גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התקיפה הישראלית מכריחה את איראן לחשוב מחדש על מערכות ההגנה שלה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איראן צריכה לשנות את מערכות ההגנה שלה כדי להתמודד עם ישראל ואיך היא יכולה להתחמק מהסקנציות שהוטלו עליה, ולמה סטודנטים אמריקאים מצטרפים למחאות נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

מהומות, התנכלות לישראלים וגדודי חיילים: כך נראות המחאות באוניברסיטאות בארה"ב
המתיחות בין טורקיה לישראל והשחקנית המפתיעה שתשנה את כללי המשחק 

1איך התגובה הישראלית תשנה את מערכות ההגנה האיראניות

"ב-19 באפריל השתמשה ישראל בטיל בליסטי ששוגר מהאוויר כדי להשמיד חלק חשוב ממערך ההגנה האווירית של איראן: מכ"ם המחובר לאחד מטילי ה-S-300 הרוסיים המתקדמים שלה", נכתב הבוקר בביזנס אינסיידר. "התקרית בעיר אספהאן עשויה לאלץ את טהרן לשדרג את ההגנה האווירית שלה, אולי למערכות רוסיות מתקדמות יותר, כדי להתגונן מפני אפשרות של התקפות טילים ישראליות גדולות יותר", נכתב. "אני חושב שזה די ברור שאיראן לא מוכנה להתקפות גדולות אלא אם כן היא תקבל עזרה משמעותית מרוסיה, מה שהיא לא הצליחה לקבל עד כה", אמר ארש עזיזי, מרצה בכיר להיסטוריה ולמדעי המדינה באוניברסיטת קלמנסון לביזנס אינסיידר. "ההתקפות סיפקו מידע שימושי לאיראנים, ועזרו להן להבין טוב יותר את המגבלות שלהם", אמר עזיזי.

"בעוד שההגנה האווירית האיראנית לא הצליחה לעצור את התקיפה של ישראל, הן השתפרו מאוד בשנים האחרונות", נכתב. "בתחילת שנות ה-2000, מכ"מים איראנים לא יכלו לזהות מל"טים אמריקאים וישראלים הפועלים במרחב האווירי האיראני". אך "כל זה השתנה. איראן הפילה מל"ט מעקב אמריקאי מתוחכם שטס בגובה רב ב-2019".

"בשנים האחרונות, איראן השקיעה רבות ביכולות ההגנה האווירית שלה, אך במקביל היא יודעת שזה לא יספיק נגד הנשק הישראלי או האמריקאי המתקדם מבחינה טכנולוגית בסכסוך פוטנציאלי', אמר פרדי חוירי, אנליסט אבטחה עולמי למזרח התיכון וצפון אפריקה בחברת ניתוח הסיכונים RANE. עוד הוסיף כי הוא "מאמין שהתקיפה הישראלית תגרום לאיראנים לחשוב יותר על התמודדות עם מערכות התחמקות המכ"ם של ישראל על ידי שיפור יכולות המכ"ם שלהם תוך המשך שיפור ההגנה האווירית שלהם'.

צוין כי "ה-S-300PMU-2 היא מערכת ההגנה האווירית המתקדמת ביותר שאיראן רכשה מרוסיה. בעקבות המתקפה באספהאן, סביר להניח שטהרן תגיע למסקנה שהיא זקוקה למערכות רוסיות מתקדמות יותר, כמו ה-S-400 שהם ביקשו, לטענת כמה גורמים". עזיזי מאמין ש"רכישת S-400 היא 'קריטית' עבור איראן, ואחד מה'הימורים הטובים ביותר שלה'. לכן, הוא צופה שטהרן תמשיך לדחוף לשם".

מתוך הביזנס אינסיידר, מאת פול אידון. לקריאת הכתבה המלאה.

2נקודות החולשה בסנקציות שהוטלו על איראן

על רקע הסנקציות החדשות של האיחוד האירופי מה-17 באפריל 2024 נגד ייצור הרחפנים הצבאי-תעשייתי של המשטר האיראני, שמייד אחריהן גם קנדה, בריטניה וארה"ב הודיעו על סדרה זהה של סנקציות, שואלת כתבה שפורסמה אמש באיראן אינטרנשיונאל, האם קיימים אמצעים שיכולים לאכוף אותן באופן מוחשי. 

צוין כי "יש להדגיש שלמרות שממשל ביידן שמר על הסנקציות של תקופת טראמפ על יצוא הנפט של איראן, האכיפה הפכה לסוגייה משנית מאז ינואר 2021. זה אפשר לאיראן להכפיל את יצוא הנפט שלה לסין עד 2023 ולהחליש את משטר הסנקציות". כעת, "השאלה אם ארה"ב והאיחוד האירופי יפעילו או לא יפעילו את הרצון לאכוף את הסנקציות האחרונות נותרה השאלה פתוחה".

בחבילת הסנקציות האחרונה "אכן קיימת שורה של צעדים לעצירת יצוא הנפט האיראני, המהווה מקור הכנסה עיקרי לטהרן ולצבאה. עם זאת, מומחים רבים הטילו ספק אם ממשל ביידן יהיה מוכן לאכוף אותם בשנת הבחירות הזו". בנוסף, צוין כי "במהלך השנים האחרונות, הן איראן והן רוסיה הראו מיומנות רבה בעקיפה של סנקציות, מ'דארק ווב' (רשת אפלה) ביטקוין ועד לרשתות תחבורה מסחריות סודיות ונתיבים יבשתיים", וכי "היעדר אמצעי אכיפה מתאימים של סנקציות אפשרו לאיראן להבריח נשק לחיזבאללה של לבנון באמצעות נמלי האיחוד האירופי".

"לאכוף כל כך הרבה סנקציות על כל כך הרבה מדינות זה לא דבר של מה בכך. זה דורש השקעה רבה בתשתיות דיגיטליות ופיזיות וכן במשאבי אנוש. נראה שלא ארה"ב ולא האיחוד האירופי מצוידים במלואם בכלים ובמשאבי האנוש הנדרשים כדי לאכוף את משטרי הסנקציות ההולכים ומתרחבים שלהם; במיוחד מול איראן". לראיה, צוין כי "מאז פברואר 2024, ממשל ביידן עדיין לא מינה גורם רשמי קבוע שיפקח על אכיפת הסנקציות המתנפחות נגד איראן במשרד האוצר האמריקאי. באשר לאיחוד האירופי, בעיית אכיפת הסנקציות מסובכת עוד יותר".

מתוך איראן אינטרנשיונאל, מאת שהראם קולדי. לקריאת הכתבה המלאה. 

3המזח הימי שבונה ארה"ב ליד עזה יעלה מאות מיליוני דולרים

"ספינת חיל הים האמריקאי וכמה כלי שיט של הצבא, המעורבים במאמץ בהובלת ארה"ב להכניס סיוע נוסף לרצועת עזה, נמצאים מול החוף של הרצועה ובונים פלטפורמה צפה לצורך פרויקט שלפי הפנטגון יעלה לפחות 320 מיליון דולר", נכתב הבוקר באתר החדשות AP. "סברינה סינג, דוברת הפנטגון, אמרה לכתבים שעלות הפרויקט היא הערכה גסה וכוללת את הובלת הציוד וחלקי מזחים מארה"ב לחופי עזה, כמו גם את פעולות הבנייה והעברת הסיוע".

נכתב כי "הפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב פרסם היום (ג') תמונות של בניית המזח הצף באינטרנט, לאחר פרסום תמונות הלוויין של AP. 'המזח יתמוך ב-USAID (הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי) ובשותפים הומניטריים כדי לקבל ולמסור סיוע הומניטרי לתושבי עזה', נאמר בהצהרה בפלטפורמה החברתית X". צוין כי "לפי התוכנית של צבא ארה"ב, סיוע יועמס על ספינות מסחריות בקפריסין שיפליגו לרציף הצף שנמצא כעת בבנייה מול עזה. חבילות הסיוע יועמסו לאחר מכן על משאיות, שיועלו על ספינות קטנות יותר שייסעו למסלול מתכת צף דו-נתיבי. שביל באורך 550 מטר יחובר לחוף על ידי צה"ל". עוד צוין כי "גורם צבא ארה"ב אמר כי יחידת הנדסה של הצבא האמריקאי שיתפה פעולה עם יחידת הנדסה צבאית ישראלית בשבועות האחרונים כדי לתרגל את התקנת הכביש כשהן מתאמנות על חוף ישראלי ממש במעלה החוף".

מתוך אתר החדשות AP, מאת ג'ון גמברל. לקריאת הכתבה המלאה. 

4האם ההפגנות האנטי ישראליות בארה"ב הן אנטישמיות?

"אוניברסיטאות עומדות בפני שאלה דחופה: מה הופך מחאה לאנטישמית?", נכתב אמש בכותרתה של כתבה שפורסמה בניו יורק טיימס. "פעילי סטודנטים פרו-פלסטינים אומרים שהתנועה שלהם היא אנטי-ציונית אך לא אנטישמית. זו לא הבחנה שכולם קונים". נכתב כי "בתוך מאהלי המחאות, עצם הרעיון של אנטישמיות כמעט ולא נדון, בין השאר משום שהמפגינים לא מאמינים שהתווית רלוונטית לאקטיביזם שלהם".

מנהיגי המחאה מצביעים על מעורבותם של פעילי סטודנטים יהודים, במאהלים התקיימו ארוחות שבת וסדרי פסח ובקולומביה, סטודנט אחד אמר כי התורמים סיפקו ארוחות כשרות. "סטודנטים פעילים שאינם בעצמם פלסטינים אומרים כי הצטרפו לתנועה ממגוון רחב של סיבות: ייסורים על משבר הומניטרי בעזה; התרסה מול תגובת האוניברסיטה והמשטרה להפגנות; מחויבות לצדק כולל כאשר מאבק של כל קבוצה צריך להיות מאבק של כולם; הרצון האידיאליסטי להיות חלק ממאמץ קהילתי; ותחושה שהמאבק למען הפלסטינים הוא המשך של העבודה שהחלה למען מדוכאים במהלך תנועת Black Lives Matter".

נכתב כי שלטים במאהל קולומביה ובסביבתו כוללים ציטוטים מעוררי השראה, כולל 'העולם שייך לאנשים, והעתיד שייך לנו', המיוחסים לג'יאנג צ'ינג, מהפכן קומוניסטי סיני. בנתיים, צוין כי "בסרטון ששותף באינטרנט, מנהיג תנועת הסטודנטים הפרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה נראה עומד ליד מרכז מדשאה בקמפוס וקורא: 'יש לנו ציונים שנכנסו למחנה'. עשרות מפגינים של 'מאהל הסולידריות בעזה', נשמעים חוזרים על דבריו: 'יש לנו ציונים שנכנסו למחנה'. 'לכו ועשו צעד קדימה', אומר המנהיג, כשהתלמידים ממשיכים לחזור על כל אמירה שלו, 'כדי שנוכל להתחיל לדחוף אותם מהמחנה'. המפגינים משלבים זרועות וצועדים בגוש אחד לעבר שלושה סטודנטים יהודים שהגיעו לתוך המאהל, שלא בטוחים איך בדיוק קבע מנהיג המחאה שהם תומכים בישראל".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת קת'רין רוסמן. לקריאת הכתבה המלאה. 

5 שאלת פתרון שתי המדינות

"תמיכה רשמית בפתרון שתי המדינות היא אבן היסוד של המעורבות הדיפלומטית של ארה"ב במזרח התיכון מאז שנות ה-90 ותחילת תהליך השלום כביכול. עם זאת, מאז 7 באוקטובר 2023, ההשפעה הפוליטית האמריקאית על ישראל מוגבלת", נכתב אמש בטור דעה בערב ניוז הסעודי על ידי  ד"ר מוחמד אל סולאמי, מייסד מכון המחקר הסעודי "International Institute for Iranian Studies". "ישנה סתירה לכאורה בין תמיכת ארה"ב במבצע הצבאי של ממשלת ישראל בעזה, מחד גיסא, לבין המדיניות הרשמית של תמיכה בפתרון שתי המדינות מאידך גיסא. במילים אחרות, איך אפשר להצדיק את התמיכה הפוליטית של ארה"ב בממשלה ישראלית שמתנגדת לפתרון שתי המדינות?", נכתב. צוין כי "סתירה פוליטית זו ניכרת גם במדיניות של מדינות אחרות, כמו בריטניה, צרפת, אוסטרליה, קנדה ומצרים".

נכתב כי "כיום, העדיפות של ארה"ב אינה עוד פתרון מדיני כולל לסוגיה הפלסטינית, אלא ניהול קצר הטווח של ההשלכות ההומניטריות של ההתערבות הצבאית הישראלית. ארה"ב תמיד הדגישה שמדינה פלסטינית יכולה להתממש רק באמצעות משא ומתן ישיר בין ישראל לרשות הפלסטינית". אך "גישה דיפלומטית זו של קידום משא ומתן ישיר בין ישראל לרשות נכשלה בתחילת שנות ה-2000 עם סיום תהליך השלום. כיום ממשל ביידן עדיין מתמודד עם מורשת הכישלון של פתרון שתי המדינות". למרות התמרון הדיפלומטי של ארה"ב, פתרון שתי המדינות נמצא כעת רחוק יותר ממה שהיה אי פעם, וחלקם אף הכריזו שהוא 'מת', נכתב. "רק הערכה מחדש של מדיניות ארה"ב את האינטרסים הערביים והישראלים תוכל לסלול את הדרך לסיום המלחמה בעזה".

מתוך ערב ניוז, מאת ד"ר מוחמד אל סולאמי. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטריאון וריטיילורס ירדו ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.2% ות"א 90 ירד ב-1% ● בסיכום שבועי עלה מדד ת"א 35 ב-0.45%, מדד ת"א 90 ירד ב-2.9% ● שותפות לוויתן חתמו על הסכם גז גדול עם קבוצת דליה ● בדיסקונט רואים התאוששות בשוק הנדל"ן המקומי ● בהראל צופים צמיחה שלילית לנפש בשנת 2024 ● ביוליוס בר ממשיכים להיות אופטימיים לגבי הביקוש לנחושת

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

הנכסים הצטמצמו ולקוחות עזבו: הרווח של אלטשולר שחם פיננסים עמד על 28 מיליון שקל

חברת הגמל והפנסיה של בית ההשקעות פרסמה את תוצאות הרבעון הראשון מהם עולה כי למרות השיפור בתשואות, הרווח ירד ב-24% לעומת הרבעון המקביל אשתקד • החברה תחלק דיבידנד של 21 מיליון שקל • מנכ"ל החברה הציבורית יאיר לוינשטיין: "רואים פוטנציאל במנועי צמיחה נוספים דוגמת ההשקעות האלטרנטיביות"

פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

מטרות חשודות הופלו בדרך לאילת, שיגורים מעזה הפעילו אזעקות ליד אופקים

צה"ל והשב"כ חיסלו את מפקד גדוד בית חאנון של חמאס בתוך מנהרה בג'באליה • דקות לאחר הודעת הצבא - אזעקות הופעלו סמוך לאופקים • 2 מטרות חשודות יורטו בדרכן לאילת • בית במטולה ספג פגיעה ישירה של טיל נ"ט • עדכונים מכל החזיתות

אפל / צילום: Shutterstock, Moab Republic

כולם מסתכלים על אנבידיה אבל ההזדמנות עשויה בכלל להסתתר במניה אחרת

מנהל קרנות הגידור שחזה את משבר הסאב-פריים טוען כי אפל תהיה ענקית הטכנולוגיה שתניב את הרווחים הגבוהים ביותר מתחום הבינה המלאכותית ● מדובר בחדשות טובות עבור יצרנית האייפונים שמנייתה הציגה ביצועים חלשים מתחילת השנה

בנייה חדשה. יש חשש ליציבות המון שחקנים בשוק / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות יפשטו רגל ומה יקרה למחירי הדירות: התחזית של כלכלני S&P מעלות

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● איך משפיעים מבצעי ה־80/20 על התזרים של חברות הנדל"ן למגורים, ועד כמה ההתחדשות העירונית משמעותית ● רגע לפני עונת הדוחות, כלכלני S&P מעלות בחנו את הנושאים הבוערים בשוק

אום אל פאחם. המכרזים הקודמים נכשלו / צילום: איל יצהר

רשות מקרקעי ישראל פרסמה גל מכרזים חדש עם 8,200 יח"ד - אחרי חודש רובם עדיין לא פתוחים להצעות

ערב חג הפסח פרסמה הרשות 29 מכרזים, אולם ב־23 מהם, השיווק טרם החל בפועל ● רמ"י: "כל המכרזים שפורסמו נמצאים בתהליכי עבודה וחוברות יתפרסמו בקרוב"

דואר ישראל. בעיגול: שי ויל / צילום: איל יצהר, יח''צ

התחילו מביסלי: כך צמחה האימפריה של האחים ויל, בעלי הבית החדשים בדואר

שמם אינו מוכר לרבים, אך שי וגיל ויל, שסבם נמנה עם מייסדי אסם, חולשים כיום על עסקים המוכרים היטב לכל ישראלי - חברת הגבייה מילגם, האפליקציות הפופולריות פנגו (חניה) וגט (מוניות) וכעת גם השליטה בדואר ישראל ● בדרך הייתה גם הסתבכות נדל"ן ברומניה, החמצה בשוק האנרגיה הירוקה והשקעה במפעל מלט כושל, שהפך לבוננזה נדל"נית ● וגם: הקשרים עם ראש הממשלה לשעבר בנט

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

רווח של 1.3 מיליארד שקל למזרחי טפחות גם כשהכנסות המימון ירדו והאשראי האט

מזרחי טפחות הציג ברבעון הראשון רווח נקי של 1.27 מיליארד שקל, פחות מהרבעון המקביל אך יותר מאשר ברבעון האחרון של 2023 שהושפע לרעה בעקבות המלחמה • הכנסות המימון ירדו למרות גידול של 6% בתיק האשראי • ההוצאות להפסדי אשראי נותרו גבוהות, על אף שלא הורגשה הרעה משמעותית מצד הלווים ● הבנק יחלק 40% מהרווח כדיבידנד

אוהד טל, הציונות הדתית / צילום: שחר כהן

האם איחוד האמירויות מתנגד רשמית לשליטה של הרש"פ בעזה?

מה חושבים באיחוד האמירויות על סוגיית "היום שאחרי"? זה תחום אפור ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל ביומיקה, ד''ר אלרן חבר / צילום: יח''צ

טיפול בסרטן באמצעות חיידקי המעי הצליח בניסוי קליני ראשון

הניסוי בוצע על־ידי חברת ביומיקה מקבוצת אבוג'ן הבורסאית, ובו השתתפו 11 חולים בסוגי סרטן שונים, שטופלו עד היום באימונותרפיה ללא הצלחה ● בעקבות הפרסום, מניית הקבוצה עלתה ב־6.7%, והיא נסחרת כעת לפי שווי של 113 מיליון שקל

משה סעדה, הליכוד / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הצווים מהאג: מאיפה מגיעה הסמכות לתת אותם, ומה אפשר לעשות עכשיו?

הבקשה להוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט הסעירה את המערכת הפוליטית בישראל ● רבים זעמו על התערבותו של ה־ICC, למרות שישראל לא חברה בו, אבל הרש"פ פתחה לו דלת אחורית ● אחרים התבלבלו עם ה-ICJ ● המומחים מציעים פתרונות מוועדת חקירה ועד כפירה בסמכות ● המשרוקית של גלובס

איור: גיל ג'יבלי

איך נקבע שער הדולר וכיצד מתנהל המסחר בו לאורך היום?

שוק המט"ח נע בעצבנות בשנה וחצי האחרונות על רקע המלחמה והטלטלות הפוליטיות שפוקדות את ישראל ● איך מתנהל המסחר באחד האינדקטורים החשובים במשק, ומי השחקנים החזקים בו? ● שאלת השבוע, מדור חדש 

בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חברות הדירוג מזהירות, הסל מתייקר, ואיפה שר האוצר?

הכניסה של השר קרעי ב-AP השפילה אותנו פעמיים ● הקבלנים המטירו על הלקוחות מבצעים שפוגעים בתזרים ● וסמוטריץ' לא מתעסק בענייני האוצר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תמותה של קיפודי ים באי ריוניון / צילום: אוניברסיטת תל אביב

מגיפה עולמית מסכנת את קיפודי הים; חשש לשוניות האלמוגים

מאז דצמבר 2022 מגיפה חיסלה את רוב פרטי קיפודי הים מהמינים שנפגעו בים האדום ● מחקר חדש מגלה שהמגיפה התפשטה לאוקיינוס ההודי ● ד"ר עומר ברונשטיין, אוניברסיטת תל אביב: "המחזה היה סוריאליסטי. לראות מין שהיה כל כך דומיננטי בסביבה מסויימת פשוט נמחק בפרק זמן של שעות"

מימין: סאטיה נאדלה, ביל גייטס, סם אלטמן, ברק אובמה והשחקנית מרגו רובי. המשתתפים נבחרים בפינצטה / צילום: Associated Press, Stephen Brashear, Jordan Strauss, Jacquelyn Martin, Brynn Anderson

המפגשים של עשירי העולם שהכול קורה בהם - אבל אף אחד לא יודע שהם קורים

הם מגיעים במטוסים פרטיים, יודעים שאף אחד לא יצטט או יצלם אותם וזוכים למינגלינג עם משקיעי ענק או לטיול פרטי עם אילון מאסק וג'ף בזוס ● ברוכים הבאים לכנסי האח"מים שבהם נסגרות העסקאות הגדולות בעולם, ורק מעטים מורשים להיכנס אליהם

אולפני הרצליה / צילום: דוד שי, מתוך ויקיפדיה

כשבנק ישראל, הבנקאים והקבלנים מוודאים שלא נפסיק לקנות דירות בכל מחיר

בעוד מחירי הקרקעות ירדו נוכח השינויים בתנאי המימון, המחיר הממוצע של דירה דווקא עלה ב–24% בתוך שנתיים ● הגורם לפער טמון בבנקים, שצריכים לדאוג שהציבור ימשיך לקנות דירות במחירים הישנים

אחרי ההכרזה על מדינה פלסטינית: המכה החדשה שעשויה להגיע מכיוון נורבגיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: קרן העושר הנורבגית מתמודדת עם לחץ להפסיק להשקיע בישראל, למה כרים חאן החליט להודיע על הצווים בראיון ל-CNN, מפגינים פרו-פלסטינים השתלטו על אוניברסיטה בברלין ובאירלנד מסקרים איך מדווחים בישראל על המדינה ● כותרות העיתונים בעולם 

סטטיק בקמפיין פרטנר / צילום: אוהד רומנו

הפתרון של פרטנר לפרסומת שמחה בזמן מלחמה: סטטיק מבצע את חרבו דרבו

הפרסומת הקופצנית החדשה של פרטנר מתמקמת השבוע במקום השני בזכירות, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● קמפיין השירות של בנק לאומי הוא הזכור ביותר השבוע, ושטראוס משלבת אב קטוע יד בלי לעשות מזה עניין

מחירי השכירות חזרו לעלות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

אחרי שנה של קיפאון: איפה הערים שבהן עלו מחירי השכירות

בתחילת המלחמה נראה היה ששוק השכירות נעצר כמו כל המשק, ושירידות המחירים יצברו תאוצה, אך הנתונים מראים כיום מגמה הפוכה ● מספר הדירות שהמשקיעים מוכרים נמצא בירידה מסוימת, כי עליות המחירים מוסיפות לתשואות שלהם

את'ריום / צילום: Shutterstock

הביטקוין לא לבד: מטבע קריפטו נוסף מגיע לוול סטריט

רשות ני"ע האמריקאית אישרה השקת קרנות סל שעוקבות אחר מחיר האת'ריום בספוט, מה שהופך אותו למטבע השני שייכנס בדלת הראשית של וול סטריט, אחרי הביטקוין ● מה משמעות המהלך, מה הוביל לשינוי ואיך זה יעבוד בפועל? ● גלובס עושה סדר