אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: רויטרס - AMIR COHEN AP, LIBKOS Patrick Downs
ביום שישי, ערב המתקפה האיראנית כשאתרי החדשות בארץ ובחו"ל נצבעו תחזיות על הסלמה הולכת וקרבה, המדדים המובילים בוול סטריט נצבעו אדום. אמנם היו סיבות שונות לירידה של יותר מ־1% במדדים המובילים, כמו נתוני אינפלציה מאכזבים, אבל אין ספק שהדריכות הגואה רגע לפני המתקפה הייתה השפעה שלילית על וול סטריט. "המודיעין האמריקאי אמר שיש 4־6 שעות לתקיפה, והתוצאה הייתה שוול סטריט הגיבה בירידות ומדד הפחד עלה", מציין מנהל בית השקעות עמו שוחחנו.
● ראיון | "זה כבר אירוע מאקרו": הנגיד יוצא נגד הסחבת בהקמת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון
● החברות הישראליות שצפויות להגיע לנאסד"ק
הטלטלה היא רגעית
זו לא הפעם הראשונה שמתיחות גאו־פוליטית מחוץ לאדמת ארה"ב משפיעה על מדדי המניות בוול סטריט. המעצמה הגדולה בעולם, שהאינטרסים וההון שלה מגיע כמעט לכל מקום ברחבי הגלובוס, מושפעת מאוד מאירועים גאו־פוליטיים - עד גבול מסוים. מבט חזרה להיסטוריה מלמד שמדובר בהשפעה לטווח קצר בלבד, כאשר לאחריו בדרך־כלל חוזרת מגמת העלייה ארוכת־הטווח בשווקים.
דוגמה לכך קיבלנו רק לאחרונה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. המדד המוביל בארה"ב, S&P 500 צלל ב־5% בשלושת השבועות אחרי ה־7 באוקטובר - אך שלושה חודשים לאחר מכן הוא כבר השלים עלייה של 16% תוך חציית שיאי כל הזמנים במדדים המובילים.
ולא מדובר באירוע בודד. בבנק גולדמן זאקס בדקו שורה של אירועים מחוץ לארה"ב כמו האביב הערבי, בתוך ארה"ב כמו ה־11 בספטמבר ובמעורבות אמריקאית כמו מלחמת המפרץ השנייה ב־2003. הבחינה מצאה כי שלושה חודשים אחרי סיומו של משבר גאו־פוליטי, מדד S&P 500 גבוה יותר בכ־6% בממוצע מאשר ערב המשבר.
פרוץ מלחמת המפרץ הראשונה לדוגמה, באוגוסט 1990, הוביל לירידה של 12% במדד ה־S&P 500 בתוך שלושה שבועות, אך שלושה חודשים לאחר מכן, השוק האמריקאי כבר חזר לטפס ביותר מ־6% לעומת הרמות של טרום המשבר.
גם נתונים של חברת המחקר BCA מגבים את אותה המסקנה. על פי הבדיקה שלהם, מאז שנת 2010 התרחשו יותר מ־30 משברים גאו־פוליטיים בעולם (מתוכם 10 במזרח התיכון, כמו האביב הערבי, נפילת העיר מוסול בעיראק בידי דאע"ש ב־2014, הסנקציות האמריקאיות על איראן וכו'). כל אלו גררו ירידות של 9% בממוצע במדד ה־500 S&P. אלא ששנה לאחר מכן, השוק האמריקאי כבר היה בתשואה חיובית ורשם עלייה ממוצעת של כ־12%.
אירוע חריג בהקשר הזה, הוא מלחמת רוסיה אוקראינה. המלחמה נפתחה בפברואר 2022 והובילה לירידות של 3% בוול סטריט בתוך מספר שבועות. אבל הפעם, במרחק של שלושה חודשים המדד האמריקאי המוביל רק העמיק את המגמה השלישית והיה נמוך ב־8% מרמתו טרום המלחמה. אבל ספק אם פוטין גרם למסכים האדומים בוול סטריט בטווח הארוך יותר. המלחמה באוקראינה פרצה רגע לפני תחילת גל העלאות הריבית מסביב לעולם וקשה לקבוע עד כמה הירידות בזמנו היו תוצאה של המלחמה ולא של הסנטימנט המוניטרי.
שם המשחק הוא ודאות
האם המגמה ההיסטורית תישמר? אבנר חדד, מנכ"ל קסם והפניקס בית השקעות מעריך: "כשפורצים אירועים מלחמתיים השוק נע למעלה ולמטה, אך ככל שמתרחקים מהאירוע, אפילו שלושה חודשים אחר כך, השוק בדרך־כלל עולה ורואים את זה בצורה מובהקת. אי־ודאות היא הכי גרועה לשוק. בציפייה לאירוע, ומיד כשהוא קורה, נוצר לחץ בשווקים. אחר כך יש אמנם נזק, אבל המשקיעים מקבלים ודאות ולכן ונוטים לעלות".
חדד מוסיף כי "האירועים הגאו־פוליטיים הללו נעלמים בתהום הנשייה, לכל האירועים היו השפעות בטווח הקצר, אך כשמתרחקים מהאירוע, ההשפעה שלהם הולכת ונעלמת, בסוף מה שקובע הוא מצב החברות, הריבית בעולם ותיאבון המשקיעים שמחפשים למקסם את ערך התשואה עבורם.
יובל באר אבן, מנהל השקעות העמיתים במגדל ביטוח ופיננסים הוסיף במקרה הנוכחי, ייתכן שהתיקון יגיע מהר מהצפוי: "השוק בארה"ב נמצא בתחילת עונת הדוחות, שלפי התחזיות אמורה להראות צמיחת רווחים חיובית בהובלת חברות הטק הגדולות". אם אכן זה מה שיקרה, השיקום עשוי לבוא מהר במיוחד.