גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אינתיפאדה עולמית" מתפשטת בקמפוסים של ארה"ב, אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין

זה מה שקרה למחאות הענק נגד מלחמת וייטנאם ולמרד הסטודנטים בצרפת לפני 60 שנה ● התנועה הנוכחית מעתיקה בהצלחה גוברת את דפוסי הפעולה של המאבק נגד אפרטהייד לפני 40 שנה ● ישראל הופכת למנוף של שינוי

מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson
מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson

תנועות מחאה טובעות חותם גם כאשר אינן מאריכות ימים. בדרך כלל הן אינן מאריכות ימים, וככל שקיצוניותן מרחיקה לכת - כך גוברת הסבירות שהן יחוללו גל-נגד.

תנועות המחאה המפורסמות של הדורות האחרונים היו אלה של שנות ה-60, בצפון אמריקה ובמערב אירופה.

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב"ם מתוצרת איראן
הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות
החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

התנועה נגד מלחמת וייטנאם שטפה את הקמפוסים של אמריקה ואת כיכרותיה. היא הגיעה אל שיא כוחה ב-1971 וב-1972. ואו-אז, שנוא נפשה, הנשיא ריצ'רד ניקסון, נחל את נצחון הבחירות הגדול ביותר של כל הזמנים: 49 מ-50 המדינות של ארה"ב הצביעו בעדו.

ב-1968 התפשט מרד סטודנטים גם באירופה. שדה-הקרב העיקרי שלו היה הרובע הלטיני בפריז. הנשיא דה גול נמלט מעיר הבירה, וכפסע היה בין המהפכנים לבין תפיסת השלטון. דה גול חזר, וערך בחירות בזק לאסיפה הלאומית. מפלגתו קיבלה את הרוב הגדול ביותר של כל הזמנים: כמעט שלושה רבעים של מושבי הפרלמנט.

האם זה מה שעומד לקרות לתנועת המחאה נגד ישראל, המתפשטת משני עברי האוקיאנוס האטלנטי? בהחלט יתכן. במובן מסוים יש לישראל מזל: המחאה מתנהלת עם רוח דו-כיוונית. לפרקים הרוח הזו נושבת בגבה, אבל מתרבים הסימנים שרוח נגדית צוברת תנופה.

״זמנים טעונים בקמפוסים״ של אמריקה, מדווח ׳סטאר טריביון׳ במדינת מינסוטה. בין השלטים, ״אינתיפאדה היא מהפכה, היא מאבק מזוין. תהילה להתנגדות״

אמריקאים מגלים סימני עייפות מן הכיוונים השמאליים הרדיקליים של הפוליטיקה שלהם. העייפות הזו אינה נוגעת לישראל, לפחות לא לפי שעה. היא נוגעת לעניינים מבית: לפשיעה עירונית, להגירה לא חוקית, לנסיונות לכפות דפוסי מחשבה אידיאולוגיים על בתי ספר ועל אוניברסיטאות.

במובן הזה, התנועה נגד ישראל ב-2024 מתחילה להזכיר את התנועה נגד וייטנאם מ-1965 ואילך. כמו התנועה ההיא גם זו הנוכחית עשויה להסתיים בניכור של דעת הקהל ובתזוזת המטוטלת ימינה. דונלד טראמפ הוא ביטוי אפשרי אחד של תזוזה כזאת. אבל מוטב לזכור, שאף כי המחאה של שנות ה-60 וה-70 הובסה אלקטורלית, היא שינתה לבלי הכר צורות מחשבה והרגלים. היא פילסה דרך לשינויים היסטוריים, שאומנם לא השתוו למאוויי יוזמיה, אבל היה להם אפקט מחשמל של שבירת כלים. וייטנאם היתה מנוף. באותו מובן ישראל הופכת למנוף.

אולי זה עניין של הורמונים

איזו מידה של רצינות אנחנו צריכים לייחס למהפכני הקמפוסים של הימים האלה? האם הקריאות למהפכה ול'אינתיפאדה עולמית' יתפתחו לקריאת תיגר נועזת על כל המערכת? אולי מזלה של המערכת הוא שאנחנו מתקרבים במהירות אל פגרת הקיץ. האומנם הסטודנטים של אוניברסיטת קולומביה ועמיתיהם בקמפוסים אחרים יישארו באוהליהם מעבר לאמצע החודש הבא? זו שאלה כמעט-קוריוזית, אבל לפעמים מהפכה כורעת תחת נטל של קוריוזים.

כך או כך, ישראל נמצאת עכשיו במקום לא רצוי. המאבק נגדה נעשה מקור ההשראה של הסתערות דורית על הסדר הקיים. מבלי להתנשא, אנשים צעירים נוטים להאמין יותר מזקניהם בסבירותו של שינוי גורף. אולי זה עניין של תום הנעורים, של היעדר ציניות ושל אמונה כנה בתיקון עולם; אולי אפילו עניין של הורמונים.

אין קושי לראות את הנטייה המעגלית. המחאה נגד וייטנאם התרחשה לפני כמעט 60 שנה; ו-20 שנה אחריה המחאה נגד האפרטהייד בדרום אפריקה שטפה את הקמפוסים של אמריקה ושל מערב אירופה.

עיתון בשיקאגו מדווח על התפשטות המחאה נגד ישראל לקמפוס אוונסטון של אוניברסיטת נורת׳ווסטרן

הניסיון להעתיק דפוסי פעולה מזו האחרונה הנחה מלכתחילה את המאבק למען חרם כלכלי ופיננסי על ישראל, זה הידוע בראשי התיבות האנגליים BDS, אשר שורשיו נעוצים בימי האינתיפאדה השנייה. הלוחמים באפרטהייד דרשו שאוניברסיטאות, רשויות מקומיות וקרנות פנסיה ציבוריות ימשכו את השקעותיהן מחברות מסחריות, שעמדו בקשרים עם משטר המיעוט הלבן.

החמרת המצב הפנימי בדרום אפריקה בימים ההם, כולל אלימות של כוחות הביטחון נגד צעירים שחורים, הקלה על תנועת הסנקציות. היא ניזונה גם משינויים פנימיים מרחיקי לכת בתוך ארה"ב, שכללו את ביטולה של הפרדת הגזעים במדינות הדרום. בסוף שנות ה-70, ארה"ב גם הכניסה רשמית שיקולים של זכויות אדם למדיניות החוץ שלה.

המשטר בדרום אפריקה לא היטיב להבין את השינויים האלה. הוא הוסיף להניח שתישמר לו תמיכת הימין האמריקאי. הוא גם הסתבך בשערוריה כספית ופוליטית איומה סביב הניסיון לקנות עיתונים ועיתונאים מבית ומעבר לים. הוא התחיל להימאס על אמריקאים משני עברי המתרס.

מזל רע: השטחיות פועלת נגדנו

ששת החודשים האחרונים הנחילו ליוזמי BDS את המקום שאליו קיוו להגיע ב-20 השנה הקודמות. בעיני דור חדש של מוחים, ישראל היא דרום אפריקה של זמננו. הדמיון הזה מיוסד על עובדות, אבל גם על אוסף של קלישאות.

מפעם לפעם אנחנו מקבלים עדויות מן השטח למידת השטחיות, שלא להגיד בורות, מצד המוחים. אבל זה היה נכון גם במחאה נגד דרום אפריקה בשנות ה-80. מזלן הרע של דרום אפריקה בימים ההם ושל ישראל בזמן הזה הוא הקלות שבה שטחיות פועלת לרעתן. לפני הרבה שנים זה היה הפוך.

התפשטות המחאה בימים האחרונים עוצרת נשימה. התקשורת בארץ חוזרת ומבליטה צדדים אנטישמיים בתנועה הזו. אי אפשר להתכחש כמובן לביטויי אנטישמיות. מחלקם נודף היגיון של השמדת-עם, ופה ושם גם קריאות מפורשות. אבל הניסיון להדביק תווית של אנטישמיות על כל תנועת המחאה יקשה עלינו להבין את מניעיה, את מטרותיה ואת השפעתה. הוא גם יקשה עלינו להבין את עומק בדידותה המתעצמת של ישראל בדעת הקהל האמריקאית והמערבית בכלל.

עיתון במדינת קולורדו מראה שוטרים בחגור מלא דוחפים מפגינים פרו-פלסטיניים בקמפוס בעיר דנוור

ה'ניו יורק טיימס' מפרסם הבוקר מפה של התפשטות המחאות בארה"ב, המראה 16 אוניברסיטאות בולטות שבהן המשטרה עצרה מפגינים ועוד 50 ויותר שבהן היו מחאות ללא מעצרים. בשבת נעצרו 170 סטודנטים באוניברסיטת אריזונה בלבד.

ידיעות בולטות על תנועת המחאה הופיעו בשבת בעמודים הראשונים של עשרות עיתונים, אם כי אחדים גם הבליטו את חומרת התפשטותה של האנטישמיות. העיתון 'יו-אס-טודיי' ושורה של עיתונים הקשורים בו פרסמו דוח מפורט מ"כל 50 המדינות" על מצוקתם הפיזית והרגשית של יהודים.

פעילה יהודייה אחת, שושנה בן הרוש, בת 43, מספרת לעיתון, "יהודים שואלים 'האם יש לך דרכון?', 'האם יש לך נשק?' ככה הם מדברים". היא אומרת שסרטוני הבישול שלה הוצפו במסרי שנאה.

פה ושם אפשר לראות גם הפגנות-נגד, אבל הן אינן מצטיינות בהתלהבות ובנחישות. במרכזן עומדת הדרישה לשחרר את החטופים. בדרך כלל אין בהן ביטויים של הגנה על ישראל או הצדקת מלחמתה.

בפעם הראשונה בהיסטוריה של יהודי אמריקה, לפחות מאז ערב מלחמת העולם השנייה, קשה לארגונים היהודיים להוציא המונים אל הרחובות. אין מנוס מלהודות שישראל עומדת בעיצומה של נסיגה היסטורית, ולא ברור כלל מה ישים קץ לנסיגה הזו.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

גל אביב, מנכ''ל בלנדר / צילום: סיון פרג'

בשל שינויים בסביבת הריבית וקיטון בהפקדות: בלנדר יוצאת מההלוואות החברתיות

חברת האשראי של משפחת אביב הודיעה כי תפסיק להעמיד הלוואות P2P חדשות, בעקבות "שינויים מהותיים שחלו בסביבת הריבית, שגרמו לקיטון בהפקדות למערכת" ● בלנדר הונפקה בתחילת 2021, ומנייתה צנחה בכ-88% ביחס למחירה בעת ההנפקה

עמי לוטבק / צילום: עומר הכהן

מול יקב בנימינה: מייסד WIZ השלים רכישת מגרשים ב־28 מיליון שקל, כולל ההשבחה

לגלובס נודע כי בעסקה המרכזית, שבה רכש עמי לוטבק מחצית ממגרש שפוצל ואושרה בו תוכנית ל־4 קוטג'ים, התחייב הרוכש לשלם גם את היטל ההשבחה שחל על המוכר ● בסך הכול רכשו לוטבק ואשתו רות שני מגרשים צמודים שעליהם שלושה בתים, במסגרת שלוש עסקאות שנמשכו יותר משנתיים

צחי בוורמן / צילום: תמר מצפי

חקירתו של ברוורמן הסתיימה אחרי 13 שעות; הורחק מלשכת רה"מ ל-15 יום

ראש הסגל בלשכת רה"מ נחשד בשיבוש הליכי חקירה בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, ועוכב על ידי שוטרי להב 433 ● דוברו לשעבר של נתניהו, אלי פלדשטיין, חשף כי ברוורמן נפגש איתו בחניון בקריה וטען כי יוכל "לכבות" את החקירה שצה"ל פתח נגדו

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

חד קרן חדש בסייבר: טורק מגייסת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

חברת הסייבר מתל אביב מגייסת 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית מרלין ונצ'רס

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות

OpenAI תשיק גרסה ייעודית של ChatGPT למענה על שאלות רפואיות. המחיר: ויתור על הפרטיות ● חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מראים שלילה אחד של שינה יכול לנבא עשרות מחלות ברמות דיוק של 80% ומעלה ● באייר מקימה בישראל מעבדה שתדמה מתקפות סייבר על מפעלי תרופות, וחברות ישראליות מציגות פריצות דרך – מטיפול ואבחון סרטן ועד "אינקובטור חיבוק" לפגים ● השבוע בביומד

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

"בשוק כבר מבינים שהמשקל של אנבידיה טמון בקישוריות - שנולדת בישראל"

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מגזין אמריקאי טוען שהתותח החדש של אלביט יכול לתת מענה לטילים מאיראן, האם המחאה באיראן יכולה להפיל את המשטר, וישראל וחמאס בדרך לעימות נוסף • כותרות העיתונים בעולם

''חץ מוילן''. קיבל הכרה ציבורית / צילום: Shutterstock

הגאון שבאמצעות המצאה אחת פשוטה חסך לנו מבוכה בתחנת הדלק

ביום גשום בדטרויט מהנדס של פורד עשה טעות, נספג כולו במים - ואז עלה במוחו רעיון ● נדרשו עשרות שנים עד שקיבל קרדיט על החץ שהפך למושא קנאתה של תעשיית הרכב

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

67% עברו את בחינות לשכת עורכי הדין בפעם הראשונה. מי האוניברסיטה המובילה?

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הסתיימו עם ממוצע הצלחה של כ-52.3% בקרב הניגשים ● המכללה למנהל התמקמה במקום גבוה ומאיפה המתמחים בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצלחה?

איור: shutterstock

כמה מתנות והטבות קיבל העובד הישראלי הממוצע בשנת 2025?

על רקע יוקר המחיה, שנת 2025 הסתיימה עם עלייה של 10% ברכישות דרך מועדוני לקוחות; העובד הישראלי הממוצע קיבל מהמעסיק מתנות והטבות בשווי של כ-1,200 שקל ● מנכ"ל חברת ICL אירח במפעלי ים המלח את שגריר ארה"ב ● התערוכה החדשה של הפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים ● וזה המנכ"ל החדש של הסניף הישראלי בחברת התרופות הגדולות בעולם ● אירועים ומינויים

סניף של הרשת בעופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: יח''צ

בלי קמפיינים ובלי רעש: מאחורי הקאמבק השקט של רשת סינבון לישראל

כשנתיים אחרי שחזרה לישראל, רשת המאפים האמריקאית מציגה פדיונות חריגים של כחצי מיליון שקל בחודש לסניף ● הזכיין הקודם נזכר איך טיל אחד באילת מוטט את הניסיון הקודם ● אבל המנכ"ל הנוכחי מסביר למה האסטרטגיה של "קודם פריפריה" ובנייה הדרגתית של קהל בקניונים מוכיחה את עצמה ● היעד: 30 עד 40 סניפים

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

בודקים את המיתוס. ילידי אמריקה / צילום: איור: ספריית הקונגרס, ויקיפדיה

אמריקה הייתה שלווה עד בוא האדם הלבן? המציאות הייתה יותר מורכבת

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לפי הוליווד, העולם החדש הושחת ע"י אירופה, אלא שגם לפניה לא הכל התנהל בהרמוניה

מצב השווקים / צילום: Shutterstock

המניות החביבות על האנליסטים לשנה החדשה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אפקט העליות בשוק המניות: הצעירים לא חוששים כמעט מהפסדים ● בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות ל-2026 ● 10 המניות שסומנו כהכי גרועות בת"א והפתיעו את המשקיעים ● ההמלצה המדהימה של בנק אוף אמריקה למניות הבנקים הישראליים ● וגם: למה האנליסט האופטימי מוטרד?

החזיתות של אנבידיה / צילום: Shutterstock

סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

הדומיננטיות של אנבידיה נשענת על שילוב עוצמתי בין חומרה מתקדמת למערכת הפעלה שהפכה לסטנדרט בתעשייה ● כעת, שתי ענקיות טכנולוגיה משלבות כוחות כדי ליצור חלופת תוכנה שתשחרר את המפתחים מהתלות היקרה ● האם הן יצליחו לשנות את יחסי הכוחות בשוק? ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום / צילום: שרון רוזנבלום

החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

שיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר־אילן ● על הסיבות שהידרדרנו לתחתית הרשימה בעולם והדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

סוף לסאגת המינויים באוצר: פרוזנפר מונה לממונה על התקציבים, עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית

אישור הממשלה מביא לסיום סאגה ארוכה, שהשאירה את אגף התקציבים ללא ממונה בראשו בתקופה רגישה של העברת תקציב המדינה לשנת 2026

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אברך תבע מזונות מאשתו בגלל משכורת נמוכה. מה קבע ביהמ"ש?

אברך טען כי הוא מרוויח 1,100 שקל בחודש, ולכן אשתו צריכה לשלם לו מזונות - ביהמ"ש העריך את הכנסתו ב־50 אלף שקל ● חברת תיווך הציגה נכס לרוכשת, והיא פנתה לבסוף למתווכת אחרת בקשר לאותה הדירה. מי זכאי לדמי התיווך? ● ובג"ץ החמיר את התנאים להוכחת זכאות לקרקע לבנייה ביישוב מגורים ● 3 פסקי דין בשבוע