איילת שקד / צילום: שלומי יוסף
שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ידעה ימים יפים מאלה בכל הנוגע לסיקור התקשורתי של פועלה. בשבוע שעבר נחשפו בחדשות 12 הקלטות של שיחות שערכו שקד ויו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה ב־2016, שעסקו במינויו של השופט איתן אורנשטיין לנשיא בית המשפט המחוזי בת"א.
● לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו
● המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה
כפי שאפשר להבין מההקלטות, שקד נטתה לתמוך דווקא במועמד אחר, השופט ישעיהו שנלר, ולא באורנשטיין ("לא היה שום סיכוי בעולם שהייתי ממנה אותו… אחרי החומר שקיבלתי מוועדת האיתור"). עם זאת, בסופו של דבר, היא התיישרה עם רצונו של נוה (שקד: "אתה באמת שם אותי בבעיה פה. זה הדבר הכי חשוב לך בעולם, אה?". נוה: "תראי, אנחנו מתפרנסים, אנחנו עובדים בבית המשפט הזה").
"לא נעים לראות"
בתגובה על הפרסומים טענה השרה לשעבר כי כך מתנהלים הדברים בפוליטיקה, וכי כך התנהלו גם השופטים עצמם: "זה לא נעים לראות איך מכינים נקניקיות. זה ודאי לא נעים לשמוע הקלטות אישיות על ניהול מהלכים פוליטיים ומינויים. לא נעים, אבל כך הדברים עובדים. ומי שלא יכול לעמוד בחום, שלא יכנס למטבח".
במשל הנקניקיות שלה שקד לא התייחסה למינוי של פוליטיקאים לשעבר לתפקידי ניהול במגזר העסקי ולתגמולי העתק שמורעפים עליהם. וזה חבל, כי זמן קצר לאחר שנטלה הפסקה מהחיים הפוליטיים, מונתה שקד לתפקיד יו"ר הדירקטוריון בחברה היזמית קרדן נדל"ן, בשליטת גיל דויטש ורוני בירם. זאת, למרות שככל הידוע אין לה השכלה או ניסיון קודם בתחום טרם כניסתה לפוליטיקה (בוגרת לימודי הנדסת חשמל ומדעי המחשב).
שקד הצטרפה לחברה בפברואר 2023, כסגנית יו"ר הדירקטוריון, ולתפקיד היו"ר נכנסה באוקטובר האחרון, כאשר הסכם ההעסקה שלה בחברה הוא ל־5 שנים. מדוחות קרדן נדל"ן עולה כי על שנת עבודה חלקית ובמשרה שהיקפה 60% בלבד (25 שעות שבועיות) היא קיבלה אשתקד שכר בעלות של יותר מ־1.5 מיליון שקל. רוב התגמול ניתן לה במזומן (דמי ניהול חודשיים של 70 אלף שקל בחודש ומענק).
שקד היא לא הפוליטיקאית הראשונה שמצטרפת לחברה ציבורית בתפקיד ניהולי בכיר ובתנאים מפנקים ללא ניסיון קודם. מדוע? התשובה המקובלת היא שלא מעט חברות מבקשות "להשתמש" בקשרים של הפוליטיקאים לשעבר כדי שיפתחו דלתות במסדרונות השלטון או אצל גורמים שונים בארץ ובעולם.
מלכודת דבש
כך, את הצטרפותה של שקד הסבירו בקרדן נדל"ן למשקיעים שבתור שרת פנים לשעבר (למשך שנה וחצי בממשלת בנט-לפיד) שקד היא "בעלת ידע וניסיון בתחומי פעילות החברה, ועסקה בין היתר בקידום תוכניות להקמת מאות אלפי יחידות דיור... במסגרת תפקידיה ניהלה תקציבים עצומים ואלפי עובדים.. לשקד ניסיון עתיר שנים בתחום הניהול והממשל, עם זיקה משמעותית לתחומי פעילות החברה". התגמול המפנק שהיא מקבלת מלמד שבעלי קרדן נדל"ן סבורים שהידע, הניסיון והקשרים שצברה, שווים הרבה כסף.
ושקד כאמור לא היחידה. בין הפוליטיקאים הבכירים לשעבר שהצטרפו לחברות ציבוריות בשנים האחרונות נמנה בין היתר ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שמשמש כיו"ר חברת הקנאביס אינטרקיור וכן הנשיא בדימוס ראובן רבלין, שמונה לתפקיד נשיא חברת הטענת כלי הרכב החשמליים אלקטריאון במטרה "לקדם שיתופי פעולה של החברה עם ממשלות וחברות גלובליות".
ועם זאת, התנאים הנדיבים, והתפנוקים המגיעים עם התפקיד מתגלים לא אחת כ"מלכודת דבש", העלולה להזיק לשם ולמוניטין של פוליטיקאים בדימוס. דוגמה בולטת היא המקרה של שר האוצר לשעבר משה כחלון ששימש כיו"ר חברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט, שקרסה לאחר שהתגלו בה אי סדרים חמורים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. חקירה של רשות ני"ע בפרשה, הפכה את כחלון לחשוד בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ובעבירות מרמה והפרת אמונים. לכחלון, כמו למעורבים אחרים בפרשה, עומדת חזקת החפות.