רק צריך להתאים ציפיות וללמוד מגבלות. למרות הכיול הנוקשה יותר של המתלים זה עדיין רכב נוח, שמותאם היטב לכבישים המחורצים והמשובשים של ישראל.

מחיר

הסמארט #1 כבר הספיקה להתייקר מאז שנחתה בארץ בתחילת השנה. גרסת הבראבוס עולה כיום 240 אלף שקל, שהם כ־30 אלף יותר מהגרסה החד־מנועית. זה עדיין מחיר נגיש, אם כי כבר לא מחיר מציאה כפי שהיה בעת שהושק המלאי הראשון (210 אלף שקלים), שנחטף במהירות מסחררת. מצד שני, אם תרצו לקבל הספק וביצועים דומים ברכב מבית מרצדס עם מנוע בנזין, קרוב וודאי שהתחנה הראשונה שלכם, מלמטה, תהיה מרצדס A450 AMG הקומפקטית, שעולה לא פחות מ־680 אלף שקל. אז תעשו את החישוב לבד.

חלק מהמתחרות

זיקר X הנעה כפולה

205 אלף שקל עולה הגרסה כפולת המנועים של הזיקר X, שחולקת עם הסמארט את הפלטפורמה החשמלית. התאוצה ל־100 קמ"ש אורכת 3.8 שניות אך הכיול פחות ספורטיבי

זיקר X הנעה כפולה / צילום: יח''צ

מיני קאונטרימן ALL4

בהמשך השנה תגיע אלינו המיני "קאונטרימן" החשמלית. בגרסה החזקה שני מנועים מייצרים 318 כ"ס ומאיצים את המכונית ל־100 ב-5.6 שניות. המחיר בגרמניה מקביל לבראבוס

מיני קאונטרימן ALL4 / צילום: יח''צ

עוד כתבות

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן