גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר-הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan
במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

משרד המשפטים הפיץ היום (א') תזכיר חוק בשיתוף ובתמיכת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שמבקש לשנות באופן דרמטי את התובענות הייצוגיות בישראל. בין היתר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה לחמש בלבד, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר-הטרחה שמקבלים התובע ובא-כוחו, לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות גם לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק, לשים סוף לפארסת הקופונים שלא משרתים את הציבור, ולקבוע חובת פנייה מוקדמת במקרים מסוימים, למשל כאשר העסק הנתבע הוא עסק זעיר.

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?
אלפי תביעות נגד עסקים: הכירו את שיטת מצליח של עורכי הדין
העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר-הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות
לקראת מהפכה: החוק שיטלטל את התביעות הייצוגיות

התזכיר שהפיץ שר המשפטים יריב לוין גובש על-ידי האשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) בראשותה של עו"ד יערה למברגר, והובל על-ידי עו"ד ליאור ששון ועו"ד לירן חשין-ברוש, המרכזות את תחום התובענות ייצוגיות במחלקה. התזכיר הופץ כשנה לאחר שפורסמו המלצותיו של צוות בין-משרדי שבחן את הנושא לעומק במשך שלוש שנים, וברקע של סערה ציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, שסוקרה בהרחבה בגלובס.

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות ויסיט מבתי המשפט את כל מה שלא צריך להתברר בהם. "תובענות ייצוגיות הן כלי משפטי חשוב לציבור, שמהווה מנוף צרכני משמעותי לטובת אכיפת הוראות הדין, שהוא גם כלי התרעתי נגד חברות שלא לפגוע בזכויות מי שעומדים מולם", מסרה עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי). "יחד עם זאת, השימוש שנעשה בו בשנים האחרונות הביא בין היתר לפגיעה בעוסקים זעירים ולעומס מיותר בבתי המשפט, וזאת מבלי שהציבור בהכרח הרוויח מההליך. אני מאמינה שהתיקונים שהצענו ינתבו את השימוש בתובענות ייצוגיות למקומות בעלי חשיבות חברתית".

התמריץ יצומצם

אחד השינויים הדרמטיים המוצעים, ואשר במידה רבה אומץ לאחרונה בפסיקת בית המשפט העליון, נוגע לגמול ושכר-טרחה, ובמילים אחרות - התמריץ להגשתן של תובענות ייצוגיות. אם התזכיר יתקבל בסופו של יום כחקיקה, לא יהיו יותר הסתלקויות מתוגמלות, ושיעור הגמול ושכר-הטרחה מן התובענה הייצוגית ייגזר מסכום הפיצוי שנפסק לקבוצה, בהתאם לשלב שבו הסתיים ההליך.

כדי להבין את המנגנון, ניקח למשל הליך שהסתיים ב-110 מיליון שקל של פיצוי לקבוצה, בפסק דין. שכר-הטרחה והגמול יחושבו באופן הבא: 5 מיליון השקלים הראשונים - 23% מהסכום, 5 המיליון הבאים - 18%, 20 המיליון הבאים - 13%, 30 המיליון הבאים - 10%, 40 המיליון הנותרים (עד 100 מיליון) - 8%, ומעל 100 מיליון שקל, כלומר בענייננו 10 הנותרים - 2%.

אם ההליך הסתיים בפשרה לאחר שהתובענה אושרה, יהיו הסכומים נמוכים יותר, והם יהיו נמוכים אף יותר אם ההסדר נחתם לפני אישורה של התובענה. בתי המשפט יוכלו לסטות מהשיעורים למעלה - אם מדובר בתביעה מיוחדת, או למטה, אם היצמדות לחוק יכולה לגרום לחוסר צדק.

עוד מוצע כי בית המשפט יהיה הגורם הבלעדי שיקבע את שכר-הטרחה, בשונה מן המצב היום שבו במרבית המקרים מתקבלת המלצת הצדדים ביחס לכך.

עידוד פניות מוקדמות
בכל הנוגע לפנייה המוקדמת, משרד המשפטים מציע שני מנגנונים - האחד חובה והשני וולנטורי, המבוסס על מערך של תמריצים. בתביעות נגישות, סימון מוצרים וספאם, מוצע לקבוע חובת פנייה מוקדמת, אשר אם תיענה בחיוב, ויבוצע בעקבותיה תיקון, יקבל התובע 1,200 שקל. מרביתן המוחצת של התביעות הללו, הסבירו במשרד, מסתיימות בהסתלקות מתוגמלת (מצבים שבהם התביעה נדחית תוך פסיקת סכום מסוים לתובע ובא-כוחו בשל תרומתם להסדרה עתידית) - סידור שהחקיקה החדשה מבקשת לשים לו סוף.

אם זה לא יסתיים בפנייה מוקדמת, ניתן יהיה להגיש תביעה בעילות האלה - אך אם מדובר בעסקים זעירים שהמחזור שלהם הוא עד 2 מיליון שקל או שהם מעסיקים חמישה עובדים, ניתן יהיה להגיש רק תביעה לצו עשה (תיקון של ההפרה), ולא לפיצוי.

כלפי עסקים גדולים לא תהיה חובת פנייה מוקדמת כלל, וכלפי רשויות תהיה חובה כזו רק במקרים של גבייה שנעשתה שלא כדין.

בעילות אחרות שאינן כלולות ברשימה המתוארת אך מתאימות גם כן להסדרה עתידית ולא לפיצוי, והסתיימו עד היום בהסתלקויות מתוגמלות, מוצע לתמרץ גם כן פנייה מוקדמת. במשרד מציעים כי במקרים שבהם מוגשת תביעה לפיצויים שמסתיימת ללא פיצוי, בית המשפט לא יהיה רשאי לפסוק גמול ושכר-טרחה כלל.

כן מוצע כי כלל הפניות המוקדמות ירוכזו במאגר פומבי דיגיטלי נגיש, אשר יצוין בו, בצד הפניות, גם המענה שניתן בעניינן. הצפי הוא שבניית מאגר כזה תארך מספר שנים.

כסף במקום קופונים

הצעה משמעותית נוספת שטמונה בהצעת החוק נוגעת לקופונים. בהרבה הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות שבהן כן מתבקש פיצוי מציעות הנתבעות קופונים או הטבות שלא מנוצלים כלל או באופן מיטיבי בידי הקבוצה שנפגעה, אך מנפחים עבור עורכי הדין את הסכום שממנו הם גוזרים את שכר-הטרחה, ואף מציירים את הנתבעות כמי שתרמו רבות לציבור, בעוד שפועל ההשתתפות שלהן קטנה בפועל מן המוצהר.

הצעת החוק מבקשת לקבוע ראשית כי אם ניתן לאתר את חברי הקבוצה, ברירת המחדל תהיה להשיב להם את הכסף. רק אם הנפגע מבקש לקבל במקומו את ה"קופון", הדבר יתאפשר. במקרים שבהם אי-אפשר לאתר את חברי הקבוצה הנפגעת, ברירת המחדל תהיה העברה של סכום הפיצוי לקרן למימון תובענות ייצוגיות. בכל מקרה, שכר-הטרחה ייגזר מהסכום שעובר לקרן, ולא מן הקופונים שמוצעים.

מעבר לכך, תיקון החוק מציע להטיל הוצאות משפט גם על עורכי הדין במקרים שבהם נראה שהתובענה הוגשה בחוסר תום-לב.

ההצעה מבקשת להוסיף אפשרות להגיש תובענות בגין פגיעה בפרטיות

נוסף על האמור, החקיקה מבקשת להכניס תיקונים בתחומים נוספים. כך למשל, במקרים ייחודיים של חוזים ארוכי-טווח בתחום הביטחון והפנסיה, משרד המשפטים מציע כי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מבטח שהעילה שלה היא הפרת חוזה ארוך-טווח, בית המשפט ישקול קיומו של אישור רגולטורי מפורש שנעשה בכתב, את עוצמת הפגיעה בגוף הפנסיוני, באינטרס של חברי הקבוצה הנפגעים, במשך הזמן שחלף מעת שנחתם החוזה, את הקושי בהבאת ראיות הנוגעות לעניין לאור חלוף הזמן וכן את שינויי החקיקה וכללי האסדרה מעת שנחתם החוזה.

מנגד, ההצעה מבקשת להוסיף אפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בגין פגיעה בפרטיות במקרים שבהם ההפרות של חוק הגנת הפרטיות הן מהותיות או נוגעות לתקנות מאגרי מידע. בכל הנוגע למאגרים, גופים ציבוריים מתומרצים לתקן את ההפרה בתוך 120 יום, שכן אז יהיו מוגנים מפני אישורה של תובענה ייצוגית כלפיהם.

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, מסר כי "תזכיר החוק מהווה נדבך משמעותי בתפיסה החברתית שאנו מובילים במשרד המשפטים, התזכיר נועד להבטיח שהתובענות הייצוגיות ישיגו את מטרתן ויביאו לצדק עבור כלל האזרחים. אני מודה למחלקת ייעוץ וחקיקה ולנציבות לאנשים עם מוגבלויות, שבזכות עבודה מקצועית ומאומצת מאומצת הגענו לאיזון הנכון בין מתן האפשרות לתביעות ייצוגיות לבין הימנעות מתביעות שאינן מוצדקות הפוגעות בעסקים קטנים".

דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, מסר: "הכלי המשפטי של תביעות ייצוגיות תרם רבות לקידום הנגישות במדינה עבור אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, ואין ספק שיתרום גם בעתיד. עם זאת, בהחלט יש מקום למנוע שימוש לרעה בכלי זה, במיוחד כאשר מדובר בתביעות פוגעניות, קנטרניות ושאינן צודקות כלפי עסקים קטנים וזעירים".

עוד כתבות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה