כלא שטה / צילום: בר - אל
הממשלה הייתה אמורה לאשר ביום ראשון קיצוץ רוחבי ("פלאט") של 576 מיליון שקל בתקציב, שייפרס לאורך השנים 2024-2026. אולם, ההצבעה על הקיצוץ נדחתה ברגע האחרון, לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר שיצביע נגד, כמו גם שרים נוספים שהתנגדו לחתום על קיצוצים נוספים בתקציבי משרדיהם.
● תשלמו יותר ותקבלו פחות: אלו הקיצוצים בתקציב שתרגישו ממש בקרוב
● פרשנות | גפני הצליח לכופף את האוצר, ועכשיו למשקיעים הזרים יש סיבה לדאגה
● הגירעון כבר על 5.6%: האם המדינה תעמוד ביעד השנתי של התקציב החדש?
עוד לא יבש הדיו על ספר תקציב המדינה החדש לשנת 2024, שאושר בחודש שעבר, ובאוצר לא מעוניינים כבר לפתוח אותו מחדש. בטח שלא עבור תוספת תקציבית הנובעת לראייתם מלחצים פוליטיים. הקיצוץ היה מיועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו על ידי כוחות הביטחון מאז תחילת המלחמה (מצבת בתי הסוהר גדלה ביותר מ־4,800). בדרך כלל, הצעות לקיצוצים תקציביים מוגשות לישיבות הממשלה על ידי שר האוצר. הפעם, ההצעה הועלתה מטעם ראש הממשלה.
לא זכור מתי בפעם האחרונה הצביע שר אוצר בממשלה נגד קיצוץ רוחבי, שהועלה מעל לראשו. מצד שני, זוהי בוודאי לא תהיה הפעם הראשונה, וגם לא השנייה, שבן גביר מחלץ מנתניהו תוספות תקציבים בניגוד לרצונו של סמוטריץ'. מה שכבר זכה לכינוי "מס בן גביר" במסדרונות האוצר.
במועד אישור התקציב בממשלה בן גביר צעק והשתולל לפי העדויות בלשכתו של נתניהו, בדרישה לתוספות למשרדו. נתניהו הסכים לקנות את יציבות הקואליציה בתמורה לכ־1.5־2 מיליארד שקלים שקיבל בן גביר ברגע האחרון. התוספת ההיא הגיעה על חשבון תקציבים שנלקחו מכל אחד מהמשרדים האחרים, לרבות חינוך, בריאות ורווחה.
סמוטריץ' סבור כעת כי ניתן לממן את הרחבת בתי הסוהר מתוך התקציב של המשרד לביטחון פנים, שכאמור כבר זכה לתוספות וכן הוחרג מקיצוצים קודמים. באוצר בכלל מביעים ספק האם משרדו של בן גביר יצליח לנצל את כל התקציבים שקיבל, בהתחשב בקצב הביצוע הנוכחי. מלבד להתנגדותו של סמוטריץ' להצעה, שרים אחרים לא ששו להצביע בעד קיצוצים נוספים בתקציביהם. מעבר לקיצוץ האמור שכבר נכפה עליהם בחודש שעבר בעקבות הרגישות של נתניהו לבן גביר, כל אחד מהמשרדים נדרש עוד קודם לשאת בנטל של עלויות המלחמה.
לא הקיצוץ האחרון
ייתכן כי זהו לא הקיצוץ הרוחבי האחרון שעשוי לעבור התקציב הטרי. התקציב נבנה סביב תחזית גירעון שנתית של 6.6% תוצר. אלא שכיום, זמן קצר לאחר אישור התקציב, כבר מדברים באוצר על סביבת גירעון גבוהה יותר, של כ-7.5%-8% בסוף השנה. הממשלה אומנם לא מחויבת לעמוד ביעד הגירעון, אבל ייתכן כי באוצר יציעו התאמות שונות כדי להאט את הזינוק בגירעון ואת ההידרדרות ביחס החוב לתוצר.
בנוסף, נראה כי עדיין לא ירד סופית מהפרק קיצוץ רוחבי לנוכח התרגיל שעשה לאוצר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. על רקע מחלוקות בנושא תוספות השכר למורים במוסדות החינוך של המפלגות החרדיות, סירב גפני להעלות לאישור בוועדה כשליש מחבילת ההתאמות שהגיש משרד האוצר לצד התקציב - מתוכם, 400 מיליון שקל שיועדו כמקורות תקציביים לשנת 2024, וכעת באוצר נאלצים להשלים אותם ממקומות אחרים.