גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock
''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

מאיר סולובייצ'יק הוא מנהל מרכז שטראוס לתורה ולמחשבה מערבית ב"ישיבה יוניברסיטי", והרב של קהילת "שארית ישראל" בניו יורק. הוא מחבר הספר: Providence and Power: Ten" Portraits in Jewish Statesmanship".

הסצנה הזו מוכרת למיליוני אנשים: אדם בשם מורפיאוס יושב מול אדם אחר בשם ניאו ומודיע לו כי כל תפיסת המציאות שלו היא שקר. אם ניאו רוצה לדעת את האמת על הקיום האנושי, אומר לו מורפיאוס, כל מה שעליו לעשות הוא לבחור באחת משתי גלולות. "אתה לוקח את הגלולה הכחולה - ונגמר הסיפור, אתה תתעורר במיטה שלך ותאמין במה שתרצה להאמין. אתה לוקח את הגלולה האדומה... ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב".

הבינה המלאכותית חותכת עלויות ומעלימה את הפגמים של השחקנים על המסך הגדול
על הספר החדש של טרנטינו וההערצה שלו לאלימות פרועה

הסצנה הזאת היא נקודת המפנה ב"מטריקס", סרט המדע הבדיוני הקלאסי שיצא החודש לפני 25 שנים. ניאו, כמובן, בוחר את הגלולה האדומה ומגלה את האמת האיומה, שהופעתה של בינה מלאכותית, AI, איפשרה למכונות להשתלט על כדור הארץ. הוא מאמין כי השנה היא 1999, אך למעשה השנה היא 2199, וכל בני האדם ישנים לנצח במכלים, ומנוצלים על ידי אדוני הבינה המלאכותית שלהם כמקור אנרגיה. העולם שהם חושבים שהם חווים הוא בעצם מציאות מדומה הידועה כ"מטריקס".

מורפיאוס, שמשוחק על ידי לורנס פישבורן, הקדיש את חייו לשחרור אנשים מן המטריקס ולהובלתם אל מקום מפלט בשם "ציון". הוא מאמין כי ניאו, שאותו משחק קיאנו ריבס, הוא "האחד" המיועד להוציא את האנושות לחופשי.

"המטריקס", שביימו צמד האחים וצ'אוסקי, היה להיט בקופות בשנת 1999 והוליד שני סרטי המשך, אחד ב־2003 והשני ב־2021. הוא הפך גם להשפעה חשובה מבחינה תרבותית. במונח "נוטל גלולה אדומה" ("red-pilled") נעשה היום שימוש נרחב ברשת על מנת לתאר מישהו שפיתח גישה ספקנית בנוגע לאופן שבו מתוארת בדרך כלל המציאות הפוליטית.

יורשי אפלטון

כוחו של הסרט טמון באופן שבו הוא עושה שימוש באחד המשלים העתיקים ביותר בתולדות הפילוסופיה. בספרו של אפלטון, "המדינה", מתאר הפילוסוף היווני אסירים שבילו את כל חייהם כבולים במערה. אש שדולקת מאחוריהם מטילה צללים על הקיר שמולם, ומשום שהצללים הם הדבר היחיד שהם ראו מעולם, הם מניחים כי מה שמופיע מול עיניהם הוא המציאות.

יום אחד מצליח אחד האסירים לברוח, מפלס את דרכו אל פני האדמה, ושם הוא רואה את השמש ואת העולם האמיתי. בסופו של דבר הוא חוזר אל המערה ומבקש לשכנע את חבריו כי המציאות האמיתית נמצאת שם בחוץ. אפלטון טוען כי הפילוסוף הוא כמו האסיר הנמלט. תפקידו הוא לשחרר את האנושות מן האשליה, וללמדנו את האמת.

משל המערה הוא אחד מן הדימויים המכוננים של המחשבה המערבית, מטאפורה ליכולתם של בני האדם להשתחרר מכבלי השקר. מורפיאוס וניאו הפכו בעיני רבים ליורשיו של אפלטון, מלכי הפילוסופיה של העידן הדיגיטלי.

אך אפלטון מזהיר גם כי האסירים במערה יתנגדו לשחרורם וישנאו את הפילוסוף המנסה ללמד אותם את האמיתות הלא מוכרות: "אם ינסה אדם לשחרר אחר ולהובילו מעלה אל האור, הניחו להם לתפוס את העבריין, והם ימיתו אותו".

ב"מטריקס", מיוצגת הגישה הזאת על ידי סייפר, שאותו משחק ג'ו פנטוליאנו, שהשתחרר מן המטריקס אך משתוקק לחזור אליו. עבור סייפר, העולם האמיתי קודר וקשה מדי; הוא ביקש בחשאי מאדוני ה־AI להחזירו אל המכל, לאפשר לו להיכנס שוב אל עולם החלומות. "אני בוחר במטריקס!" הוא קורא בהתרסה, ומוסיף כי אם חוויותיו הדיגיטליות נעימות יותר מאלה של חייו המנותקים הנוכחיים, אז "המטריקס יכול להיות אמיתי יותר מאשר העולם הזה".

הציוויליזציה שלכם

צפייה חוזרת ב"מטריקס" מזכירה לנו כמה פרימיטיבית הייתה הטכנולוגיה שלנו לפני 25 שנים בלבד. אנחנו רואים שם מחשבים עם מסכים בעלי נפח, טלפונים סלולריים עם מקלדות, ומאפיין של החברה שלנו שפעם אפשר היה למצוא בכל מקום - הידוע כ"טלפון ציבורי", שהוא מרכזי בעלילת הסרט.

אולם באופן מוזר, הסרט הפך לרלוונטי יותר היום מאשר היה ב־1999. עם עלייתם של הטלפון החכם והמדיה החברתית, האינטראקציה האנושית האותנטית פחתה משמעותית. אנשים רבים היום, בדומה לסייפר, יעדיפו לבלות את זמנם בעולמות הדמיוניים שהטכנולוגיה מציעה, במקום לקחת חלק ביחסים אמיתיים עם בני אדם אחרים.

בסרט, אחד מנציגי ה־AI, הסוכן סמית' המרושע, שמשוחק על ידי הוגו ויבינג, אומר למורפיאוס כי המציאות השקרית של המטריקס מתרחשת בשנת 1999 משום ש"שנה זו הייתה שיא הציוויליזציה שלכם. אני אומר הציוויליזציה שלכם, משום שברגע שאנחנו התחלנו לחשוב עבורכם, היא נעשתה בעצם הציוויליזציה שלנו".

ובאמת, זמן לא רב אחרי הקרנת הבכורה של ה"מטריקס", חיברה את עצמה האנושות למטריקס משלה. אי אפשר להכחיש כי חיינו נעשו טובים יותר מבחינות רבות הודות לאינטרנט ולטלפונים החכמים. אך מגפת הבדידות והדיכאון שהתפשטה בחברה מגלה כי רבים מאיתנו מנותקים זה מזה, חסומים במכלים מעשה ידינו.

בספרו מ־2013, "המערה והאור" (The Cave and the Light), מציין ההיסטוריון ארתור הרמן כי מקור ההשראה למטאפורה המפורסמת של אפלטון היה מערה אמיתית. היא הייתה הפתח אל מקדש יווני באלאוסיס (Eleusis), שם ירדו המתפללים בחשכה אל "חלל פנימי מקודש" מואר. עבור היוונים הקדומים היה זה טקס פולחן, אך משל המערה הפך אותו למטאפורה להעצמה אנושית. "עבור אפלטון", כותב הרמן, "התשובה לאי־הוודאויות שבמערה לא נמצאת בטקסים אזוטריים או בלחשים וכשפים, אלא בתוכנו, הודות לשכלנו הישר".

עבור שוכני המערה הדיגיטלית של ימינו, הדרך בחזרה אל האור אינה כרוכה בנטילת גלולה, כמו ב"מטריקס", או בפילוסוף שיחלץ אותם. יש לנו הכוח להתנגד בעצמנו לקיצוניות של העולם הדיגיטלי, גם אם נישאר מחוברים אליו. אפשר למצוא רמזים ל"ציון" הלא־מחוברת בשולחנות השבת של יהודים דתיים, שם נאסר על שימוש במכשירים אלקטרוניים, ובסמינרים באוניברסיטאות שבהם השימוש במחשבים ניידים אסור כדי שסטודנטים יוכלו לעסוק בטקסט ולשוחח זה עם זה.

לפני 25 שנים, הציג לנו ה"מטריקס" גרסה מודרנית למערה של אפלטון. היום אנו שואלים שוב מה יידרש כדי שנמצא את דרכנו החוצה מן החשכה והבדידות, אל הזוהר שבנשמות אנושיות אחרות בעולם האמיתי.

עוד כתבות

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה