גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: יח"צ
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: יח"צ

ד"ר רוני הירש, נפגשנו לראשונה ימים ספורים לפני 7 באוקטובר לשיחה שנועדה לנתץ מיתוסים על הפילוסוף הסקוטי אדם סמית, אבי הקפיטליזם, שכן ב־2023 ציינו 300 שנים להיוולדו. לנוכח המצב השיחה ההיא נדחתה, וכעת בפגישה נוספת ניגע בנושא זה אבל לא רק. תסבירי איך המחקר האקדמי שלך קשור באדם סמית.
"הדרך שלי לאדם סמית הייתה מעט עקלקלה. התחלתי את הדוקטורט מיד אחרי המשבר הכלכלי של 2008, והחלטתי לכתוב על הקשר בין סיכון ורווח, בהתייחס למערכת הפיננסית העכשווית. חשבתי שזה משהו חדש, אבל בעצת המנחה שלי הלכתי לבדוק מה היה קודם, וגיליתי שגם הכלכלנים הקלאסיים עסקו בנושא, אפילו לפני 200 שנה ויותר. אדם סמית בלט במיוחד. הוא כתב על הנושא באופן שהפך להיות מאוד מקובל ונפוץ. למה יש רווחים? כי יש סיכונים, ומישהו צריך לקחת אותם".

ראיון | "הרופאים אמרו שאאבד את המוח, את התודעה, שזה וירוס שלא שורדים"
WSJ | האופוזיציה הרוסית מפוזרת בגלות מאז מות נבלני. כך היא משפיעה מבחוץ

רובנו מכירים את אדם סמית דרך המושג "היד הנעלמה" שמופיע בספריו ומסמל את השוק החופשי. ב־100 השנים האחרונות כלכלנים רבים מחסידי השוק החופשי, כמו מילטון פרידמן, סיפרו שהושפעו מרעיונותיו. אבל למעשה, כפי שאת גורסת, רבים מהם בכלל לא פורשו כהלכה.
"מי שקורא את אדם סמית כאחד שהיה לו אכפת רק מ'לשחרר את השוק', במובן של לשחרר את השוק מהמדינה, עושה לו עוול. חמור מזה, הוא פשוט מפספס את התרומה הגדולה של אדם סמית למה שאנחנו קוראים היום מדע הכלכלה, ובכלל למדעי החברה ומדעי האדם. המוטיבציה שלו הייתה לייצר מערכת יותר צודקת, והמילה 'מערכת' כאן חשובה. לתוך המערכת הגדולה הוא הכניס אלמנט מאוד חשוב של חופש, ולכן אנשים הוקסמו כל כך מהכתבים שלו. אבל צריך לדייק: לפי אדם סמית אין חופש בלי תחרות, אז אל תיתנו לאף אחד להגיד לכם שקיים דבר כזה שוק חופשי ללא תחרות, כי זו פשוט סתירה. שוק ריכוזי הוא לא שוק חופשי".

מה שבטוח, אדם סמית לא היה ליברטריאן.
"נכון, כי תפיסת החופש שלו הייתה הרבה יותר רחבה. לליברטריאנים מאוד חשוב להרחיק התערבות פטרנליסטית-ממשלתית מתחומים שהם מגדירים פרטיים או חברתיים, כלומר מהספרה האישית של החיים. אדם סמית דיבר על שוק חופשי מנקודת מבט פוזיטיבית. לא רק במובן של 'אל תיכנסו לי לעניינים', אלא גם במובן זה שלא יהיו בשוק שחקנים פרטיים שיצברו יותר מדי כוח. כי לדבריו, כשזה קורה, אז נשלל החופש שלי כמעט או אפילו יותר מאשר במצב שבו הממשלה מכתיבה לי מה לעשות.

"דוגמה לכך מהמציאות העכשווית היא חברות הביג-טק שפוגעות בפרטיות שלנו. נוסף על כך, עסקים קטנים נעשו תלויים בהן. לא הייתה בזירה הזאת מספיק רגולציה, ולכן חברה פרטית יכולה לשלול מעסקים קטנים את החירויות שלהם. זו נקודה שבעיניי הלכה לאיבוד בתפיסה הליברטריאנית של שוק חופשי".

