גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד שקל דיגיטלי יכול היה לסייע במלחמת "חרבות ברזל"

לשקל הדיגיטלי יש שלושה יתרונות אשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור

פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל
פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל

פרופ' רות פלאטו-שנער היא ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית, המכללה האקדמית נתניה. אילנית נבון-אדסמן היא ראש תחום ביטוח ופינטק ב-KPMG ישראל

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר מצאה את בנק ישראל בעיצומו של תהליך בחינה וניסוי של הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי (Central Bank Digital Currency - CBDC). שקל דיגיטלי הוא הביטוי הדיגיטלי של כסף מזומן, היינו מטבע וירטואלי המונפק על-ידי בנק ישראל ומהווה הילך חוקי.

החודש החזק של קרנות הפנסיה וההשתלמות: אלה הגופים המצטיינים
הכירו את מנהלת המסחר שהפכה לשיאנית השכר של בתי ההשקעות

בנק ישראל אינו הבנק המרכזי היחיד השוקל הנפקה של מטבע דיגיטלי. על-פי הערכות שונות, למעלה מ-110 מדינות נמצאות כבר בשלב כזה או אחר של תהליך דומה, ולא בכדי: המטבע הדיגיטלי המרכזי מאפשר ליהנות, מצד אחד, מהיתרונות של מטבע דיגיטלי, ובמקביל מהביטחון והגיבוי שמעניק לו הבנק המרכזי.

בנק ישראל מתכנן את הנפקת המטבע בהתאם ל"פרויקט סלע" כפי שהוצג לציבור בספטמבר 2023, ובוצע במשותף עם הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) והבנק המרכזי של הונג קונג.

בחודש מרץ 2024 פרסם בנק ישראל מסמך ארכיטקטורה לוגית למערכת השקל הדיגיטלי. בהתאם למסמך האסטרטגיה נקבעו העקרונות הבאים:

בנק ישראל ינפיק את השקל הדיגיטלי על גבי רשת בלוקצ'יין פרטית.

ספקי שירותי תשלום בשקל דיגיטלי (PSP) יספקו תשתית של ארנק דיגיטלי למשתמשים בשקל הדיגיטלי, ויבצעו זיהוי של המשתמשים והפעולות שלהם אל מול רשת הבלוקצ'יין שמנהל בנק ישראל.

מוסדות המנהלים חשבון עו"ש (FI) יחזיקו בפיקדונות הציבור בשקלים "רגילים" ויאפשרו ללקוחותיהם להמיר כסף מהחשבון אצלם לשקל דיגיטלי ולהפך.

המשתמשים - מחזיקים בארנק הדיגיטלי ומשלמים או מקבלים תשלום באמצעות המערכת.

במאמר זה אנו רוצות להתמקד בשלושה יתרונות ספציפיים שעשויים להיות לשקל הדיגיטלי, בצורתו כפי שהוצגה ב"פרויקט סלע", ואשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור.

יעילות בביצוע תשלומים

אחד היתרונות של מטבע דיגיטלי מרכזי הוא המהירות והיעילות בביצוע תשלומים באמצעותו. במלחמה הנוכחית תכונה זו קריטית במיוחד, לאור הצורך להעביר במהירות מענקים וכספי סיוע מדינתי לתושבים שפונו מבתיהם ביישובי הדרום וביישובי הצפון, לשלם לאנשי מילואים הזכאים לתשלום מביטוח לאומי וכו'. אילו לכל אזרח היה ארנק דיגיטלי אחד המזוהה איתו באופן חד-ערכי, ניתן היה להעביר אליו ישירות את כספי הסיוע ללא צורך במילוי טפסים והצהרה על חשבון הבנק אליו רוצים להעביר את הכסף. זאת להבדיל מהמצב כיום בו יתכנו מספר חשבונות בנק לכל אדם.

יכולת הזיהוי של בעל הארנק הדיגיטלי מעוררת את החשש שבנק ישראל והמדינה יוכלו לזהות את האזרח ולדעת כמה כסף דיגיטלי יש בבעלותו בכל נקודת זמן. אולם במבנה המוצע כרגע של השקל הדיגיטלי, את הזיהוי של בעל הארנק יעשה ספק שירות התשלום ולא בנק ישראל עצמו. ספקי שירות התשלום יהיו גופים בעלי רישיון הכפופים לחובות סודיות בדומה לבנקים, כך שמבחינת הגנת הפרטיות המצב לא יורע לעומת המצב הקיים.

הגשמת מדיניות ממשלתית

אחת התכונות של מטבע דיגיטלי מרכזי היא יכולת התיכנות שלו (programmability). תכונה זו מאפשרת לבנק המרכזי במקרים נדירים בהם תהיה הצדקה לכך, לשלוט על השימושים שנעשים במטבע ולתעל את השימוש בו לאפיקים שנתפסים כרצויים על-ידי המדינה. כך, המדינה יכולה להבטיח שמענקים יגיעו לידי תושבי העוטף - ולא לתושבים אחרים, לידי המשרתים במילואים - ולא האוכלוסייה הכללית, לידי עסקים העונים על קריטריונים מסוימים שהמדינה תקבע - ולא לאחרים, ועוד.

יתרון נוסף הוא ששקל דיגיטלי המתוכנת לצרכים חיוניים כגון סיוע למגורים או רכישת מזון, לא ייבלע ביתרת החובה שיש לחלק מהתושבים הללו בחשבון הבנק שלהם ויאפשר לצבוע את הכסף האמור למטרות ספציפיות.

מנגד, קיים חשש שמטבע מתוכנת יאפשר לממשלה מעקב אחר אזרחים ושליטה בשימוש שיעשו במטבע, כמו גם שימוש מפלה ביחס לקבוצות אוכלוסייה סקטוריאליות. אכן, עניין זה יצטרך להיות מוסדר בחקיקה שתעסוק בשקל הדיגיטלי. החקיקה תצטרך לאסור על אפליה בהענקת מענקי מדינה מתוכנתים, וכן לקבוע מנגנוני הגנה על הפרטיות (כגון הרחקת זיהוי הקשר בין מספר הארנק לבין בעליו, תוך הפקדתו בידי ספקי שירות התשלום בעלי רישיון כפי שהוסבר לעיל). שימוש באמצעים אלה אמור לפתור את החששות הנ"ל. וכפי שאנו רואים במהלך השנים - הקצאת כספים סקטוריאליים ניתן לבצע גם ללא מטבעות דיגיטליים.

צמצום סיכון מימון טרור

עם פרוץ המלחמה צצו אפליקציות, אתרים ובקשות ברשתות החבריות הקוראים לתרום כספים לכאורה למען מטרות חיוביות כמו רכישת ציוד לחיילים, לתושבי העוטף שבתיהם נהרסו והם נותרו חסרי כל, לעסקים שעוטף שנקלעו למשב, וכו'. חלק מהאתרים התגלו כמזויפים וכנתיב להעברת כספים לחמאס ולארגוני טרור קשורים.

הבעיה במצב הקיים גם בתוך ישראל וגם מחוצה לה היא שלא מתבצעת הצלבה על-ידי הבנקים בין מספר חשבון הבנק, או מספר ה-IBAN בחשבונות בנק מחוץ לישראל, לבין שם בעל החשבון אליו רוצים להעביר את הכסף.

קיימות מספר חברות פינטק אשר מנסות לתת פתרונות לכך, ואולם מטבע הדברים הן פועלות בעיקר בעסקים ולא מציעות את שירות ההצלבה הנ"ל לאנשים פרטיים המעוניינים לבצע העברות כספיות. הזיהוי החד חד ערכי של בעל הארנק על-ידי ספק שירות התשלום כפי שצוין לעיל, אמור לפתור סיכון זה.

יצוין כי לכל אחת מהמטרות שהוזכרו לעיל יתכנו פתרונות אחרים ומגוונים, אך היתרון של השקל הדיגיטלי הוא שהוא נותן פתרון לכל שלוש המטרות יחד.

לסיכום, לשקל דיגיטלי עשויות להיות תועלות חשובות בעת משבר ביטחוני-כלכלי, כמו גם למניעת הערוצים הפיננסיים שעלולים לאפשר את התעצמות המשברים הבאים (כגון מניעת תרומות לגופי טרור). תהליך ההנפקה של שקל דיגיטלי עוד יימשך זמן רב, ויש לקוות שהמלחמה הנוכחית והמשבר הכלכלי שבעקבותיה יסתיימו הרבה קודם. עם זאת, טוב יעשה בנק ישראל אם ימשיך בתהליך הבחינה של הנפקת שקל דיגיטלי, בתקווה שנוכל להשתמש בו בעיקר בעתות שלום ורווחה.

עוד כתבות

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?