"לפני כמעט שש שנים זכינו במחיר למשתכן, אבל אנחנו עדיין מחכים. אני משלמת שנים שכירויות וכבר הפכתי לסבתא, אבל הפרויקט לא מתקדם לשום מקום", מספרת זוכה בפרויקט מחיר למשתכן בבנימינה. לדבריה, 18 זוכים הוכרזו בפרויקט ביישוב, אך עד היום הם אפילו לא הוזמנו לרכוש את הדירות.
● כסף בקיר | למשקיעים עם אורך נשימה: האם כאן מסתתרת ההזדמנות הנדל"נית הבאה?
● פרשנות | במקביל לעליית האינפלציה: יש מוקש ושמו מחירי השכירות
הפרויקט בבנימינה כולל 28 יחידות דיור, מהן 18 דירות בהנחה. להגרלה נרשמו בסך הכול 964 זכאים, והזוכים הוכרזו כבר באוקטובר 2018. על פי אתר משרד הבינוי והשיכון, יש החלטת ועדה עבור הדירות, אך ההחלטה לא הובילה להיתרי בנייה בחלק המגרשים בפרויקט.
כשהפרויקט יתקדם יוכלו הזוכים לרכוש דירות במחיר של 8,119 שקל למ"ר, לפני הצמדה למדד תשומות הבנייה מיום קבלת ההיתר. כלומר, דירות יעלו כמיליון שקל והן ייבנו בפרויקט של חמישה מבנים של עד 4 קומות. אך בזמן ההמתנה, הזוכים ממשיכים לשלם שכר דירה וגם עוד לא החלו בתהליכי לקיחת משכנתה.
הזמן הרב שעבר מוביל למצב דומה לזה שאירע בפרויקט באבן יהודה, שהתעכב כחמש שנים וכתוצאה מכך נרכשו שם דירות בהנחות מפליגות של מיליון ואפילו 1.5 מיליון שקל.
"מטרת התוכנית מתרוקנת מתוכן"
בשיחה עם אחת הזוכות היא מספרת שלפני כמה חודשים נראה היה שדברים מתקדמים, אולם לבסוף דבר לא השתנה. לדבריה, "לפני כמה חודשים התקשרו שנבוא לבחור דירות, אבל לא שלחו את התוכניות והחומר. לאחר מכן הם עצרו הכול ולא התקיים כנס הזוכים. כשאנחנו פונים, שומעים כל פעם סיפור אחר. הפרויקט נמשך שנים על גבי שנים ואין עם מי לדבר.
"לא ברור לי למה דוחים אותנו ויש פה עוגמת נפש של אנשים חסרי דיור, וגם נכים ועם משפחות. עברנו ארבע דירות בשנים האלה, שכר דירה עולה לי 5,500־7,000 שקל בחודש, תלוי באיזו שנה, ועם הגיל עולה החשש איך נצליח לקחת משכנתה. המחיר בסוף יצא מעולה אולי אבל שש שנים שילמנו שכר דירה".
עו"ד ליאור לוי, שמייצג את הזוכים בפרויקט, הוסיף: "חמור מאוד שהתנהלות קלוקלת בין החברה לוועדה המרחבית גורמת לזוכים להמתין מעל לחמש וחצי שנים. תקופה ארוכה כל כך מרוקנת את מטרת התוכנית מתוכן, מרחיקה את המשפחות הצעירות מחלום הדירה ומפחיתה את ערך הזכייה בפרויקט. במקרים חריגים כאלה מצופה מהמדינה שתפעל ותקדם את הפרויקטים והמכרזים שהיא עצמה יזמה".
היזם: "הוועדה התעכבה במתן ההיתרים"
היזם שבח מ.נ., שמקים את הפרויקט, מסר בתגובה: "מיד לאחר זכיית החברה במכרז בשנת 2018 הוציאה המועצה המקומית מכתב לרמ"י כי היא מקדמת תוכנית בינוי חדשה (אשר לא נכללה בחוברת המכרז) במתחם מושא הפרויקט, אשר עשויה לעכב באופן ניכר את קבלת ההיתרים ואשר כוללת חניות תת קרקעיות ודרישות תכנוניות מורכבות.
"על אף זאת, תכננה החברה את הפרויקט בהתאם ובתיאום לדרישות הוועדה והמועצה המקומית, אלא שאז נתקלה בהערמת קשיים רבים בהוצאת ההיתרים - ובשל כך הוגשה עתירה מנהלית מתוך תקווה שזו תקדם את קבלתם. עפ"י המכרז, תנאי ליציאה לשיווק וזימון לכנס משתכנים הינו קבלת היתרי בנייה ומשכך לא התקיימה עד מועד זה.
"החברה פועלת ללא לאות ובמספר מישורים על מנת לקבל את היתרי הבנייה, לרבות פגישות רבות במשרדי הוועדה לתכנון ובנייה ובכך לצאת לשיווק הפרויקט, אך נתקלת פעם אחר פעם בקשיים".
במכתב ששלח היזם לוועדה המרחבית לתכנון ובנייה יישובי הברון בינואר האחרון, הוא מפרט כי הקושי בהוצאת ההיתרים הובילם להגיש עתירה באוגוסט 2022. עוד מפורט כי לאחר חילופי דברים בין הצדדים נמחקה העתירה ביוני 2023, התקבל היתר למגרש אחד ביוני 2023 (מגרש 204), אך במגרשים 202 ו־203 לא התקבלו היתרי הבנייה. בספטמבר 2023 שולמו ע"י היזם ההיטלים למועצה, אך למרות כל זאת לא התקבלו היתרי הבנייה.
"עד היום לא פעלה הוועדה להמצאת היתרי הבנייה לבניינים 202 ו־203. כפי הידוע לכם קיימות החלטות ועדה לאשר הבקשות בתנאים עוד משנת 2019 (!) וכלל התנאים מולאו. הוועדה בהמשך ישיר לעיכובים עד כה, התעכבה במתן ההיתרים מסיבות בלתי מוצדקות", נכתב במכתב.
הוועדה: שיח תכנוני ושיתוף ציבור מהותי
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "המשרד פועל כל העת במטרה לייצר פתרונות דיור איכותיים וראויים לכלל האוכלוסייה. בפרויקט המדובר המשרד באמצעות חברת הבקרה אישרו את התוכניות והמסמכים הנדרשים, מכאן כי הפרויקט אושר לשיווק מיידי לזוכים. במידה והנושא יעוכב יזומן היזם לשיחת בירור. המשרד ימשיך לפעול במטרה לקדם את התהליכים במטרה לקדם הליך בחירת דירות בהקדם".
מהמועצה המקומית נמסר: "הוועדה המרחבית ישובי הברון אמונה על הוצאת היתרי בנייה, יש לפנות אליהם לקבלת תגובה".
מהוועדה המרחבית נמסר: "מתחם נילי מצוי במרקם העירוני של היישוב בנימינה. המתחם מצוי בקרבת מתחם היקב בנימינה, בקרבת בית העלמין ומרקם עירוני פעיל מושך תנועה רגלית וכלי רכב מכל הכיוונים.
"בעת קידום התוכנית החלה במקום היה שיח תכנוני ושיתוף ציבור מהותי, כיוון שנוכח המגמה לצופף עמדה מגמה של שימור אופי מקום וסביבה, השתלבות באופי הסביבה הקיימת, כך שנדרש תכנון אדריכלי סביבתי פרטני ומעמיק עד שאושרה התוכנית. כדי להשיג מטרות אלו נקבע בהוראות התוכנית כי תנאי למתן היתר בתחום התוכנית הכנת תוכנית בינוי פרטנית שתקבע אופן פרישת המבנים, ממשק והפרדה בין מסחר למגורים, מיקום חניה בתת קרקע כדי לאפשר תכסית פנויה וריבוי צמחיה, הימנעות מחניה בחזית ופגיעה בהליכה בטוחה לאורך המדרכות, יצירת חזות עירונית מסחרית על בסיס הליכתיות, בינוי מרקמי בנסיגות כדי לדלל את מאסת הבנייה ולהשתלב בסביבה ועוד.
"לצערנו, בעלי הקרקע ו/או המשווקים לא קידמו תוכנית כזו והרשות המקומית נאלצה להיכנס בנעלי בעלי הזכות בנכס, לממן ולהכין תוכנית בינוי פרטנית. הרשות המקומית והוועדה נאלצו לערוך שיתופי ציבור כדי להגיע להסכמות בתוכנית הבינוי, מכיוון שמדובר בכמה יזמים שלכל אחד יש את דרישות המיקסום שלו.
"לאחר הליך ארוך ומייגע הצליחה הוועדה והרשות המקומית לאשר תוכנית בינוי שהיא בעצם כחובה מכוח הוראות התוכנית שהפכה להיות מחייבת.
"לאחר שלב זה החילו להגיע בקשות להיתר שאינן מיישמות את הנחיות תוכנית הבינוי, בקשות להקלות, עליות לגובה וקומות ולא היה מנוס מפרסום הודעות לגובלים ושמיעת התנגדויות, דברים שאורכים זמן. חלק מהיזמים מגישים עד יום זה בקשות בניסיון לעקוף הוראות תוכנית ובינוי ולו התיישבו התיישרו עם התוכנית ניתן היה לקצר לוחות זמנים".