בספרו הראשון של סמית מ־1759, "תיאוריה של הרגש המוסרי", הוא עסק בנושאים כמו אמפתיה. כעבור 17 שנה כתב את "עושר האומות", שהקנה לו את תהילתו ככלכלן. יש קשר בין הספרים?
"בשניהם הוא דיבר על התפקיד של המערכת הכלכלית בעיצוב של האישיות, התכונות והאופי של האנשים. ב'תיאוריה של הרגש המוסרי' הוא כותב למשל: 'הנטייה להעריץ, וכמעט לסגוד, לעשירים ולבעלי עוצמה, ולהזניח אנשים עניים, היא הסיבה הגדולה ביותר לשחיתות רגשותינו המוסריים'.

"ב'עושר האומות', כתב כך: 'אף חברה לא יכולה לפרוח ולהיות שמחה, בעוד שחלק גדול מהחברים בה עניים ואומללים'. סמית הונע מתפיסה של צדק. הוא התעניין באופן שבו ראוי לדאוג לגורמים היצרניים בחברה, שבעיניו היו האנשים העובדים. הוא חשב שרווחים גבוהים משחיתים מידות ומייצרים עצלנות וחנופה.

"יש ויכוח ישן בשאלה אם שני הספרים עומדים בסתירה זה לזה, כי באחד לכאורה עסק במוסר ובשני באינטרס אישי. אני שייכת למחנה שאומר - אין סתירה כזו. מבחינתי, 'עושר האומות' הוא ספר של הנאורות. הוא ספר שבו סמית מדבר ומתאר ממשל תקין ואת האופן שבו אפשר לייצר מערכת שתוכל להיטיב עם כל האנשים".

"האמין שצריך להפריט חינוך"

סמית היה חשדן מאוד כלפי תאגידים ובעלי הון, במיוחד בסיטואציות שבהן "עוסקים באותו ענף נפגשים יחד", כי אז רוב הסיכויים הם שהשיחה תיהפך ל"קנוניה נגד הציבור או מזימה להעלאת מחירים" - כפי שכתב ב"עושר האומות". בקיצור, הוא חשש מפני תיאום מחירים.
"לכן סמית אומר: תרחיקו את האנשים שמרוויחים מהיכולת לחוקק חוקים, כי הם תמיד יחוקקו בעד עצמם. באותה הנשימה הוא היה נגד איגודי עובדים. אנחנו רואים פה את ההתחלה של החשיבה הליברלית שאומרת - אנחנו רוצים מדינה חזקה ורוצים פרטים חזקים, ומה שאנחנו לא אוהבים זו מדינה בתוך מדינה".

אם סמית היה חי היום, איך לדעתך הוא היה מתייחס למוסד כמו רשות התחרות?
"אני רואה באדם סמית כלכלן של תחרות, ולכן סביר להניח שהוא היה רואה לחיוב רשות שכל תפקידה הוא לזהות צווארי בקבוק וחסמים לתחרות וכן לזהות התנהגות מונופוליסטית ולפעול נגדה. חוקי תחרות נועדו לזהות ולפעול נגד גופים שלא רק שהם חזקים, הם גם מנצלים את כוחם כדי לדכא תחרות".

אם לחזור לציטוט הקודם בדבר קנוניה שעלולה לצמוח מתוך מפגש של בעלי עסקים, הרי שבהמשכו אומר סמית: "אי אפשר למנוע פגישות כאלה בשום חוק בר־אכיפה… בעוד שהחוק אינו יכול למנוע מפגשים, הוא חייב שלא לעשות דבר על מנת להקל קיום מפגשים כאלה". אם כך, אולי הוא לא היה פרו־רגולציה?
"סמית אומר את אותם הדברים גם בקשר למכסים, קרטלים ומונופולים (לא רצה שיהיו כאלה - ה"ו); או כפי שנהוג לנסח זאת היום, הוא אומר Don't. במקרה הספציפי החוק אולי לא יכול לאסור על אותם עוסקים להיפגש אבל גם לא צריך לעזור להם לעשות זאת. לתפיסתי, כן מדובר במהלך של רגולציה, כי זכויות היתר של הקבוצה הזאת בחברה למעשה מאותגרות. בספר הוא מדבר על כך שלא יהיו אפשרויות חוקיות לתיאום בין מעסיקים".

באילו עוד אופנים סמית חשב לחיוב על רגולציה במערכת הכלכלית?
"הוא האמין במיסוי וסבר שיש כל מיני תפקידים לממשלה במימון פרויקטים שהם לא רווחיים כמו תשתיות, ביטחון ושיטור. סמית רצה להסיר חוקים שהם חסם לתחרות. אבל חוקים שמעודדים תחרות, שמנטרלים את הכוח של המעבידים ויכולים לחזק את מעמד העובדים ולהעלות את שכרם, היו חוקים טובים בעיניו.

"אגב, הוא גם האמין שחינוך צריך להיות פרטי, כי זה יגרום למרצים להיות טובים יותר. הוא חשב שצריך לשלם לכל מרצה בהתאם למידת העניין שהוא מעורר בסטודנטים, אבל את זה נשים בצד. סמית כנראה היה מרצה כריזמטי ומאוד מוכשר, ולכן ייתכן שבמקרה זה דיבר לפחות במידה מסוימת מהפוזיציה".

מהו עושר, לפי אדם סמית?
"עושר, לתפיסתו, הוא הדברים שאנחנו צריכים עבור קיומנו. קודם כול מזון, מלבוש ומחסה. אבל את 'עושר האומה' הוא מגדיר באופן הרבה יותר רחב, גם כמה שמקנה לנו הנאה ואף תרבות והשכלה - להבדיל מפשוט 'כסף וזהב'. כך המרקנליסטים, שהיו הפרדיגמה הכלכלית השלטת בתקופתו, ראו עושר. סמית התווכח איתם".

"ללא מונופולים ותאגידים"

הזכרנו קודם את "היד הנעלמה", מושג שמופיע שלוש פעמים בספריו של סמית. מה אנחנו לא מבינים לגביו?
"שהוא לא מכשיר כל שחיתות מידות. 'היד הנעלמה' אכן מסמנת שיש מקום מרכזי לאינטרס של כל פרט, ושכל פרט ירדוף אחר רצונותיו ושאיפותיו. אבל הדבר הזה הוא מוגבל והוא צריך להתרחש בסביבה של תחרות. אין מונופולים, אין תאגידים. לטענת סמית, כדי ש'היד הנעלמה' תעבוד כהלכה, נדרשים מוסדות מתוקנים וחוקים מתוקנים. לכן, להגיד שהיד הנעלמה מחליפה את כל הדברים האלה זה אי־הבנה מאוד גדול.

"הקסם של הביטוי הוא ברצון שלנו שיהיה איזשהו מכניזם שהוא יותר חכם מאיתנו, והתוצאה האוטומטית שלו היא צדק. קריאת הכתבים של אדם סמית ושל אחרים שהתמודדו עם הרעיונות האלה אחריו מאלצת אותנו להבין שצדק הוא מלאכה יותר מורכבת והמכונה לא יכולה לספק אותה".

מה עוד רבים לא יודעים על סמית?
"הוא שנא בעלי קרקעות. אולי אני מגזימה במילה 'שנא', אבל הם היו בעיניו ה־בעיה הכלכלית. מדוע? כי אנשים אלה חיים ומרוויחים משכר דירה מבלי שהשקיעו - לא דאגה ולא עבודה. הם פשוט יושבים על הקרקעות ונהנים מהרנטה. הם היו בעיניו האנשים הכי בזויים".

איך לדעתך הוא היה מנתח אירועים כלכליים מחודשי המלחמה? למשל, בתחום התעופה אל על מתחזקת כי כמה מחברות התעופה הזרות הפסיקו לבינתיים לטוס לישראל והמחירים מזנקים. כעת אפילו מתנהלת בדיקה של רשות התחרות סביב השאלה אם אל על בהיותה מונופול, ולו לתקופה במהלך המלחמה, ניצלה את כוחה באופן בעייתי מול הצרכנים.
"אל על הפכה דה פקטו למונופול, לפחות לתקופה מסוימת, כי חברות תעופה זרות לא רצו להגיע לכאן. זו חברה פרטית, אך עם מעמד של חברה לאומית, שהרי המדינה תמכה בה כלכלית בכל מיני דרכים. אז ייתכן שסמית היה אומר - תלאימו את אל על".

להלאים?
"הוא טען שצריך להלאים תשתיות לאומיות. אל על דווקא רווחית, אך אם חלילה תיפתח חזית שנייה משמעותית בצפון - היא תיפגע מאוד. כך שאני משערת שהוא היה אומר להלאים, אבל כמובן שצריך לשאול אותו".

עוד כתבות

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ במסיבת העיתונאים, היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ סוגר חשבון: מאיים באמברגו על ספרד ותוקף את בריטניה

במהלך מסיבת עיתונאים עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, איים טראמפ באמברגו על ספרד בעקבות סירובה להעלות את תקציב הביטחון והגבלת השימוש בבסיסיה, והעביר ביקורת חריפה על התנהלות ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ● מנגד, גרמניה זכתה לשבחים על תמיכתה המלאה והתרת השימוש בבסיסים

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

לא נתנו לכם להיכנס למקלט? מדובר בעבירה פלילית

סירבו להכניס אתכם למקלט בזמן אזעקה? מעבר לאי הנעימות, יש לכך גם השלכות משפטיות ● מה קובע החוק, מה הדין לגבי חיות מחמד ואיך נכון לפעול בזמן אמת? ● גלובס עושה סדר

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן שלפה את הנשק החזק ביותר שברשותה, ומאיימת על העולם בגל אינפלציוני חדש

חסימת מצר הורמוז על ידי משטר האייתוללות הציתה זינוק במחירי האנרגיה ● החשש בשווקים: מחיר הנפט עלול לנסוק ל־100 דולר ויותר לחבית ● כלכלנים מזהירים: הלחצים האינפלציוניים מתעוררים, והסוחרים כבר מתמחרים פחות הורדת ריבית בארה"ב עד סוף השנה

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ פתח במלחמה עם איראן. עכשיו הוא חושב איך לסיים אותה

בין הקדנציה הראשונה לשניה, טראמפ עבר ממדיניות אי התערבות ללכידת מדורו בוונצואלה והפצצה באיראן ● מומחים מסבירים על הלך הרוח בארה"ב לתקיפה, הצורך של טראמפ להוכיח אמינות וגם: תאריך הסיום שהגדיר טראמפ כדי להרגיע את הביקורת

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

אנשים רצים לחניון תת קרקעי בעת אזעקה בתל אביב / צילום: ap, Leo Correa

נתוני האזעקות מגלים: מה השעה הכי גרועה להיכנס למקלחת?

סטטיסטיקת ההתראות מגלה: השיגורים לישראל מתנקזים ברובם לחלון זמנים של שמונה שעות ● והמקומות השקטים ביותר הם בדרום, למעט אזור אחד מפתיע ● שאלת השעה, מדור חדש

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

המוצרים החדשים של אפל / צילום: אפל

אפל חושפת את הדור הבא של המקבוקים לצד מעבדים חדשים – ויש חיבור לישראל

במוצרים החדשים שהשיקה אפל היום ישנם כמה רכיבים מרכזיים בהם השבבים M5 Pro, M5 Max ו-N1, שפותחו על ידי צוותי הסיליקון בישראל ● כל מה שצריך לדעת על המקבוקים והמעבדים החדשים של אפל

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון