גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון
עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, עמית גריידי, עלול להקשות על משקיעי נדל"ן שרוכשים דירות בבנייה, ומוכרים אותן בטרם האכלוס. זאת, משום שהוא מציב אותם כאחראים חלקיים לפחות בפני רוכשי הדירות שלהם במצבים, שכיום מקובל שהיזם הוא האחראי הבלעדי. כך עלול להיווצר מצב שבו במצב שבו היזם נקלע לקשיים, מאחר במסירת הדירות, האחריות תוטל, לפחות בחלקה, על המשקיעים, שרכשו את הדירה במקור.

נגישות או עיוות? מספר תווי הנכה זינק מ־405 אלף ל־628 אלף בתוך שנתיים
הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

כיצד הגיע הממונה לפרשנות הזו?

מההגדרות החוקיות של מוכר דירה בחוק המכר. לשון החוק אומרת כי מוכר דירה הוא "מי שמוכר דירה שבנה או שעתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר, על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או שעתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה".

מדוע בכלל נדרש הממונה לשאלה הזו?

בגלל ריבוי מבצעי הרכישות של היזמים, בהם ה-"20-80", שאחת הדרכים המקובלות לשווקן היא הסבר לרוכשים, שהם לא מחויבים בכלל לרכוש את הדירה, אלא רק לשלם את המקדמה, שמהווה חלק קטן מהתשלום, ואילו את היתרה ישלמו בעת האכלוס. לאור זאת, רבים רואים בזה מבצע שבו ניתן להנות מעליות השווי של הדירה, כשהיא על הנייר, ולמכור אותה לפני האכלוס, תוך גריפת הרווח הזה, כשהם נהנים ממינימום עלויות מימון.

על כך אומר הממונה, כי "מטרת הרכישה הינה מכירת הדירה, ולכן מדובר בעסקה הכפופה להוראות חוק המכר. בהתאם, אם אותו רוכש שהפך למוכר לא יעמוד בכל החובות החלות על "מוכר" לפי חוק המכר, הוא יהיה חשוף לסנקציות הקבועות בחוק".

מהן החובות החלות על המוכר?

חובה מרכזית של מוכר דירה כלפי הרוכש, היא הבטחת הכספים שלו, ולכן במקרה שבו רוכש דירה על הנייר הפך למוכר - הוא אחראי להבטחת כספי הרוכש שלו. אמנם כספי הרוכש הראשון מובטחים ע"י היזם, אך המחיר שבו מכר לרוכש השני אמור להיות גבוה יותר, ויתרת הסכום לא תבוטח, גם אם הצדדים יסבו את הבטוחות שקיבל הרוכש הראשון, לזכותו של הרוכש השני.

לאור זאת קובע הממונה כי "במקרה שבו ניתנה לרוכש השני בטוחה בדרך של הסבת הבטוחות שניתנו מהיזם לרוכש הראשון, לא ניתן לגבות מהרוכש השני כל סכום העולה על הסכום המובטח על ידי היזם. יובהר כי במקרה כזה, ועד להשלמת הבנייה של הדירה ומסירתה לידי הרוכש השני ומתן בטוחה... לפי חוק המכר לרוכש השני, אין באפשרות המוכר הראשון לגבות סכום העולה על הבטוחות אשר מוסבות לרוכש הדירה, ואין באפשרותו לבטל בטוחות שניתנו לו".

נניח מקרה, שבינואר השנה אדם רכש דירה שתהיה מוכנה בעוד שלוש שנים במחיר של 2 מיליון שקל, וזאת בכוונה למכרה בעתיד. הוא שילם ליזם סכום של מיליון שקל באמצעות שובר בנקאי, דבר שמקנה לו ערבות בנקאית.

בינואר 2026 הרוכש הראשון ימכור את הדירה לרוכש שני, תמורת סכום מוסכם של 2.5 מיליון שקל, כלומר חצי מיליון שקל רווח לרוכש הראשון. ניתן יהיה להסב את הערבות הבנקאית מהיזם לטובת הרוכש השני ב-2 מיליון שקל (מחיר הדירה המקורי מול היזם).

במצב דברים זה, הרוכש השני ישלם ליזם את יתרת מיליון השקל שהרוכש הראשון חייב לו, ואילו את החצי מיליון שקל הנותרים, שהם הרווח של הרוכש הראשון, ניתן יהיה לשלם לרוכש הראשון לאחר שהושלמה בניית הדירה ונמסרה ההחזקה בה לקונה וזכויותיו הובטחו.

מהן הסנקציות כנגד מי שאינו פועל כך, עליהן מתריע הממונה בנייר העמדה?

עו"ד ליאת סאס, שותפה במחלקת נדל"ן במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות': "על פי עמדת הממונה, מי שלא יפעל בהתאם להנחיה זאת - יסתכן בסנקציות משמעותיות, שכוללות עיצומים כספיים של מאות אלפי שקלים וגם רכיב פלילי -מאסר או קנס".

האם יש בנייר משהו חדש?

"כן ולא", אומרת עו"ד סאס. "על אף שעמדה זו מופיעה בחוק, בפועל היא אינה מיושמת ולכן מדובר במהפכה של ממש אשר עשויה לפגוע באופן משמעותי במשקיעים, וכתוצאה מכך - במכירות של קבלנים.

"על פי החוק, על מוכר דירה לתת לקונה ערבות חוק מכר בגין כל תשלום העולה על 7% מסכום התמורה. החוק מונה ארבעה סוגי ערבויות חוק מכר, שהנפוצות בהן, כאשר מדובר ברכישת דירה מקבלן, הן ערבות בנקאית ופוליסת ביטוח על סכומי התמורה ששולמו.

"כאשר אדם היה רוכש דירה מקבלן או מיזם, הוא היה מעביר אל הרוכש החדש את כל הערבויות שקיבל מהקבלן עבור כל התשלומים ששילם עד אותה העת, וכנגד כל התשלומים שישולמו מעת המכירה ואילך על ידי הרוכש השני ישירות לקבלן - ערבות חוק המכר נמסרה על ידי הקבלן.

"מעתה, הרוכש הראשון מחויב למסור ערבות חוק מכר לרוכש השני גם על הרווח שקיבל בפועל ממכירת הדירה. כלומר, אם הוא מכר אותה במחיר גבוה יותר מזה שבו רכש את הדירה - עליו להנפיק ערבות חוק מכר חדשה שכוללת את ההפרש במחיר. אלא שהנפקת ערבות חוק מכר על ידי אדם פרטי אינה פרקטיקה קיימת ולא ברור אם בנק כלשהו יסכים להנפיק ערבות שכזו למי שאינו יזם נדל"ן. יתרה מזאת, הנפקת ערבות שכזו מחייבת הפקדה של כסף כנגד העמדתה וגם תשלום עמלה נכבדה עבור הנפקתה, כך שאותו רווח שהרוכש הראשון מקבל - לא יגיע כלל לידיו אלא "ישכב" בבנק. שחרור הערבות יהיה תלוי בקבלן, ורק כאשר תסתיים הבנייה והדירה תימסר לרוכש השני - ישוחרר אותו הרווח לידי המוכר הראשון".

נשמע כאב ראש רציני.

"נכון, ויותר מזה. משקיעים רבים פועלים בדרך של 'גלגול העסקה', כלומר הם רוכשים כמה דירות ומגלגלים את הכסף מדירה לדירה, לפני שהדירות מתאכלסות, וגם לפני שצריך לקחת משכנתה. עכשיו הגלגול נעצר. הם יצטרכו להישאר בעסקה עד הסוף, אולי אפילו לקחת משכנתה, ולא רק זה - הם הופכים לפתע לערבים כלפי שני הצדדים - כלפי היזם הם ערבים לכך שהוא יקבל את הכסף בעבור הדירה; כלפי הרוכש השני הם ערבים לפי חוק המכר, בהפרש שבין המחיר שהם מכרו למחיר ששילמו וזה הופך את העניין ללא כדאי.

"לדוגמה, עד כמה הם יהיו אחראים על איחורים במסירה? או על ליקויי בנייה? אלה דברים שיצטרכו להבחן בעתיד, אבל עבור רבים זה הופך את העסקה ללא כדאית".

הממונה שם דגש על כוונה מראש של המוכר לעשות את "הגלגול" הזה. כיצד ניתן לבחון כוונה כזו?

"זו שאלה טובה. והיסוד הנפשי בעסקה עשוי להיות משמעותי. לדעתי, אם מישהו רכש דירה מיזם, ודיווח עליה כדירה יחידה - אני לא חושבת שיחפשו אחריו. ואם הוא ימכור לפני האכלוס הוא יוכל לטעון שלפתע נקלע לקשיים כלכליים, שאשתו לא אוהבת את הדירה וכו'. אבל יש אנשים שקונים שתיים או שלוש דירות כאלה, ואז ההתייחסות תהיה שונה. זו שאלה שתיבחן כבר בבית משפט".

עוד כתבות

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

חיידקי הביוב מגלים עד כמה אנחנו במתח, וזאת רק בעיה אחת שהם יכולים לעזור לפתור

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב