גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאחר המתקפה האיראנית, האם ישראל תשלוף נשק תקדימי?

לפי העיתונות הזרה, התגובה הישראלית להתקפה האיראנית עשויה להיות מתקפה אלקטרומגנטית שתחזיר אותה "אל תקופת האבן" ● זו אינה קטלנית לבני אדם, אך יכולה להשבית את כלל מערכות החשמל והאלקטרוניקה בטווח הפגיעה ● האיום האיראני

הנשק התקדימי שיכול לשתק את איראן/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock
הנשק התקדימי שיכול לשתק את איראן/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

התקיפה הישירה של איראן, עשויה להוביל לתגובה יוצאת דופן מצד ישראל: מתקפה אלקטרומגנטית. כך אמר ל"דיילי סטאר" הבריטי מומחה ביטחוני ששמר על אנונימיות.

ישראל צלחה את מתקפת הטילים והכטב"מים הגדולה אי פעם. מה צפוי עכשיו?

בפצצה אלקטרומגנטית אמנם לא השתמשו בעולם, אבל השלכותיה מוכרות. היא אינה קטלנית לבני אדם, אלא יוצרת פעימה אלקטרומגנטית (EMP). פעימה כזו יכולה להיגרם מתופעות טבעיות שנובעות מהשמש, או מפעולות ידי אדם. EMP עשויה להשבית באופן גורף מערכות חשמל ואלקטרוניקה בטווח הפגיעה. אם פעימה אלקטרומגנטית משולבת עם מתקפת טילים או כלי טיס קונבנציונאלית, השבתת התקשורת עשויה למנוע את היכולת של כוחות לסייע.

פעימה אלקטרומגנטית במדינה שמצבה הכלכלי כה חמור יכולה לגרום נזקים קשים. בשבוע החולף נשחק המטבע המקומי מ־630 אלף ריאל לדולר ל־660 אלף ריאל לדולר, בתוך ארבעה ימים בלבד. קצב האינפלציה השנתי, לפי הלשכה האיראנית לסטטיסטיקה, גבוה מאוד - 35.8%. אם תחול השבתה נרחבת של שנאים במדינה כמו איראן, ניתן רק לשער את ההשלכות ארוכות הטווח על משטר האייתוללות.

עצם האיום הישראלי האלקטרומגנטי על איראן אינו חדש. כבר לפני עשור דווח ב"סאנדיי טיימס" כי ישראל עלולה להרוס את רשת החשמל האיראנית בעזרת פצצה אלקטרומגנטית, שנוצרה במיוחד למקרה של עימות צבאי בין המדינות. מומחה אמריקאי הסביר אז כי אותה פצצה מיועדת לפגוע בקרקע ולגרום ל־EMP שתשבית את כל המכשירים הטכנולוגיים על הקרקע.

הפצצה, לפי אותו דיווח, מתבססת על קרני גמא שמחריבות את המערכות החשמליות סביב אזור הפגיעה. פצצה אלקטרומגנטית שפוגעת באזור של מתקן גרעיני עלולה לפגוע במערכות שלו באופן אנוש. בטיימס הגדירו את המתקפה ככזו שעלולה להחזיר את איראן "אל תקופת האבן", אם תתרחש.

הרבה מאוד נזק לכל המערכות החשמליות

לישראל יש גם יכולות הגנה נרחבות בתחום הלוחמה האלקטרונית. לתעשייה האווירית, לדוגמה, יש את משפחת מוצרי "סקורפיוס": מערכת G - קרקעית וניידת שמיועדת לגלות איומים קרקעיים או מוטסים, ולשבש את המערכות האלקטרומגנטיות שלהן; SP - להגנה על מטוסים; SJ - להגנה על גזרה אווירית רחבה; ומערכת N - להגנה על ספינות.

מזכירות ההגנה האמריקאית דרשה כבר לפני שנים לשפר את ההגנות על מערכות אלקטרוניות צבאיות, שנדרשות לשם שליטה ובקרה על אמצעים גרעיניים. כמו כן פועלים בוושינגטון לחיזוק ההגנה של מערכות אלקטרוניקה אזרחיות קריטיות.

"על נשק אלקטרומגנטי ידוע בעיקר בתיאוריה, כי אף אחד לא השתמש בו עדיין", אומר לגלובס ד"ר יגיל הנקין, היסטוריון צבאי ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "זהו ניסיון לשתק מדינה באמצעות פגיעה מספיק חזקה, שתגרום הרבה מאוד נזק לכל המערכות החשמליות, להרס מערכות המידע, וכן לפגיעה בקווי חשמל ובכל מוצר חשמלי".

ד''ר יגיל הנקין / צילום: מתוך אתר המכון

סיבה טובה לכך שחוות שרתים הן תת־קרקעיות

המחשות לסכנה של פעימה אלקטרומגנטית יש לא מעט, אחת המוכרות שבהן היא מתחילת שנות ה־60. ביולי 1962 ביצעה ארה"ב ניסוי גרעיני בשם "סטארפיש פריים". אותו ניסוי הוביל להארת מרבית שמי האוקיינוס השקט וגרם לפעימה אלקטרומגנטית גדולה משמעותית מהמתוכנן, שיצרה חגורות קרינה סביב כדור הארץ. אלה, בתורן, גרמו לתקלות של לוויינים. לצד זאת, כ־1,450 ק"מ ממקום הפיצוץ, בהוואי, נהרסו כ־300 פנסי רחוב, הופעלו אזעקות ונרשמה השבתה נרחבת של רשתות התקשורת הטלפונית.

איום ה־EMP הצבאי מוכר כסכנה גלובלית כבר כמה שנים. ב־2020, למשל, כוח המשימה לנושאי סכנת ה־EMP לביטחון הלאומי של ארה"ב פרסם דוח שלפיו לסין יש יכולת לבצע מתקפת פעימה אלקטרומגנטית שתשבית את ארה"ב. לפי המרכז למחקרים אסטרטגיים בינלאומיים, בבייג'ינג השתמשו בטכנולוגיה גנובה מארה"ב במטרה לפתח שלושה אמצעים מתקדמים שמסוגלים להשבית את רשת החשמל והמערכות הטכנולוגיות האמריקאיות.

כפי שעשויה EMP להשפיע בתוך כדור הארץ, היא יכולה להשליך גם על תקשורת שנובעת מחוצה לו. בפברואר האחרון דווח ב־CNN כי רוסיה מפתחת נשק גרעיני שעלול בעת פיצוץ לשתק מספר גדול של לוויינים. מומחים צבאיים לנושאי חלל הגדירו זאת בתור "EMP גרעינית". כלומר, פעימה אלקטרומגנטית גרעינית שתשבש את הלוויינים שנעים סביב כדור הארץ.

"הבעיה הראשונה שיוצרת פעימה אלקטרומגנטית היא השבתת מערכות רבות, אך חשוב מכך, היא עלולה 'לטגן' רכיבים אלקטרוניים", מסכם ד"ר הנקין. "לא כל הרכיבים פגיעים באותה מידה, דיסק קשיח למשל נחשב מהיותר פגיעים. לכן, ניתן לשער מה עלול לקרות לחוות שרתים. יש סיבה טובה לכך שחוות שרתים רבות הן תת־קרקעיות ומדופנות היטב, בניסיון להגן עליהן".

עוד כתבות

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"