גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המתיחות המתגברת בין איראן לישראל הביאה את מדד הפחד הישראלי לשיא של כמעט 5 חודשים עם כ-26 נקודות בשבוע שעבר. למעשה, מתחילת החודש, אז דווח על חיסול הבכיר במשמרות המהפכה והחל החשש מפני אותה מתקפת כתב"מים, ועד התגובה שמיוחסת לישראל בסוף השבוע - מדד הפחד המקומי, VTA 35, זינק ב-46%. אמנם בימים האחרונים, אחרי ההצלחה ההגנתית של ישראל ומתקפת הנגד שלה, המדד התמתן ועומד כעת על 19.3 נקודות וזינוק של כ-20% מתחילת השנה, אך נראה שכל דיווח על תגובת נגד מתקרבת מצד ירושלים מקפיץ את המדד במהלך יום המסחר.

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה
הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

לא רק בישראל מדד הפחד סוער. גם ה-VIX האמריקאי עלה בתחילת השבוע לרמות שיא, גם כן של כחמישה חודשים ואפילו הסיבה דומה - האיום האיראני והחשש ממלחמה אזורית. מתחילת החודש המדד זינק ביותר מ-37%, אם כי גם הוא, בדומה למדד המקומי, התמתן בימים האחרונים.

החיבור בין המילים "מדד" ו"פחד" יכול להישמע מעט מוזר, איך אפשר למדוד ברמה המספרית והיומית את מפלס החרדה בשווקים? איך בכלל עובד מדד הפחד? איזה כסף מניע אותו? והאם יש דרך שבה משקיעים יכולים להרוויח מהם כסף? גלובס עושה סדר במדד הכי תנודתי בבורסת תל אביב.

איך זה עובד?

המדד עצמו אינו מודד ערכים כלכליים ועליות או ירידות בו לא משקפות השקעה של כסף ישירות בו. למעשה, מדובר בנגזרת של תנודות חדות בשוק. נהוג להתייחס לזינוק במדד בעיקר בעיתות של משברים ונפילות בבורסות, אך גם עליות חדות יכולות להקפיץ אותו.

כדי להבין כיצד עובד מדד הפחד, צריך ללכת אל שוק הנגזרים. לכל בורסה גדולה יש תת-ענף שבו נסחרים נגזרים, המכונים גם אופציות. מדובר במכשירים שמציעים למשקיע להקנות לתיק שלו הגנות או אפילו הצמדות למדד מניות מסוים, "להמר" שהבורסה תרד או תעלה ולהרוויח (או להפסיד) במינוף.

האופציות הללו החלו להוות כר פורה למחקר כלכלי שניסה לפתח מודלים שונים לתמחורן. חישובים שונים עלו על השולחן, פרופסורים למינהם ניסו להציע מודלים שונים, שניים מהם (בלאק ושולס) אף זכו בפרס נובל על המודל שפיתחו. בהמשך היה זה פרופ' בוב וויילי מאוניברסיטת דיוק שהמשיך את דרכם ופיתח את מדד הפחד (ה-VIX) בראשית שנות ה-90. המדד שפיתח עוקב אחרי התנודות (סטיות התקן) במחירי האופציות, ככל שהן מתגברות, כך המדד מזנק.

למעשה, מדד הפחד מהווה נגזרת על נגזרת. ככל שיש תנודה חזקה יותר במדד המניות הרלוונטי, האופציות שעוקבות אחריו - מזנקות בחדות רבה יותר, ומדד הפחד מזנק מעוצמת הטלטלה של האופציות. במצב כזה גם עליה חדה וגם ירידה חדה במדד המניות יכולה להקפיץ את מדד הפחד. אלא שבדרך כלל בבורסה, התנודות החדות מגיעות בימים של ירידות שערים. ולכן הם מאפיינים יותר את הזינוקים באותו מדד.

פרדוקס הפחד

מדד הפחד בדרך כלל מתכנס אל אזור 20 הנקודות, וכאשר הוא מתחת לרף הסימבולי הזה, השוק נחשב לרגוע יחסית ומעל לרף הזה מפלס החרדה של המשקיעים נחשב גבוה. בעתות של מצוקה ופחד הוא מזנק, בדרך כלל לכיוון 30 נקודות - הרמות אותן הוא הציג במהלך המלחמה. עם זאת, היו מקרים שבהם המדד עקף את בחדות את הרף הזה: עם פרוץ המפולת בשווקים ב-2008 ומשבר הסאב-פריים, ה-VIX כמעט נגע ב-60 נקודות וערב משבר הקורונה, בפברואר 2020 הוא הגיע ל-53 נקודות.

בדרך כלל מדד הפחד עולה בחדות כשהשוק חושש מפני אירוע מסוים, אבל דווקא כשאותו אירוע קורה - המדד מתמתן. כך קרה השבוע, ערב התקיפה האיראנית המדד זינק, ואחריו דווקא ירד. וכך קרה גם בטבילת האש הראשונה של המדד, הקורונה. בישראל, מדד הפחד יצא לדרך ביולי 2019. חצי שנה לאחר מכן, בפברואר 2020 רשם המדד את החודש עם העלייה החדה בתולדותיו. בחודש שהסתיים ב-12 במרץ 2020, זינק המדד ב-536% לרמה הגבוהה ביותר שרשם עד אז - 86.86 נקודות. היה זה יומיים לפני שהוטל הסגר הראשון בתקופת הקורונה בישראל. אבל דווקא בחודש של הסגר עצמו - המדד נחתך בחצי.

איך משקיעים במדד?

הרגולטור בארץ טרם אישר לחברות קרנות הסל לייצר מוצרי השקעה שעוקבים אחריו. גורמים בענף המקומי סיפרו כי עד היום לא ניתנו אישורים להנפקה של תעודות כאלה. אבל בוול סטריט יש מספר תעודות סל שעוקבות אחרי האח הגדול והוותיק: ה-VIX.

מדד הפחד האמריקאי לא מתאים לבעלי לב חלש. תעודות בשם VXX עוקבות אחריו לטווח הקצר, ו-VIXM או VXZ הן לטווח בינוני. עם זאת, לאחרונה הן לא בדיוק להיט: מי שהחזיק בשתי התעודות האחרונות בשנה החולפת הפסיד מעל ל-30% מכספו. ומי שהחזיק ב-VXX לטווח קצר בשנה החולפת איבד 60% מכספו.

"מכיוון שמדד ה-VIX הוא מדד שהערך שלו נובע מסטיות התקן על האופציות של מדד S&P 500, ותעודות הסל שעוקבות אחרי אותו מדד, עושות זאת בעצמן באמצעות חוזים עתידיים, נוצר מצב שתעודות הסל האלה הן בעצם נגזר על נגזר", מזהיר ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל באגף הייעוץ של בנק לאומי. בשורה התחתונה הוא מסביר שהתוצאה היא ש"הכל מאוד ממונף וספקולטיבי. לכן לא מומלץ למשקיע הקמעונאי הממוצע להיחשף לתעודות האלה".

משקיע יכול להחליט שסטיית התקן הנוכחית שגלומה במדד s&p 500 היא "נמוכה מדי", אבל אורגד מתריע שמדובר בחישובים מורכבים. "היכולת של אותו משקיע את סטיית התקן ה'נכונה' לשוק היא נמוכה מדי. שחקנים יותר מתוחכמים או קרנות גידור למשל, כן יכולים לעשות שימוש. אבל הם ממילא יעשו זאת דרך חוזים עתידיים, וכנראה שלא דרך תעודות סל שעוקבות ספציפית אחרי מדד ה-VIX".

אורגד מוסיף שיש בתעודות הסל האלה בעיה מובנית. כדי לייצר אותן צריך לקנות מדי תקופה חוזים עתידיים חדשים ולמכור חוזים עתידיים שעומדים לפקוע. "זה יוצר מצב שמכונה: קונטנגו (contango). קונים חוזים עתידיים יקרים ומוכרים חוזים זולים שעומדים לפקוע. זה מייצר שחיקה עקבית של התשואה של התעודות שעוקבות אחרי מדד ה-VIX".

ועדיין, יכול להיות היגיון להשקעה גם במדד הפחד. החזקה של אלמנט בתיק לזמנים שבהם הפחד מתפרץ. ישנן תקופות מאוד ארוכות שהמדד המדובר הזה יורד לתחתית, כששום דבר "מעניין" לא קורה בשווקים. כשהפחד מתפרץ המדד נוסק, ומי שהשקיע בימי רגיעה יכול לגרוף רווחים על השקעתו אם ידע לממש בזמן.

עוד כתבות

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

השיחות בז'נווה נמשכות, גורמים איראניים: דרישות וושינגטון קיצוניות

סבב השיחות השלישי בין איראן לארה"ב יצא לדרך ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר