גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני הקלו זמנית על החוששות לגבי היווצרות בועה אפשרית

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig
רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

משקיעים נוטים להיות גרועים בהערכת סיכונים גיאופוליטיים, שלא לדבר על סיכויי המלחמה. אבל תגובת השוק למתקפה של איראן על ישראל מגלה לנו משהו על מצבו הנוכחי: המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות. יתר על כן, משקיעים אינם ממהרים למכור את ההשקעות שלהם, מה שמרמז שאנחנו כנראה לא בבועה, לפחות כרגע.

WSJ | ריביות גבוהות היוו מכונת מזומנים לבנקים. לא עוד
תחזיקו מזומן: ההמלצה החריגה של מנהל ההשקעות

השווקים רציונליים

לפני שנדון בלקחים שנלמדו, בואו נשקול את ההיגיון מאחורי האירועים. תשואות המניות והאג"ח ירדו והנפט והזהב עלו במהלך יום שישי שעבר, כאשר המשקיעים חששו ממהלך הנקמה של איראן מול ישראל. הם שינו מסלול מאוחר יותר באותו היום וביום שני - כשתשואת האג"ח הממשלתי של ארה"ב ל-10 שנים חזרה בבוקר לאותה רמה שבה התחילה ביום שישי בבוקר - כשהתברר שאיראן לא רוצה להסלים. השווקים עשויים לטעות בהנחה שמלחמה רחבה יותר במזרח התיכון לא עומדת לפרוץ. אבל לתנועות המחירים עוקבות אחר היגיון פנימי ברור.

זה אומר לנו שהשווקים יכולים להיות רציונליים. בבועה, בדרך כלל מתעלמים מהחדשות הרעות - שכן האמונה בכוחם הכמעט קסום של צבעונים/מסילות ברזל/אתרים/מכוניות חשמליות/טכנולוגיה ירוקה מתגברת על כל המכשולים - או שיש לה השפעה עצומה מכיוון שהיא מאיימת לאלץ משקיעים לחזור להסתכל בכלי הערכת שווי מסורתיים. להיגיון יש מקום קטן בשוק כזה.

המכירות בשוק לא היו גדולות. נכון, מדד ה-S&P 500 רשם את הירידה הגדולה ביותר ביום בודד מאז ינואר, אבל ירידה של כמעט 1.5% כל שלושה חודשים אינה משמעותית, במיוחד בהשוואה לבועה אמיתית. במהלך ינואר ופברואר 2000, כאשר בועת הדוט-קום התקרבה לאינפלציה מלאה, המניות ירדו ב-1.5% או יותר שבע פעמים, יותר מאחת לשבועיים.

זה מספק קצת נחמה מפני חששות לגבי בועה כעת. אבל יש גם ראיות שמצביעות לכיוון ההפוך.

ישנם סימנים מדאיגים

הראשון הוא הצד השני של עלייה בתנודתיות: שווקים המאופיינים בספקולציות מוגזמות והערכת יתר הם תנודתיים מטבעם. במהלך השנה האחרונה של בועת הדוט-קום, מתחילת 1999 ועד לשיא מרץ 2000, עמד מדד ה-Vix שמודד שתנודתיות על 24 בממוצע, גבוה בהרבה מהממוצע לטווח הארוך שלו. במהלך הבועה, בטכנולוגיה נקייה, קנאביס, SPAC ומניות ממים מסוף 2020 עד תחילת 2021, ה-Vix נשאר גבוה באופן עקבי, מעל 20, כשההתנהגות ההפכפכה של מניות מסוכנות הפכה אותן לעתים קרובות למובילים, וגרמה לתנודות יומיות משמעותיות בשני הכיוונים.

הראיה השנייה היא ששוק של היום מציג כמה מהלכים קיצוניים, כמו מסחר לא יציב ב- Trump Media & Technology. בשלושת השבועות האחרונים, טראמפ מדיה וטכנולוגיה, עם הטיקר DJT, השתנתה בלמעלה מ-5% כמעט כל יום למעט יומיים מאז הכריזה על הטיקר החדש שלה, ראשי התיבות של דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר ובעל רוב המניות בה.

משקיעים, שהוקסמו מסיכויי בינה מלאכותית, הביאו חברות בינה מלאכותית קטנות יותר לקיצוניות דומות. בנוסף, יותר אנשים סוחרים באופציות, מה שעלול להעיד על ספקולציות מוגזמות או התנהגות מסוכנת בשוק. כל זה לא אומר שיש בהכרח בועה רחבה יותר, שכן מיני-בועות באיזורים ספציפיים היו נפוצות בעשור האחרון. עם זאת, זה מראה שהמשקיעים הקטנים בטוחים בעצמם.

הראיה השלישית עולה מסקרים על סנטימנט המשקיעים. הממצאים, בקצרה: טוב. אולי טוב מדי. עלוני משקיעים הם הכי פחות דוביים שהיו מאז ינואר 2018, רגע לפני תקרית "וולמגדון" שהשפיעה על מוצרים מובנים וגרמה לירידה של 10% ב-S&P, לפי אתר 'אינטליגנציה למשקיעים'. מספר השוורים עולה על הדובים ב-19 נקודות האחוז בסקר האיגוד האמריקאי למשקיעים אינדיבידואליים, פער שנמשך כל השנה והוא גבוה, אבל לא דומה לפער של 62 נקודות שהיה בינואר 2000.

סיטיגרופ משלבת מספר מדדים של סנטימנט המשקיעים במדד לבקוביץ' שלה, על שם האסטרטג המנוח של וול סטריט, טוביאס לבקוביץ', ואומרת שהוא מסמן על "אופוריה". זו סיבה לזהירות, כי כשהמשקיעים כבר מרוצים, קשה להם להיות מאושרים עוד יותר. אבל זה לא בלתי אפשרי: בועה אמיתית עדיין יכולה להתנפח.

זה אולי נראה מוזר לראות היבטים חיוביים בתנועות השוק הנגרמות כתוצאה המלחמה פוטנציאלית במזרח התיכון, שתהיה הרסנית לחייהם ופרנסתם של אנשים. משקיעים המצפים לכך צריכים לשקול רכישת נפט, מניות נפט, זהב או אג"ח, במיוחד לאחר שהתשואה ל-10 שנים זינקה ל-4.6% ביום שני על רקע מכירות קמעונאיות חזקות. אבל שימו לב שקשה מאוד להרוויח כסף מהימורים על גיאופוליטיקה. עבור משקיעים, אירועי סוף השבוע שימושיים יותר כמדד להערכה האם יש יותר מדי ספקולציות במניות.

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון