גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סנטימנט שלילי ושפל בגיוסים: כך השפיעה המלחמה על תעשיית הטק

ירידה של כ-30% בסך ההשקעות בחברות הייטק ישראליות ושפל בקצב ההשקעות: מכון המדיניות והמחקר RISE Israel חושף נתונים עגומים על השפעת המלחמה בתעשייה ● חברות שפועלות בקריית שמונה משלמות מחיר כבד אף יותר בגלל ההסלמה בזירה הצפונית וחוסר המענה מצד הממשלה

שיא שלילי בקצב ההשקעות מאז שנת 2017 / צילום: Shutterstock, luchunyu
שיא שלילי בקצב ההשקעות מאז שנת 2017 / צילום: Shutterstock, luchunyu

סיום הרבעון הראשון של השנה הנוכחית מציין גם חצי שנה מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל. עוד טרם המלחמה, שנת 2023 הייתה שנה לא קלה בעבור תעשיית הטק המקומית. ההייטק הישראלי החל להיות מושפע מאי היציבות הפנימית, זאת בעקבות הרפורמה המשפטית, כך לפי מכון המדיניות והמחקר RISE Israel (לשעבר SNPI).

בדוח חדש שיוצא היום (ב') מטעם רייז, וסוקר את תעשיית הטק המקומית בצל המלחמה, הנתונים חושפים מספר מגמות מדאיגות, ביניהן ירידה בכ-30% בסך ההשקעות, זאת בהשוואה לחצי השנה שקדמה למלחמה. כמו גם שיא שלילי בקצב ההשקעות מאז שנת 2017, כשתיקון נתונים לפי האינפלציה הדולרית חושף שפל עמוק אף יותר - את הקצב הנמוך ביותר מאז שנת 2015. הצניחה בהיקף המשקיעים המקומיים והזרים נמשכת גם היא, כמו גם סנטימנט שלילי בקרב עובדים ומשקיעים בתעשיית הטק הגלובלית.

עוד התייחס הדוח על השפעת המלחמה על חברות טק הממוקמות בקריית שמונה, העיר הצפונית בארץ, זאת לאור החזית הצפונית המתחממת. הדוח מצא כי חברות הטק מקריית שמונה, רובן חברות העוסקות בתחומי מדעי החיים, אגריטק, פודטק וקלינטק, נפגעו במספר רבדים, בין היתר בשל הוצאות גבוהות ובלתי צפויות, זאת במקביל להיעדר תוכנית סיוע ממשלתית ייעודית בעבורן, מה שמייצר מצב בו החברות נאלצות להתחרות על תקציבי רשות החדשנות או קרנות חירום פרטיות שקמו בצל המלחמה.

"קצב הגיוסים הנוכחי הוא למעשה הנמוך ביותר מאז 2015"

לפי נתוני הדוח, בחצי השנה מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל, סך ההשקעות הרבעוני התייצב על סכום של כ-1.6 מיליארד דולר. זאת כשברבעון האחרון של שנת 2023, והחודשים הראשונים של המלחמה, עמד סך היקף ההשקעות על סכום של כ-1.7 מיליארד דולר, וברבעון הנוכחי הוא עומד כאמור על 1.6. נתונים אלו מלמדים על ירידה של כ-31% בסך ההשקעות בשני הרבעונים שקדמו למלחמה, וירדה בגובה של 34% אל מול התקופה המקבילה אשתקד, כלומר הרבעון האחרון של שנת 2022 והרבעון הראשון של שנת 2023.

עוד מצא הדוח, כי מה ש"הציל" את סך ההשקעות הן מספר מצומצם של עסקאות ענק, זאת בין היתר כי כ-50% מסך ההשקעות ברבעון הראשון של השנה הנוכחית הן ב-6 חברות בלבד, שכל אחת מהן גייסה 100 מיליון דולר או יותר. לפי נתוני הדוח, ללא חברות אלה, סך ההשקעות ברבעון הראשון לא היה חוצה את רף המיליארד דולר והיה עומד על 864 מיליון דולר בלבד.

לפי הנתונים, למרות שהירידה בהשקעות היא מגמה גלובלית, בבחינה של חודשי המלחמה, הירידה בהיקף ההשקעות בישראל היא החדה ביותר לעומת אזורים אחרים, כאמור - ירידה של כ-31% ביחס לחצי השנה בטרם המלחמה, לעומת ירידה בכ-22% באירופה ולעומת עלייה קלה בהיקף ההשקעות שנמדדה בארצות הברית.

בסבבי גיוס של 20% מהחברות לא השתתפו בכלל קרנות הון סיכון

בסבבי הגיוס של 20% מסך החברות שגייסו בחודשי המלחמה, לא השתתפו כלל קרנות הון סיכון, לא מקומית ולא זרות, אלא רק משקיעים פרטיים, חברות וחממות טכנולוגיות. כלומר, לפי נתונים אלו, רק 80 חברות בחודשי המלחמה הצליחו לגייס הון בצורה "מסורתית", כלומר מקרנות הון סיכון.

עוד לפי נתוני הדוח, מגמת הירידה במספר גופי ההשקעות הפעילים, הן המקומיים והן הזרים, נמשכת. לפי נתוני הדוח, בחודשי המלחמה, חלה ירידה של כ-23% במספר גופי ההשקעה הזרים הפועלים בישראל, זאת בהשוואה לחצי השנה שקדמה למלחמה. מבחינת גופי ההשקעה הישראלים, מצא הדוח ירידה גבוהה אף יותר, של כ30%, לעומת חצי השנה שקדמה למלחמה.

בגופי השקעה מציין הדוח כי כוונתו לקרנות הון סיכון, קרנות הון סיכון תאגידיות (CVC), משקיעים מוסדיים ותאגידים.

הסנטימנט העולמי השלילי עלול להזיק מאוד לתעשיית הטק המקומית

לפי נתוני רייז, קרוב למחצית מהמימון במחקר ופיתוח בישראל מגיע מחו"ל, מה שעומד בניגוד חריף לממוצע ב-OECD, שעומד על כ-10%. כלומר, להשקעות זרות יש חשיבות פוטנציאלית גבוהה לישראל. רייז החל בפרויקט מחקרי בשיתוף חברת Stoic, המתמחה בניטור וניתוח רשתות חברתיות, כאשר מטרתו של המחקר היא מעקב אחר הסנטימנט של עובדי ומשקיעי הייטק בעולם ביחס לישראל. מן המחקר, שנמצא בשלבים התחלתיים, מוצגים בדוח הנוכחי נתונים ראשונים המלמדים כי עד תחילת אוקטובר, ובטרם פרצה המלחמה, הסנטימנט כלפי ישראל היה במגמה שלילית מתונה. בשבועות לאחר השביעי באוקטובר אמנם נמדד זינוק בסנטימנט כלפי ישראל, אך כחודשיים אל תוך המלחמה התהפכה המגמה.

חשוב לציין כי המדידה מתבצעת באמצעות שימוש במודל בינה מלאכותית, אשר ניטר התבטאויות של עובדים בחברות טכנולוגיה כמו גם קרנות השקעה זרות בנושאים הקשורים לישראל ומתרגם כל התבטאות לציון שמייצג את הסנטימנט. נכון לעת פרסום הדוח, הנתונים עדכניים עד לחודש ינואר בשנה הנוכחית.

עוד לפי נתוני הדוח, נכון לזמן זה, אף חברת טק ישראלית לא דיווחה על כך שהצליחה לחזור לחלוטין לרמת הפעילות בטרם המלחמה.

החברות הצפוניות מדווחות על הוצאות גבוהות ובלתי צפויות

במסגרת הדוח הוקדש פרק מיוחד לסיקור מצב חברות הטק מקריית שמונה. לפי נתוני הדוח, החברות הצפוניות מדווחות על הוצאות גבוהות ובלתי צפויות, זאת בין היתר בשל מעבר ליישובים אחרים בשל התחממות הגזרה הצפונית. העלויות הגבוהות כוללות שכירת מקום חדש, לעיתים עם עלייה של עד פי שמונה במחיר השכירות, כמו גם רכישת ציוד חדש, הסבת משרדים למעבדות, והוצאות נוספות. כמו כן, דיווחו החברות על עיכובים בפיילוטים ושיתופי פעולה שונים עם חברות ישראליות אחרות וזמני אספקה ארוכים מאוד של חומרים וציוד מחו"ל.

אורי גבאי, מנכ"ל RISE Israel, מסר כי "מלחמת 'חרבות ברזל' החריפה את המשבר בהייטק הישראלי, שהחל עם ההאטה הגלובלית והעמיק עם אי-היציבות המקומית. הנתונים מעידים על התייצבות ברמות נמוכות במיוחד שמחזירות את ההייטק הישראלי שנים אחורה, תוך תלות הולכת וגדלה בחברות בודדות שמגייסות הון משמעותי. בין הסימנים העיקריים לדאגה: הפגיעה המשמעותית בתדמית של ישראל כפי שבאה לביטוי בירידה בסנטימנט של עובדי ומשקיעי הסקטור הטכנולוגי העולמי אחרי אוקטובר. עלינו לזכור שההייטק הישראלי נשען ברובו על השקעות זרות, וככל שמשקיעים זרים יחששו להשקיע בישראל - אנו עלולים להידרדר לשפל ממנו יהיה קשה להתאושש".

עוד כתבות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית