גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock
נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

הסחר העולמי - שלפחות 90% ממנו מתבצע דרך הים - עבר בחודשים האחרונים טלטלות רבות. כך לדוגמה, לפחות שבע מתוך עשר חברות הספנות הגדולות הפסיקו לשוט בים האדום, בו עובר 12% מהסחר העולמי בימי שגרה, בעקבות התקפות המורדים החות'ים מתימן. גם היקף הסחר דרך תעלת פנמה, נתיב שחוסך 57 ימי שיט בין האוקיאנוס השקט לבין האוקיאנוס האטלנטי, צנח מאז נובמבר ב־30%, בעקבות בצורת קשה וירידה במפלס המים באזור.

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן
איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

בשנים האחרונות, בעולם מבינים כי יש צורך בנתיבי סחר ימי חלופיים, ומפנים את תשומת ליבם לאזור הארקטי. היקף הסחר במסלול באזור זינק ב־755% בין השנים 2022־2014. אמנם מדי שנה עוברות כ־20 אלף ספינות בתעלת סואץ וכ־14 אלף בתעלת פנמה, לעומת כ־1,700 בחוג הארקטי, אך נוכח התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה והפשרת הקרחונים, ייתכן ששנת 2024 תהווה שיא לסחר דרך החוג הארקטי.

החוג הארקטי מתחמם בקצב מהיר הרבה יותר מיתר כדור הארץ: פי ארבעה לפי ההערכות האחרונות של החוקרים בתחום, והקרח באזור הולך ומצטמק. במרחב ישנם שלושה נתיבי שיט צפוניים: מסלול הים הצפוני (NSR), המעבר הצפון־מערבי (NWP) והמסלול הימי הטראנס־פולארי (TSR). לפי המכון הארקטי, המסלול ממזרח אסיה לאירופה דרך מסלול הים הצפוני לדוגמה, כולל 6,500 מיילים ימיים בלבד לעומת 12,500 מיילים ימיים שספינות נאלצות לעבור כיום, דרך תעלת סואץ בדרך מיפן לאירופה. המשמעות, במילים פשוטות, היא חיסכון אדיר בהוצאות וקיצור כשבועיים מזמן המסע.

בשנים האחרונות מדינות רבות נאבקות על השליטה באזור, כאשר רוסיה היא אחת החשובות שבהן, עם נמלים לאורך הדרך שאמורים לשרת את נתיב הים הצפוני. מוסקבה טוענת לריבונות על 70% מהמרחב הימי הארקטי. היא אף שתלה דגל על קרקעית האוקיינוס, אבל נמנעה עד כה מצעדים חד־צדדים נוספים. השאיפה הרוסית היא להגדיל את היקף הסחר באזור פי עשרה עד 2035, שנה שבה, על פי הערכות מומחים, חלק ניכר מהקרחונים יפשירו.

כשהאינטרס הרוסי פוגש את האינטרס הסיני

המעורבות הרוסית במרחב הארקטי מעוררת חששות במערב ככלל ובארה"ב בפרט, בעיקר נוכח שיתוף הפעולה של מוסקבה עם סין. במסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל ביידן מאוקטובר 2022, מצוין כי בייג'ינג פועלת להגביר את השפעתה במרחב, להכפיל את השקעותיה באיתור והפקת משאבים וביצוע מחקרים בנושאי צבא ומודיעין.

ברקע זה, סין הכריזה על עצמה בשנים האחרונות כ"מדינה סמוכה לארקטיקה", ובכך, דה פקטו, מקנה לעצמה סמכויות בנושאי זכויות שיט וטיס באזור, מחקר ופיתוח משאבים. בפברואר אשתקד לדוגמה, צבא ארה"ב הפיל בלון איסוף מידע סיני בין אלסקה לרוסיה, וכן בייג'ינג קיימה תרגיל צבאי באזור בתיאום עם הצי הרוסי. בעקבות התרגיל, משמר החופים האמריקאי הזהיר את הכוחות הסינים והרוסים מכניסה למים הכלכליים האמריקאיים, הצמודים למים הכלכליים של רוסיה. בכך, על פי מומחים, כל צד ניסה לקבוע את הקווים האדומים שלו.

במקביל, על מנת לבסס את שליטתם באזור, הסינים החלו לרכוש נמלים בחוג הארקטי. על פי ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר במכון הטכנולוגי HIT וממקימי מערך הסייבר בשב"כ, כיום הם מחזיקים בקרוב לעשרה. "הסינים הגיעו לסיכומים עם האיראנים באשר למעבר ספינות שיט בים האדום ברקע תקיפות החות'ים, אך הם מעוניינים גם בנתיב הצפוני", אומר ד"ר מנשרי.

כיצד הסחר הימי במזרח התיכון יושפע?

האם נתיבי שיט באזור הארקטי ישנו מן היסוד את מפת הנמלים החשובים בעולם, ובפרט זו הקיימת במזרח התיכון וישראל? לדברי יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, הדרך למסלול הארקטי עוד רחוקה, ולכן ההשפעות על ישראל הן תיאורטיות בלבד.

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Associated Press, Leah Millis

"בעולם אמנם מתעניינים באזור הזה כי נתיב השיט מתקצר בצורה דרמטית במיוחד כשהיום ספינות רבות נאלצות להקיף את יבשת אפריקה נוכח התקפות החות'ים בים האדום, אך בחורף קיים קושי משמעותי לעבור דרכו. לכן, זהו חזון מעניין אבל הוא עדיין נמצא בחיתולים. ספנות קווית של מכולות צריכה להתנהל בקווים אמינים; הן חייבות לשמור על רציפות כלשהי, ולכן המסלול הוא עדיין לא בר ביצוע. בנוסף, אוניות שמסוגלות להפליג באזור, צריכות להיות מותאמות לכך".

במבט לעתיד, מאור סבור כי ככל שהשימוש בנתיבי השיט באזור הארקטי יגברו, כך מעבר ספינות דרך תעלת סואץ יפחת. עם זאת, הוא מדגיש כי "בעיקר אוניות גדולות שמסוגלות להכיל 24 אלף TEU (יחידת המדידה של מכולות, דש"א וא"ז) יעברו בנתיב החדש, אבל השירות בים התיכון ימשיך ברובו דרך תעלת סואץ. האוניות מאסיה למערב אירופה לא עוצרות כאן גם ככה היום".

לעומת זאת, אהוד גונן, עמית מחקר בכיר במרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה, סבור כי הסטת נתיבי הסחר הימי לאזור הארקטי פירושה ירידה בקישוריות של נמלי ישראל. לדבריו, תופעה זו חלה כבר עכשיו עם חסימת מיצר באב אל־מנדב על ידי המורדים החות'ים והפלגת ספינות סביב אפריקה.

"הספנות בתחום המכולות פועלת בשיטה של קווים עולמיים באמצעות אוניות קטנות", מסביר גונן. "הקו המרכזי עובר בתעלת סואץ מרחק של כ־200 ק"מ מחיפה ופחות מכך מאשדוד, שזה מרחק קטן יחסית במונחים ימיים. הסטת הקווים הרחק מישראל פירושה התרחקות מהקווים הראשיים והסתמכות הולכת וגדלה על אוניות קטנות יותר. תוצאה אפשרית היא שסחר החוץ הישראלי ייפגע, שכן עלויות היבוא והיצוא יעלו".

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: ap, Mikhail Metzel

יתרה מכך, גונן מעלה אפשרות למשבר אזורי, שכן הסטת קווי ספנות לנתיבים חליפיים עשויה להוריד את הכנסות ממשלת מצרים מפעילות תעלת סואץ. מדובר בהכנסות משמעותיות עבור מצרים, העומדות על קרוב ל־10 מיליארד דולר בשנה. "מדובר ביותר מ־10% מסך ההכנסות של ממשלת מצרים וכ־2%־4% מסך התמ"ג המצרי", הוא אומר.

"התעלה מהווה סמל לאומי מרכזי במצרים ששורשיו נטועים עוד בהלאמת התעלה על ידי נשיא מצרים לשעבר נאצר, ופרויקט הרחבת התעלה פרט על מיתרים לאומיים אלו. ירידה משמעותית ועקבית בהכנסות מהתעלה יכולה להגביר את חוסר היציבות הפוליטית במדינה, בעלת האוכלוסייה של מעל 100 מיליון איש ומאוד צעירה, עם אחוזי אבטלה גבוהים".

תנודתיות במחירי ההובלה הימית

המשבר בים האדום השפיע על תנועת הספנות העולמית, שנאלצת כאמור לשוט סביב יבשת אפריקה, כך שזמן הגעת מטענים התארך משמעותית, ובהתאם גם מחירי ההובלה עלו. בתחילת 2023, מציין מאור, המחירים הגיעו ל־20 אלף דולר למכולה מסין לישראל והמחיר נשחק בעקבות תוספת דרמטית של אוניות חדשות בשוק ל־2,000 דולר בלבד.

כתוצאה משינוי מסלול השיטאל, המחיר קפץ בחזרה ל־9,000 דולר ולאחרונה ירד שוב ל־5,000 דולר. "המחירים עדיין גבוהים. כל שבוע נוספו עוד אוניות, מה שהיה שוחק את הרווחיות של חברות הספנות", אומר מאור.

בדומה למקומות רבים נוספים בעולם, המטענים הגיעו לישראל באיחור. "יש בהחלט 'מצור', אבל הוא על כל מדינות העולם ולא רק על ישראל", מסכם מאור.

עוד כתבות

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

נתניהו הבטיח: שדה תעופה בים. הבעיה? זה כבר הובטח לפני שלושה עשורים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה