גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh
נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

למצוא צדדי דמיון בין הודו לישראל זה עניין של התיימרות ושל קלות דעת. איך בכלל אפשר להשוות? כרגיל במקרים כאלה אי אפשר להשוות, אבל אפשר לדבר על אסוציאציות ועל נסיבות. ואף כי יש 1.4 מיליארד הודים, והם מדברים מאות לשונות, אולי אלפים (הערכה אופטימלית מעמידה את מספרן של הלשונות ושל העגות על כמעט 20 אלף), ואף כי הם מתגוררים ב־28 מדינות וב־8 'טריטוריות', אפשר לחשוב את ישראל לפחות למיניאטורה הודית.

פרשנות | סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים
פרשנות | להגיע לים התיכון, זה מה שהם תמיד רצו

אפילו הטענות לעתיקוּת מתיישבות אלה עם אלה. נראה שכתבי הקודש ההינדואיים הופיעו בערך בזמן שבו עמד בית המקדש הראשון בירושלים. קיסרויות הודיות מפוארות היו קיימות עד סוף העת העתיקה, וממלכות הינדואיות עצמאיות נראו בתת־היבשת מאות שנים אחרי כן. אבל את הטון בהודו נתנו שליטים מוסלמיים במשך כמעט אלף שנה. הבריטים הגיעו במאה ה־17, דיכאו וניצלו, אבל יצרו אחדות הודית שלא הייתה דוגמתה מן המאה השלישית.

הודו המודרנית נולדה תשעה חודשים לפני ישראל. המפלגה המייסדת שלה הנהיגה את התנועה הלאומית עשרות שנים לפני העצמאות, והוסיפה לשלוט עשרות שנים אחריה. מה מעניין שהיא איבדה את השלטון בפעם הראשונה ב־1977, חודשיים וחצי לפני שמפלגת העבודה איבדה אותה בישראל.

בהדרגה היא פינתה את מקומה לקואליציה לאומנית דתית, והוסיפה להחליף איתה מקומות עד לפני עשר שנים. מאז מפלגת הקונגרס של הודו, כמו העבודה בישראל, פוחתת והולכת. היא התכווצה לממדי סיעה קטנה בבית הנבחרים. היא נמחקה או כמעט נמחקה מן המפה האלקטורלית במרכזי האוכלוסייה הגדולים של הצפון, שמהם נשלטת הודו. שיטת בחירות רבת־עיוותים, שהועתקה במלואה מן הבריטים, מעניקה לימין הלאומני־דתי רוב מוחלט בפרלמנט, אף כי אין לו רוב מוחלט של קולות המצביעים.

מודי לצד פסלו של האל ראם על שער העיתון ההודי ג׳אגראן, בינואר השנה. בנה מקדש על הריסות מסגד / צילום: שער עיתון ג'אגראן

כך או כך, אחיזת הימין בשלטון בהודו היא כה הדוקה, עד שכמעט בלתי נמנעת היא הנחת ניצחונו בבחירות המתנהלות עכשיו. הבחירות האלה התחילו ב־19 באפריל ויימשכו עד תחילת יוני. יש 900 מיליון בעלי זכות בחירה ומשתתפות כמעט 80 מפלגות, שרובן המכריע הן אזוריות. רק שש הן ארציות, ומתוכן רק שתיים הן מפלגות עם ייצוג ממשי בכל אזורי הודו.

חלק ניכר מן המפלגות כרתו בריתות לפני ההצבעה. לא עלתה יפה תקוות האופוזיציה להתארגן בחזית רחבה. מפלגות ואישים שנתנו לה את ידיהם פרשו ממנה בהתקרב הבחירות, ואפילו עשו יד אחת עם מפלגת השלטון. האופוזיציה, מהיותה להוטה למצוא מותג עובר לבוחר, התחכמה, והעניקה לעצמה ראשי תיבות שהצטרפו לכלל השם INDIA.

מפלגת השלטון, שיש לה הצלחה מוכחת בהתחכמויות מותג, מיהרה להודיע כי מכאן ואילך היא תעודד שימוש בשמה ההינדי העתיק של הודו, בהאראט (Bharat). וכך, כמעט מבלי משים, קרב מותגים העניק לבחירות האלה את ההקשר ההיסטורי הראוי: התמודדות בין INDIA המודרנית והחילונית לבהאראט ספוגת המסורת והאמונה הדתית. בהתמודדות הזאת נראה כי ידה של בהאראט תהיה על העליונה.

