גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך התמלאו שורות הצבא ברחפנים וברובוטים מתוצרת חברות ישראליות קטנות

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי
פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

הזירה הביטחונית והצבאית מעולם לא הייתה נוחה עבור חברות סטארט־אפ צעירות, כאלה שהוקמו לפני מספר שנים בגראז' ומפתחות מוצר מאפס בתקציב זעום. התעשייה הצבאית היא עודנה מקום שבו העסקאות נסגרות בין גנרלים לחברות ענק, בסכומי עתק ולרוב מתחת לרדאר. אבל המלחמה בעזה תפסה את צה"ל לא מוכן אל מול איומי הרחפנים והמנהרות של החמאס, ולשורות הצבא נכנסו בצוק העיתים חברות צעירות שהגיעו עם פתרונות שהשחקניות הגדולות - התעשייה האווירית, רפאל ואלביט - לא ידעו לספק.

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים
הכירו את יחידת הרפאים של צה"ל שרוצה לשנות את פני המלחמה

בחצי השנה האחרונה התמלאו שורות הצבא ברחפנים וברובוטים מתוצרת חברות ישראליות קטנות כמו אקסטנד (XTEND) ורובוטיכאן (Robotican) שמסיירים במהירות בתוך מבנים ממלוכדים, פירים ומנהרות, מצילים חיים כמי שמסתערים לפני הכוח - חיילים או כלבים - או לוקחים חלק במאמץ המלחמתי על ידי סיכול מחבלים.

אקסטנד, למשל, חברה בת כמאה עובדים מרמת החייל, רכשה את אהדתם של החיילים בשטח באמצעות רחפן שהפעלתו מזכירה משחק מחשב: הוא ניתן להטסה באמצעות ג'ויסטיק ומשקפי מציאות המשדרים לטייס את נקודת המבט שלו. קלות השימוש והיכולות האופרטיביות של הרחפן השיגו לאקסטנד - אחת מעשרת הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2024 - חוזה עם מערכת הביטחון המוערך בכ־10 מיליון דולר. כעת גם בצבא האמריקאי מהדקים את הקשר עם החברה.

מדבר של מימון

אקסטנד, רובוטיכאן, ואחרות דוגמת חברת הכוונות החכמות סמארטשוטר, חברת הרחפנים בעלי כושר נשיאת המשקל הכבד קולוגו (Colugo), רחפני המסוקים של סטדיקופטר או החברות עין שלישית ו־R2 שעוסקות בגילוי רחפנים וכטב"מים, לא היו מחזיקות זמן רב לולא התמיכה של מערכת הביטחון: כל החברות הללו זכו לתמיכה ממשלתית בצורה זו או אחרת הרבה לפני פרוץ המלחמה בעזה. באופן מסורתי, הכסף הגדול שמגייסות חברות ההייטק כמעט ואיננו זולג לסטארט-אפים הביטחוניים, ואלה נזקקים להסתמך על כסף ממשלתי אם ברצונן לשרוד את המדבר המימוני.

רובוט כלב של רובוטיכאן / צילום: שחר גולדברג

מפא"ת, ארגון פיתוח אמצעי הלחימה במשרד הביטחון, סייע לכמה מהחברות האלה באבטחת הזמנות מהצבא גם בשנים הקשות, ובנה שותפות עם מספר קרנות הון סיכון פרטיות להזרמת הון. בין הקרנות: Chartered, קבוצת השקעות יפנית הרשומה בסינגפור ונמצאת בבעלותו של אייל אגמוני; אלטשולר הישראלית ו־AWZ Ventures, קרן קנדית בבעלות אדוארד זונשיין וסטיבן הרפר, שמשקיעות בהון תמורת מניות.

במפא"ת מעדיפים להשקיע זמן ומרץ בחברות שיש להן פוטנציאל לשימוש כפול, כלומר גם שימושים אזרחיים מעבר לאלה הצבאיים. היא לא לבד במימון סטארט־אפים בתחום השימוש הכפול: גם לרשות החדשנות מסלול בשם "מימד", המוערך בכ־50 מיליון שקל בשנה - עשירית מתוך קרן התשתיות, שמוקדש לתמיכה בפרויקטים בחברות ביטחוניות.

הקרן השקיעה 3־5 מיליון שקל בתמורה לסכום דומה שהושקע מצד כל אחת מהחברות בתחומי התעופה, הרובוטיקה, או המחשוב הקוואנטי. בין החברות: יצרנית החיישנים הביוניים לינגה קום, חברות גילוי הרחפנים R2 ועין שלישית, ואינראיי שפיתחה חיישן המנטר את מצבם הרפואי של הטייסים בזמן הטיסה. מדובר אמנם בקרן קטנה מאוד, ודאי ביחס לצרכים, אך חברות שבוגרות אותו מדווחות כי הן מגייסות הון בהמשך הדרך גם מכלים אחרים ברשות החדשנות, כמו קרן ההזנק, תכנית המאגדים והקרן האירופית.

הדרישות הוגמשו

המימון הממשלתי לחברות צעירות בתחום הביטחוני עדיין מזערי ביחס לשאר ענפי הטכנולוגיה, כמו סייבר, תוכנה ארגונית או פינטק, שזוכים להשקעות של מאות מיליוני דולרים ממשקיעים פרטיים - או ביחס למתקיים בארה"ב, שם עומד התקציב של המקבילה האמריקאית של מפא"ת, דארפה, על 4.1 מיליארד דולר בשנה.

בארה"ב משקיעות קרנות ההון סיכון הגדולות מיליארדים בחברות ביטחון, בין המובילות בתחום: קרן אנדריסן הורוביץ, עם 165 השקעות בין 2016־2023. לאחריה, הקרן הממשלתית אינקיוטל עם 156 השקעות, וקרן NEA עם 154 השקעות. עם זאת, בישראל אין נכון לעתה קרנות המדברות בגלוי על השקעה בטכנולגיות הכוללות בין השאר ייצור נשק. קרנות רבות, בהן Team8 למשל, אף מתנגדות להשקיע בטכנולוגיות התקפיות. תעשיית הטכנולוגיה הצבאית מאופיינת בדרך כלל בבירוקרטיה כבדה, בכללי פיקוח ותקינה נוקשים ובקשרים עם בכירים במערכת הביטחון. במפא"ת ניסו להגמיש את תנאי הקבלה לתוכניות שלהם לאחר פרוץ המלחמה, ולאפשר, למשל, גם לאלה שאינם בעלי תואר ראשון להנות ממענקים, להקל מאוד בדרישות הפיננסיות ובכללי התקינה, אך המשקיעים הפרטיים עדיין גוררים רגליים. כמה מהם מתחילים להסתכל על חברות ישראליות בחודשים האחרונים ממש.

אבל השליטה של החברות הגדולות עדיין בעינה: "לצבא קשה לעבוד עם המון סטארט־אפים אז הוא עובד עם שתיים־שלוש ספקיות שירות. אלה גוזרות קופון על חשבון הסטארט־אפים וגם מאלצות אותם לחשוף חלק מהחדשנות שלהם בפניהם", אומר גורם ביטחוני שביקש להישאר בעילום שם. שוק התעשיות הביטחוניות התקשה עד כה למשוך משקיעים פרטיים רבים בשל היקף אקזיטים ומכפילים יחסית נמוכים בתעשייה. מאחורי העניין המחודש של קרנות ההון סיכון הפרטיות עומדות כמה תופעות: גל ההצטיידות בצבאות של מדינות כמו גרמניה, יפן ושבדיה; הבולטות שמקבלת הטכנולוגיה בחדשנות צבאית; וכמובן, העימות הבין־גושי ההולך ומתהווה בין ארה"ב ובנות בריתה לבין הציר הסמכותני הכולל את איראן, רוסיה וסין.

עמית פילובסקי, שותף מנהל בקרן Key1 שמשקיעה בחברות צמיחה מסביר כי אלה לא רק המשקיעים שהדירו רגליהם עד כה מטכנולוגיות צבאיות - היזמים עצמם התרחקו מהתחום, וכעת הוא רואה שינוי מהותי. "לכאורה, השקעה בחברות שכאלה דורשות הון רב באופן יחסי, מחזורי המכירות ללקוח מאוד ארוכים ולעיתים דורשים קשרים במערכת הביטחון, מספר הלקוחות הוא מצומצם והרגולציה הממשלתית היא גורם רב השפעה", הוא אומר. "מהצד השני, יותר תעשיות צבאיות וחלל עוברות הפרטה וגם הצבאות למדו לעבוד עם חברות צעירות באופן מהיר יותר. כשיזמים יצאו עד כה מיחידות כמו 81 או 8200, הם נטו להקים חברות סייבר או ציוד רפואי - אבל האמת היא שאין סיבה שישראל לא תהיה גם מעצמה של חברות טכנולוגיה צבאית".

עוד כתבות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"