גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהנדס שישיא משואה: "טיל בליסטי עם ראש קרב מאיראן יכול לעשות נזק משמעותי"

פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, נבחר להשיא משואה ביום העצמאות לאור תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים ● "זה אחד מהרגעים המרגשים בחיי, אני מסתכל על כל מי שהלך איתי" ● בראיון מיוחד לגלובס לרגל בחירתו, הוא מספר על הפעילות האינטנסיבית מאז 7 באוקטובר, מדבר על האיומים האוויריים העתידיים ומסביר למה אינו "מתבשם משיעור היירוטים הגבוה"

תא''ל (מיל') פיני יונגמן / צילום: יוסי זמיר
תא''ל (מיל') פיני יונגמן / צילום: יוסי זמיר

יום שישי, 17:30. משפחת יונגמן מתכוננת לכניסת השבת, כאשר אב המשפחה, תא"ל (מיל') פיני, שרגיל לקבל שיחות בלתי שגרתיות במהלך היום, מקבל שיחה של פעם בחיים. "שלום פיני, מדברת השרה מירי רגב. אני שמחה לבשר לך כי נבחרת להשיא משואה בטקס יום העצמאות". בן רגע, האיש שעמד בצמתי קבלת ההחלטות במערך ההגנה האווירית של מדינת ישראל וצה"ל, התפרק מהתרגשות. "זה אחד מהרגעים היותר מרגשים בחיים שלי", משתף ראש חטיבת ההגנה האווירית של רפאל בקול רועד מהתרגשות. "כשהיא הודיעה לי, הסתכלתי אחורה ולצדדים על כל האנשים שלאורך השנים הולכים איתי ואחריי, ברפאל, במשרד הביטחון ובצה"ל. הכול עובר מול העיניים, אלפי שנות מהנדסים שהשקיעו את כל חייהם בהבאת היכולות, כדי לתת את ההגנה המקסימלית".

עם למעלה מ-30 אלף חיילים: האיום החדש של איראן על ישראל
ארסנל בלתי נגמר: איזה נשק יש עדיין לחיזבאללה?

יונגמן הוא אחד מהאנשים המרכזיים שתרמו לפיתוח מערך הגנה האווירית הישראלית, אותו מערך שהתמודד גם ב־14 באפריל עם המתקפה האיראנית באמצעות 185 כטב"מים, 36 טילי שיוט ו־110 טילים בליסטיים, ויירט 99% מהאיומים בהצלחה. בראיון מיוחד לגלובס לרגל בחירתו להשיא משואה, מספר יונגמן על ההתרגשות הגדולה בתקופה הנוכחית, סוקר את אירועי מלחמת חרבות ברזל, מסביר על האופן שבו רפאל עוסקת בעתיד ומספר על תוכניותיו להמשך: "בעוד כמה ימים אסיים את שירותי ברפאל. זה שירות כמו בצה"ל".

הקצין הצעיר שהקים את חטיבת ההגנה האווירית

יונגמן (63), התגייס לתפקיד לוחם נ"מ בשנת 1978 ובמהרה נשלח לקורס קצינים. כבר בגיל 19.5 הוא מונה למ"פ בחיל. "הייתה מצוקה בקציני נ"מ", מספר יונגמן. "התפתחתי במערך ועשיתי את כל תפקידי הפיקוד - סמג"ד, מג"ד, פעמיים מפקד אגד (מקביל למח"ט, דש"א) - ובהמשך שימשתי כמדריך במב"ל (המכללה לביטחון לאומי)". במהלך שירותו, אותו סיים בשנת 2005, יונגמן למד הנדסה וכעבור שנה אחת בלבד, החל את מסעו ברפאל. באותה שנה הוא נבחר לנהל את פרויקט קלע דוד (בעבר נקרא שרביט קסמים) ובהמשך גם הוביל את פרויקט כיפת ברזל. שני המיזמים זכו בפרס ביטחון ישראל במרוצת השנים.

בתפקידו הבא ברפאל, התמנה יונגמן לראש חטיבה חדשה שהוקמה בחברה - מנהלת תמ"ס (תלול מסלול). מאז 2016 הוא מכהן בתפקיד הנוכחי, וב־2017 הוא אף הקים את חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל. "כל מערכת כזו טומנת בחובה המון פרויקטים", מספר יונגמן. "היא מורכבת מסנסורים, משגרים, תקשורת, מיירטים, ומערכות שו"ב (שליטה ובקרה). זו אופרציה כבדה".

"הצלחנו למנוע נזק אדיר לישראל"

כמו כל המדינה, המתקפה הרצחנית של חמאס וירי אלפי רקטות לישראל, תפסה את יונגמן בהפתעה. "כואב מאוד מה שקרה ב־7 באוקטובר, זו באמת שבת שחורה. כבר בשעה 10:00 כל עמדות העבודה ברפאל היו מאוישות; העובדים הגיעו מהצפון ואני ממרכז הארץ, וכולנו התייצבנו. מערכות רפאל התמודדו עם למעלה מ־3,000 רקטות כבר מהשעה 06:30. קלע דוד וכיפת ברזל היו ערוכות, וכך הצלחנו להציל אלפי אנשים, עם אחוזי פגיעה הכי גבוהים שיש בעולם. הנזק שעלול היה להיגרם אדיר. לאחר מכן, במשך חודשים עבדנו 24/7 כדי להגדיל קצב הייצור, כשבמקביל כ־20% מהעובדים גויסו למילואים. נתנו את הכול כדי לתמוך בקצבי ייצור ובכוחות בשטח".

מערכת קלע דוד בעת ניסוי / צילום: דוברות משרד הביטחון

מערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל מתבסס על ארבע מערכות מתוצרת מקומית: כיפת ברזל ליירוט איומים קצרי טווח, קלע דוד לאיומים בטווח קצר ובינוני, וחץ 2 וחץ 3 של התעשייה האווירית, המשמשות ליירוט טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה וליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. כלל המערכות הללו הפגינו לעיני כל העולם תצוגת תכלית מרשימה מול המתקפה האיראנית ב־14 באפריל.

"אף מדינה לא חוותה מתקפה דומה: שילוב של טילי שיוט, כטב"מים, טילים בליסטיים", אומר יונגמן. "חשוב לי להגיד שמדינת ישראל, משרד הביטחון, מנהלת חומה, חיל האוויר והחברות הביטחוניות נערכו לכך. הייתה לנו את ההערכה כמפקדים וכאנשי מקצוע מה יש בידי האויב. נערכנו לכך ותרגלנו תרחישים שונים עם האמריקאים כדי להתכונן ליום שבו תהיה תקיפה משולבת. ישראל היא המדינה המוגנת ביותר מול איומים אוויריים רב־שכבתיים. אנחנו המדינה היחידה שהפעלנו מערך רב־שכבתי עד היום; זה לא רק טילים בליסטיים ורקטות, אלא גם כטב"מים. רפאל משדרגת את יכולותיה כל הזמן, ולא רק באוויר אלא גם ביבשה, עם מערכות מעיל רוח וטילי גיל".

המתקפה האיראנית התרחשה בתווך של שני אירועים מחמיאים מאוד למערכת קלע דוד של רפאל, שזכו לתהודה בינלאומית: השלמת מכירת המערכת לפינלנד תמורת כ־1.3 מיליארד שקל והחלטת צה"ל להיפרד ממערכת פטריוט, אותה מחליפה קלע דוד באופן רשמי. "לקלע דוד יש תכונות שאין למערכות כאלו", אומר יונגמן, תוך שהגאווה ניכרת בקולו. "עבור המערכות הללו יש מהנדסים שמתעסקים ברמת השסתום, כי גם לשסתום יש חשיבות רבה. צריך מישהו בשיעור קומה הנדסי שיבחן את כל הרכיבים - הכול צריך לנגן יחד, וזה אתגר טכנולוגי שקשה לתאר. אני מסתכל על השילוב שיוצא מקו הייצור לאחר מאות שעות של בדיקות וניסויים, ובסוף המערכת המבצעית יוצאת לדרך. כשרואים את כל המערכות של רפאל והתעשייה האווירית,
כשגם אלביט משולבת, ובסוף כל האופרציה מנגנת בשילוב - זה מרגש מאוד".

מערכות ההגנה העתידיות כבר כאן

יונגמן נחשב לאחד מהמועמדים המובילים לתפקיד מנכ"ל רפאל, אליו לאחרונה התמנה יואב תורג'מן. האחרון, שבעצמו ניהל את פרויקט חץ 2 וחץ 3 במסגרת שלל תפקידיו בתעשייה האווירית, מביע בפני גלובס את הערכתו לקולגה: "אנחנו גאים בבחירה ברפאל להשאת משואת המגן ומוקירים את פועלו ארוך השנים של פיני יונגמן לצד מאות מהנדסות ומהנדסים מרפאל העוסקים בפיתוח מערכות ההגנה האוויריות המתקדמות ביותר בעולם, כתף אל כתף עם מנהלת חומה במשרד הביטחון. מערכות אלה לוקחות חלק מהותי בהגנה על אזרחי מדינת ישראל עשרות שנים וביתר שאת בתקופה האחרונה ואנו מברכים על ההכרה לה זוכים אנשינו".

פיני, אילו עוד יעדים הצבת לעצמך לאחר קריירה כה ארוכה?
"אני מסיים תפקיד ברפאל בימים הקרובים ופונה לדרך חדשה", הוא משיב. "אני רוצה להמשיך לעשות טוב למדינת ישראל. אני מקווה שאמשיך לעשות טוב, כמו שעשיתי במשך יותר מ־45 שנה. אני לא יכול להגיד שיש לי מסלול ברור, אין לי צפי כרגע. כל מה שאני מסתכל עליו כפטריוט, זה שאני רוצה שמדינת ישראל תהיה מוגנת. אשתף את מיטב ניסיוני ומרצי כדי לתת עוד ביטחון".

עם פרישתו, יונגמן מותיר את מערך ההגנה האווירי של ישראל משוכלל וחזק יותר ממה שהיה בעבר. בימים אלה עוסקת רפאל בפיתוח מערכות עתידיות; אחת מהן היא מגן אור, שצפויה לשמש כאמצעי הגנה משמעותי עבור ישראל ותוביל לחיסכון לא מבוטל בעלויות: במקום ליירט טילים קצרי טווח באמצעות כיפת ברזל, חלק מהיירוטים יתבצעו באמצעות קרן הלייזר של מגן אור, הנחשבת לזולה הרבה יותר. לשם השוואה, יירוט בודד על ידי כיפת ברזל מוערך בכ־30 אלף דולר, בעוד שיירוט באמצעות לייזר, כמו דראגון פייר הבריטית, עומד על כ־50 שקל בלבד.

כיפת ברזל מיירטת רקטות ששוגרו מרצועת עזה / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb

עם זאת, ליירוט בעזרת לייזר יש גם חסרונות: ראשית, המערכת מיירטת בטור, כך שבמקרה של מטח רקטות, היא תוכל לפגוע רק ברקטה אחת בכל פעם. שנית, המערכת מושפעת ממזג אוויר מעונן, אובך וערפל, שמגבילים את פעילותה. "אנחנו מפתחים את מערכת הלייזר, כך שברבעון השלישי או הרביעי של 2025 היא תהיה פרוסה לצד מערכת כיפת ברזל", מספר יונגמן. "בהינתן תנאים שמתאימים ליירט עם לייזר, הירי יתבצע באמצעותו. מערכת השו"ב (שליטה ובקרה) תחליט אם ליירט עם לייזר, או לשגר טיל בעקבות תנאים אחרים. אם יש מטחים אז היא תדע ליצור שילוביות".

מערכת נוספת שהחלו ברפאל לפתח תחת יונגמן היא קלע חד (Sky Sonic), שנועדה להתמודד עם איומים היפרסוניים, טילים בעלי מהירות אדירה שיודעים לתמרן בגובה שמערך ההגנה האווירית לא מצליח להתמודד איתו. האיום ההיפרסוני, מספר יונגמן, הוא טיל שמחבר בין יכולות בליסטיות לטילי שיוט: "מול האיום העתידי הזה אין מערכת הגנה שנוח לה ליירט בגבהים, במהירויות וביכולות התמרון. בגובה 80־30 ק"מ, עם הצפיפות של האטמוספירה, קשה ליירט את האיום ההיפרסוני ש'מדלג' באטמוספירה. אנחנו מצאנו פתרון, ונמצאים בסדרת ניסויים מתוכננת".

בינתיים, שורת מדינות, בהן רוסיה, סין ואיראן, טוענות שהן מחזיקות בנשק היפרסוני. יונגמן מתייחס לכך: "טיל הקינז'ל הרוסי לדוגמה, טס במהירות 3,000 מטר בשנייה, משוגר ממטוס ועושה מסלול כמו טיל בליסטי. יש המגדירים אותו כהיפרסוני בגלל מהירות, אבל אנחנו יודעים ליירט כזה. זה לא איום עתידי. כל טיל בליסטי שמגיע מאיראן טס מחוץ לאטמוספירה, והמהירויות שלו יכולות להגיע ל־6,000 בשנייה. זו מהירות היפרסונית, אבל זה טיל בליסטי גם אם הוא עושה תיקון. אנחנו רואים מה שיגרו הרוסים, ולאן הם מכוונים להגיע. יש לנו פתרון לכך. רפאל משקיעה 5 מיליארד שקל במחקר ופיתוח בשנה".

"אין דבר כזה הגנה מלאה"

למרות ההצלחה הרבה בהגנה האווירית של ישראל והפיתוחים העתידיים של החברות הביטחוניות, יונגמן מבקש להבהיר כי "אין דבר כזה 100% הגנה, גם כשמשלבים את כל המערכות". לפיכך, הוא אומר, אזרחי ישראל חייבים להישמע להנחיות פיקוד העורף בעת חירום, ולא לסמוך באופן מלא על מערך ההגנה האווירית. "לא אני ולא אנשיי מתבשמים מאחוזי הצלחה של המערכות. גם מהצלחה של 99% אני מוטרד. בסוף, כשהאיראנים משגרים 350 איומים ובוחנים אחוז - מדובר ב־3.5 טילים בליסטיים. טיל בליסטי עם ראש קרב כבד יכול לעשות נזק משמעותי, שלמזלנו לא קרה. זה נזק בלתי נסבל. האחוז מטריד".

בהקשר זה, יונגמן מספר כי את כל ההישגים הוא מקבל ברגשות מעורבים, כאשר בחלק מהמקרים נהרגו חיילים מתקיפות רקטות או כטב"מ. "זה אובדן שאני לא ישן ממנו. אלו רגשות מעורבים כי אנחנו עושים את המקסימום, ואנחנו יודעים שאין דבר כזה ביטחון מלא. אני בטוח שחיל האוויר, מערך ההגנה האווירית ורפאל ימשיכו לחקור כל אירוע כדי להשתפר".

בסיכום הראיון, יונגמן מבקש להתייחס ל־132 החטופים והחטופות שעדיין נמצאים בשבי ארגון הטרור חמאס. "אני רוצה לברך ולאחל שנשמע בשורות טובות, שכל החטופים יחזרו הביתה - החיים ואלו שלצערי לא בחיים. כך גם כל החיילים, שיחזרו הביתה בשלום. אני חי את זה, אני מתעסק בהגנה אווירית כל כך הרבה שנים במטרה להגן על אזרחינו, על חיילי צה"ל, על התשתיות, וכל אירוע מכווץ אותי. אעשה הכול כדי שנמשיך לרצות יותר".

עוד כתבות

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: עיריית תל אביב בצעד שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן