שטח נחיתה למסוקים. כיום פועלים כ־30 מנחתים מפוקחים / צילום: גלעד קוולרצ'יק
"המשימה שלנו היא למצוא מקום לשדה תעופה עבור מסוקים במרכז הארץ, במרחק של 10 דקות טיסה ממרכז תל אביב, ממנו יפעלו מסוקים ביום ובלילה, וכן לוודא שיוכלו להוריד ולעלות נוסעים בתל אביב בנקודות נחיתה, בין היתר תוך שימוש בגגות של מבנים כגון בנייני משרדים או אזורי תעשייה, בדומה למנחת על גג בית החולים איכילוב או בניין משרד הביטחון בקריה", מספר יעקב יופה, משנה סמנכ"ל לתעופה בחטיבת PPP בחברת נתיבי ישראל.
● המיזם הסולארי החדש שנבנה בתוך מטע אבוקדו
● שני בנייני ענק שיאכלסו 9 מיליון איש: כך נקלע לסחרור הפרויקט הגדול בעולם
בחודש מרץ האחרון הודיעה חברת נתיבי ישראל (נת"י) על הארכת מועדים במכרז לבחינת חלופות עבור שדה תעופה למסוקים (הליפורט). "המכרז נועד לבחור צוות שיבצע תכנון ובחינת חלופות להקמת הליפורט במרכז הארץ ולנקודות נחיתה (הליפדים) בתל אביב לצורך הורדה ואיסוף של נוסעים. זאת, לאחר שביצענו בחינת היתכנות למימוש הפרויקט כפרויקט זכייני בשיטת PPP בשיתוף המגזר הפרטי", מסביר יופה, ומוסיף כי "המשמעות הינה שהזכיין יתכנן, יקים ויפעיל את ההליפורט לתקופת זיכיון של עד 25 שנה.
כמה שטח דורש מנחת מסוקים?
"הפרוגרמה של ההליפורט מצריכה שטח בגודל של כ־20 דונם וכוללת עמדות נחיתה למסוקים, מקום לאחסנתם ואחזקתם, אמצעי תדלוק, טרמינל נוסעים ועוד.
"צוות התכנון יידרש לבחון ולהציע אתרים במרחק של 10 דקות טיסה מתל אביב. במסגרת תהליך אישור התוכנית יוכן תסקיר השפעה על סביבה כמקובל בקידום תשתיות לאומיות".
"בעלי מסוקים מאלתרים מקומות נחיתה"
הרקע לצורך בהקמת הליפורט למסוקים הוא סגירת שדה דב ב־2020, וסגירתו המתוכננת של שדה התעופה בהרצליה. יופה: "שדה דב שימש כשדה תעופה אזרחי וצבאי, המסוקים האזרחיים פעלו מתוכו במהלך היום וחנו בו במהלך הלילה ובנוסף טופלו ותוקנו במקום. עם סגירת שדה דב עברו המסוקים ברובם לשדה התעופה בהרצליה. אך גם שדה התעופה בהרצליה צפוי לסגירה ב־2025. ייווצר מצב שבו לא יהיה שדה תעופה למסוקים במרכז הארץ ממנו יוכלו לפעול במהלך היום, לשהות במהלך הלילה, קרי יצרכו למצוא מקום חדש לפעול ממנו בצפון הארץ או בדרומה דבר שהמשמעויות שלו טרם נבחנו".
יופה מוסיף כי כרגע, בעלי מסוקים מאלתרים ונוחתים בשדות ובמקומות לא מוסדרים. "אנו עדים למסוקים שנוחתים בשטחים לא מוסדרים ולא מכבדים את הנוסעים. בכוונתנו לאתר כחמש נקודות נחיתה במרחב תל אביב מצפון העיר ועד דרומה, כולל אפשרות לאפשר למסוקים לנחות על גגות במקומות שיאושרו, וזאת לצורך הנגשת הנוסעים למרכזי הביקוש. הנוסע יוכל לרדת באחת מנקודות הנחיתה שיאותרו ולהמשיך לדרכו באמצעי תחבורה ציבורית".
אבל לא קל למצוא חמש נקודות נחיתה בתל אביב, ועד כה אותר מיקום רק בסמוך לרידינג. "מציאת נקודת נחיתה בתווך העירוני מחייבת להתחשב בכמה אילוצים כגון הגבלות תעופתיות, איכות הסביבה, ייעודי קרקע ועוד", מסביר יופה. "רת"א כגוף רגולטורי תקבע אילו סוגי מסוקים יוכלו לנחות על גגות, אילו הכשרות יידרשו הטייסים לעבור, הכול בהתאם לבטיחות טיסה ולפי תקנים מקובלים בעולם".
בראייה עתידנית התכנון יכלול גם חשיבה על מוניות רחפן חשמליות: "לאחרונה נתבקשנו על ידי רת"א גם לכלול בתכנון ה'הליפורט' מענה גם כ'ורטיפורט' לטובת מענה לכלי תעופה מסוג EVTOL (electric vertical take־off and landing) המשמשים כמוניות אוויריות חשמליות. זה תחום שמאוד מתפתח בשנים האחרונות בעולם. לדוגמה, ממשלת צרפת הכריזה שתעשה שימוש בכלים אלו לשינוע הספורטאים מהשדה תעופה לכפר האולימפי במסגרת האולימפיאדה הצפויה בפריז השנה."
נקודות נחיתה ומוניות רחפן
על פי אתר רשות התעופה האזרחית כיום בישראל ישנם כ־30 מנחתים המפוקחים על ידי הרשות, המופעלים על ידי גורמים פרטיים ומועצות מקומיות. רובם, כוללים רק מסלול נחיתה ומספר מבנים. ביניהם ניתן למנות את מנחת מגידו, מנחת ראשון לציון ומנחת עין יהב, וישנם כ־10 מנחתים למטרות חקלאיות. יש משטחי נחיתה שמשמשים בעיקר לפעילות חירום רפואית, בהם מנחת איכילוב, מנחת אסותא אשדוד, מנחת רמב"ם, תלה"ש ואחרים.
בתחילת החודש החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לקדם תוכנית מעודכנת לפרישת אתרי התעופה בישראל ((תמ"א 1/13), שתועבר להערות הציבור והוועדות המחוזיות. התוכנית, מחליפה את התוכנית הקודמת לפרישת שדות תעופה בישראל (תמ"א 15) שאושרה לפני 24 שנים. מטרתה לשמר שטחים לטובת קיומה של התעופה ולקבוע את האופן להכנת תוכניות מפורטות לאתרים, שיוכנו לאחר אישורה ואשר יסתמכו בין היתר על תסקירי השפעה על הסביבה.
אילנה שפרן, מנהלת אגף תחבורה במינהל התכנון, מסבירה: "התוכנית נועדה לשדות תעופה שישרתו טיסות פנים ארציות, טיסות מסחריות, לימוד וצילום.
"שדה תעופה הוא גם מנחת למסוקים וזו אחת הפונקציות שלו. אומנם למסוק השפעה סביבתית נמוכה משל מטוס, אך הוא מייצר רעש ורוח. יש לכך גם השפעה על גובה הבנייה באזור. מנחתים להובלת סחורות הם קטנים יותר".
"רחפנים צורכים הרבה פחות שטח ממסוקים"
שפרן מציינת כי כרגע מקדמים בעיקר מנחתי מסוקים לבתי חולים: "אנחנו לא מקדמים כרגע מנחתי מסוקים מעבר לבתי חולים, אבל יש חשיבה בנושא, ורוצים כל כמה קילומטרים גם גג שישמש כמנחת מסוקים בתל אביב וסביבתה. לשם כך צריך לבדוק את זכויות הבנייה מסביב, כלומר מה זה עוצר והאם אפשר לבנות לגובה בתל אביב כשמנחיתים מסוק על מגדל. ".
באשר לרחפנים, הם עדיין אינם בגדר כלי תחבורה רציני, אך נראה שכבר יש שיח בנושא. לדברי שפרן, "רחפנים זה עניין חדש מאוד. הם צורכים הרבה פחות שטחים ממנחת מסוקים, שדורש עשרות מטרים רבועים.
"ברגע שנדע יותר, תיקבע מדיניות. בסופו של דבר זה יבוא לידי ביטוי בתוכניות מפורטות עירוניות. במקומות שבהם תל אביב חושבת שהיא תאפשר לנחות, שם יידרש שלא יבנו לגובה. צריך להבין את התכנון והמגבלות שמשיתים על המרחב".