גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהנדס שישיא משואה: "טיל בליסטי עם ראש קרב מאיראן יכול לעשות נזק משמעותי"

פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, נבחר להשיא משואה ביום העצמאות לאור תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים ● "זה אחד מהרגעים המרגשים בחיי, אני מסתכל על כל מי שהלך איתי" ● בראיון מיוחד לגלובס לרגל בחירתו, הוא מספר על הפעילות האינטנסיבית מאז 7 באוקטובר, מדבר על האיומים האוויריים העתידיים ומסביר למה אינו "מתבשם משיעור היירוטים הגבוה"

תא''ל (מיל') פיני יונגמן / צילום: יוסי זמיר
תא''ל (מיל') פיני יונגמן / צילום: יוסי זמיר

יום שישי, 17:30. משפחת יונגמן מתכוננת לכניסת השבת, כאשר אב המשפחה, תא"ל (מיל') פיני, שרגיל לקבל שיחות בלתי שגרתיות במהלך היום, מקבל שיחה של פעם בחיים. "שלום פיני, מדברת השרה מירי רגב. אני שמחה לבשר לך כי נבחרת להשיא משואה בטקס יום העצמאות". בן רגע, האיש שעמד בצמתי קבלת ההחלטות במערך ההגנה האווירית של מדינת ישראל וצה"ל, התפרק מהתרגשות. "זה אחד מהרגעים היותר מרגשים בחיים שלי", משתף ראש חטיבת ההגנה האווירית של רפאל בקול רועד מהתרגשות. "כשהיא הודיעה לי, הסתכלתי אחורה ולצדדים על כל האנשים שלאורך השנים הולכים איתי ואחריי, ברפאל, במשרד הביטחון ובצה"ל. הכול עובר מול העיניים, אלפי שנות מהנדסים שהשקיעו את כל חייהם בהבאת היכולות, כדי לתת את ההגנה המקסימלית".

עם למעלה מ-30 אלף חיילים: האיום החדש של איראן על ישראל 
ארסנל בלתי נגמר: איזה נשק יש עדיין לחיזבאללה? 

יונגמן הוא אחד מהאנשים המרכזיים שתרמו לפיתוח מערך הגנה האווירית הישראלית, אותו מערך שהתמודד גם ב־14 באפריל עם המתקפה האיראנית באמצעות 185 כטב"מים, 36 טילי שיוט ו־110 טילים בליסטיים, ויירט 99% מהאיומים בהצלחה. בראיון מיוחד לגלובס לרגל בחירתו להשיא משואה, מספר יונגמן על ההתרגשות הגדולה בתקופה הנוכחית, סוקר את אירועי מלחמת חרבות ברזל, מסביר על האופן שבו רפאל עוסקת בעתיד ומספר על תוכניותיו להמשך: "בעוד כמה ימים אסיים את שירותי ברפאל. זה שירות כמו בצה"ל".

 

הקצין הצעיר שהקים את חטיבת ההגנה האווירית

יונגמן (63), התגייס לתפקיד לוחם נ"מ בשנת 1978 ובמהרה נשלח לקורס קצינים. כבר בגיל 19.5 הוא מונה למ"פ בחיל. "הייתה מצוקה בקציני נ"מ", מספר יונגמן. "התפתחתי במערך ועשיתי את כל תפקידי הפיקוד - סמג"ד, מג"ד, פעמיים מפקד אגד (מקביל למח"ט, דש"א) - ובהמשך שימשתי כמדריך במב"ל (המכללה לביטחון לאומי)". במהלך שירותו, אותו סיים בשנת 2005, יונגמן למד הנדסה וכעבור שנה אחת בלבד, החל את מסעו ברפאל. באותה שנה הוא נבחר לנהל את פרויקט קלע דוד (בעבר נקרא שרביט קסמים) ובהמשך גם הוביל את פרויקט כיפת ברזל. שני המיזמים זכו בפרס ביטחון ישראל במרוצת השנים.

בתפקידו הבא ברפאל, התמנה יונגמן לראש חטיבה חדשה שהוקמה בחברה - מנהלת תמ"ס (תלול מסלול). מאז 2016 הוא מכהן בתפקיד הנוכחי, וב־2017 הוא אף הקים את חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל. "כל מערכת כזו טומנת בחובה המון פרויקטים", מספר יונגמן. "היא מורכבת מסנסורים, משגרים, תקשורת, מיירטים, ומערכות שו"ב (שליטה ובקרה). זו אופרציה כבדה".

"הצלחנו למנוע נזק אדיר לישראל"

כמו כל המדינה, המתקפה הרצחנית של חמאס וירי אלפי רקטות לישראל, תפסה את יונגמן בהפתעה. "כואב מאוד מה שקרה ב־7 באוקטובר, זו באמת שבת שחורה. כבר בשעה 10:00 כל עמדות העבודה ברפאל היו מאוישות; העובדים הגיעו מהצפון ואני ממרכז הארץ, וכולנו התייצבנו. מערכות רפאל התמודדו עם למעלה מ־3,000 רקטות כבר מהשעה 06:30. קלע דוד וכיפת ברזל היו ערוכות, וכך הצלחנו להציל אלפי אנשים, עם אחוזי פגיעה הכי גבוהים שיש בעולם. הנזק שעלול היה להיגרם אדיר. לאחר מכן, במשך חודשים עבדנו 24/7 כדי להגדיל קצב הייצור, כשבמקביל כ־20% מהעובדים גויסו למילואים. נתנו את הכול כדי לתמוך בקצבי ייצור ובכוחות בשטח".

מערכת קלע דוד בעת ניסוי / צילום: דוברות משרד הביטחון

מערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל מתבסס על ארבע מערכות מתוצרת מקומית: כיפת ברזל ליירוט איומים קצרי טווח, קלע דוד לאיומים בטווח קצר ובינוני, וחץ 2 וחץ 3 של התעשייה האווירית, המשמשות ליירוט טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה וליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. כלל המערכות הללו הפגינו לעיני כל העולם תצוגת תכלית מרשימה מול המתקפה האיראנית ב־14 באפריל.

"אף מדינה לא חוותה מתקפה דומה: שילוב של טילי שיוט, כטב"מים, טילים בליסטיים", אומר יונגמן. "חשוב לי להגיד שמדינת ישראל, משרד הביטחון, מנהלת חומה, חיל האוויר והחברות הביטחוניות נערכו לכך. הייתה לנו את ההערכה כמפקדים וכאנשי מקצוע מה יש בידי האויב. נערכנו לכך ותרגלנו תרחישים שונים עם האמריקאים כדי להתכונן ליום שבו תהיה תקיפה משולבת. ישראל היא המדינה המוגנת ביותר מול איומים אוויריים רב־שכבתיים. אנחנו המדינה היחידה שהפעלנו מערך רב־שכבתי עד היום; זה לא רק טילים בליסטיים ורקטות, אלא גם כטב"מים. רפאל משדרגת את יכולותיה כל הזמן, ולא רק באוויר אלא גם ביבשה, עם מערכות מעיל רוח וטילי גיל".

המתקפה האיראנית התרחשה בתווך של שני אירועים מחמיאים מאוד למערכת קלע דוד של רפאל, שזכו לתהודה בינלאומית: השלמת מכירת המערכת לפינלנד תמורת כ־1.3 מיליארד שקל והחלטת צה"ל להיפרד ממערכת פטריוט, אותה מחליפה קלע דוד באופן רשמי. "לקלע דוד יש תכונות שאין למערכות כאלו", אומר יונגמן, תוך שהגאווה ניכרת בקולו. "עבור המערכות הללו יש מהנדסים שמתעסקים ברמת השסתום, כי גם לשסתום יש חשיבות רבה. צריך מישהו בשיעור קומה הנדסי שיבחן את כל הרכיבים - הכול צריך לנגן יחד, וזה אתגר טכנולוגי שקשה לתאר. אני מסתכל על השילוב שיוצא מקו הייצור לאחר מאות שעות של בדיקות וניסויים, ובסוף המערכת המבצעית יוצאת לדרך. כשרואים את כל המערכות של רפאל והתעשייה האווירית,
כשגם אלביט משולבת, ובסוף כל האופרציה מנגנת בשילוב - זה מרגש מאוד".

מערכות ההגנה העתידיות כבר כאן

יונגמן נחשב לאחד מהמועמדים המובילים לתפקיד מנכ"ל רפאל, אליו לאחרונה התמנה יואב תורג'מן. האחרון, שבעצמו ניהל את פרויקט חץ 2 וחץ 3 במסגרת שלל תפקידיו בתעשייה האווירית, מביע בפני גלובס את הערכתו לקולגה: "אנחנו גאים בבחירה ברפאל להשאת משואת המגן ומוקירים את פועלו ארוך השנים של פיני יונגמן לצד מאות מהנדסות ומהנדסים מרפאל העוסקים בפיתוח מערכות ההגנה האוויריות המתקדמות ביותר בעולם, כתף אל כתף עם מנהלת חומה במשרד הביטחון. מערכות אלה לוקחות חלק מהותי בהגנה על אזרחי מדינת ישראל עשרות שנים וביתר שאת בתקופה האחרונה ואנו מברכים על ההכרה לה זוכים אנשינו".

פיני, אילו עוד יעדים הצבת לעצמך לאחר קריירה כה ארוכה?
"אני מסיים תפקיד ברפאל בימים הקרובים ופונה לדרך חדשה", הוא משיב. "אני רוצה להמשיך לעשות טוב למדינת ישראל. אני מקווה שאמשיך לעשות טוב, כמו שעשיתי במשך יותר מ־45 שנה. אני לא יכול להגיד שיש לי מסלול ברור, אין לי צפי כרגע. כל מה שאני מסתכל עליו כפטריוט, זה שאני רוצה שמדינת ישראל תהיה מוגנת. אשתף את מיטב ניסיוני ומרצי כדי לתת עוד ביטחון".

עם פרישתו, יונגמן מותיר את מערך ההגנה האווירי של ישראל משוכלל וחזק יותר ממה שהיה בעבר. בימים אלה עוסקת רפאל בפיתוח מערכות עתידיות; אחת מהן היא מגן אור, שצפויה לשמש כאמצעי הגנה משמעותי עבור ישראל ותוביל לחיסכון לא מבוטל בעלויות: במקום ליירט טילים קצרי טווח באמצעות כיפת ברזל, חלק מהיירוטים יתבצעו באמצעות קרן הלייזר של מגן אור, הנחשבת לזולה הרבה יותר. לשם השוואה, יירוט בודד על ידי כיפת ברזל מוערך בכ־30 אלף דולר, בעוד שיירוט באמצעות לייזר, כמו דראגון פייר הבריטית, עומד על כ־50 שקל בלבד.

כיפת ברזל מיירטת רקטות ששוגרו מרצועת עזה / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb

עם זאת, ליירוט בעזרת לייזר יש גם חסרונות: ראשית, המערכת מיירטת בטור, כך שבמקרה של מטח רקטות, היא תוכל לפגוע רק ברקטה אחת בכל פעם. שנית, המערכת מושפעת ממזג אוויר מעונן, אובך וערפל, שמגבילים את פעילותה. "אנחנו מפתחים את מערכת הלייזר, כך שברבעון השלישי או הרביעי של 2025 היא תהיה פרוסה לצד מערכת כיפת ברזל", מספר יונגמן. "בהינתן תנאים שמתאימים ליירט עם לייזר, הירי יתבצע באמצעותו. מערכת השו"ב (שליטה ובקרה) תחליט אם ליירט עם לייזר, או לשגר טיל בעקבות תנאים אחרים. אם יש מטחים אז היא תדע ליצור שילוביות".

מערכת נוספת שהחלו ברפאל לפתח תחת יונגמן היא קלע חד (Sky Sonic), שנועדה להתמודד עם איומים היפרסוניים, טילים בעלי מהירות אדירה שיודעים לתמרן בגובה שמערך ההגנה האווירית לא מצליח להתמודד איתו. האיום ההיפרסוני, מספר יונגמן, הוא טיל שמחבר בין יכולות בליסטיות לטילי שיוט: "מול האיום העתידי הזה אין מערכת הגנה שנוח לה ליירט בגבהים, במהירויות וביכולות התמרון. בגובה 80־30 ק"מ, עם הצפיפות של האטמוספירה, קשה ליירט את האיום ההיפרסוני ש'מדלג' באטמוספירה. אנחנו מצאנו פתרון, ונמצאים בסדרת ניסויים מתוכננת".

בינתיים, שורת מדינות, בהן רוסיה, סין ואיראן, טוענות שהן מחזיקות בנשק היפרסוני. יונגמן מתייחס לכך: "טיל הקינז'ל הרוסי לדוגמה, טס במהירות 3,000 מטר בשנייה, משוגר ממטוס ועושה מסלול כמו טיל בליסטי. יש המגדירים אותו כהיפרסוני בגלל מהירות, אבל אנחנו יודעים ליירט כזה. זה לא איום עתידי. כל טיל בליסטי שמגיע מאיראן טס מחוץ לאטמוספירה, והמהירויות שלו יכולות להגיע ל־6,000 בשנייה. זו מהירות היפרסונית, אבל זה טיל בליסטי גם אם הוא עושה תיקון. אנחנו רואים מה שיגרו הרוסים, ולאן הם מכוונים להגיע. יש לנו פתרון לכך. רפאל משקיעה 5 מיליארד שקל במחקר ופיתוח בשנה".

"אין דבר כזה הגנה מלאה"

למרות ההצלחה הרבה בהגנה האווירית של ישראל והפיתוחים העתידיים של החברות הביטחוניות, יונגמן מבקש להבהיר כי "אין דבר כזה 100% הגנה, גם כשמשלבים את כל המערכות". לפיכך, הוא אומר, אזרחי ישראל חייבים להישמע להנחיות פיקוד העורף בעת חירום, ולא לסמוך באופן מלא על מערך ההגנה האווירית. "לא אני ולא אנשיי מתבשמים מאחוזי הצלחה של המערכות. גם מהצלחה של 99% אני מוטרד. בסוף, כשהאיראנים משגרים 350 איומים ובוחנים אחוז - מדובר ב־3.5 טילים בליסטיים. טיל בליסטי עם ראש קרב כבד יכול לעשות נזק משמעותי, שלמזלנו לא קרה. זה נזק בלתי נסבל. האחוז מטריד".

בהקשר זה, יונגמן מספר כי את כל ההישגים הוא מקבל ברגשות מעורבים, כאשר בחלק מהמקרים נהרגו חיילים מתקיפות רקטות או כטב"מ. "זה אובדן שאני לא ישן ממנו. אלו רגשות מעורבים כי אנחנו עושים את המקסימום, ואנחנו יודעים שאין דבר כזה ביטחון מלא. אני בטוח שחיל האוויר, מערך ההגנה האווירית ורפאל ימשיכו לחקור כל אירוע כדי להשתפר".

בסיכום הראיון, יונגמן מבקש להתייחס ל־132 החטופים והחטופות שעדיין נמצאים בשבי ארגון הטרור חמאס. "אני רוצה לברך ולאחל שנשמע בשורות טובות, שכל החטופים יחזרו הביתה - החיים ואלו שלצערי לא בחיים. כך גם כל החיילים, שיחזרו הביתה בשלום. אני חי את זה, אני מתעסק בהגנה אווירית כל כך הרבה שנים במטרה להגן על אזרחינו, על חיילי צה"ל, על התשתיות, וכל אירוע מכווץ אותי. אעשה הכול כדי שנמשיך לרצות יותר".

עוד כתבות

הדיון בבג''ץ על חוק הגיוס, היום (א') / צילום: ניצן שפיר

שופטי בג"ץ מאותתים: נחייב את המדינה לגייס חרדים לצה"ל

בג"ץ עומד להכריע בשאלת גיוס החרדים לאחר שנים של דחיות ● נראה כי השופטים תמימי-דעים שבהיעדר חקיקה ונוכח המצב יש להתחיל בגיוס בהתאם ליכולת צה"ל: "המדינה במלחמה, והצורך זועק" ● ארבע הערות על הסערה שמעסיקה את מקבלי ההחלטות מאז קום המדינה

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; קית' גיל שוב מקפיץ את מניית גיימסטופ

מדד ניקיי עלה ב-1.3% ● הבורסה בהודו בשיא כל הזמנים, תוצאות מקדמיות של הבחירות מצביעות על ניצחון של מודי ● האינפלציה בטורקיה עלתה ל-75% ● החוזים העתידיים בוול סטריט מצביעים על עליות ● הבנקים המרכזיים מגמישים את התנאים להורדת הריבית, באירופה ובקנדה צפויות השבוע הורדות ריבית

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: אביב חופי

אבי נקש תובע את המנכ"ל אבי חורמרו: "נטל זכויות בשווי עשרות מיליוני שקלים תוך ניצול האמון"

נאמנות אבי נקש הגישה בקשה לתביעה נגזרת בשם שמונה חברות נגד אבי חורמרו, יו"ר וכמנכ"ל בחברות בקבוצה עשרות שנים, בסכום של "מעל 2.5 מיליון שקל" ● בבקשה נטען ל"התנהלות פסולה ומקוממת של חורמרו" באמצעות חברה בבעלותו ולניצול האמון שניתן בו ● חורמרו בתגובה: "טענות סרק מופרכות"

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

הכלכלן הראשי באוצר מאותת על הגזירות הצפויות בתקציב

תוך פחות מחודש ובאופן חריג, פרסם הכלכלן הראשי שמואל אברמזון שלושה מחקרים על סוגיות שעומדות כעת על שולחן הדיונים באוצר ● נתונים על תעסוקת בוגרי החינוך החרדי, רווחי השיא של יבואני הרכב והיקף הטבות המס במשק, מתכתבים עם שאיפות המשרד לקראת תקציב 2025 ● המהלכים עוד ייבחנו מול מציאות פוליטית מורכבת

הישראלים שחוזרים, דווקא עכשיו / צילום: Shutterstock

‎"לא רוצה להגיע למצב שבו אני מרגיש מצורע": הישראלים שקיבלו החלטה גורלית דווקא עכשיו

רייזי עוזבת ג'וב חלומות בקנדה כדי לגדל את ילדיה בארץ, יניב מרגיש שאף אחד ברחוב שלו בלונדון כבר לא מבין אותו, את רם הכריעה העוינות מצד הסובבים אותו בסיליקון ואלי, ובינה ששבה ארצה אחרי עשור בצרפת בטוחה: "לכל מדינה יש את הבעיות שלה" ● אל מול הקולות שבטוחים שזה בדיוק הזמן להגר, יש מי שהחליטו לחזור לישראל

סטודנטים בבראון, באפריל. האוניברסיטה תערוך הצבעה בנושא החרם על ישראל / צילום: Reuters, Anibal Martel

החרם באוניברסיטאות העילית בארה"ב מגיע לקרנות ההשקעה בהייטק הישראלי

שורת אוניברסיטאות בארה"ב הסכימו לדון, ובמקרים מסוימים אף להצביע, בנושא הסטת ההשקעות שלהן מישראל ● לפי מומחים, להחלטה כזו צפויה להיות השפעה נרחבת על ההייטק הישראלי

לישראל הייתה תוכנית סודית ליום שאחרי בעזה. חמאס חיסל אותה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ישראל שינתה את המבצע ברפיח בלחץ אמריקאי, הניסוי שעשוי לשפר את מיפוי המנהרות התת-קרקעיות בעזה וכך חיסל חמאס את תוכנית היום שאחרי של ישראל • כותרות העיתונים בעולם 

בלבנון טוענים: חיזבאללה מפתיע את ישראל ביכולות שלו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חיזבאללה מצליח להפיל מזל"טים ישראלים, אלפים צעדו בתמיכה בישראל בניו יורק והסיפור הלא יאומן של מורן סטלה ינאי, שנחטפה לעזה ושוחררה • כותרות העיתונים בעולם 

בני גנץ, יו''ר המחנה הממלכתי / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

גנץ בתגובה לנאום ביידן: "מחויבים לקידום המתווה, לכנס בהקדם את קבינט המלחמה"

נזק רב כתוצאה מהפגיעה הישירה בקריית שמונה, לא היו נפגעים • בפעם הרביעית מתחילת המלחמה: חיזבאללה הפיל כטב"ם של צה"ל בדרום לבנון • צה"ל הטיל כרוזים בצפון רצועת עזה וקרא לתושבי בית חאנון להתפנות מבתיהם • לשכת ראש הממשלה בהבהרה נוספת להצעת ביידן: "נון-סטרטר" • נמשכת פעילות כוחות צה"ל בדרום ובמרכז רצועת עזה • עדכונים בולטים

ביומד / אילוסטרציה: Shutterstock

טיפול חדש ללוקמיה צפוי להפוך את המחלה הקטלנית למחלה כרונית?

כנס הסרטן האמריקאי השנתי ASCO מתרחש בימים אלה בשיקגו, ובשני ימיו הראשונים כבר סיפק כמה כותרות משמעותיות ● וגם: חברת מודרנה קיבלה את אישור השיווק למוצר הראשון שלה אחרי תקופת הקורונה ● השבוע בביומד

בורסת הנאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock

הנתונים נחשפים: האח הקטן והתנודתי של S&P 500 סוחף את שוק הקרנות

בין ינואר למאי השנה גייסו קרנות הנאמנות העוקבות אחרי מדד נאסד"ק 100 כ־750 מיליון שקל - פי שניים מאשר בכל שנת 2023 ● המדד מוטה הטכנולוגיה מושך יותר ויותר ישראלים, אם כי עדיין מדובר בכסף קטן ביחס לנהירת המשקיעים לאח הגדול, מדד S&P 500 ● בשוק מסבירים כי מדובר בדרך טובה להשיג תשואות גבוהות, אבל גם מזהירים מפני הסיכונים

מכרו חברות ב־2 מיליארד דולר. האם המשבר הסתיים? / איור: גיל ג'יבלי

הושלם הגיוס הגדול ביותר והשכר בשיא: האם המשבר בהייטק הסתיים?

לאחר שנתיים קשות נראה שחל מפנה בהייטק הישראלי, כשבחודשים האחרונים יותר מעשר חברות נרכשו, ההשקעות עלו, ושכר העובדים הגיע לשיא של כל הזמנים ● אולם חלק מהמומחים לא ממהרים להגדיר זאת כהתאוששות, וטוענים: "יש פה שתי כלכלות נפרדות, אחת של 'כוכבי תעשייה' והשנייה של כל השאר"

אננסים למכירה בשוק הכרמל בתל אביב / צילום: Shutterstock

שנה לפתיחת השוק ליבוא אננס: המחירים נחתכו בחצי, והצריכה הוכפלה

למרות שמשרד החקלאות פתח את יבוא האננס מקוסטה ריקה בלבד, מחיר הפרי צנח בכמעט 50% - והפרי הפך לנגיש יותר עבור הצרכן הישראלי ● הנתונים מצביעים על כך שכשמסירים רגולציות חוסמות יבוא - המחירים יכולים לרדת, לעתים אף מבלי לפגוע באופן משמעותי בייצור המקומי

ירושלים / צילום: Shutterstock

ירושלים הפכה לעיר הראשונה בישראל עם יותר ממיליון תושבים

לכבוד יום ירושלים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים שונים על עיר הבירה - בנשואי ילודה, בנייה, חינוך ואבטלה ● מהנתונים עולה בין היתר כי למרות גודלה ומיקומה המרכזי, ירושלים היא עיר בעייתית למדי מבחינת תעסוקה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

על רקע דיווחים שחמאס מסכים לעסקה: הבנקים מזנקים ב-2%, נאוויטס ב-13%

ת"א 35 עולה ב-0.4% • השקל מתחזק ב-1.3% מול הדולר ● נאווטיס דיווחה על סיום הקידוח בפרויקט שנדרואה ● סיפיה ויז'ן מזנקת בעקבות קבלת חוזה באירופה ● מיטב: "ההתאוששות במשק מתבססת בעיקר על הצריכה הפרטית" ● מדד רשתות השיווק הוא בעל התשואה הגבוהה ביותר בבורסה מתחילת השנה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חברה זכתה בקרקע לבנייה. ואז הגיעה הצעה במיליון שקל יותר

בני זוג שחיו כידועים בציבור נפרדו לאחר כשבע שנים, במהלכן נולדו להם שני ילדים - האישה דרשה זכויות בחברות שהקים בעלה ● כונסי נכסים ביקשו לפתוח מחדש הליך התמחרות לרכישת קרקע לאחר שחברה כבר זכתה בו, בשל קבלת הצעה גבוהה יותר ● וגם: למי שייכת דירת מרתף משותפת לבעלי הבניין, שנמכרה מספר פעמים? ● שלושה פסקי דין בשבוע

נטל המשכנתאות יגדל / איור: גיל ג'יבלי

גזירה חדשה: עוד לפני שהספקתם לקחת משכנתה, היא כבר התייקרה

לפי בדיקת גלובס, מי שהחל בהליך נטילת משכנתה לאחרונה עלול לפגוש התייקרות בהחזר החודשי, וגם לווים ותיקים במסלול ריבית משתנה צפויים לשלם יותר ● הסיבה: עליית תשואות האג"ח הממשלתיות מכבידה על הבנקים וגורמת לעלייה ● מה אפשר לעשות כדי לרכך את המכה?

אייפון 15. הדור החדש צפוי לכלול שורה של שינויים / צילום: יח''צ

השמועות וההדלפות: איך ייראה אייפון 16 החדש?

בספטמבר הקרוב יושק האייפון החדש, אך כבר כעת יש מידע על האופן שבו הוא ייראה, יישומי הבינה המלאכותית שיכלול והשינויים הצפויים ● מהגדלת המכשירים ועובי המסגרת ועד שיפור בביצועים

ג'יימי דיימון / צילומים: AP, Ludovic Marin ו־Shutterstock

המלך של וול סטריט: בדרכו החוצה מצמרת הבנקאות, ג'יימי דיימון זורק כמה נבואות זעם

העומד בראשו של ג'יי.פי מורגן, שהפך הודות לניווטו לבנק האמריקאי המוביל בשווי שוק ונכסים, ידוע גם כרואה השחורות של הענף ● פעם אחר פעם הוא מזהיר מפני אינפלציה גבוהה, מיתון עולמי ואיומים גיאו–פוליטיים, וזוכה לאוזן קשבת מהמנהיגים הבכירים ביותר ● כעת הוא רומז שהפרישה שלו תהיה מוקדמת מהצפוי, ומספק עוד תחזית שחורה לקינוח: "היערכו לתרחיש הגרוע ביותר"

המלדיביים / צילום: Shutterstock

בגלל המלחמה: יעד התיירות הפופולרי שאוסר על כניסת ישראלים

החלטת הממשלה המלדיבית כוללת תיקון חוקים שיוביל לאיסור על בעלי דרכונים ישראלים ● בתוך כך, נשיא המלדיביים החליט למנות שליח מיוחד לנושאים פלסטיניים ולהקים קמפיין לגיוס תרומות באמצעות אונר"א