ניר וויינגולד בשיחה עם דין שמואל אלמס / צילום: כדיה לוי
בתקיפה האיראנית אמש, מערכת ההגנה האווירית של ישראל רשמה 99% יירוטים מוצלחים. ההישג נרשם בעקבות שלושה עשורים של עבודה מאומצת של המערכת הביטחונית. וכמו שה-7 באוקטובר נכנס להיסטוריה של ישראל מהפן הלא טוב, גם הלילה שבין ה-13 ל-14 באפריל ראוי למקום, הפעם לחיוב.
● המנהלים, המדענים והגיבורים: 40 הצעירים המבטיחים של גלובס
● 40 על 40 | הקצין שאחראי על העליונות הטכנולוגית של ישראל
אל"מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות מפא"ת דיבר בכנס "המנהיגות הצעירה" של גלובס כי מדינת ישראל נמצאת היום, כמו פעם, בחוד החנית הטכנולוגית של העולם. "יש פה הון אנושי מצוין שמביא לכך שתמיד נמצא את הפתרון להמשיך להתקדם, להגן על עצמנו. אבל גם אם דברים לא עובדים כמו שהיינו רוצים אנחנו יודעים לעשות את ההתאמות המהירות ולהתאושש", אמר וויינגולד, אחד הנבחרים לפרויקט 40 עד 40 של גלובס, בשיחה עם כתב גלובס, דין שמואל אלמס.
וויינגולד נשאל כיצד הוא מגיב לטענה כי האמון של הישראלים במערכת הביטחון נפגע אחרי ה-7 באוקטובר. "האמת שזו שאלה קשה. ה-7 באוקטובר תפס כל אחד מאיתנו במקום נמוך מאוד ומשם יש רק לאן לעלות וטפס. המתקפה פגעה בנו קשות ומאז יום אחרי יום אנחנו עסוקים בלשפר את מצבנו ולנסות להחזיר את הביטחון למקום שבו הוא צריך להיות".
לא אירוע של רגע אחד
מה למדנו מליל אמש על עצמנו? מה מפא"ת למדה ומה למדנו על איראן?
"מבלי להתייחס באופן ישיר ל-24 השעות האחרונות, למערך ההגנה של ישראל אין אח ורע בעולם. הדגמנו את זה מול איראן. ועם כל זאת, זהו לא אירוע של רגע אחד אלא השקעה של שלושה עשורים. זה לא קורה סתם. אלו הרבה אנשים שעושים לילות כימים, שנותנים ממרצם בדם ויזע להחזיר את הביטחון ולשמור על הגבולות שלנו".
מי שהיה אמור להשתתף בדיון יחד עם וויינגולד, הוא המפקד שלו תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת, אך נבצר ממנו להשתתף בשל האירועים הביטחוניים. הוא בירך את וויינגולד, ובסרטון ששלח ציין כי "ישראל נמצאת בלחימה, חיילנו נלחמים בעוז רוח ובמסירות, יש לנו חטופים, נעדרים והרוגים, ויש פצועים. מפא"ת, יחד עם ניר, נרתמים לעזור לצה"ל ומפעילים את כל היכולות שלנו. אתמול היינו נתונים להתקפה רב זירתית משולבת של מאות רבות של חימושים אוויריים, מרקטות ועד טילי קרקע-קרקע. המערכות של צה"ל שפותחו בין היתר במפא"ת הוכיחו עצמם ויירטנו אותם באחוזי מאוד גבוהים".
"האויב לא שוקט על השמרים"
המתקפה האיראנית התבססה על שילוב של כמה אמצעי לחימה, והשילוב הזה הביא לידי ביטוי את כל היכולות של מערכת ההגנה הרב שכבתית שפיתחה מערכת הביטחון.
"מערך ההגנה הרב שכבתי של מדינת ישראל בנוי על יכולת יתירות שסובבת סביב חפיפה מסוימת בין השכבות. לדוגמה בין חץ 2 לחץ 3 יש חפיפה, אותו דבר לקלע דוד ולכיפת ברזל", הסבירו וויינגולד. "לכל אלו מצטרפת גם מערכת הלייזר וזה מגביר את השרידות של המערכת ומאפשר להתמודד טוב יותר עם האיומים, כי האויב לא שוקט על השמרים".
למערכת הרב שכבתית הזו הצטרפה בשבוע שעבר מערכת כיפת מגן, המקבילה הימית של כיפת ברזל, עם יירוט מבצעי ראשון. "היינו רוצים מאוד להתרגל להצלחות האלה ואנחנו עובדים שתהיה לנו יכולת להתרגל לעוד הישגים ולהמשיך להרים את הרף ולהיות בצעדים רבים לפני האויב. ושוב, אני חוזר להון האנושי בצה"ל, במפא"ת, ברפאל, בתעשייה האווירית, באלביט ובתומר, שמאפשרים לזה לקרות", ציין וויינגולד.
עובדים עם 250 סטארט-אפים
וויינגולד הוא אחד היחידים בישראל שמתוקף תפקידו מנהל תקציב בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל. חלק מהם מופנים לשילוב של סטארט-אפים בתוך המערכת הביטחונית, בהחלט צעד לא מובן מאליו. "אנחנו ממשיכים לתת את הטון כדי שתהיה לנו היכולת להיות הרבה צעדים לפני האויב. נכון לסוף 2023 עבדנו באופן ישיר ועקיף עם 250 סטארט-אפים, בצורה גמישה, נגישה ומאפשרת. מנכ"ל משרד הביטחון האלוף אייל זמיר מעורב בזה עמוקות, בדיוק כמו שהוא מוביל בנחישות את המערכת כדי שנצטיין בעולם הרובוטיקה והבינה המלאכותית ונביא אותה לשדה הקרב.
האם הסטארט-אפים הללו חייבים להיות ביטחוניים?
"חד משמעית לא. אנחנו עובדים עם הרבה סטארט-אפים דואליים, שרגל אחת שלהם בפן האזרחי והשנייה בפן הביטחוני. הפעילות הזו מוכיחה את עצמה. חלקם כבר מספקים יכולות ללוחמים בעזה. זה קורה המון בעולמות הרובוטיקה והבינה המלאכותית, בחלל, ועוד". אלה הנושאים ויש עוד.
מה הן עצות הזהב לתת לגבי מה בכלל רלוונטי למפא"ת ולמערכת הביטחון?
"במפא"ת אין לטכנולוגיה צבע. היא חוצה דיסצפלינות והכל מעניין. אין תחום שאפשר להעלות על דעתנו שהוא לא רלוונטי למערכת הביטחון, קוונטים, ביולוגיה, אנרגיה שראינו בשימושים כאלה ואחרים. צריך לפתוח את הראש ואנחנו עוסקים בזה יום יום. פתחנו מרכז חדשנות דואלי שבו אנחנו חונכים ומפתחים סטארט-אפים לטובת הצרכים של צה"ל".
מה באמת יאפשר את החיבור בין הסטארט-אפים לחיבור על שלושת הגופים הגדולים: התעשייה האווירית, רפאל ואלביט?
"יש לכך כמה רבדים. קודם כל שיהיה בקצה משתמש מבצעי. הרובד השני הוא שותף זר שרוצה מוצר שיכול להתאים גם לצבא שלו. הדבר השלישי כפי שכבר קורה היום הוא שאנחנו עובדים עם קרנות הון סיכון וקרנות השקעה ורובד הרביעי הוא לעבוד חברות גדולות שמזהות את אותם סטארט-אפים".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק לאומי ובחסות הפניקס ואורמת