גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי
ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

"ספר יעדי הממשלה לשנת 2024" פורסם השבוע, וכלל 712 עמודים מרשימים של יעדים לכל אחד ממשרדי הממשלה וליחידות הסמך לשנים הקרובות. אבל לא בטוח עד כמה בשורת השקיפות והביצוע מרשימה. יעדים שלא הגיעו בהם להישגים ב־2023 טואטאו מתחת לשטיח, או שהציפיות צומצמו מאוד. במקרים אחרים, לא ניתנו יעדים מספריים כלל, כך שיהיה קשה לבחון בדיעבד האם הממשלה הצליחה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה.

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים
יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

משרד ראש הממשלה מבטיח שיתפרסם מעקב אחרי העמידה ביעדים - אך רק בחודש מאי, יותר מחמש שנים לאחר שפורסם המעקב האחרון. המסמך כולל למשל יעדים לא ממש ריאליים, כמו רכבת מקריית שמונה ועד אילת, ויעדים אחרים שחלקם ברורים מאליהם - ואחרים דמיוניים לגמרי.

היעד המרכזי נעלם

כך למשל, ביעדי משרד האוצר ל־2023 שאפו להביא לשיעור יישום משמעותי בהוראות "החוק לקידום תשתיות לאומיות" שנתן עדיפות ומסלול מהיר לבניית תשתיות מסוימות. על פי היעד, החוק אמור היה להיות מיושם ב־50% ב־2023 ו־75% בשנת 2024. והשנה? היעד לא מופיע כלל. הוא נעלם מעמוד "היעדים המרכזיים".

כך גם משרדי ממשלה שהתחברו למערכת ניהול הגבייה של המשרדים, שם הוצב יעד של ארבעה משרדים ב־2023 ושישה ב־2024, ונעלם לחלוטין בספר לשנת 2024. כמה משרדים התחברו בפועל? האם הממשלה הצליחה או נכשלה? לא נדע, ולא ברור כמה משרדים צפויים להתחבר למערכת השנה.

במשרד החקלאות, ב־2023 הציבו יעד להנגשת תהליכים רגולטוריים באופן מקוון. אך ב־2024 היעד נעלם כליל, ואי אפשר לדעת האם היעדים שהוצבו בזמנו ל־2024 ואף ל־2025 עודם בתוקף.

במקביל, יעדים שנשארו עברו ריסון ניכר, כנראה בהתאם לתוצאות בעייתיות בשטח. כך למשל, ב־2023 משרד האנרגיה הציב יעד של חיבור צרכנים חדשים לגז טבעי, בין השאר כדי לייעל את התעשייה הישראלית. היעד ב־2023 עמד על 25 לקוחות חדשים, אך בדוח העדכני נכתב כי 12 לקוחות חדשים בלבד חוברו בשנה שעברה, עם יעד של 15 מתחברים במהלך 2024.

גם במשרד התחבורה הציבו ב־2023 יעד ל־900 אלף נוסעים בתחבורה הציבורית ב-2024. בדוח העדכני נקבע יעד זהה - אך רק ל-2025. מדד האמינות של האוטובוסים, שעמד על 64% ב־2023 ותוכנן לעלות ל־69% ב־2024, רוסן חזרה ל־64%. זאת, כנראה, בשל אי-עמידה ביעדים שהמשרד הציב לעצמו. במדדים אחרים יש "משחק במספרים" - ב־2023 היעד להרוגים בתאונות דרכים נמדד למיליארד ק"מ נסועה, אך ב־2024 הוא נמדד על פי גודל האוכלוסייה. שינוי מתודולוגי זה מחשיד למדי, ועלול להעיד על התחמקות מהודאה באי-עמידה ביעדים. זאת ועוד, היעד למספר מוקדי הסיכון שטופלו רוסן מ־20 ל־14.

לעיתים, משרדי ממשלה מסוימים אינם מציבים יעדים כלל. משרד הכלכלה הציב ב־2023 יעדים מספריים חשובים בתחום פערי המחירים, מעבר ל"עצימות דיגיטלית" ושיפור פריון העבודה. ב־2024 כל היעדים המספריים נעלמו, ונשאר רק דיווח על החלטות המשרד, כמו העברת הצעות חוק ועסקים שקיבלו שירות. כיצד יוכל הציבור לדעת האם עמדו ביעדים שהוצבו רק בשנה שעברה? ומה בעצם שווה "מסמך יעדים" שלא מופיעים בו יעדים ניתנים לבחינה?

המשרד שמוריד ציפיות

גם משרד ראש הממשלה עצמו, שאחראי על פרסום היעדים, לא חף מכשלים כאלה בעצמו: ב־2023 הוא הבטיח 78% ביצוע של החלטות הממשלה, ו־80% ב־2024. בדוח החדש הוא מוריד ציפיות: 74% בלבד עמידה ביעדים ב־2023 ו־76% ב־2024. נראה שמדד העמידה ביעדים של משרד ראש הממשלה לא עומד ביעדים.

אך ישנם גם גופי ממשלה שעומדים ביעדים. למשל, מנהל התכנון עמד ביעדים שהציב לעצמו, לעיתים אף יותר מהצפוי. קודם כל, כל היעדים של מנהל התכנון ב־2023 הופיעו גם ב־2024. נוסף על כך, המנהל הבטיח ב־2023 שיאושרו 125 אלף דירות בהתאם להחלטת הממשלה, וב־2024 המספר עודכן כלפי מעלה ל־168,370. גם יעדי ההתחדשות העירונית, שהיו צנועים יחסית ב־2023 ועמדו על 31,250, עודכנו כלפי מעלה ל־79,866. ב־2024, אומרים במנהל התכנון, יתכנסו בחזרה ליעד הצנוע יותר. אך נראה שהמנהל מציב יעדים ריאליים שהוא יכול לעמוד בהם ואף לעקוף אותם. עם זאת, לא ברור עד כמה קיים קשר בין התכנון התיאורטי להבשלת התוכניות בבנייה בשטח, שהוא המבחן הרלוונטי לציבור.

עוד כתבות

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?