החזון: עיצוב עבר חדש

עוד צד דמיון בין ישראל להודו הוא ששתיהן הן תוצאה של חלוקה בידי הבריטים. אבל אף כי פקיסטן קמה כמדינת המוסלמים, ובהודו היה מלכתחילה רוב גדול של הינדואים, הודו לא ראתה את עצמה כמדינת לאום.

מייסדיה קיוו ליצור אומה חילונית, פלורליסטית, משהו שהיינו מכנים "מדינת כל אזרחיה". היא גם קיוותה לבער את הנגע של חלוקה כיתתית. היא מעולם לא עמדה באידיאלים הרמים של ראשוניה, אבל עשתה מאמץ לא מבוטל, למשל באמצעות חוקה מורכבת ומעמיקה, שחוברה במאמצים רבים בשנתיים הראשונות של קיומה.

״המפלג הראשי של הודו״. מודי על שער טיים ב-2019 / צילום: שער עיתון TIME

כל זה היה מלכתחילה לצנינים בעיני לאומנים הינדואים. הודו בחזונם נועדה לא רק להיות מדינת ההינדו, ולא רק לעצב עתיד חדש, אלא אפילו לעצב עבר חדש.

הדרך אל העתיד עברה בעבר. זה התברר לפני קצת יותר מ־30 שנה, כאשר אספסוף הינדואי, בהשראת הימין הקיצוני, התנפל על מסגד בן 500 שנה בעיר איודיה (Ayodhya) שבצפון הודו, והחריב אותו בפטישים ובגרזינים. את ההתקפה כיוונו אנשים שעמדו לשרת בכהונות ממשלה בכירות בשנים הבאות, כולל שר הפנים, זה המופקד על המשטרה. כבר אמרנו שיש פרללים מסקרנים. היעד היה לבנות מקדש על הריסות המסגד לכבוד האל ההינדואי ראם, שההינדו מאמינים כי זה היה מקום הולדתו, או המקום שבו התגלגלה בו אלוהיותו.

הריסת המסגד העניקה תנופה היסטורית לימין ההינדואי. זה היה פחות או יותר תאריך זינוקו אל הפסגה הפוליטית. זה גם היה המאורע שהתחיל להרוס את הפרויקט החילוני של האבות המייסדים.

בחודש ינואר השנה ראש הממשלה נרנדרה מודי, המנהיג הנערץ של הימין ההינדואי, חנך את המקדש לאל ראם באיודיה במעמד שנסך אופוריה במאות מיליוני הודים. רבים תיארו אותו כ"יום הגדול ביותר בתולדות הודו". זה היה היום שבו, באופן סמלי, החזון של בהאראט ההינדואית קרם עור וגידים. הוא גם העניק נופך של אל למודי עצמו.

מודי הוא פוליטיקאי שנוי במחלוקת, שחזון של פיתוח כלכלי נועז מתמזג בו עם כוחנות, עם דמגוגיה ועם קסנופוביה. לפני קצת יותר מעשר שנים הוא היה מוקצה מחמת מיאוס בדמוקרטיות המערביות. נאסרה עליו אפילו הכניסה אל ארה"ב ואל חלק של מערב אירופה, מפני שהוא היה ראש הממשלה של מדינה במערב הודו, גוג'ראט, אשר בעיר הגדולה ביותר בה התחולל לפני 20 שנה ויותר טבח של אלף מוסלמים.

אבל ההודים נשבו בקסמיו, או בעצם שליש מהם. הוא עלה לשלטון ב־2014 בזכות תמיכה של שליש הבוחרים. שיטת הבחירות העניקה לו רוב בפרלמנט. הרוב הזה גדל חמש שנים אחר כך. יש סיבה סבירה להניח שהוא יגדל אפילו יותר הפעם, או לפחות יישמר.

ארץ של עניים רוצה להתעשר

במקור מפלגת הקונגרס, הלוחמת עכשיו על חייה, הייתה לא רק חילונית אלא גם סוציאליסטית. ראשוניה הניחו כי הודו נועדה להיות ארץ ענייה, שהרוב העצום של תושביה יוסיפו להתגורר בכפרים. משימתה העיקרית הייתה להאכיל את תושביה, איכשהו. חקלאות נועדה להיות הענף שעליו היא תשב. במובן הזה הודו הגיעה להישגים ניכרים - בשנות השבעים היא התחילה אפילו לייצא מזון, לאחר שהעולם החיצון הציל אותה פעם אחר פעם מסכנת רעב.

אבל לפני קצת יותר מ־30 שנה הודו נקלעה למבוי סתום. שיעורי הצמיחה הזעומים שלה דחקו אותה הרחק מן "הנמרים" של מזרח אסיה, והעמידו אותה בצלה של סין, שרפורמות נועזות התחילו בה עשר שנים קודם. מפלגת הקונגרס החליטה לשנות כיוון ולאמץ דגם פיתוח קפיטליסטי, או קפיטליסטי למדי. אגב, באותו הזמן היא גם שינתה כיוון כלפי ישראל, קשרה איתה בפעם הראשונה קשרים דיפלומטיים, ומיהרה לכונן איתה ברית צבאית לא־פורמלית. כה חשובה היא הברית הזאת עד שמותר לנו להעמיד את הודו במקום השני לאחר ארה"ב בטבלת יחסי החוץ של ישראל.

הרפורמות של מפלגת הקונגרס היו נועזות כשלעצמן, אבל לא נועזות מספיק. הן העמידו את הודו במקום שכלכלנים נוהגים לתאר כ"מלכודת ההכנסה הבינונית", אתגר מפורסם בשביל ארצות מתפתחות, החדלות יום אחד להתפתח בגלל סתימות מבניות בכלכלותיהן.

מפלגת הקונגרס, בהנהגתה הקבועה של שושלת נהרו-גאנדהי (שלושה ראשי ממשלה), האמינה בשעתה שהיא מצאה נוסחת ניצחון קבועה. בלשונה של מדענית מדינה הודית - כדי לנצח בבחירות המפלגה הייתה זקוקה למיעוט של קולות הרוב (ההינדואי) ולרוב של קולות המיעוט (המוסלמי). בערך 15% מן ההודים הם מוסלמים, אולי יותר. אבל גם הרוב וגם המיעוט התחילו למאוס בה. האוויר יצא ממפרשיה, היא לא הקרינה דינמיות, היא לא הסעירה את הדמיון, היא לא מילאה ציפיות.

מפלגת הימין הדתית הלאומנית, הידועה בראשי התיבות BJP (מפלגת העם של בהאראט), עלתה לשלטון ב־2014, והקרינה את הביטחון ואת הנחישות שקודמיה איבדו. מודי קרא לעולם החיצון לייצר בהודו אם הוא רוצה לייצא להודו. העולם נענה לו. גם הודו נפלה לרגליו. הוא חזר והשמיע את המנטרה, "האומה תחילה".

עד מהרה התבררה משמעות "האומה תחילה": להודו לא ממש אכפת אם צרכיה מתיישבים עם הגדרות של טוב ורע, הגינות, הומניות והתחשבות בזולת. קשה לדבר ברצינות על מדיניות חוץ־הודית, מפני שאין לה חזון גלובלי. יש לה, לעומת זאת, עשרות מערכות של יחסים דו-צדדיים. חוץ מפקיסטן, וגם קצת סין, היא מוכנה לעשות עסקים עם כל בר בי רב. איזה מנהיג לאומי זולת מודי יכול להתחבק עם ביידן, עם פוטין, עם ראיסי ועם נתניהו באותה כנות וחמימות? אין ספק שיום אחד הודו תהיה מעצמה גדולה מאוד, והשפעתה הפוליטית תורגש הרחק מגבולותיה. אנחנו רחוקים מאוד מן היום הזה.

מודי מקבל את בנימין נתניהו בארמון הנשיאות. אפשר לראות את ישראל כמיניאטורה הודית / צילום: Associated Press, STR

משימתו של מודי היא להוסיף ולצמוח מבלי לשכוח את בהאראט, את מאות מיליוני הכפריים הסמוכים אל קו העוני. כישרון יחסי הציבור שלו, המעורר קנאת פוליטיקאים בכל העולם, הפך אותו לידידו הנאמן של האיש הפשוט, גם בשעה שהוא ידידם הקרוב של עשירי האוליגרכים. הוא הציג תוכנית נועזת להפוך את הודו לארץ מפותחת עד 2047, שנת המאה לעצמאותה; והוא גם הציג תוכנית נועזת להעניק בית שימוש לכל בית בהודו. הוא טוען שכבר עמד במשימה השנייה.

לא מערבית, לא ליברלית

הודו מתוארת לעתים קרובות כ"דמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם". תחת מודי היא נעשתה ראויה פחות ופחות לתואר הזה. בסוף השנה העשירית של שלטונו יש בה לא מעט אפיונים של מדינת משטרה. בחודש שעבר היא כלאה את ראש הממשלה של חבל דלהי (מקביל של מושל מדינה בארה"ב), מנהיג מרכזי של האופוזיציה. התואנה היא שחיתות, ובית המשפט העליון דחה עתירה לשחרר את האיש. אבל קרבת המאסר למועד הבחירות מצדיקה חשדות כלשהם. ראש ממשלה של מדינה אחרת, ג'הארקאנד, במזרח הודו, נאסר עוד בחודש ינואר. גם הוא מנהיג אופוזיציה (הוא הקדים להתפטר, ואשתו תפסה את מקומו).

המשטרה בהודו מופעלת מעשה שגרה נגד יריבים פוליטיים. הרטוריקה של מודי כוללת רמזים אנטי־מוסלמיים עבים. הוא גם ביטל את המדינה היחידה בהודו שהיה בה רוב מוסלמי, קשמיר. פשוט ביטל.

מודעה במלאות תשע שנים לשלטון מודי. מנסה להציג עצמו כידידו של האדם הפשוט / צילום: מודעת בחירות של מפלגת השלטון בהודו

הודו מעולם לא הייתה "דמוקרטיה מערבית" או "דמוקרטיה ליברלית". היו בה אלמנטים מערביים וליברליים, אבל היא תמיד הייתה מועדת לחריגות. ב־1975 ראשת ממשלה שהפסידה במשפט שחיתות השעתה את הדמוקרטיה לשנה וחצי, וכלאה רבבות ממתנגדיה. היא הפסידה בבחירות שהרשתה לבסוף, אבל ההודים החזירו אותה לשלטון שלוש שנים אחר כך. היא החזיקה בו עד שנרצחה, ארבע שנים אחר כך.

מפלגת השלטון הנוכחית מתפארת ב־180 מיליון חברים. בתור שכזאת היא המפלגה הגדולה ביותר בעולם. כאשר עלתה לשלטון, האיש שניהל אותה, שר הפנים רב־הכוח אמיט שאה, הבטיח שהיא תהיה יום אחד גדולה יותר מן המפלגה הקומוניסטית של סין. הוא עמד במשימה. אבל מטריד הוא עצם ההשוואה שהוא עשה עם מדינה חד־מפלגתית טוטליטרית, שבה אנשים נענשים על כל גילוי של ביקורת, וחברות במפלגה נועדה לאפשר להם התקדמות אישית ומקצועית.

אמיט שאה, מספר שתיים בממשלת מודי ואולי גם יורשו האפשרי, אמר ב־2014 שהמפלגה זקוקה ל־25 שנות שלטון רצופות כדי לתקן את הודו ולהעלות אותה על דרך של פיתוח מהיר. כמובן, אין שום פגם במנהיג פוליטי שרוצה לחזור ולנצח בבחירות, אבל העולם שממנו באים מנהיגי המפלגה הזאת אינו מצטיין בפלורליזם ובמשחק הוגן. הודו בהנהגתם מזכירה יותר ויותר את מה שמדעני מדינה קוראים "אוטוקרטיה אלקטורלית", זאת אומרת משטר סמכותני, שאינו מתנהל באופן דמוקרטי, אבל מוסיף להרשות בחירות עם חזות דמוקרטית.

ידיד הנאצים מקבל אנדרטה

האם ארץ המנסה לחלץ מאות מיליונים אל מעל קו העוני (השרירותי כשלעצמו) יכולה להרשות לעצמה דמוקרטיה בין בחירות לבחירות? על השאלה הזאת יצטרכו הקוראות והקוראים להשיב בעצמם. הלאומנים הדתיים השולטים בהודו שואבים בגלוי את השראתם מדמויות היסטוריות עם מוניטין של "אנשים חזקים".

מודי חנך לפני שנה וחצי במרכז דלהי אנדרטה של צ'נדרה בוס (Bose), פוליטיקאי ואיש צבא שלחם נגד השלטון הבריטי. בוס נמלט מהודו לברלין הנאצית, שבה בילה את רוב מלחמת העולם השנייה. צילומים מן הזמן ההוא מראים אותו סועד אל שולחנו של היינריך הימלר. הוא ארגן יחידות הודיות שלחמו בשורות הוואפן אס אס. הודים מכל הקשת הפוליטית מעריצים את בוס, ותמונותיו מקשטות בנייני ציבור. אבל אין זה מקרה שמודי הופך אותו לאובייקט פומבי של הערצה. בוס מתאים למזגו - ולמזגה של הארץ שמודי מקווה לבנות.

הטקטיקות של מודי ושל שאה נועדו לצמצם את מרחב הפעולה של האופוזיציה עד מינימום. כל אימת שהאופוזיציה מנצחת בבחירות במדינה אינדיבידואלית של הודו, מפלגת השלטון מתחילה מיד לעודד עריקה מסיבית משורות הממשלה המקומית. לא פעם היא מצליחה לחזור ולזכות בשלטון באמצעות עריקה, אף כי הפסידה בבחירות.

נראה שהבחירות המתנהלות עכשיו עומדות להנחיל למודי חמש שנים נוספות בשלטון. ראש הממשלה ההודי היחיד שכיהן 15 שנה רצופות היה הראשון, ג'ווהרלל נהרו. נינו, ראהול, הוא המנהיג דה־פקטו של מפלגת הקונגרס, והוא משמש מטרה קלה ונוחה ללעג מצד מודי. ראש הממשלה הכריז זה כבר כי מנוי וגמור איתו "לנקות את הודו מן הקונגרס". רוב הסימנים מעידים שהוא קרוב מאוד להצליח.

האין זה מעניין ששתי המפלגות המייסדות, הקונגרס בהודו והעבודה בישראל, מתקרבות אל קצן כמעט באותו הזמן עצמו בנסיבות פוליטיות דומות? ארצות שהיו לפנים שמאליות מן היסוד מצאו את עצמן הרחק ימינה.

עוד כתבות

תאגיד השידור הציבורי / צילום: שלומי יוסף

התאגיד פנה לאוצר: מעוניינים להעסיק טאלנטים בשכר של כ-60 אלף שקל בחודש

על פי מידע שהגיע לגלובס, מדובר בסכום שמיועד למספר קטן של עובדים ● לדברי התאגיד, מודל השכר הקיים נוצר לפני 8 שנים, והוא אינו מעודכן לתרחישי השכר הקיימים כעת בענף

אלביט מדשדשת / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלביט מערכות

התעלומה של חברת הנשק הישראלית: ההזמנות בשיא, אז למה המניה מדשדשת?

מניית החברה הביטחונית ירדה ב־6% השנה למרות מומנטום חיובי מתמיד בעסקיה והזמנות של מיליארדי דולרים מתחילת המלחמה ● מומחים: "משקיעים זרים מוכרים את המניה כי היא ישראלית"

משכנתה / צילום: Shutterstock

מיתון? היקף המשכנתאות זינק ב-36% בחודש אפריל

בחודש אפריל נלקחו משכנתאות בהיקף של 5.9 מיליארד שקל - נמוך בכ-50% מהמשכנתאות שנלקחו ב-2021 וב-2022 אך גבוה מאלה שנלקחו באפריל 2023 ● מנגד, גובה המשכנתה הממוצעת באפריל 2024 נמוך מבאפריל 2023

הזוכים של משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי בתחרות הפרסום גרנות / צילום: אלון גלבוע

הזוכים הגדולים בתחרות הפרסום גרנות: באומן-בר-ריבנאי, בלאנקו ומנצ'

תחרות הקריאייטיב העצמאית גרנות, שיזמו אנשי הפרסום מירן פחמן וענת בן נתן, התקיימה הערב בפעם הרביעית והצדיעה למהלכי ענף הפרסום בזמן המלחמה ● התחרות כללה 15 קטגוריות, והוגשו אליה 120 עבודות

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

הנכסים הצטמצמו ולקוחות עזבו: הרווח של אלטשולר שחם פיננסים עמד על 28 מיליון שקל

חברת הגמל והפנסיה של בית ההשקעות פרסמה את תוצאות הרבעון הראשון מהם עולה כי למרות השיפור בתשואות, הרווח ירד ב-24% לעומת הרבעון המקביל אשתקד • החברה תחלק דיבידנד של 21 מיליון שקל • מנכ"ל החברה הציבורית יאיר לוינשטיין: "רואים פוטנציאל במנועי צמיחה נוספים דוגמת ההשקעות האלטרנטיביות"

המערכת הבריטית מקרינה גלי רדיו כנגד הכטב''ם / צילום: Shutterstock

לכיפת ברזל יש מתחרה חדש, זול ויעיל במיוחד

בבריטניה עובדים על פיתוח מערכות יירוט בעזרת גלי רדיו ● באיחוד האמירויות החליטו להפנות ייצור קליעים למזרח הרחוק ● והצי הצרפתי רוצה לנצל עבור כוחותיו את יכולות הבינה המלאכותית ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רוני גל (מימין) וד''ר ירון דניאלי / צילום: כדיה לוי

הבכיר שמכריע אילו תרופות נוברטיס תפתח: "השאיפה היא כחצי מהמוצרים החדשניים יגיעו מבחוץ"

ד"ר רוני גל, שבמשך 17 שנה היה אנליסט בכיר של תעשיית הביומד, הפתיע את השוק כשחצה את הקווים והצטרף לנוברטיס כמנהל אסטרטגיה וצמיחה ראשי וחבר הנהלת נוברטיס העולמית ● בכנס חדשנות בבריאות שערכה השבוע נוברטיס ישראל בשיתוף קרן aMoon וסטארט-אפ ניישן סנטרל, הוא סימן את התחומים שבהם החברה מחפשת שיתופי פעולה. גם תרופות נגד השמנה באג'נדה

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

מנכ"ל ג'יי.פי מורגן בטוח: כולם טועים לגבי כיוון האינפלציה

ג'יימי דיימון לא מאמין שהריבית תרד, יותר מזה - הוא אומר שהיא עלולה לעלות ● בנוסף הוא לא שולל נחיתה קשה לכלכלה האמריקאית, ואומר השוק טעה בקרוב ל-100% מהתחזיות שלו

אחרי ההכרזה על מדינה פלסטינית: המכה החדשה שעשויה להגיע מכיוון נורבגיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: קרן העושר הנורבגית מתמודדת עם לחץ להפסיק להשקיע בישראל, למה כרים חאן החליט להודיע על הצווים בראיון ל-CNN, מפגינים פרו-פלסטינים השתלטו על אוניברסיטה בברלין ובאירלנד מסקרים איך מדווחים בישראל על המדינה ● כותרות העיתונים בעולם 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטריאון וריטיילורס ירדו ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.2% ות"א 90 ירד ב-1% ● בסיכום שבועי עלה מדד ת"א 35 ב-0.45%, מדד ת"א 90 ב-2.9% ● שותפות לוויתן חתמו על הסכם גז גדול עם קבוצת דליה ● בדיסקונט רואים התאוששות בשוק הנדל"ן המקומי ● בהראל צופים צמיחה שלילית לנפש בשנת 2024 ● ביוליוס בר ממשיכים להיות אופטימיים לגבי הביקוש לנחושת

תחנת דלק של פז. בעיגול: זוהר לוי / צילומים: תמר מצפי, יח''צ

זוהר לוי מנסה להגדיל ל-40% את כוחו בדירקטוריון פז; הערכה: הוא מתואם עם הראל לוקר

לוי מעוניין להחזיק בעד 40% מדירקטוריון חברת הדלקים והנדל"ן, זאת באמצעות הדחה של לפחות שלושה דירקטורים קיימים והוספה של דירקטור מטעמו ● לצורך כך הוא מבקש לשנות את תקנון החברה ולכנס אסיפה מיידית ● בשוק מעריכים שלוי מבצע את המהלך בתיאום עם יו"ר החברה הראל לוקר ודירקטורית נוספת

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שכר הדירה טיפס, הוצאות המימון ירדו והרווח הנקי של עזריאלי זינק ב-23% ברבעון

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● עזריאלי הציגה דוח רבעוני חזק עם גידול ברווח ובהכנסות ● גם דלתא גליל הציגה זינוק חד בשיעור הרווחיות הגולמית ● חברת הביטוח איילון הציגה גידול מרשים ברווח הנקי הרבעון שיותר מהוכפל לעומת התקופה המקבילה ● פנינסולה: גידול בהפרשות להפסדי אשראי הביא לירידה ברווח ● מדור חדש 

משתתפי כנס ''עולים על מדים'' / צילום: יונית שילר

הצעירים מרחבי העולם שבחרו להתגייס לצה"ל דווקא בעת המלחמה

כ-500 צעירים בגילאי 16-22 לקחו חלק באירוע "עולים על מדים" - יוזמה של "נפש בנפש", הסוכנות היהודית וקרן מיראז' ישראל ● חלקם עלו עם המשפחה, אחרים ישרתו כחיילים בודדים ● ישראל מתגייסת

מרינה אשדוד (מימין) מול מרינה אשקלון / צילומים: Shutterstock

מחירי הדירות במרינות באשדוד ובאשקלון מזנקים: "קו שני לים זה מספרים אחרים לגמרי"

המחירים לדירות בבניינים שסביב המרינות של אשדוד רושמים שיאים חדשים ● באשקלון הם עדיין נמוכים יותר, אבל גבוהים מהמחירים בשאר אזורי העיר ● כך משפיעים הפרויקטים החדשים על המחירים של הדירות על קו החוף

מתחם ההשלמה, כפר שלם / צילום: יח''צ

אחרי 6 שנים: החברה שוויתרה על פרויקט נדל"ן גדול בתל אביב

אזורים פרשה מפרויקט התחדשות עירונית באחד המתחמים בשכונת כפר שלם לאחר שלא הגיעה להסכמות עם הדיירים ● בכך ויתרה על הכנסות של כ־889 מיליון שקל ● השבוע נחשף בגלובס כי אקרו ותדהר נטשו מיזם דומה בעיר

אום אל פאחם. המכרזים הקודמים נכשלו / צילום: איל יצהר

רשות מקרקעי ישראל פרסמה גל מכרזים חדש עם 8,200 יח"ד - אחרי חודש רובם עדיין לא פתוחים להצעות

ערב חג הפסח פרסמה הרשות 29 מכרזים, אולם ב־23 מהם, השיווק טרם החל בפועל ● רמ"י: "כל המכרזים שפורסמו נמצאים בתהליכי עבודה וחוברות יתפרסמו בקרוב"

דוח המשפחות העשירות השנתי / צילום: Shutterstock, Tyler Olson

עושר עד: כיצד משקיעות המשפחות ששוות 600 מיליארד דולר

דוח הפאמלי אופיס החדש של UBS מבוסס על תיקי השקעות של משפחות בעלות שווי נקי ממוצע של 2.6 מיליארד דולר ● גם הן לא פוסחות על השקעה בתחום הבינה המלאכותית ולמעלה מ-78% מהן מדווחות שסביר שהוא יהיה אחד מאפיקי ההשקעה הבולטים שלהן בשנים הקרובות

פדרו סנצ'ז, ראש ממשלת ספרד, ינס גר סטרה, ראש ממשלת נורבגיה, סיימון האריס ראש ממשלת אירלנד / צילום: AP, Geert Vanden Wijngaert, Harry Nakos, Jean-Francois Badias

כאב ראש כלכלי ומשפטי: משמעות הכרת נורבגיה, אירלנד וספרד בפלסטין

מספר מדינות מהציר הפרו־פלסטיני הודיעו במהלך מתואם על הכרה חד צדדית ● כיצד יושפעו היחסים הכלכליים והמדיניים של ישראל עם אירופה והאם מדובר בתקדים? ● גלובס עושה סדר

אפל / צילום: Shutterstock, Moab Republic

כולם מסתכלים על אנבידיה אבל ההזדמנות עשויה בכלל להסתתר במניה אחרת

מנהל קרנות הגידור שחזה את משבר הסאב-פריים טוען כי אפל תהיה ענקית הטכנולוגיה שתניב את הרווחים הגבוהים ביותר מתחום הבינה המלאכותית ● מדובר בחדשות טובות עבור יצרנית האייפונים שמנייתה הציגה ביצועים חלשים מתחילת השנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; זינוק מדהים במניות האנרגיה הסולארית

S&P 500 ירד ב-0.6% ● הדוח של אנבידיה: עקפה את הציפיות ומזנקת במסחר המאוחר ● מיהם המשתכרים הכי הרבה מבין המנכ"לים בוול סטריט ● מכירות טסלה באירופה בשפל של 15 חודשים ● לאחר הדוח, מניית אנלוג דיוויסס מזנקת, טארגט צללה ● מודרנה וקומפיוג'ן זינקו ● בגולדמן סאקס ממליצים על שופיפיי ●  סטנלי דרוקנמילר מכר את רוב מניותיו באנבידיה, מה הוא קנה? ● פרוטוקול הפד: בכירי הפד הביעו דאגה,האינפלציה לא יורדת ● ירידה מפתיעה במכירות הבתים הקיימים בארה"ב