אתם לא יודעים מה אינכם יודעים על היועץ הפיננסי שבחרתם לכם / צילום: Unsplash, kenny eliason
מישהו מצא סוף סוף שימוש טוב באחד הריטואלים הכי חסרי טעם בוול סטריט - פיצול מניה.
● האם ההימור הגדול ביותר על ביטקוין יכול להחזיק מעמד?
● רוצים לדעת מה יעשה מחר בנק ישראל? תסתכלו על הנתון הזה
בפיצול מניות, חברה מגדילה את מספר מניותיה שבידי בעלי המניות. הדבר אמור להביא להפחתה פרופורציונלית במחיר המניה, אך להשאיר את שווי ההחזקה הכוללת של כל משקיע ללא שינוי.
זה כמו להחליף מטבע של חמישה שקלים בחמישה מטבעות של שקל - יהיה טיפשי להתלהב מזה, לא כך?
עם זאת, לעתים קרובות הצעד הזה דוחף את מחיר המניה מעלה. מבחינה מתמטית אין בכך היגיון, אך המשקיעים רואים בפיצול עדות לאמון של ההנהלה, וכן מעריכים כי מחיר מניה קטן יותר יוביל לסחירות גבוהה יותר וכך לרווחים משופרים.
זה בדיוק מה שקרה בחודש שעבר, כאשר צ'יפוטלה מקסיקן גריל (CMG) הודיעה כי היא מתכננת לפצל ביוני את מניותיה ביחס של 50 ל־1. המשקיעים היו אמורים להבין שעקב כך יהיו בידי כל אחד מהם פי 50 יותר מניות, כשכל אחת שווה 1/50 מערכה הקודם. ועדיין המניה, שכבר נסחרת בסביבות 2,800 דולר, קפצה ב־3.5% בעקבות הדיווח.
אחת ההשלכות של הפיצול במניית צ'יפוטלה עשויה להתברר כהברקה, כשבמסגרת המהלך תקצה החברה באופן חד פעמי מניות לכל מנהלי המסעדות שלה ולכל העובדים שהם בעלי ותק של למעלה מ־20 שנה.
מצ'יפוטלה אישרו שהקצאות המענק יבוצעו לאחר הפיצול ויהיו במניות ולא באופציות למניות.
מהלך כזה נועד לטפח תרבות של "בעלות בחברה" בקרב העובדים, דבר שאינו תמיד קל.
כמו בחברות רבות, תוכנית הפרישה המכונה (k)401 בצ'יפוטלה אינה כוללת מתן מניות שלה. ואילו לא פיצלה את מנייתה, מחיר המניה הגבוה היה מגביל מאוד את יכולת החברה להעניק מענקי פרישה במניות. כך לדוגמה, עובדת שצ'יפוטלה הייתה רוצה להעניק לה נניח 1,000 דולר, הייתה נאלצת לקבל אותם כחלקי מניה.
הענקת חלקי מניות היא מסורבלת, ולכן חברות משתדלות להימנע מכך, אומר מארק חודק, שותף בחברת ייעוץ הפיצויים Farient Advisors.
הניסיון המר מאנרון
על ידי פיצול המניות שלה, יכולה צ'יפוטלה להפוך הרבה יותר מעובדיה לבעלי מניות.
לאחר הפיצול של 50 ל־1, מענק שווה ערך של 1,000 דולר יתעגל ל־17 מניות במחיר האחרון של צ'יפוטלה, כשללא הפיצול הוא היה בשיעור של כ־35/100 של מניה בודדת בלבד.
צ'יפוטלה עושה מהלך גאוני בכיוון הנכון. באמריקה התאגידית, אפשר לומר שהמטוטלת שפעם הניעה עובדים להחזיק יותר מדי ממניות החברה שלהם, הניעה אותם אחר כך להחזיק מעט מדי.
במשך יותר ממאה שנים, תאגידים עודדו עובדים לקנות מניות. בסופו של דבר הם הצליחו - לעתים יותר מדי. לפי Vanguard, בשנת 2000 ב־5% מתוכניות הפרישה מסוג (k)401 ודומותיה היוו מניות החברה 80% לפחות מן הנכסים.
ואז, ב־2001, הגיעה קריסת אנרון, שבה עובדים רבים השקיעו כמעט את כל חסכונותיהם הפנסיוניים במניות החברה - שנמחקו כליל.
עובדים בחברות אינטרנט נכוו באופן דומה כשבועת הטק התפוצצה בערך באותו הזמן. גם המשבר הפיננסי של 2008-09 והירידה הממושכת במניית ג'נרל אלקטריק הדגימו בבירור את הסכנות שבהימור גבוה מדי על מניות החברה שבה אתם מועסקים.
לאחר 2006, רפורמות פנסיה פדרליות הקלו על העובדים לגוון את תוכניות הפרישה שלהם עם מניות שאינן מניות החברה.
בשנת 2000, הושקעו 19% מהנכסים בתוכניות הפרישה 401(k) במניות החברה; עד שנת 2020 השקעה זו הצטמצמה ל־4%, כך מעריכים בגופי המחקר Employee Benefit Research Institute וה־Investment Company Institute.
נכון לנתונים הזמינים העדכניים ביותר, רק כ־1% מתוך יותר מ־76 אלף תוכניות הפרישה ששני הגופים עוקבים אחריהן, עוד מציעות מניות של החברה כבחירה.
עם זאת, אין זה לגמרי רע עבור עובדים להחזיק מעט מניות בחברה שבה הם עובדים. זה יכול להניע אותם לחשוב כמו בעלים ולתרום רעיונות כיצד לשפר את המוצרים והתהליכים של החברה.
יותר זול מהעלאת שכר
אופציות למניות, הנפוצות בחברות טכנולוגיה בעיקר, פחות נהוגות במקומות אחרים. מענק הוני (מניות) לתקופת הבשלה על פני מספר שנים, הוא פחות תנודתי וקל יותר לעובדים רבים להבין אותו לעומת אופציות למניות.
לקבלת מניות מיד לאחר פיצול במניה עשויה להיות השפעה מדרבנת על עובדי צ'יפוטלה.
פיצולים יכולים להעצים את מה שמכנה קלי שו, פרופסור למימון באוניברסיטת ייל, "חשיבה לא פרופורציונלית", בהתייחסו לנטייה של משקיעים להרגיש שלמהלך תהיה השפעה כספית דומה על נכסים עם מחירים שונים.
זה עשוי להסביר מדוע מניות נוטות להיות תנודתיות יותר לאחר שהתפצלו. למשקיעים רבים - וייתכן שבעלי המניות החדשים של צ'יפוטלה ביניהם - חדשות חיוביות נראות משמעותיות יותר במניה שמחירה נמוך יותר.
מנקודת המבט של ההנהלה, הענקת מניות חד פעמית היא גם זולה יותר מאשר העלאה בשכר.
השבוע 293 מניות במדד S&P 500 נסחרו במחירים של לפחות 100 דולר, ועוד 11 במחיר של לפחות 1,000 דולר, לפי נתוני חברת דאו ג'ונס. לא אתפלא אם חלק מהחברות הללו ילכו בדרכה של צ'יפוטלה.