גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להגיע לים התיכון, זה מה שהם תמיד רצו

ניחושים על מצב הדעת האיראני: האם רגשי עליונות אתנית בני 2,500 שנה משתפים פעולה עם משיחיות אסלאמית?

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר. בשבוע שעבר בטהרן / צילום: Associated Press
עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר. בשבוע שעבר בטהרן / צילום: Associated Press

אכן, זו הייתה הפעם הראשונה מאז ומעולם שבה יהודים ופרסים/איראנים התייצבו אלה מול אלה בשדה הקרב.

לא ברור כלל שלחיווי הזה יש איזושהי משמעות מחוץ לעולם של מיתוסים ושל סנטימנטים. על מה בעצם אנחנו מדברים? על כורש משיח ה', לפני כמעט 2,500 שנה? על האוטונומיה שפרס הואילה להעניק ל'פחוות יהוד'? או אפילו על רגעי החסד של הכיבוש הפרסי החטוף בארץ ישראל על סף העידן המוסלמי?

פרשנות | "להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"
פרשנות | קשה להיות דיפלומט ישראלי כשהסירנות מייבבות, אך צריך לשקול איך להגיב
יואב קרני, פרשנות | יחסי ארה"ב-ישראל נמצאים ב"שריפה מבוקרת", העלולה לצאת מכלל שליטה

כן, אפשר להבין. הפרסים אפשרו את הבית השני, והיו מוכנים להעניק בית שלישי, בתחילת המאה השביעית. צבא יהודי הסתער אז עם צבא פרסי על חומות ירושלים, וחילץ אותה מידי הקיסרות הביזנטית. לפי הרקורד ההיסטורי, היהודים שחטו אלפי נוצרים ברחובות ירושלים, וזמן מה הפרסים עמדו מנגד.

על סף הרפובליקה האסלאמית יהודים רחשו חיבה לשאה האחרון. אבל את החיבה הזאת מוטב להבין בקונטקסט של תמיכת המעמד הבינוני הגבוה בכתר. המוני איראן שנאו את השאה, יהיו הניסיונות לשכתב את ההיסטוריה אשר יהיו.

נוכחותם טימאה את העיר

פרסים ויהודים חדלו לאהוב אלה את אלה הרבה לפני בוא הציונים. השתלטות הדוקטרינה השיעית על איראן, במאה ה־16, הביאה איתה משטר אפליה נגד היהודים, שחמור ממנו לא נראה בימים ההם בארצות האסלאם. בוז והשפלה היו נחלתם, ועצם המגע איתם זיהם את הנוגע המוסלמי. באמצע המאה ה־17 כל יהודי אספהאן, הבירה האימפריאלית, גורשו מפני שנוכחותם טימאה את העיר.

הנוסע היהודי הידוע בכינוי בנימין השני דיווח באמצע המאה ה־19 כי יהודי, כל אימת שנכנס לרחוב מוסלמי, היה נרגם מיד באבנים. נאסר על היהודים לצאת מבתיהם בזמן גשם, שמא תישטף הזוהמה מגופם ותטנף את רגלי המוסלמים. עוברים ושבים היו יורקים בפני היהודים. רשימת הגזרות הייתה ארוכה ומבהילה, כולל עונש של 40 מלקות ליהודי עני שאין ידו משגת לשלם קנס. אם הוא היה פולט אנקת כאב יחידה במהלך ההלקאה, הספירה הייתה מתחילה מחדש.

המדינאי הבריטי המפורסם, ג'ורג' קרזון (Curzon), לימים לורד קרזון, שסייר בכל רחבי פרס בסוף המאה ה־19, כתב כי "תכף להתפרצותה של שנאה קנאית כלשהי, היהודים הם הקורבנות הראשונים. ידו של כל אדם מורמת נגדם; ואבוי ליהודי ביש־המזל הנתקל באספסוף פרסי".

אכן, ניגוד ברור למצב היהודים בקיסרות העות'מאנית, שפתחה את שעריה בפני מגורשי ספרד בסוף המאה ה־15. היהודים היו אמנם אזרחים מסוג ב', על פי תקנות האסלאם, אבל לא סבלו רדיפות וגזרות, לא הוגבלו לגטאות, והתערו בחברה העות'מאנית.

בשעה שהתנכלות ליהודים בארצות ערב מיוחסת מפעם לפעם לעליית הציונות, ההתנכלות בפרס/איראן לא נגעה כלל לעולם החיצון. היא ייצגה איבה תיאולוגית. האסלאם שבשמו דיברה הוא בדיוק זה השולט באיראן כיום, אם כי אין הוא האסלאם שנכפה עליה במקור, בשנת 636, כאשר צבא האימפריה הזורוסטריאנית נפל שדוד מתחת לפרסות סוסיהם של פרשי ערב.

ישראל במשוואה הביזנטינית?

ב-40 השנים האחרונות ניתן ממד של גיאופוליטיקה לסלידה התיאולוגית מפני היהודים. מדינת היהודים היא העומדת בין הגלגול הנוכחי של האימפריה הפרסית לבין 'ייעודה המוצהר' (אם מותר לשאול מליצה מפורסמת על רישיון ההתפשטות שארה"ב נטלה לעצמה בתחילת המאה ה-19).

כאשר פרס עמדה בשיא כוחה, פעמיים בתוך אלף שנה, היא התייצבה על שפת הים התיכון. במאה השביעית, כאשר כבשה את ארץ ישראל, היא התחילה הכנות לשקם את נמל קיסריה, במסגרת מאבק קוסמי נגד הקיסרות הביזנטית. אגב, הקיסר הביזנטי חשב את מאבקו בפרסים הזורוסטריאנים של הזמן ההוא למלחמת קודש, ולאחר ניצחונו החזיר בגאווה את הצלב אל ירושלים לשש שנים חטופות. הפרסים חשבו בדיוק אותו הדבר על הביזנטים. כבר אז, או בעצם הרבה קודם, מדינות פרסיות רצו להפיץ את העדפותיהן התיאולוגיות מעבר לגבולן, ועשו כן בזרוע נטויה.

האם ישראל ממלאת את תפקיד הביזנטים במשוואה האיראנית של ימינו? אינני יודע אם מישהו באיראן משתמש באנלוגיה הזאת, ואני מקווה שידעני איראן גדולים ממני יוכלו להשיב על השאלה. אפשר רק לנחש את המידה שבה לאומנות אימפריאלית ממלאת תפקיד כלשהו בעיצוב השקפות עולם איראניות בנות-זמננו. כבר ראינו מהפכות משיחיות קוסמיות מוותרות על טוהר המידות הרעיוניות של מחולליהן, ומאמצות את שאיפות העליונות האתנית שקדמו להן, למשל ברוסיה ובסין הקומוניסטיות.

הטהרנים שבין כוהני הדת האיראניים רצו להתגרש לחלוטין מן העבר הלא־מוסלמי. הם הציעו למשל לגלח את הריסות פרספוליס, בירתו העתיקה של כורש, ולהקים עליהן מחראה ציבורית. זה לא קרה. הרפובליקה האסלאמית מפרסמת את עתיקותיה, משאילה אותן למוזיאונים ידידותיים (ידיעה ארוכה על תערוכה עתיקות פרס במוזיאון בשנגחאי הופיעה ב"טהרן טיימס" בבוקר ההתקפה על ישראל), מעודדת תיירות, אבל רק עד גבול מסוים, ולא במידה שתרמוז על עליונות העבר הלא־מוסלמי.

ב־20 השנים הראשונות של ברית המועצות העבר האימפריאלי הוקע ונמחק. צורכי המאבק בהיטלר החזירו את הגיבורים המוקעים, לפחות באופן סלקטיבי, אל כיכרות הערים ואל אקרני הקולנוע. יהיה מעניין לראות אם צרכיה של מלחמת התפשטות איראנית יחזירו את רוחותיהם של כורש, של חוסרו ושל נאדר שאה, בייחוד אם המשטר יחפש נתיב אל ליבם של אלה מנתיניו המחכים בקוצר רוח להתמוטטותו.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בכ-13% במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים