כוחות איחוד והצלה בזירת תאונה. ''לרענן את מערך הבטיחות בתאגידים'' / צילום: חילוץ והצלה
הרפורמה בתקנות הבנייה שיזם משרד העבודה הגיעה לפני החג לשולחנה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת כצעד נוסף בקידום הליך החקיקה, כחלק ממהלך שינוי ועדכון שרשרת האחריות באתרי הבנייה, ומתוך מטרה להגביר את המאבק בתאונות עבודה.
● חומרים תוצרת הארץ ושימוש בטכנולוגיה: איך להוציא את ענף הבנייה לעצמאות
מהם עיקרי הרפורמה?
הרפורמה המוצעת מבקשת לשנות את מדרג בעלי התפקידים באתרי הבנייה, כך שתוטל לראשונה אחריות ישירה בדין לבטיחות באתרים על שורת בעלי תפקידים נוספים באתרי הבנייה, כדוגמת מזמין העבודה (יזמים) ומנהל האתר (מנהל פרויקט), ולחייב את היזם בנקיטת צעדים אקטיביים להקפדה על הבטיחות באתר על ידי חיובו למנות בקר בטיחות מטעמו.
"זו רפורמה משמעותית", אומרת עו"ד הילה שמעון, שותפה בתחום הצווארון הלבן ומובילת תחום הבטיחות בעבודה בפירמת עורכי הדין גורניצקי GNY. "יש בטיוטת התקנות, אם יתקבלו, כדי לשים את מזמיני העבודה, היזמים, בפוזיציה חדשה, בעלת משקל רב. מעבר לשינוי בשיטת העבודה בפועל ובחלוקת האחריות באתרי הבנייה, יהיה בה גם כדי לייצר למזמיני העבודה חשיפה משמעותית לאחריות פלילית ומינהלית לתאונות עבודה ואף להשית עליהם עלויות כספיות בלתי מבוטלות בהיבטים המסחריים".
מהן העלויות העיקריות שיושתו על היזמים?
1. ביטוח: יזמים יצטרכו להרחיב את פוליסת הביטוח שלהם באופן שתכלול גם כיסוי עבור ביצוע עבודות קבלניות.
2. מימון: "ייתכן שהגורמים המממנים את הפרויקטים השונים ידרשו מהיזמים הפוטנציאליים לעמוד בשורת דרישות והתחייבויות כחלק מתנאי קבלת המימון לפרויקט. הדבר גם ישליך על הסכמי ההתקשרות השונים בין מזמיני העבודה לבין הקבלנים המבצעים, דבר הכרוך גם הוא בעלות ובארגון מחדש", מציינת עו"ד שמעון.
3. כוח אדם ליזם: המזמין יידרש למנות בקר בטיחות מטעמו ולאור תוספת העבודה שתוטל על המזמין בפועל, לא מן הנמנע שזה יצריך מינוי בעלי תפקידים נוספים.
4. כוח אדם למבצע: גם עלות כוח האדם בצד מבצע הבנייה עשויה לעלות, בין בשל "תוספת סיכון" שידרשו מנהלי פרויקטים ובין בשל הצורך להעסיק גורמים נוספים באתר, שכן בהתאם למוצע בתיקון, מנהלי עבודה יידרשו מעתה להתמקד באופן עיקרי בבטיחות (להבדיל מעיסוק בעבודת ביצוע, כמקובל כיום).
5. עלויות שונות: עו"ד שמעון מציינת כי נוסף לכל אלה מציע התיקון לטייב תהליכי עבודה שונים בתחום הבטיחות, כדוגמת: הכנת תוכניות בטיחות ובקרה; דרישה לקיומה של תוכנית התקנה המאושרת על ידי מהנדס רשום לשם ביצוע עבודות מסוימות; חובות שונות הקשורות לביצוע עבודה בגובה; חובת התקנת מעלית בנייה באתר באמצעות חברת מעליות אשר תספק שירות ותחזוקה למעלית ותבטיח את תקינותה ועוד שורה של התאמות בתחומי הבטיחות ותהליכי העבודה השונים - ובהתאם, כל אלה יוסיפו לעלויות המוטלות על היזם.
מה תהיה ההשפעה על השוק?
אף שהרפורמה טרם יצאה לדרך באופן רשמי, ניתן כבר ללמוד ממנה על האופן שבו רואה המחוקק את מנגנוני חלוקת האחריות בתחום הבטיחות והאופן שבו יש לפעול באתרי הבנייה, וכן את הדגש הרחב ששם המחוקק על דרישות ניהול בטיחות פרואקטיבית, הקפדה על תיעוד, מנגנוני דיווח הולמים על תאונות עבודה, ליקויים וסיכונים בלתי קבילים באתר וטיפול מיידי בהם, דיווחים למשרד העבודה ועוד.
"לטעמי", אומרת עו"ד שמעון, "יש בצעדים אלו יש כדי להמחיש כי מגמת ההחמרה בתחום הבטיחות בעבודה והרחבת שרשרת בעלי התפקידים עליהם מוטלת אחריות זו - רק הולכת וגדלה.
"באופן טבעי, יש בכך כדי להגדיל את חשיפת התאגידים ונושאי המשרה בהם בתחום הבטיחות בעבודה. חובה על חברות הבנייה והחברות היזמיות לפעול כדי לצמצם את החשיפות הללו, ולנקוט צעדים מקדימים פנים ארגוניים כדי להתאים, לטייב ולרענן את מערך הבטיחות בתאגידים למגמה המשתנה".
איך תיכנס הרפורמה לתוקף?
עדיין לא נקבע בתקנות כיצד תיושם הרפורמה, אולם עו"ד שמעון סבורה שככל שתתקבל הרפורמה בנוסחה כיום, יש להחיל אותה בהדרגה, ובשלב ראשון ללא הטלת סנקציות, כדי לתת ליזמים וליתר בעלי התפקידים זמן מספיק להיערך.
לדבריה, "השינוי יהיה גדול ומשמעותי ויטיל נטל כבד על כתפי היזמים. לרפורמה המוצעת נלווית גם מגמת בתי המשפט אשר מרחיבה את אחריות היזם כבר כיום, כך שמזמיני העבודה נמצאים בלב המעבר להפיכתם לגורם אקטיבי במערך הבטיחות באתרי הבניה, הנדרשים לנקוט בצעדים אקטיביים להגנה על בטיחות העובדים". טור זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד והוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנידונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.