גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף
ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

לא פחות משלושה עשורים ניסתה המדינה להיפטר מהחזקותיה בקרנות ההשתלמות, ללא הצלחה. אולם לאחרונה, כך נודע לגלובס, חלה התקדמות משמעותית בנושא, כאשר בשבועיים הקרובים צפויה להתכנס ועדת השרים לענייני הפרטה במטרה לדון במכירת כל החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות ממשלתיות. בשלב זה לא צפויות לעלות התנגדויות להצעה, ולכן הסיכוי שתעבור גבוה.

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים
עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

לפי הצעת ההפרטה, שהוכנה ברשות החברות הממשלתיות, מניות המדינה בקרנות יועברו כמקשה אחת, בפטור ממכרז, לידי הסתדרות העובדים. קרנות אלה מנהלות היקף נכסים בסך כ־8.4 מיליארד שקל עבור כ־98 אלף עמיתים, נכון לנתוני סוף שנת 2023.

מהן הסיבות למהלך, ומהן המשמעויות עבור ציבור החוסכים ועבור המדינה? גלובס עושה סדר.

אילו קרנות יופרטו?

הגדולה שבהן היא קרן ההשתלמות לעובדי המדינה, בה מנוהלים כספים של 46 אלף עמיתים. נוספות לה קרנות לעובדים סוציאליים, משפטנים, אקדמאים במדעי הרוח, הנדסאים, ביוכימאים ורוקחים. כל אחת מקרנות ההשתלמות האלו בנויה כיום כחברה ממשלתית נפרדת. המניות שלהן מוחזקות היסטורית בשותפות של 50%־50% בין המדינה להסתדרות.

עם זאת, הצעת ההפרטה אינה מקיפה את כל החברות הממשלתיות האמונות על קרנות השתלמות. בבעלות המדינה יישארו קרנות ההשתלמות של השופטים, המורים והעובדים בגני ילדים.

מה הסיבה להפרטת הקרנות?

בניגוד להפרטות בולטות אחרות, דוגמת נמל חיפה או דואר ישראל, הפעם המטרה המרכזית אינה תועלת כלכלית למדינה או שיפור התחרות במשק. כאן הרציונל מבחינת רשות החברות הממשלתיות, שמקדמת את המהלך, הוא קודם כל היפטרות מהחזקות מיותרות של המדינה ומתחומי אחריות שהמדינה אינה מעוניינת להימצא בהם.

ניתן למצוא לכך טעמים של שיפור היעילות וחיסכון בירוקרטי. למשל, יתייתר הצורך של המדינה באיוש 37 משרות דירקטורים לקרנות. רק תשע מהן מאוישות כרגע ונרשמת סחבת במינוי דירקטורים חדשים. בשתיים מהקרנות - של האקדמאים והרוקחים - אין ולו דירקטור מכהן אחד מטעם המדינה כדי להשגיח שכספי העובדים מנוהלים היטב. בארבע מהן אין קוורום לקבלת החלטות.

בכמה כסף יימכרו הקרנות, ומה יקבלו הלקוחות?

חברות הקרנות מוגדרות בחוק כגופים ללא מטרות רווח. ככאלה, בעלי המניות בהן לא אמורים להרוויח כתוצאה מהמכירה. כלומר, לקופת האוצר לא צפוי להיכנס שקל. בנוסח הצעת ההפרטה שתעלה לוועדת השרים בקרוב נכתב כי "תמורת המכירה, ככל שתהיה, תועבר לעמיתי החברות בהתאם להסדרים שיסוכמו בין המדינה לבין הרוכש".

האם זה אומר שמאה אלף ישראלים המחזיקים בקרנות ההשתלמות עומדים לזכות במענקי הפרטה? צר לנו לאכזב, אבל בשורה גדולה לחוסכים אינה נשקפת באופק. לחברות יוזמנו הערכות שווי, אבל הסברה כרגע במדינה היא שהשווי הכספי נמוך עד אפסי. זאת, בעיקר בגלל שתישאר ההגבלה על הקרנות, לפעול שלא כדי להשיא רווח למחזיקי המניות.

האם לעמיתים בקרנות יש סיבה לדאגה?

לקוחות הקרנות לא אמורים להרגיש שינוי משמעותי ברמת הניהול השוטף, לפחות בעתיד הקרוב. שהרי בפועל, לא המדינה ולא ההסתדרות מנהלות את ההשקעות בעצמן. לכל אחת מהקרנות יש מנהלי תפעול ומנהלי השקעות מהשוק העסקי. למשל, בנק לאומי משמש כמנהל תפעול בקרנות לעובדי המדינה, האקדמאים והעובדים הסוציאליים, ומלם מטפלים בקרנות המשפטנים, הביוכימאים וההנדסאים. בין מנהלי ההשקעות ניתן למצוא את מיטב, אינפיניטי, אי.בי.אי, ילין לפידות ואקסלנס.

אם קיים חשש, הוא נוגע כנראה לשאלה מי ייקח אחריות באירועי משבר תיאורטיים לאחר ההפרטה. תחת הכותרת "סיכון וחשיפה מיותרים למדינה", מובא בהצעת ההפרטה ציטוט מדוח מבקר המדינה משנת 2015, בו "נקבע שההחזקה בקרנות יוצרת למדינה סיכון וחשיפה מיותרים, שכן עמיתי הקרנות עשויים לפתח ציפיות ולהסתמך על כך שבעת משבר יהיה אפשר להיפרע מ'הכיס העמוק' של המדינה".

נקודה נוספת שחשוב לשים לב אליה נוגעת לממשל התאגידי. הדרישות הרגולטוריות הקיימות כיום מהקרנות הענפיות הן מרוככות ולא עומדות בקו אחד עם קופות ההשתלמות החיצוניות של המוסדיים. ההקלות מצד רשות שוק ההון התקבלו בעבר בשל מעורבות של ההסתדרות בחקיקת הקרנות. על כן, קריטי להבטיח שכל מעבר יכלול הגנה על כספי הציבור.

בהתאם, לפי מתווה ההפרטה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת תיקון לתקנות, "כך שניתן יהיה להבטיח שיפור בממשל התאגידי של החברות לאחר הפרטתן". כך נקבע, בין השאר, שלפחות רבע מחברי הדירקטוריון יהיו חיצוניים, ושניים מהם לפחות יהיו בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית. עוד נכתב כי "דירקטור אחד לפחות יהיה בעל מומחיות בניהול השקעות או בניהול סיכונים; בשני שליש מהדירקטורים לפחות תתקיים כשירות מקצועית; רוב חברי ועדת הביקורת יהיו דירקטורים חיצוניים; וכל הדירקטורים יהיו קבועים ולא ימונה להם חליף".

למה המדינה מוכרת את הקרנות להסתדרות?

בעבר ניסו במדינה אפשרות להפרטה מסחרית של ממש: להכניס לקרנות שותפים עסקיים, לאפשר להם להרוויח מהפעילות ולהזרים את כספי המכירה לתקציב המדינה. הסנונית הראשונה הייתה ב־2007, אז התקבלה ההחלטה למכור את השליטה על קרן ההשתלמות למהנדסים מידי המדינה וההסתדרות. תמורת 24 מיליוני שקלים זכתה מנורה מבטחים במכרז שפורסם ל־60% מההחזקות בקרן, על 25 אלף עמיתיה - במסגרת שינוי תקנון הקרן מגוף ענפי לגוף עסקי.

אולם, אותה מכירה הביאה להגשת תביעה ייצוגית מטעם המהנדסים שתקבולי ההשתלמות שלהם מופקדים לקרן. הם דרשו לקבל את תמורת המכירה, זכו לרוח גבית מהממונה על שוק ההון, ובהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, נאלצה המדינה להיענות לבקשת נציגי העמיתים. חוסר היכולת להרוויח כסף ממכירת הקרנות, כתוצאה מאותו תקדים משפטי, מתואר בהצעת ההפרטה כ"היעדר אינטרס כלכלי להחזקה של המדינה בחברות".

עמדת רשות שוק ההון, כפי שמובאת בטיוטת ההפרטה, היא שעדיין אפשר למכור את הקרנות לגוף עסקי, כל עוד התמורה מחולקת לעמיתים. זאת, "בכפוף לשינוי בתקנון ההתאגדות של החברות, שמשמעותו הפיכת החברות לחברות שמנהלות קרנות ההשתלמות שאינן ענפיות על כל המשתמע מכך". אלא מה, שלשם כך נדרשת הסכמת ההסתדרות - שכיום מתנגדת.

למעשה, התנגדות ההסתדרות להכנסת שותף עסקי, הביאה לכך שארגון העובדים הוא בפועל הרוכש הפוטנציאלי היחידי לקרנות. כפי שמפורט בעמדת רשות שוק ההון: "בנסיבות הקיימות לאור נוסח מסמכי ההתאגדות של החברות ובשים לב לכך שנמסר לרשות שוק ההון על ידי רשות החברות הממשלתיות כי ההסתדרות מתנגדת לצירוף שותף שהוא גורם עסקי, נראה כי בפועל לא ניתן למכור את החזקות המדינה בחברות אלא לגורם שהוא ללא כוונת רווח".

במסמך שהכינה רשות החברות מתוארת מציאות לפיה ממילא ההסתדרות היא בעלת הבית האמיתית של הקרנות. אף שהחברות נשלטות על ידי המדינה, הרי שניהולן דה פקטו נעשה על ידי ההסתדרות הכללית, זאת בשל זכות מינוי מנכ"ל החברות על ידי ההסתדרות הכללית ובשל הקושי המעשי של המדינה באיוש חברי הדירקטוריונים מטעמה, ובכלל זה משרת יו"ר דירקטוריון החברות, לעומת מינוי מלוא מכסת הדירקטורים מטעם ההסתדרות הכללית, וכן בשל "אחידות הדעות" והדומיננטיות של חברי הדירקטוריון מטעם ההסתדרות הכללית בחברות".

מה התהליך הנדרש להפרטה?

ראשית תעלה ההצעה לוועדת השרים להפרטה, שאמורה להתכנס בתוך שבועיים. בהמשך הדרך נדרשים עוד אישורים בוועדת הכספים ובממשלה.

לפי העמדות המובאות בהצעה, לא נצפית כרגע התנגדות משמעותית למהלך. מבנה הבעלות בכל הקרנות המועמדות להפרטה הוא ששר העבודה, כיום יואב בן־צור (ש"ס), מחזיק במניית ההכרעה, המקנה לו את המילה האחרונה במקרים של דעות שקולות בדירקטוריון או בהנהלה. הוא גם אחראי על מינויי דירקטורים לקרנות.

בנוסח הצעת ההפרטה שתעלה לוועדת השרים בקרוב, נכתב כי השר בן־צור "אינו מתנגד להצעה". עמדה דומה מובאת בדברים בשם שר האוצר. רשות התחרות הודיעה כי "לא נדרשת היוועצות עמה", והדירקטוריונים בחברות שדנו בהפרטה הודיעו על תמיכה.

למה ההפרטה לא התבצעה עד היום?

כאשר מדברים על מריחת זמן בביצוע תוכניות ממשלתיות מתכוונים לסיפור של הפרטת קרנות ההשתלמות. הן נוסדו לאורך השנים 1967־1980, בתקופה שבה המדינה הייתה ריכוזית יותר במשק, טרום גל ההפרטות הגדול שבא לקראת סוף שנות ה־80. בשנות ה־90 התגבשה ברשות החברות המסקנה כי אין מקום להמשך מעורבותה של המדינה בניהול קרנות ההשתלמות. מאז חלפו שלושים שנה, נכתבו לפחות שני דוחות מבקר המדינה בנושא, והתקיימו לא מעט ניסיונות שווא להתניע את הנושא. אחד הניסיונות הקודמים היה של יעקב (ינקי) קוינט, מי שניהל את רשות החברות עד לפני ארבע שנים, וחזר אליה בתחילת השנה כממלא מקום. מתחת לרדאר, הוא התחיל לגלגל מחדש את תוכנית ההפרטה, כאשר נראה שהפעם הסיכויים של המדינה לחסל את החזקותיה בקרנות גבוהים יותר.

עוד כתבות

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר העצום של מנכ"ל נייס נחשף

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים