גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour
שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא פחות מ־185 כטב"מים, 36 טילי שיוט ו־110 טילים בליסטיים שיגרו האיראנים, המיליציות בעיראק והמורדים החות'ים - אך רק 1% מהם הגיע ליעדו. את הרוב המוחלט יירטה ישראל עם שותפותיה: ארה"ב, בריטניה, צרפת וירדן. אולם, חלק מבין האיומים התרסקו כתוצאה משיבושי ה־GPS לאורך כל הדרך - באיראן, בעיראק ובירדן. לפי העיתון "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים, למשל, נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד.

WSJ | כך פעלה הברית האזורית להדיפת המתקפה של איראן ברגעי האמת
WSJ | בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית
כותרות העיתונים בעולם | חדשות טובות לאוקראינה: ההתקפה האיראנית עשויה להזיק לרוסיה

כיצד זה קורה? כל אחד מהאמצעים הללו תלוי בהנחיה מסוימת, באמצעותה מתפעלים אותו מרחוק. טיל שיוט, אמנם, קשה יותר ליירוט מטיל בליסטי, משום שהוא מתמרן - אך הוא יותר איטי. בה בעת, שוגרו כטב"מים מדגמים שונים, ביניהם שאהד 136, שמתבסס על מנוע בוכנה, שמוגבל ביכולתו ובמהירותו. בנוסף, האיראנים שיגרו, ככל הנראה, שאהד 238, שהוא דגם מתקדם ומהיר, כטב"ם סילוני, אבל כזה שנדרש לשגר מאזורים קרובים יותר מאיראן, כי הוא בעל טווח קצר.

לצידם, שוגרו, כאמור, טילים בליסטיים בעלי ראש נפץ של כ־500 ק"ג. "טיל בליסטי יוצא מתוך האטמוספירה, כשהחלק הראשון שהוא מבצע זה השלב ממונע, שמתבסס על דלק מונע או דלק נוזלי", אומר לגלובס רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד מערכות, שמפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות. לאחר מכן, ישנם שלב השיוט ואת השלב השלישי, בו הטיל יורד מהאטמוספירה ולפי כוח תאוצת הכובד - כוח G.

"גם טיל בליסטי מתקן את עצמו", מציין מי־טל, "הוא עושה זאת על בסיס ניווט אינרציאלי". מערכת ניווט אינרציאלית היא מקבילה לניווט בהתבססות על לווינים. המערכת מודדת את התאוצה ואת מהירות הזווית כדי להבין את המיקום. מדובר במערכת שמשתמשים בה גם בצוללות: גירוסקופ מודד את הזווית, במד תאוצה ובמגנומטר, שבוחן את הכיוון ביחס לשדה המגנטי של כדור הארץ.

עם זאת, עבור אותם תיקונים בדרך, נדרש האמצעי לשדר לאחור, כפי שמסביר מי־טל. "השידור לאחור נועד למנוע צורך בתיקון סטיות. כשמדובר במרחקים בין איראן לישראל, המשמעות של כל תיקון הגאים הוא עשרות ק"מ שבהם מתבזבז דלק". הבעיה של איראן, שנמצאת כ־1,500 ק"מ מזרחית לישראל, היא שישראל הפעילה שיבושי GPS בדרך.

הטכנולוגיה האיראנית נבנתה על בסיס מלחמת איראן־עיראק

מי־טל מציין כי הכטב"מים של איראן, כמו גם החימוש הבליסטי ארוך־הטווח, הם מבוססי GNSS, קרי מבוססי טכנולוגיות לווין. לכן, חלק מהאמצעים שרפו דלק - והתרסקו.

"האיראנים יכולים להשתמש בשתי טכניקות, לכאורה, מבוסס קרינה שבו רוכבים על מוקדי קרינה, כמו יב"א או מערכות קשר, אבל יש בזה המון רעש. בנוסף, יש ניווט מבוסס אופטי, שלא עובד במרחקים כאלה - והכטב"מים האלו התרסקו. חלק אחר יורטו באופן אקטיבי מעל אדמת ירדן ועיראק, ולא הספיקו לממש את היעד".

רותם מי-טל, מנכ''ל חברת החדשנות אסגארד מערכות / צילום: אמיר וולוקוביץ

מי שעומד מאחורי התעשייה הביטחונית האיראנית הוא הקונצרן הממשלתי DIO (איגוד התעשיות הצבאיות האיראניות), שכולל גופי מו"פ ממשלתיים וגם תעשיות ביטחוניות וצבאיות, ונוסד סמוך לתקופת המהפכה האסלאמית ב־1979. לאחר המהפכה, טהרן מצאה עצמה בין הפטיש לסדן: בין אמברגו לבין התמודדות עם המלחמה נגד עיראק, בהנהגת סדאם חוסיין. הם אמנם פיתחו את עצמאות האמל"ח ההתקפי האיראני, אבל מי־טל מסביר כי הקו הטכנולוגי שלהם הוביל אותם למוגבלות בתחום ארוך־הטווח.

"הטכנולוגיה הצבאית האיראנית נבנתה על בסיס מלחמת איראן־עיראק, מתאר של מדבר שטוח שבו על בסיס קרן לייזר אפשר לרכוב לאורך 300 ק"מ עד ליעד בצד השני. כעת, כשהם באו לתקוף לטווח ארוך, ראינו שהם לא שם. בניגוד לתעשיות מערביות, לדוגמה לוקהיד מרטין, שהתפתחו ממלחמת העולם השנייה עם הנחיה מרוחקת, התעשייה האיראנית נבנתה בשנות ה־90-80 על בסיס מלחמה אזורית".

עוד כתבות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה