השבוע הגיעה לסיומה העונה השלישית של "בלואי" בפרק ארוך במיוחד (28 דקות), ולאור חרושת שמועות שייתכן שמדובר בסוף הסדרה, ההפקה הודיעה שאחרי "הפסקה ארוכה" בהחלט מתוכננים עוד פרקים. יש להחלטה להמשיך מיליארדי סיבות טובות: בלואי סיימה את 2023 עם כמעט 44 מיליארד דקות צפייה בדיסני+ על פי נתוני נילסן - במקום השני של כל התוכניות וכל שירותי הסטרימינג אחרי Suits בת 9 העונות, שהייתה זמינה לקהל גם ב-Peacock וגם בנטפליקס.
● הבינה המלאכותית חותכת עלויות ומעלימה את הפגמים של השחקנים על המסך הגדול
● על נוסטלגיה ו"רטרומאניה": החיפוש אחר ביטחון ונחמה בימים מעורערים
אבל ילדים הרי יצפו כמעט בכל דבר במשך שעות, אז איך דווקא בלואי השיגה מספרים פנומנליים כאלה? עבור מי שלא מכיר, להלן תקציר: מדובר בסדרה מצוירת באנימציה דו-ממדית, המספרת על משפחתה הבורגנית של כלבת בקר אוסטרלית בשם בלואי, אחותה הקטנה בינגו, אמה צ'ילי ואביה בנדיט (שרבים יודו שהוא הכוכב האמיתי של הסדרה). בפרקיה הקצרצרים (9 דקות) הסדרה מתארת סיטואציות משפחתיות יומיומיות בדרך משעשעת, עתירת ניואנסים ולרוב גם מרגשת, ותוך כדי חוקרת תמות אנושיות כמו יצירתיות, פתרון בעיות, מערכות יחסים, וחשיבות ה"משחק" בחיי היומיום של משפחה. הסיטואציות המתוארות בסדרה כל כך אוניברסליות ואותנטיות, והטיפול בהן כה רגיש ומדויק, עד שרבים סבורים שבלואי היא בכלל "סדרה למבוגרים שגם ילדים יכולים לצפות בה".
ההצלחה של בלואי לא מסתכמת באהדת הקהל והיא זוכה לביקורות משבחות מקיר לקיר: הניו יורק טיימס הכתיר את הפרק Sleepytime מהעונה השנייה כ"אחד מהפרקים הכי טובים בטלוויזיה ב-2020", הרולינג סטון שיבץ אותה ברשימת 100 הסיטקומים הגדולים של כל הזמנים, ובגרדיאן הכריזו שהיא "ככל הנראה סדרת הטלוויזיה הטובה בעולם". הסדרה זכתה במגוון פרסים, כולל פרס האמי הבינלאומי לסדרות ילדים. ההצלחה הגורפת הזו שווה כמובן הרבה מאוד כסף במכירות של פיג'מות, בובות, פוסטרים, ספרים, מוצרי מזון ממותגים ומה לא. ההערכות הן שמכירות המרצ'נדייז של בלואי עוברות את ה-2 מיליארד דולר כרגע.
נסקה בלי קידום מהותי
ומי אוסף את כל הכסף הזה? הרעיון לבלואי צץ במוחו של יוצר הסדרה ג'ו בראם אחרי ששיחק עם שתי בנותיו. הוא הציע את הרעיון לסטודיו לודו, חברת הפקות עצמאית, קטנה ואיכותית מבריסביין אוסטרליה. הוא הגיע עם קליפ בסיסי של דקה אחת שכבש את ליבם, ולודו הסכימה לממן פיילוט ב-13 אלף דולר אוסטרלי. כדי להשיג את המימון הדרוש להפקת הסדרה כולה, אך גם לשמור על עצמאות יצירתית, היא סגרה עסקת מימון עם שתי רשתות ציבוריות, ABC האוסטרלית ו-BBC הבריטית, שהעמידו את החלק הגדול מ-6 מיליוני הדולרים שנדרשו כדי להפיק את העונה הראשונה שעלתה לשידור באוסטרליה ב-2018. ההסכם הבטיח ל-BBC זכויות הפצה בינלאומיות (למעט אוסטרליה) וזכויות מרצ'נדייז, ולצד זאת הבטיח ללודו עצמאות יצירתית ואפשר לבראם להשאיר את ההפקה באוסטרליה ולגייס שחקני קול עם מבטא אוסטרלי מודגש, שהיה חשוב לו מאוד.
העסקה הייתה קריטית לסדרה לא רק כלכלית, אלא הזניקה את בלואי ממעמד של תוכנית מקומית לעולמית באמצעות גוף משדר בעל תדמית "איכותית". ב-2019 תאגידי הבידור הגדולים כבר קרקרו סביבה. עסקה עם ניקלודיאון (של פאראמונט גלובל) נפלה כי היא רצתה לשנות את שם הסדרה, אחרים רצו להחליף את המבטא האוסטרלי וזה היה קו אדום של לודו ובראם. זה השאיר לדיסני פתח, בעיקר כי אחת המנהלות הבכירות שם, ג'יין גולד, ממוצא אוסטרלי והיא טענה והוכיחה (באמצעות קבוצות מיקוד) שהמבטא לא יפריע לילדים אמריקאים. היא חתמה על הסכם עם BBC והסדרה עלתה לשידור בדיסני+ בדיוק שנה לאחר מכן, ביוני 2020.
דיסני לא התייחסה לסדרה ברצינות, והייתה עסוקה בקידום "המנדלוריאן" של מלחמת הכוכבים או "לוקי" של מארוול, ובלואי לא קיבלה שום דחיפה שיווקית משמעותית מצידה. לאט לאט, בלואי עקפה את כל מותגי העל האלה, והפכה לתוכנית החשובה ביותר של דיסני+. חלקה של בלואי בהר ההכנסות קטן, אך הפרקים שלה היו אחראיים ל-29% מסך הצפייה הכולל בדיסני+ בסדרות (ללא סרטים) ברבעון האחרון של 2023, ובבריטניה, BBC STUDIOS הודיעה בסוף 2023 שלראשונה בתולדותיה היא חצתה את רף ה-2.5 מיליארד פאונד בהכנסות, בעיקר הודות לבלואי.
צנזורה ו"העלמת" פרקים
לא הכל ורוד בין דיסני ללודו בכל הקשור לחופש יצירתי. אם ל-ABC ול-BBC לא הייתה בעיה עם אופי ההומור והגישה הכללית של יוצרי הסדרה לעולם, בדיסני הרגישה חלק מהדברים הפכו להיות עניין לא קטן. סצנות של סוס עושה צרכים על הרצפה צונזרו כך ש"הפסולת" לא תראה על המסך; מאחד הפרקים הוסרה והוחזרה המילה "חלציים" (Groins) בטענה שהיא לא מוכרת לילדים בארה"ב; ומפרק אחר נמחקה סצנה בה בנדיט, האבא, יורד מהמשקל בחדר האמבטיה ומקטר על כך שהוסיף כמה ק"ג. הרשת געשה והאשימה את הסדרה בשמנופוביה ובעידוד הפרעות בדימוי גוף אצל ילדים והורים. כעבור שבועיים, הודיעה דיסני שהסצנה התמימה לחלוטין הוסרה מהפרק.
נציגי ה-Woke בתקשורת לא שתקו מול בלואי. ב-2021, עיתונאית אוסטרלית בשם בוורלי וואנג כתבה מאמר עבור רשת השידור האוסטרלית ABC שמשבח לא מעט את בלואי על עדינותה ועל שמחת החיים שלה, אך גם מבקר אותה בדרך מעוררת השתאות כשנזכרים שמדובר בסדרה על כלבים בכל מיני צבעים: "האם בלואי יכולה להיות יותר ייצוגית? איפה הכלבים המוגבלים, קווירים, עניים, מגוונים מגדרית, כלבים צבעוניים ומשפחות כלבים חד-הוריות? אם הן מסתובבות שם ברקע, הביאו אותן לחזית". לזכות דיסני אפשר לומר שרוב הסצנות שצונזרו הוחזרו, אבל הצד השמרני השפיע על החלטותיה. כך למשל פרק שלם ומשעשע למדי מהעונה השנייה, בו בנדיט משחק עם בינגו ובלואי משחק תמים שכולל "שחזור" לידת תינוק לא עלה לפלטפורמה מעולם.
למרות ביקורות באוסטרליה על כך שהרשת (ABC) והקרנות הציבוריות שמימנו את בלואי לא זוכות לנתח מההכנסות, העובדה שהסדרה מומנה בכסף ציבורי אפשרה לבראם ולסטודיו לשרוד את כל הביקורות והצנזורים שרוב התאגידים היו נכנעים להם. כשהוא נשאל על הפרק שדיסני צנזרה הוא משך בכתפיו וענה בפשטות "אני אוהב אותו. זה פרק משעשע".
את דיסני מעסיקה העובדה שבעסקת המקור הייתה לה הזדמנות לרכוש רישיון להשתמש בבלואי בפארקים שלה אך היא לא עשתה זאת, וכעת ילדים זוכים לפגוש בדיסנילנד את דארת' ויידר אבל לא את בלואי ובינגו, וזו מתחילה להיות בעיה עבורם. "בלואי הוא חלק חשוב מהעסק שלנו", אומרים בדיסני, והשמועות הן שהמנכ"ל בוב איגר כבר בוחן אפשרות לרכוש את הזכויות על הסדרה והמותג במלואן. בלודו אומרים ש"בלואי לא למכירה" - אמירה שתשתנה בוודאי כשהצ'ק הנכון ירשם. מבלי לספיילר, אפשר להגיד רק שסיום העונה השלישית, שמסביר למה דברים קורים בדיוק איך שהם צריכים לקרות, משאיר את כל האופציות פתוחות להמשך, שוודאי יגיע.
