גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

כעשרה בתי השקעות וחברות ביטוח מנהלים כיום קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה בהם מנוהלים כחצי מנכסיו הכספיים של הציבור, וזאת תוך תחרות חריפה ביניהם על תשואות ועל כספו של הציבור. לכל אחד מהגופים יש ועדת השקעות המתכנסת כעניין שבשגרה פעם בשבועיים, ואמורה לקבל החלטות השקעה - לא ברמת המיקרו של נייר הערך הספציפי, אלא ברמת הקצאת הנכסים בין אפיקי ההשקעה השונים.

הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית
בדיקת רשות שוק ההון והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ודוד פורר אסור לאחים אמיר?

שלושה גורמים עיקריים משפיעים על התשואות שתשיג קופת גמל לעמיתיה:

הקצאת נכסים (Asset Allocation) - כלומר, האופן שבו יחולקו נכסי הקופה בין מניות לבין איגרות חוב, בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות, בין השקעות בישראל לעומת חו"ל, ועוד. זהו עיקר עיסוקה של ועדת ההשקעות, ובהקשר של קופות גמל, נדרש כל גוף לקבוע כבר בראשית השנה את גבולות הגזרה, להקצות שיעורים מוגדרים לכל אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים, ולהודיע על כך לעמיתי הקופה. כך שמרווח התמרון הנוכחי של ועדות ההשקעה הוא מצומצם יחסית, ואם היא מחליטה על שינוי המצריך פריצה של הגבולות, זה מחייב הודעה לעמיתים.

בחירת המניות ואיגרות החוב הספציפיות - גורם המיקרו הזה אינו בתחום עיסוקה של ועדת ההשקעות כי אם בתחום אחריותו של צוות ההשקעות והאנליסטים.

עיתוי הפעילות (Timing) - נוטה להיות גורם מכשיל ופוגע בתשואה, מאחר שקשה מאוד לתזמן את קניית המניות הספציפיות או מכירתן.

נתאר סיטואציה של ועדת השקעות שמתכנסת בימים אלה ואת התלבטויותיה. ההחלטות שיתוארו היפותטיות, אך מייצגות את פעילותה של הוועדה בגוף מוסדי.

בפני הוועדה עומדות העובדות הבאות:
שוקי המניות המרכזיים בעולם שירדו בחוזקה ב-2022 ובהמשך שבו ועלו בעוצמה ב-2023, המשיכו במגמה זו גם ברבעון הראשון של 2024, כאשר מניות הטכנולוגיה בארה"ב הציגו תשואה עודפת ניכרת לעומת מניות הערך. שוק המניות הישראלי פיגר באופן משמעותי מאוד אחריהם בשנת 2023 בצל הרפורמה המשפטית ובהמשך המלחמה בעזה, אולם עשה תשואה דומה לשוקי המניות המפותחים בעולם ברבעון הראשון השנה.

שוק איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב ידע תנודתיות גבוהה ב-2023 ובתחילת 2024 עקב אי ודאות גדולה סביב מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב/אינפלציה. התשואות לפדיון באיגרות לטווח קצר גבוהות מהתשואות לפדיון בארוכות הטווח, מה שלרוב מרמז על מיתון בדרך.

שוק איגרות החוב הקונצרניות בדירוגים גבוהים בארה"ב מספק תשואה לפדיון שגבוהה מהתשואה של הממשלתיות ב-1% עד 1.5%, ובישראל תוספת של כ-0.8%-1%.

בהיבט המט"ח, שער השקל מול הדולר עומד כיום ברמה של כ-3.76 שקלים לדולר, אחרי שבשבועות הראשונים של המלחמה בעזה הגיע כבר ל-4.08 שקלים, ובהמשך ירד לשפל של כ-3.60 שקלים לדולר.

שיעור האינפלציה בארה"ב עומד על כ-3% (תלוי איזה מדד מחירים) ובישראל על 2.7%. שיעור ריבית הפד הוא כ-5.4% ובישראל כ-4.5%.

ועדת ההשקעות דנה בהרכבה הרצוי בעת הזו של קרן ההשתלמות במסלול הכללי, שהוא מעין מסלול גמיש בעל מרחב תמרון גדול יותר ממסלול שמתמחה באפיק מסוים.

מצב המוצא לדיון הוא ההרכב הנוכחי של הקרן שנראה כך: שיעור המניות הכולל עומד על כ-45%, כאשר המניות בישראל מהוות כ-12% והמניות בחו"ל כ-33%; שיעור איגרות החוב הממשלתיות עומד על כ-20%, רובן המכריע בישראל, עם משך חיים ממוצע (מח"מ) של כ-5 שנים; שיעור איגרות החוב הקונצרניות גם כן כ-20%, רובן המכריע בישראל במח"מ של כ-4 שנים; שיעור הנכסים הלא סחירים עומד על כ-15%. החשיפה לתנודות מט"ח בקרן היא ברמה של כ-18%.

דיון 1: מניות

על מה הדיון: הוועדה מתלבטת בשאלה האם לנוכח הגאות בשוקי המניות לא הגיעה העת להגדיל את השיעור מ-45% ל-50%; ואם כן, היכן - בעולם, או גם בישראל, האם בענף הטכנולוגיה או דווקא במניות ערך?

מה אמרו המשתתפים: התומכים בהגדלת רכיב המניות הצביעו על הגאות הגדולה בשוקי המניות של ארה"ב, אירופה ויפן, הדוחות הכספיים הטובים שפרסמו החברות, האיתנות והדינמיות של הכלכלה האמריקאית, והמליצו לפיכך על הגדלה רק בעולם. זאת כיוון שבשוק המניות בישראל יש אי ודאות גדולה נוכח המלחמה בעזה וסכנת ההתרחבות לזירות בצפון ואולי גם מול איראן. כמו כן הם הצביעו על כך שהמתחרים "יושבים" זה מכבר על 50% מניות והמשך ההחזקה בשיעור של 45% מסכן את הקרן בפיגור מתמשך בתשואות מול מתחריה.

אך היו גם לא מעט מתנגדים להגדלה המוצעת. ראשית, בשל רמת התמחור הגבוהה של המניות בעיקר בארה"ב, עקב ה"הייפ" במניות ה-AI ובראשן אנבידיה. כמו כן הוזכרו האופוריה המסוכנת בשווקים, שיעור האינפלציה שאינו יורד די הצורך ומקשה על הפחתות ריבית בארה"ב, וכן האי ודאות המאפיינת את שנת הבחירות בארה"ב וזהות הנשיא העתידי. ואם לא די בכך - ישנם המשבר בסין סביב הנדל"ן והאשראי וסכנת הפלישה שלה לטייוואן, ומלחמת רוסיה-אוקראינה.

ההחלטה: להקטין את שיעור המניות מ-45% ל-43%, תוך שקילת סיכון וסיכוי למול המתחרים ששיעור המניות שלהם הידוע בשלב זה הוא 50%.

דיון 2: איגרות חוב

על מה הדיון: הדיון התמקד בעדיפויות ההקצאה בין אג"ח ממשלתיות לבין קונצרניות, שכיום מקבלות 20% כל אחת.

ההצעה שעל הפרק היא להגדיל את רכיב האיגרות הקונצרניות מ-20% ל-24%, על חשבון הממשלתיות שירדו מ-20% ל-16%.

מה אמרו המשתתפים: איגרות החוב הקונצרניות מספקות תשואה גבוהה יותר מאלו הממשלתיות והן נהנות מביקוש קבוע של הגופים המוסדיים שאפילו גדל לאחרונה בעקבות רפורמת האג"ח המיועדות שפינתה הרבה כסף להשקעה. זאת, אל מול היצע מוגבל של איגרות החוב הקונצרניות.

הצעה זו נתקלה בתגובה שלילית מצד אלה שהצביעו על כך שתוספת התשואה שהקונצרניות מספקות נמוכה מדי ולא משקפת את הסיכון של אי עמידה מלאה בפירעונות מצד חלק מהן, או מפצה עליו.

ההחלטה: להותיר את שיעור האג"ח הקונצרניות בעינו.

דיון 3: חשיפה למט"ח

על מה הדיון: האם להגדיל את שיעור החשיפה המט"חית של הקרן משיעור של 18% כיום.

מה אמרו המשתתפים: במשך שנים החשיפה הממוצעת של קרנות ההשתלמות למט"ח עמדה על כ-15% בלבד. מנהלי הקרנות אמנם השקיעו בחו"ל - במניות, באג"ח ובקרנות השקעה שיעור של כ-50%, אבל הן גידרו את הסיכון המטבעי והפכו את הדולר לשקל באמצעות תשלום פרמיה שנתית, וכל זאת כדי שלא להיות תלוי יתר על המידה במה יעשה השקל מול הדולר. במשך שנים השקל התחזק מול הדולר והתוצאה הייתה שהרווח שהושג בדולרים על השקעה במניות בחו"ל קוזז בחלקו בשיעור הפיחות של הדולר מול השקל. לכן, היה כדאי "לגייר" את הדולר גם אם זה כרוך בתשלום פרמיה עבור הגידור/גיור, שכן התשואה של הקרן נמדדת בשקלים עבור משקיעים ישראלים.

אלא שהמלחמה הנוכחית בישראל ומה שקדם לה שינו את זווית ההסתכלות הזו ושיעור החשיפה הממוצע של הגופים המוסדיים למט"ח זינק מ-15% ל-25%, גם בגלל הסיכון המקומי של פיחות וגם כסוג של הגנה מפני ירידות בוול סטריט - שכן ירידות חדות שם מחייבות את מנהלי הקרנות לרכוש דולרים בסכומים גדולים, בעיקר כהשלמת ביטחונות לחוזים שהם כתבו, וזה אומר פיחות.

ההחלטה: להגדיל את החשיפה המט"חית לשיעור הממוצע המקובל של 25%, בשני שלבים.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בכ-13% במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; זו ההוראה האחרונה שבאפט נתן לפני שפרש

הדאקס והפוטסי מוסיף לערכם כ-0.4% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; ארית יורדת בעקבות חקירת רשות ני"ע

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.5%, ת"א 90 מטפס בכ-0.2% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו